פליטות Scope 1/2/3
שלוש השכבות של פליטות גזי חממה: מישירות ועד שרשרת הערך כולה
בקצרה
פליטות Scope 1, 2 ו-3 מסווגות לפי מקורן: ישירות (Scope 1), מחשמל שנרכש (Scope 2), ושרשרת ערך רחבה (Scope 3). מסגרת הסיווג של GHG Protocol הפכה לשפה המשותפת של עולם דיווח הפחמן ומשפיעה ישירות על דירוגי ESG של חברות.פליטות Scope 1, 2 ו-3 הן מסגרת סיווג בינלאומית של GHG Protocol שמחלקת את פליטות גזי החממה של ארגון לשלוש קטגוריות לפי מקור הפליטה ומידת השליטה של הארגון עליה. הסיווג הזה הפך לשפה המשותפת של עולם דיווח הפחמן, ומהווה בסיס לכל דוח קיימות ולמרבית דירוגי ESG.
עבור משקיעים, הבנת שלושת ה-Scopes חיונית להערכת סיכוני אקלים של חברות. חברה שמדווחת רק על Scope 1 ו-2 משאירה בחוץ את Scope 3, שלפי תקן ה-Corporate Value Chain של GHG Protocol מהווה בדרך כלל את רוב טביעת הרגל הפחמנית של חברה. התקן מגדיר 15 קטגוריות של Scope 3, במעלה שרשרת הערך ובמורדה.3
הדרישה לדיווח פליטות הולכת ומתגברת גם בישראל, ובפועל חברות מדווחות תחילה על Scope 1 ו-2, שהמדידה שלהם פשוטה יותר, ורק אחר כך על Scope 3.
שלושת ה-Scopes בפירוט
- Scope 1, פליטות ישירות: פליטות ממקורות שבבעלות החברה ובשליטתה. כולל שריפת דלק במתקנים, כלי רכב של החברה, ופליטות מתהליכי ייצור. הכי קל למדידה ולשליטה.
- Scope 2, פליטות עקיפות מאנרגיה: פליטות מייצור החשמל, הקיטור והחימום שהחברה רוכשת. בישראל, כל עוד תמהיל ייצור החשמל כולל גז טבעי, ה-Scope 2 של חברות ישראליות משמעותי.
- Scope 3, שרשרת הערך: כל שאר הפליטות העקיפות, ספקים, הפצה, נסיעות עובדים, שימוש במוצר על ידי הלקוח, וסילוק המוצר בסוף חייו. זהו הרכיב הגדול ביותר אך גם הקשה ביותר למדידה.
למה Scope 3 כל כך חשוב למשקיעים?
דוגמה: חברת נפט
אצל חברת אנרגיה, הפליטות הישירות מההפקה ומהזיקוק הן החלק הקטן; שריפת הדלק על ידי הלקוחות נופלת לקטגוריית "שימוש במוצרים שנמכרו" ב-Scope 3, ולכן משקיע שמסתכל רק על Scope 1 ו-2 מקבל תמונה חלקית של חשיפת החברה לסיכוני אקלים. את היחס המדויק יש לשלוף מדוח הפליטות של החברה עצמה ולא להעריך.3
רגולציות חדשות כמו CSRD באירופה ודרישות SEC בארה"ב מחייבות בהדרגה דיווח על Scope 3. עבור משקיעים ישראלים המחזיקים מניות בינלאומיות, חשוב לבחון האם החברות מדווחות על כל שלושת ה-Scopes.
סיכום
למשקיעים שמתחשבים ב-ESG, הבנת שלושת ה-Scopes חיונית. חברה שמדווחת רק על Scope 1+2 מסתירה לעיתים את הרוב המכריע של טביעת הרגל הפחמנית שלה. דרשו שקיפות מלאה לפני שמגדירים חברה כ"ירוקה".
שלושת ה-Scopes זה מול זה
| היבט | Scope 1 | Scope 2 | Scope 3 |
|---|---|---|---|
| מקור הפליטה | ישירות ממתקני החברה | מחשמל וחימום שנרכשו | שרשרת הערך: ספקים ולקוחות |
| שליטת החברה | גבוהה | בינונית | נמוכה |
| קלות מדידה | קלה יחסית | בינונית | מורכבת |
| גודל טיפוסי מסך הפליטות | קטן עד בינוני | בינוני | לרוב הגדול ביותר |
מי שרוצה להבין כיצד סיכוני אקלים ופליטות פחמן נשקלים בבחירת השקעות יכול להעמיק במדריך להשקעה מוטת אקלים, ולזיהוי חברות שמציגות תמונה חלקית של טביעת הרגל הפחמנית שלהן שימושי המדריך לזיהוי גרינוושינג.
