מה חשוב לדעת
- השקעת אימפקט מכוונת באופן אקטיבי לייצר השפעה חברתית או סביבתית חיובית ומדידה לצד תשואה כספית, בניגוד ל-ESG שרק מסנן חברות קיימות.
- שלושה מרכיבים מבדילים אותה מהשקעה רגילה: כוונה מודעת לייצר השפעה, מדידה כמותית של ההשפעה, וציפייה לתשואה כספית (בניגוד לתרומה).
- לפי סקר GIIN השנתי, 88% מהמשקיעים באימפקט מדווחים על תשואות שעומדות ביעדים שלהם או חורגות מהם, אך טווח התשואות רחב: מתשואת שוק ועד שימור הון בלבד.
- אתגר המדידה פותח דלת ל-Impact Washing; ראוי לדרוש דוחות עם מדדים כמותיים ספציפיים, תקני מדידה מוכרים כמו IRIS+ ו-IMP, ואימות חיצוני בלתי תלוי.
- ישראל היא מרכז לחדשנות עם אימפקט בתחומי טכנולוגיות מים, FoodTech, AgriTech ואג"ח חברתיות ממשלתיות (SIBs).
מדריך להשקעות אימפקט בישראל: כיצד ניתן לייצר תשואה כספית לצד השפעה חברתית וסביבתית מדידה, אילו כלי השקעה קיימים ואיך בוחרים נכון. מתאים למשקיעים עם ערכים.
השקעת אימפקט (Impact Investing) היא הצעד הבא מעבר ל-ESG: לא רק להימנע מנזק, אלא לכוון באופן אקטיבי להשפעה חברתית או סביבתית חיובית ומדידה - לצד תשואה כספית. בעוד ש-ESG מסנן חברות קיימות, השקעת אימפקט מממנת ישירות פתרונות לבעיות העולם - ממים נקיים ועד דיור בר-השגה, מאנרגיה נקייה ועד חינוך.
השפעה ותשואה: לא בהכרח ויתור
השקעת אימפקט אינה מחייבת מראש ויתור על תשואה, אבל גם אינה מבטיחה תשואה עודפת. לפי ההגדרה של הרשת הגלובלית להשקעות אימפקט (GIIN), תשואת האימפקט מוסיפה ממד ערך נוסף להשקעה והיא מתיישבת עם טווח רחב של תשואות פיננסיות, מתחת לשוק ועד מעל לשוק, בהתאם ליעדים האסטרטגיים של המשקיע.1 כלומר השאלה אינה "אימפקט או תשואה" אלא איזה שילוב ביניהם נבחר במפורש מראש. ביצועי עבר אינם מעידים על ביצועי עתיד.
מהי השקעת אימפקט?
השקעת אימפקט מוגדרת על ידי הרשת הגלובלית להשקעות אימפקט (GIIN)1 כהשקעה שנעשית בכוונה לייצר השפעה חברתית או סביבתית חיובית ומדידה, לצד תשואה כספית. GIIN מונה ארבעה מאפיינים שמגדירים את הפרקטיקה, ולא רק את הכוונה:
- כוונה (Intentionality): רצון מפורש לתרום לתועלת חברתית או סביבתית מדידה, ולא הכרה בה בדיעבד.1
- שימוש בראיות ובנתוני אימפקט בעיצוב ההשקעה: ההחלטה נבנית על נתונים וראיות, ככל שהם זמינים, ולא על הצהרת כוונות.1
- ניהול ביצועי האימפקט: ההשקעה מנוהלת לאורך חייה מול אותה כוונה, כולל הצבת יעדי ביצוע במדדים סטנדרטיים, מעקב אחרי החברות המושקעות ודיווח לבעלי העניין. כאן נכנסים תקני מדידה כמו IRIS+, שמאפשרים לבחור מדדי ליבה ולקשור אותם ליעדי הפיתוח בר-קיימא.3
- תרומה לצמיחת התחום: שיתוף לקחים כדי שאחרים ילמדו מהניסיון, מאפיין שמייחד את השדה הזה משוק השקעות רגיל.1
