נאמנות (Trust)

מבנה משפטי שבו נכסים מוחזקים על ידי נאמן לטובת נהנים, כלי מרכזי לתכנון עיזבון והגנה על נכסים בישראל

נאמנות (Trust) היא מבנה משפטי שבו אדם (יוצר הנאמנות) מעביר נכסים לאדם או גוף אחר (הנאמן), שמנהל אותם לטובת צד שלישי (הנהנה), בהתאם לתנאים שנקבעו מראש. הנאמנות מפרידה בין הבעלות המשפטית (שנמצאת אצל הנאמן) לבין הבעלות שביושר (שנמצאת אצל הנהנה).¹

בישראל, נאמנויות מוסדרות בעיקר על ידי חוק הנאמנות, התשל"ט-1979 ופקודת מס הכנסה (פרק רביעי 2, שנוסף בתיקון 147 בשנת 2006). בניגוד למדינות אנגלו-סקסיות (ארה"ב, בריטניה) שבהן נאמנויות הן כלי שכיח ומגוון, בישראל השימוש בנאמנויות מצומצם יותר אך הולך וגדל, במיוחד בקרב משפחות אמידות ובהקשרים בינלאומיים.

שלושת הצדדים בנאמנות

• יוצר הנאמנות (Settlor): מי שמקים את הנאמנות ומעביר אליה נכסים. לאחר ההעברה, הנכסים אינם שייכים לו יותר (באופן משפטי).
• הנאמן (Trustee): מי שמנהל את הנכסים בפועל. הנאמן חייב לפעול לטובת הנהנים ובהתאם לתנאי שטר הנאמנות. יכול להיות אדם פרטי, עורך דין או חברת נאמנות מקצועית.
• הנהנה (Beneficiary): מי שזכאי ליהנות מנכסי הנאמנות, בין אם כהכנסה שוטפת ובין אם כקרן, בהתאם לתנאים שנקבעו.

שימושים עיקריים בישראל

• תכנון עיזבון: העברת נכסים לדור הבא תוך שמירה על שליטה. למשל, הורה שרוצה להבטיח שהילדים יקבלו את הנכסים רק בגיל 25 ולא ב-18.
• הגנה על נכסים: נכסים בנאמנות מוגנים (בתנאים מסוימים) מפני נושים של הנהנה. שימושי למשפחות שרוצות להגן על רכוש מפני סיכונים עסקיים.
• נאמנות לילדים עם צרכים מיוחדים: הבטחת טיפול כלכלי ארוך טווח לילד שאינו יכול לנהל את ענייניו הכספיים בעצמו.
• נאמנות עסקית: החזקת מניות בחברה משפחתית דרך נאמנות כדי למנוע פיצול בעלות בין דורות.

מיסוי נאמנויות בישראל

מיסוי נאמנויות בישראל מורכב ותלוי בסוג הנאמנות ובתושבות הצדדים:²

• נאמנות תושבי ישראל: אם היוצר והנהנה תושבי ישראל, ההכנסות של הנאמנות ממוסות כאילו הן הכנסות היוצר (או הנהנה, בהתאם לנסיבות).
• נאמנות נהנה תושב חוץ: אם הנהנה תושב חוץ, ייתכנו הקלות מס על הכנסות מחוץ לישראל.
• נאמנות יוצר תושב חוץ: אם היוצר תושב חוץ, הנאמנות עשויה ליהנות מפטור על הכנסות מחוץ לישראל.

מושגי מפתח