שאלות נפוצות
שלוש קטגוריות שמסווגות פליטות לפי מקורן. Scope 1 הן פליטות ישירות ממקורות בבעלות החברה (שריפת דלק, כלי רכב, תהליכי ייצור). Scope 2 הן פליטות עקיפות מרכישת חשמל וחימום. Scope 3 כולל את כל שאר הפליטות העקיפות בשרשרת הערך: ספקים, הפצה, נסיעות עובדים, שימוש במוצר על ידי הלקוח וסילוקו. Scope 3 הוא הגדול ביותר אך גם הקשה למדידה.
לפי תקן ה-Corporate Value Chain (Scope 3) של GHG Protocol, פליטות שרשרת הערך מהוות בדרך כלל את רוב טביעת הרגל הפחמנית של חברה, והתקן מחלק אותן ל-15 קטגוריות. אצל חברת אנרגיה, למשל, שריפת הדלק על ידי הלקוחות נכנסת לקטגוריית "שימוש במוצרים שנמכרו", ולכן מי שמסתכל רק על Scope 1 ו-2 רואה חלק קטן מהתמונה. את היחס בין ה-Scopes בחברה מסוימת יש לקרוא מדוח הפליטות שלה.
רשות ניירות ערך בישראל פרסמה המלצות לגילוי אקלימי, וחברות ציבוריות גדולות החלו לדווח על פליטות Scope 1 ו-2. הדיווח על Scope 3 נמצא בשלבי התפתחות. בישראל, כל עוד תמהיל ייצור החשמל כולל גז טבעי, ה-Scope 2 של חברות ישראליות משמעותי. משקיעים שמתחשבים ב-ESG צריכים לבחון האם החברות שלהם מדווחות על כל שלושת ה-Scopes.
שתי שיטות לחישוב פליטות Scope 2. שיטת Location-Based מתבססת על תמהיל ייצור החשמל הארצי, כלומר כל מי שמחובר לרשת החשמל בישראל מקבל את אותו מקדם פליטה. שיטת Market-Based מתחשבת ברכישת אנרגיה ירוקה ספציפית של החברה (תעודות REC). חברה שרוכשת חשמל סולארי ישירות תדווח Scope 2 נמוך יותר בשיטה זו.
GHG Protocol הוא הסטנדרט הבינלאומי המוביל לחישוב ודיווח פליטות גזי חממה. פותח על ידי ארגון המשאבים העולמי (WRI) ומועצת העסקים העולמית לפיתוח בר-קיימא (WBCSD). הוא מהווה את הבסיס לכמעט כל מסגרות הדיווח בעולם, כולל TCFD, CDP ו-CSRD. ההיכרות עם מסגרת זו חיונית להבנת דוחות קיימות של חברות.
חברה שמדווחת רק על Scope 1 ו-2 ומציגה עצמה כ"ירוקה" עלולה להטעות. בדקו האם דוח הקיימות כולל Scope 3 מפורט. שימו לב לעוצמת פחמן (טון CO2 למיליון שקלי הכנסה) כי היא מאפשרת השוואה בין חברות בגדלים שונים. רגולציות חדשות כמו CSRD באירופה מחייבות בהדרגה דיווח על Scope 3, אז המצב הולך להשתפר.
מושגי מפתח
GHG Protocol
הסטנדרט הבינלאומי המוביל לחישוב ודיווח פליטות גזי חממה. פותח על ידי WRI ו-WBCSD ומשמש בסיס למרבית מסגרות הדיווח בעולם.
עוצמת פחמן (Carbon Intensity)
פליטות ביחס ליחידת פעילות (למשל טון CO₂ למיליון שקלי הכנסה). מאפשרת השוואה בין חברות בגדלים שונים ומעקב אחר שיפור לאורך זמן.
Location-Based vs. Market-Based
שתי שיטות לחישוב Scope 2: Location-Based מתבססת על תמהיל החשמל הארצי; Market-Based מתחשבת ברכישת אנרגיה ירוקה ספציפית של החברה.
- GHG Protocol. "Corporate Accounting and Reporting Standard" — הגדרת Scope 1, 2 ו-3 ghgprotocol.org ↗ ↩נבדק לאחרונה: 05/09/2026
- IFRS Foundation. "IFRS S2 Climate-related Disclosures" ifrs.org ↗ ↩נבדק לאחרונה: 05/09/2026
- GHG Protocol. "Corporate Value Chain (Scope 3) Accounting and Reporting Standard" (2011) — 15 קטגוריות Scope 3 במעלה שרשרת הערך ובמורדה(2011) ghgprotocol.org ↗ ↩נבדק לאחרונה: 05/09/2026
מייסד
נכתב ונבדק על ידי מערכת מידע-הון
השקעתי שנים בהייטק ובשוק ההון. ניהלתי בעצמי את הפנסיה, הביטוחים וההשקעות שלי, של המשפחה ושל החברים, ובמקביל אני מוביל קהילת משקיעים פעילה כבר שנים. כל ערך במידע-הון מתורגם ישירות מהחוק והרגולציה לעברית קריאה, כדי שהמסמך הבא שיגיע אליך בדואר יהיה מובן. גם בעשר וחצי בלילה.
תחומי מומחיות