שימו לב למה שחסר ברשימה: הבטחת תשואה. GIIN מציינת במפורש שהשקעות אימפקט מתיישבות עם טווח תשואות שנע מתחת לשוק ועד מעל לשוק, ושהן יכולות להיעשות בשווקים בכל שלב של צמיחה. השוק הזה מפנה הון לתחומים כמו אנרגיה, מיקרו-פיננס, בריאות, חקלאות בת-קיימא, תשתיות ודיור.1
הספקטרום: מתרומה להשקעה מסורתית
ניתן לדמיין ספקטרום: בקצה אחד תרומה (תשואה 0%, אימפקט מקסימלי). אחריה השקעת אימפקט עם עדיפות לאימפקט (תשואה מתחת לשוק, אימפקט גבוה). אז השקעת אימפקט עם תשואת שוק (תשואה תחרותית + אימפקט). אחריה אינטגרציית ESG (תשואת שוק, ניהול סיכוני ESG). ובקצה השני השקעה מסורתית (תשואה בלבד, ללא שיקולי ESG). רוב המשקיעים הפרטיים מתמקמים באמצע הספקטרום. הספקטרום הזה אינו המצאה שלנו: בסקר המשקיעים של GIIN המשיבים מסווגים מראש לשתי קבוצות, כאלה שמכוונים בעיקרם לתשואה מתחת לשוק (חלקם קרובים לתשואת שוק וחלקם קרובים לשימור הון) וכאלה שמכוונים לתשואת שוק מותאמת סיכון.2
| גישה | עדיפות | ציפיית תשואה | רמת אימפקט | נזילות טיפוסית |
|---|---|---|---|---|
| תרומה | אימפקט בלבד | אין (0%) | מקסימלית | לא רלוונטי |
| אימפקט בעדיפות לאימפקט | אימפקט מעל תשואה | מתחת לשוק | גבוהה | נמוכה |
| אימפקט בתשואת שוק | איזון | תחרותית לשוק | בינונית-גבוהה | משתנה |
| אינטגרציית ESG | תשואה עם ניהול סיכוני ESG | תשואת שוק | עקיפה | גבוהה |
| השקעה מסורתית | תשואה בלבד | תשואת שוק | אין ייעודית | גבוהה |
תחומי השפעה עיקריים
השקעות אימפקט מתחלקות לתחומי השפעה שמתיישרים עם יעדי הפיתוח בר-קיימא (SDGs) של האו"ם, מסגרת של 17 יעדים שאומצה על ידי המדינות החברות כתוכנית פעולה משותפת לשלום ולשגשוג עד 2030.6 היעדים מספקים אוצר מילים משותף שמאפשר להשוות בין השקעות ממנהלים שונים, ולכן תקני מדידה כמו IRIS+ מאפשרים לעגן מסגרת מדידה ישירות ביעד SDG מסוים.3
| תחום השפעה | דוגמאות למכשירים | SDG רלוונטי |
|---|---|---|
| אנרגיה נקייה | קרנות סולאר, אג"ח ירוקות, רוח | SDG 7 - אנרגיה נקייה |
| דיור בר-השגה | קרנות נדל"ן חברתי, אג"ח חברתיות | SDG 11 - ערים בנות קיימא |
| מים ותברואה | השקעה בחברות התפלה, טיהור | SDG 6 - מים נקיים |
| חינוך | קרנות EdTech, אג"ח לפרויקטי חינוך | SDG 4 - חינוך איכותי |
| בריאות | קרנות HealthTech, מימון שירותי בריאות | SDG 3 - בריאות ורווחה |
| הכלה פיננסית | מיקרו-פיננס, FinTech לאוכלוסיות חלשות | SDG 10 - צמצום אי-שוויון |
| מזון וחקלאות | חקלאות בת-קיימא, חלבון חלופי | SDG 2 - אפס רעב |
מכשירי השקעת אימפקט
אג"ח ירוקות וחברתיות
אגרות חוב שהכספים מהן מופנים לפרויקטים עם השפעה מדידה. אג"ח ירוקות ממנות פרויקטים סביבתיים (אנרגיה מתחדשת, בנייה ירוקה); אג"ח חברתיות ממנות פרויקטים כמו דיור בר-השגה ובריאות. זהו המכשיר הנגיש ביותר למשקיע הפרטי, שכן חלקן נסחרות בבורסה ואינן דורשות סכום מינימלי גבוה.
