תקינה חשבונאית בינלאומית: IAS, IFRS וההבדלים
המונח הכולל שכולל גם את IFRS החדשים וגם את IAS הוותיקים שעדיין תקפים.
בקצרה
תקינה חשבונאית בינלאומית: ההקשר ההיסטורי
ועדת התקינה הבינלאומית, IASC, הוקמה ב-1973 במטרה ליצור שפת דיווח כספית משותפת בין מדינות. היא פרסמה עשרות תקני IAS עד שנת 2001. באותה שנה הוקם במקומה גוף חדש ועצמאי בשם IASB, שממשיך לפרסם תקנים חדשים, אך קורא להם בשם IFRS. התקנים הוותיקים של IAS נשארו בתוקף אלא אם הוחלפו ישירות בתקן IFRS עדכני יותר.1
כיום, המסגרת הכוללת נקראת תקינה חשבונאית בינלאומית ( International Accounting Standards), וכוללת גם את IAS וגם את IFRS כחלקים ממסגרת אחת. רשות ניירות ערך בישראל אימצה את כל התקינה הזאת ב-2008, ולא רק את התקנים החדשים. המשמעות היא שחברה ציבורית הנסחרת בבורסה לניירות ערך בתל אביב חייבת לדווח לפי כל התקנים יחד.
מה ההבדל בין IAS ל-IFRS בפועל?
בפועל, חברה ישראלית ציבורית שמגישה דוח כיום מדווחת תחת מסגרת שכוללת תקני IAS ותקני IFRS בו-זמנית. תקנים מרכזיים שעדיין בתוקף בקטגוריית IAS:
- IAS 1 הצגת דוחות כספיים: קובע איך לבנות את דוח רווח והפסד, המאזן ודוח התזרים.
- IAS 2 מלאי: מגדיר איך למדוד מלאי לפי הנמוך מבין עלות ושווי מימוש נטו.
- IAS 7 דוח תזרים מזומנים: קובע את מבנה הדיווח על תזרימי מזומנים.
- IAS 12 מסים על הכנסה: מטפל בהכרה ובמדידה של מסים שוטפים ונדחים.
לעומתם, התקנים הבאים החליפו תקנים ישנים יותר וכיום מהווים את ההוראה המחייבת בתחומם: IFRS 9 (מכשירים פיננסיים, מ-2018), IFRS 15 (הכרה בהכנסה, מ-2018), IFRS 16 (חכירות, מ-2019). בביאורי הדוחות של כל חברה מצוין איזה תקן חל על כל סעיף. תקנה 13 לתקנות ניירות ערך בישראל מחייבת דיווח על בסיס התקינה הבינלאומית במלואה, ועמדות סגל של רשות ניירות ערך מתרגמות דקויות ליישום הישראלי.
דוגמה: ביאור מלאי של חברת צריכה
חברת מזון ישראלית גדולה עם הכנסות שנתיות של 2.4 מיליארד ש״ח פרסמה את הדוח השנתי ל-2025. ביאור המלאי בדוח מצטט את IAS 2, התקן שמגדיר איך למדוד מלאי לפי הנמוך מבין עלות ושווי מימוש נטו. מלאי החברה מופיע במאזן בכ-280 מיליון ש״ח. באותו דוח, ביאור ההכנסות מצטט את IFRS 15 לגבי הכרה בהכנסות מחוזים עם לקוחות. כלומר, באותו דוח חיים זה לצד זה תקן בן יותר מ-50 שנה ותקן בן 8 שנים, ושניהם חלק מאותה תקינה בינלאומית.
רשימת התקנים החשובים לדעת
לכל משקיע פעיל שקורא דוחות של חברות ציבוריות ב-TASE כדאי להכיר את רשימת התקנים המרכזיים. בדוחות הישראליים כל אחד מהם מופיע לפחות פעם אחת בביאורים, ומהווה את המקור הרגולטורי למספרים המוצגים:
- IAS 1: הצגת דוחות כספיים, המסגרת הכללית של כל דוח.
- IAS 2: מלאי.
- IAS 7: דוח תזרים מזומנים.
- IAS 12: מסים על הכנסה.
- IAS 16: רכוש קבוע.
- IAS 24: גילויים לגבי עסקאות עם בעלי עניין.
- IAS 36: ירידת ערך נכסים.
- IFRS 3: צירופי עסקים (רכישות ומיזוגים).
- IFRS 9: מכשירים פיננסיים.
- IFRS 15: הכרה בהכנסה מחוזים עם לקוחות.
- IFRS 16: חכירות.