מה שהופך אג"ח ל"ירוקה" אינו הצהרה שיווקית אלא עמידה בתקן שוק. עקרונות האג"ח הירוקה (Green Bond Principles) של ארגון ICMA, בגרסתם המעודכנת מיוני 2025, הם הנחיות תהליך וולונטריות שממליצות על שקיפות וגילוי: הן ממליצות למנפיקים לדווח על השימוש בתמורת ההנפקה, כדי לאפשר מעקב אחר זרימת הכספים לפרויקטים סביבתיים ולשפר את ההבנה של ההשפעה המוערכת שלהם.4 במקביל קיימים עקרונות מקבילים לאג"ח חברתיות (Social Bond Principles), שמגדירים באותו אופן את קטגוריות הפרויקטים החברתיים ואת אופן הדיווח.5 העובדה שהעקרונות וולונטריים חשובה: אין רגולטור שאוכף אותם, ולכן הבדיקה אם ההנפקה אכן עומדת בהם היא באחריות המשקיע.
קרנות אימפקט פרטיות
קרנות השקעה שמשקיעות ישירות בחברות או פרויקטים עם השפעה חברתית-סביבתית. בדרך כלל מיועדות למשקיעים מוסדיים או כשירים (סכום מינימלי גבוה), עם תקופת נעילה של 5–10 שנים. ההשפעה ישירה ומדידה, אבל הנזילות נמוכה.
מיקרו-פיננס
הלוואות זעירות ליזמים במדינות מתפתחות, בדרך כלל דרך פלטפורמות הלוואות ייעודיות או קרנות מיקרו-פיננס. התשואה נמוכה (ולפעמים אפסית), אבל ההשפעה החברתית ישירה: מימון עסקים קטנים, חינוך, ובריאות בקהילות חלשות. מיקרו-פיננס הוא אחד הסקטורים ש-GIIN מונה במפורש כיעד מרכזי של הון אימפקט.1
קרנות סל תמטיות
קרנות סל שמתמקדות בנושאי אימפקט ספציפיים, למשל אנרגיה נקייה, מים או שוויון מגדרי. הן נזילות, נגישות ובעלות דמי ניהול סבירים, אבל ההשפעה שלהן עקיפה יותר מקרנות אימפקט פרטיות: רכישת מניה קיימת בשוק המשני אינה מזרימה הון חדש לחברה. אנחנו לא נוקבים כאן בשמות קרנות או בסימולי מסחר, כי הרכב הקרן, דמי הניהול ומדיניות המדד משתנים, והבדיקה צריכה להיעשות מול מסמכי הקרן העדכניים.
השקעת אימפקט בישראל
הנקודה הישראלית המוצקה ביותר אינה רשימת חברות אלא העובדה שמדינת ישראל עצמה נכנסה לשוק הזה כמנפיקה. לפי דוח היחידה לניהול החוב הממשלתי באגף החשב הכללי במשרד האוצר, כדי להנפיק איגרת חוב ירוקה נדרשה מדינת ישראל לפרסם מסמך מסגרת (Green Framework) שמפרט את המדיניות ואת היעדים של המנפיק, את השימוש הצפוי בתקבולי ההנפקה למימון פרויקטים ירוקים שמקדמים את היעדים האלה, את יתרונותיהם הסביבתיים, ומידע משלים על ניהול הסיכונים הסביבתיים הקשורים לפרויקטים שנבחרו.7 זו בדיוק הדרישה שמופיעה בעקרונות האג"ח הירוקה של ICMA, והיא ההבדל המעשי בין אג"ח ירוקה לאג"ח רגילה שמנפיק מכנה "ירוקה".4
מעבר לכך, ישראל היא מרכז פעילות בתחומים שנחשבים ליבת האימפקט הסביבתי: טכנולוגיות מים (התפלה, טיפול בשפכים ושימוש חוזר), חקלאות מדייקת וחיסכון במים, וטכנולוגיות מזון שמפתחות חלופות בעלות טביעת רגל סביבתית מופחתת. אנחנו לא נוקבים כאן בשמות חברות: הבחירה בין חברה לחברה היא החלטת השקעה שדורשת בדיקה עצמאית, ורוב הפעילות בתחומים האלה מתרחשת בחברות פרטיות שאינן נגישות למשקיע הפרטי.
אתגר המדידה: איך יודעים שבאמת יש אימפקט?
מדידת השפעה חברתית-סביבתית היא מורכבת הרבה יותר ממדידת תשואה כספית. אין תקן אחיד ומוסכם, מה שפותח דלת ל"Impact Washing" - גרסת האימפקט של גרינווושינג.