טעויות נפוצות
ארבע הטעויות השכיחות: הנחה ש-IFRS לבדו מכסה את כל התקינה הבינלאומית (בפועל זה רק חלק ממנה, IAS הוותיקים עדיין בתוקף); בלבול בין תקינה בינלאומית לבין תקנים אחרים של מדינה ספציפית, כמו US GAAP; התייחסות לתקינה כסטטית, בזמן שתקנים חדשים מופיעים כמעט כל שנה-שנתיים; והנחה שכל התקנים זמינים בחינם בעברית, בזמן שחלקם קיימים רק באנגלית במקור הרשמי של IASB.
טיפים מעשיים
בעת קריאת ביאור בדוח כספי, חפש תמיד את אזכור התקן (IAS או IFRS עם מספר). זה מאפשר לחפש פרטים בתיעוד הרשמי. לשכת רואי החשבון בישראל (iicpa.org.il) מפרסמת חוברות מתורגמות של תקנים מרכזיים וכדאי להשתמש בהן כמקור ראשוני. כשיש שינוי משמעותי בדיווח של חברה, בדוק אם פורסם תקן חדש שהשפיע על הסעיף. לעיתים קרובות השינוי טכני ולא כלכלי, וללא הבנת התקן קל לפרש אותו שגוי.
חשוב לדעת
חשוב להבין שהתקינה הבינלאומית אינה אחידה לגמרי ברחבי העולם. למשל, האיחוד האירופי אימץ את IFRS דרך נוהל אישור רשמי ולעיתים דחה או שינה תקנים מסוימים לפני אימוצם. בישראל האימוץ מלא ללא דחיות, מה שבפועל הופך את הדיווח הישראלי לצמוד ביותר לתקן הבינלאומי הטהור. המשמעות: אנליסט שקורא דוחות של חברות ישראליות ב-TASE יכול להיעזר ישירות בטקסט הרשמי של IASB ללא צורך בתרגום רגולטורי מקומי.2
שאלות נפוצות
תקינה חשבונאית בינלאומית היא המונח הכולל למסגרת העולמית. IFRS הוא שם של הגרסה החדשה יותר של תקנים בתוכה. IAS הוא שם של הגרסה הישנה. שניהם חיים יחד כחלק ממסגרת אחת שמפרסם IASB.
כי הם לא בוטלו ועדיין עובדים כראוי. כשיש צורך לעדכן נושא מסוים, IASB מפרסם תקן IFRS חדש שמחליף את הקודם. נושאים שלא עודכנו באופן מהותי, כמו מלאי (IAS 2) או הצגת דוחות (IAS 1), נשארים בתקן הישן עד היום.
רשות ניירות ערך בישראל החליטה בשנת 2006 על אימוץ מלא של התקינה הבינלאומית, וקבעה חובת יישום החל מדוחות 2008. בפועל, כל חברה ציבורית חייבת הייתה להכין יתרות פתיחה שהותאמו לתקינה החדשה, תהליך שהחליף את התקינה הישראלית המקומית ברוב התחומים.
הטקסט הרשמי באנגלית נמצא באתר ifrs.org. באתר לשכת רואי החשבון הישראלית (iicpa.org.il) ניתן למצוא תרגומים לעברית של התקנים העיקריים, וכן חוברות יישום שמתייחסות ספציפית להקשר הישראלי.
- IFRS Foundation. "IFRS Standards and IAS Standards - Official list" ifrs.org ↗ ↩נבדק לאחרונה: 30/04/2026
- Institute of Certified Public Accountants in Israel. "אימוץ התקינה הבינלאומית בישראל" iicpa.org.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 15/05/2026
- Israel Securities Authority. "החלטות על אימוץ תקינה בינלאומית" isa.gov.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 30/04/2026
מושגים קשורים
דוח רווח והפסד
הדוח שמבנהו נקבע על ידי IAS 1, התקן הבסיסי במסגרת התקינה הבינלאומית להצגת תוצאות תקופתיות.
מאזן
הדוח שמציג את המצב הפיננסי לתאריך מסוים, גם הוא מעוצב לפי דרישות IAS 1 ותקנים משלימים.
תזרים מזומנים
הדוח שנבנה לפי IAS 7 ומראה את תנועות המזומנים בפעילות השוטפת, ההשקעה והמימון.
שווי פנקסני
מושפע מכל התקנים שמסדירים הערכת שווי, פחת וירידת ערך נכסים בתקינה הבינלאומית.
הון חוזר
מדד הנגזר ישירות מיישום התקינה הבינלאומית בסעיפי המאזן השוטפים של הנכסים וההתחייבויות.
מייסד
השקעתי שנים בהייטק ובשוק ההון. ניהלתי בעצמי את הפנסיה, הביטוחים וההשקעות שלי, של המשפחה ושל החברים, ובמקביל אני מוביל קהילת משקיעים פעילה כבר שנים. כל ערך במידע-הון מתורגם ישירות מהחוק והרגולציה לעברית קריאה, כדי שהמסמך הבא שיגיע אליך בדואר יהיה מובן. גם בעשר וחצי בלילה.
תחומי מומחיות