מה לדרוש: דוחות אימפקט עם מדדים כמותיים ספציפיים (טונות CO₂ שנחסכו, מספר משפחות שקיבלו שירות), תקני מדידה מוכרים כמו IRIS+ שמאפשרים לבחור מדדי ליבה מוגדרים מראש ולקשור אותם ליעד SDG, ואימות חיצוני בלתי תלוי.3
באיחוד האירופי הרגולציה כבר נכנסה לתמונה: תקנת הגילוי בתחום המימון בר-קיימא (SFDR) מחייבת גופים פיננסיים ויועצים לגלות כיצד הם מתייחסים לסיכוני קיימות ולהשפעות שליליות, בדיוק כדי לצמצם הצהרות שיווקיות שאין מאחוריהן מדידה.8 בישראל אין כיום משטר גילוי מקביל למוצרי אימפקט המשווקים לציבור, ולכן נטל הבדיקה מוטל במידה רבה על המשקיע.
תשואות: מה לצפות?
אין נתון תשואה יחיד שאפשר לתלות בו את כל השוק, ומספרים שמתגלגלים ברשת בלי מקור בר-אימות אינם ראיה. מה שכן מפורסם ועדכני הוא היקף השוק: דוח State of the Market 2025 של GIIN, שפורסם באוקטובר 2025 ומבוסס על סקר המשקיעים של אותה שנה, נשען על נתונים מ-429 ארגונים ב-54 מדינות, ולפיו הנכסים המנוהלים באימפקט צמחו בקצב שנתי מורכב של 21% בשש השנים האחרונות, ובשנה האחרונה ב-11%.2 אלה נתוני היקף שוק, לא הבטחת תשואה. טווח התשואות עצמו רחב:
- תשואת שוק (Market Rate): קרנות אימפקט רבות בתחומים כמו אנרגיה מתחדשת ונדל"ן ירוק מניבות תשואות תחרותיות לשוק הרגיל.
- תשואה מתחת לשוק (Below Market): מכשירים כמו מיקרו-פיננס ואג"ח חברתיות לפרויקטים בקהילות חלשות מניבים תשואה נמוכה מהשוק - אבל מייצרים אימפקט חברתי גבוה.
- שימור הון (Capital Preservation): חלק מהשקעות האימפקט שואפות רק לשמר את הקרן - עם אימפקט מקסימלי. גם GIIN מסווגת חלק מהמשקיעים שמכוונים מתחת לשוק ככאלה שקרובים לשימור הון.2
באיזה תחומים ההון הזה מתרכז בפועל? לפי אותו דוח, המשקיעים מכוונים לסקטורים שבהם המחסור בהון גדול במיוחד: שירותים פיננסיים מכלילים, בריאות, דיור ואנרגיה נקייה, ורוב המשיבים מתכננים להגדיל השקעות בפתרונות אקלים, במים ותברואה ובחקלאות בת-קיימא בשנים הבאות.2
איך מתחילים?
- הגדירו מה חשוב לכם: אקלים? חינוך? בריאות? דיור? מיקוד בנושא אחד או שניים מאפשר בחירה מדויקת יותר.
- התחילו בנגיש: קרנות סל תמטיות ואג"ח ירוקות הן נקודת כניסה טובה למשקיע הפרטי - נזילות, מפוזרות, ונגישות דרך כל ברוקר.
- הקצו אחוז מהתיק: אין צורך לבחור "הכול או כלום". התחילו ב-5%–10% מהתיק להשקעות אימפקט ובנו בהדרגה.
- דרשו מדידה: לפני שמשקיעים, בדקו שהמנהל מדווח על מדדי אימפקט כמותיים ומשתמש בתקני מדידה מוכרים.
מושגי מפתח
השקעה שנעשית בכוונה לייצר השפעה חברתית או סביבתית חיובית ומדידה, לצד תשואה כספית.
שילוב שיקולים סביבתיים, חברתיים וממשליים בבחירת השקעות, בעיקר לצורך סינון וניהול סיכונים.
אגרת חוב שהכספים מגיוסה מיועדים לפרויקטים סביבתיים כמו אנרגיה מתחדשת ובנייה ירוקה.
הצגה מטעה של מוצר או חברה כידידותיים לסביבה או בעלי אימפקט, מעבר למה שקורה בפועל.
בדיקת ידע
מהו ההבדל המרכזי בין השקעת אימפקט להשקעת ESG?
חשבו על ההבדל בין הימנעות מנזק לבין כוונה אקטיבית לייצר השפעה מדידה.
השקעת אימפקט (Impact Investing) היא השקעה שנעשית בכוונה לייצר השפעה חברתית או סביבתית חיובית ומדידה, לצד תשואה כספית. כך מגדירה אותה הרשת הגלובלית להשקעות אימפקט (GIIN), שמונה ארבעה מאפיינים לפרקטיקה: כוונה מפורשת, שימוש בראיות ובנתוני אימפקט בעיצוב ההשקעה, ניהול ביצועי האימפקט לאורך חיי ההשקעה, ותרומה לצמיחת התחום. בניגוד ל-ESG, שמסנן חברות קיימות, השקעת אימפקט מממנת ישירות פתרונות לבעיות העולם, מאנרגיה נקייה ודיור בר-השגה ועד חינוך, בריאות ומים. GIIN מציינת שהשקעות אימפקט מתיישבות עם טווח תשואות שנע מתחת לשוק ועד מעל לשוק, בהתאם ליעדי המשקיע, כלומר אין כאן לא ויתור מחייב על תשואה ולא הבטחת תשואה. לפי דוח State of the Market 2025 של GIIN, המבוסס על 429 ארגונים ב-54 מדינות, הנכסים המנוהלים באימפקט צמחו בקצב שנתי מורכב של 21% בשש השנים האחרונות. המכשיר הנגיש ביותר למשקיע הפרטי הוא אג"ח ירוקות וחברתיות, שהתקן המקובל להן הוא עקרונות ICMA, לצד קרנות סל תמטיות. זהו תוכן חינוכי בלבד ולא ייעוץ השקעות.
ESG מסנן חברות קיימות לפי קריטריונים סביבתיים, חברתיים וממשליים, כלומר בעיקר נמנע מנזק. השקעת אימפקט הולכת צעד אחד מעבר לכך: היא לא רק נמנעת מנזק, אלא מכוונת באופן אקטיבי להשפעה חברתית או סביבתית חיובית ומדידה, לצד תשואה כספית. בעוד ש-ESG מסנן חברות קיימות, השקעת אימפקט מממנת ישירות פתרונות לבעיות העולם, ממים נקיים ודיור בר-השגה ועד אנרגיה נקייה וחינוך. אפשר לדמיין ספקטרום: בקצה אחד תרומה (תשואה 0%, אימפקט מקסימלי), אחריה השקעת אימפקט (תחילה בעדיפות לאימפקט ואז בתשואת שוק), אחריה אינטגרציית ESG, ובקצה השני השקעה מסורתית (תשואה בלבד).
לפי הרשת הגלובלית להשקעות אימפקט (GIIN), הפרקטיקה מוגדרת על ידי ארבעה מאפיינים. ראשית, כוונה (Intentionality): רצון מפורש לתרום לתועלת חברתית או סביבתית מדידה, ולא הכרה בה בדיעבד. שנית, שימוש בראיות ובנתוני אימפקט בעיצוב ההשקעה. שלישית, ניהול ביצועי האימפקט לאורך חיי ההשקעה, כולל הצבת יעדים במדדים סטנדרטיים, מעקב אחרי החברות המושקעות ודיווח לבעלי העניין. רביעית, תרומה לצמיחת התחום באמצעות שיתוף לקחים. ההגדרה עצמה מדברת על השפעה חיובית ומדידה "לצד תשואה כספית", וGIIN מוסיפה שתשואת האימפקט מתיישבת עם טווח תשואות שנע מתחת לשוק ועד מעל לשוק, בהתאם ליעדים האסטרטגיים של המשקיע.
לא בהכרח, אבל גם אין הבטחה לתשואה. GIIN מציינת שתשואת האימפקט מתיישבת עם טווח רחב של תשואות פיננסיות, מתחת לשוק ועד מעל לשוק, בהתאם ליעדים האסטרטגיים של המשקיע, ובסקר שלה המשיבים מסווגים מראש לשתי קבוצות: כאלה שמכוונים בעיקרם לתשואה מתחת לשוק (חלקם קרובים לתשואת שוק וחלקם קרובים לשימור הון) וכאלה שמכוונים לתשואת שוק מותאמת סיכון. אין נתון תשואה יחיד שאפשר לתלות בו את כל השוק, ומספרים שמתגלגלים ברשת בלי מקור בר-אימות אינם ראיה. מה שכן מפורסם ועדכני: דוח State of the Market 2025, המבוסס על 429 ארגונים ב-54 מדינות, מדווח שהנכסים המנוהלים באימפקט צמחו בקצב שנתי מורכב של 21% בשש השנים האחרונות וב-11% בשנה האחרונה. אלה נתוני היקף שוק ולא תשואה. בפועל טווח התשואות רחב: קרנות בתחומים כמו אנרגיה מתחדשת ונדל"ן ירוק מכוונות לתשואות תחרותיות לשוק, מכשירים כמו מיקרו-פיננס ואג"ח חברתיות לקהילות חלשות מכוונים לתשואה מתחת לשוק עם אימפקט גבוה, וחלק מההשקעות שואפות רק לשמר את הקרן.
המכשיר הנגיש ביותר למשקיע הפרטי הוא אג"ח ירוקות וחברתיות: אג"ח ירוקות ממנות פרויקטים סביבתיים כמו אנרגיה מתחדשת ובנייה ירוקה, ואג"ח חברתיות ממנות פרויקטים כמו דיור בר-השגה ובריאות. התקן המקובל בשוק הוא עקרונות ICMA לאג"ח ירוקות ולאג"ח חברתיות, שהם הנחיות תהליך וולונטריות הממליצות למנפיק לדווח על השימוש בתמורת ההנפקה כדי לאפשר מעקב אחר זרימת הכספים לפרויקטים. חשוב לזכור שהעקרונות אינם נאכפים על ידי רגולטור, ולכן הבדיקה היא באחריות המשקיע. אפשרות נוספת היא קרנות סל תמטיות שמתמקדות בנושאי אימפקט ספציפיים כמו אנרגיה נקייה, מים או שוויון מגדרי; אנחנו לא נוקבים בשמות קרנות או בסימולי מסחר, כי ההרכב, דמי הניהול ומדיניות המדד משתנים ויש לבדוק אותם מול מסמכי הקרן העדכניים. לעומתן, קרנות אימפקט פרטיות מיועדות בדרך כלל למשקיעים מוסדיים או כשירים (סכום מינימלי גבוה), עם תקופת נעילה של 5 עד 10 שנים ונזילות נמוכה. מיקרו-פיננס מציע השפעה חברתית ישירה אך תשואה נמוכה ולעיתים אפסית.
מדידת השפעה חברתית-סביבתית מורכבת הרבה יותר ממדידת תשואה כספית, ואין תקן אחיד ומוסכם, מה שפותח דלת ל-Impact Washing, גרסת האימפקט של גרינווושינג, שבה מציגים אימפקט שאינו קיים בפועל. כדי להתגונן כדאי לדרוש דוחות אימפקט עם מדדים כמותיים ספציפיים (טונות CO₂ שנחסכו, מספר משפחות שקיבלו שירות), תקני מדידה מוכרים כמו IRIS+ שמאפשרים לבחור מדדי ליבה מוגדרים מראש ולקשור אותם ליעד SDG, ואימות חיצוני בלתי תלוי. באיחוד האירופי תקנת הגילוי בתחום המימון בר-קיימא (SFDR) כבר מחייבת גופים פיננסיים ויועצים לגלות כיצד הם מתייחסים לסיכוני קיימות ולהשפעות שליליות; בישראל אין כיום משטר גילוי מקביל למוצרי אימפקט המשווקים לציבור, ולכן נטל הבדיקה מוטל במידה רבה על המשקיע. בשוק האג"ח יש עוגן נוסף: אג"ח ירוקה על פי עקרונות ICMA דורשת מסמך מסגרת ודיווח על השימוש בתמורה, וזה ההבדל המעשי בין אג"ח ירוקה לאג"ח שמנפיק פשוט מכנה "ירוקה".
הנקודה הישראלית המוצקה ביותר אינה רשימת חברות אלא העובדה שמדינת ישראל עצמה נכנסה לשוק כמנפיקה. לפי דוח היחידה לניהול החוב הממשלתי באגף החשב הכללי במשרד האוצר, כדי להנפיק איגרת חוב ירוקה נדרשה מדינת ישראל לפרסם מסמך מסגרת (Green Framework) שמפרט את המדיניות ואת היעדים של המנפיק, את השימוש הצפוי בתקבולי ההנפקה למימון פרויקטים ירוקים שמקדמים את היעדים האלה, את יתרונותיהם הסביבתיים, ומידע משלים על ניהול הסיכונים הסביבתיים הקשורים לפרויקטים שנבחרו. מעבר לכך, ישראל היא מרכז פעילות בתחומים שנחשבים ליבת האימפקט הסביבתי: טכנולוגיות מים (התפלה, טיפול בשפכים ושימוש חוזר), חקלאות מדייקת וחיסכון במים, וטכנולוגיות מזון שמפתחות חלופות בעלות טביעת רגל סביבתית מופחתת. אנחנו לא נוקבים בשמות חברות, גם משום שרוב הפעילות בתחומים האלה מתרחשת בחברות פרטיות שאינן נגישות למשקיע הפרטי.
כדאי להתחיל בארבעה צעדים. ראשית, להגדיר מה חשוב לכם, אקלים, חינוך, בריאות או דיור, שכן מיקוד בנושא אחד או שניים מאפשר בחירה מדויקת יותר. שנית, להתחיל בנגיש: קרנות סל תמטיות ואג"ח ירוקות הן נקודת כניסה טובה למשקיע הפרטי כי הן נזילות, מפוזרות ונגישות דרך כל ברוקר. שלישית, להקצות אחוז מהתיק בלי לבחור "הכול או כלום", למשל להתחיל ב-5% עד 10% מהתיק ולבנות בהדרגה. רביעית, לדרוש מדידה: לפני שמשקיעים, לבדוק שהמנהל מדווח על מדדי אימפקט כמותיים ומשתמש בתקני מדידה מוכרים. המפתח הוא כוונה ברורה, מדידה קפדנית ויעדי תשואה ריאליסטיים.
- GIIN (Global Impact Investing Network), What you need to know about impact investing: הגדרת השקעת האימפקט, ארבעת מאפייני הפרקטיקה, והקביעה שתשואות אימפקט מתיישבות עם טווח תשואות מתחת לשוק ועד מעל לשוק thegiin.org ↗ ↩נבדק לאחרונה: 11/08/2026
- GIIN, State of the Market 2025: Trends, Performance and Allocations (אוקטובר 2025): 429 ארגונים ב-54 מדינות, צמיחת נכסי אימפקט בקצב שנתי מורכב של 21% בשש שנים ו-11% בשנה האחרונה, וסיווג המשקיעים לפי יעד תשואה מתחת לשוק או תשואת שוק thegiin.org ↗ ↩נבדק לאחרונה: 11/08/2026
- IRIS+ (GIIN), Core Metrics Sets: רשימות מדדי ליבה סטנדרטיות ומחווני מדידה מתואמים, הנבחרים לפי תמת אימפקט או יעד SDG רלוונטי לאסטרטגיית ההשקעה iris.thegiin.org ↗ ↩נבדק לאחרונה: 17/08/2026
- ICMA, Green Bond Principles (מהדורת יוני 2025): הנחיות תהליך וולונטריות לשקיפות ולגילוי, ובכללן המלצה למנפיקים לדווח על השימוש בתמורת ההנפקה icmagroup.org ↗ ↩נבדק לאחרונה: 11/08/2026
- ICMA, Social Bond Principles: קטגוריות הפרויקטים החברתיים ודרישות הדיווח המקבילות לאג"ח חברתיות icmagroup.org ↗ ↩נבדק לאחרונה: 11/08/2026
- האומות המאוחדות, יעדי הפיתוח בר-קיימא (Sustainable Development Goals): 17 היעדים שאומצו על ידי המדינות החברות sdgs.un.org ↗ ↩נבדק לאחרונה: 11/08/2026
- משרד האוצר, אגף החשב הכללי, היחידה לניהול החוב הממשלתי: דוח שנתי 2024, פרק החוב החיצוני. לצורך הנפקת איגרת חוב ירוקה נדרשה מדינת ישראל לפרסם מסמך מסגרת (Green Framework) המפרט מדיניות, יעדים, שימוש צפוי בתקבולים, יתרונות סביבתיים וניהול סיכונים סביבתיים(2024) gov.il ↗ ↩
- European Commission, Sustainability-related disclosure in the financial services sector (SFDR): חובות גילוי של גופים פיננסיים ויועצים בנוגע לסיכוני קיימות ולהשפעות שליליות finance.ec.europa.eu ↗ ↩נבדק לאחרונה: 11/08/2026