סיכון
איור: התשואה הנדרשת עולה ככל שרמת הסיכון הנתפסת של הנכס עולה.
הצד השני של המטבע: מדידת חוסר הוודאות בהשקעות
בעולם המימון, סיכון אינו מוגדר רק כאפשרות להפסיד הון, אלא כמידת חוסר הוודאות (Variance) לגבי התשואה העתידית של הנכס. סטטיסטית, נהוג למדוד סיכון באמצעות סטיית תקן, עד כמה התשואות בפועל צפויות לסטות מהתשואה הממוצעת הצפויה.1
עיקרון הברזל בשוק ההון הוא הקשר הישיר בין סיכון לתשואה (Risk-Return Tradeoff). כדי שמשקיע יסכים לרכוש נכס מסוכן, הוא ידרוש "פרמיית סיכון" (Risk Premium) שתפצה אותו על חוסר הוודאות. לדוגמה, אגרות חוב של ממשלת ארה"ב (US Treasuries) או בנק ישראל מציעות תשואה נמוכה אך כמעט נטולת סיכון (Risk-Free Rate). לעומת זאת, השקעה של 100,000 ₪ (כ-27,500 USD) במניית הייטק תנודתית עשויה להניב עשרות אחוזים בשנה, אך חושפת את המשקיע לאפשרות של אובדן חלק ניכר מהונו.
סיכון שיטתי מול סיכון ספציפי (Idiosyncratic vs. Systematic)
חלוקת הסיכון בתיק ההשקעות
התיאוריה המימונית מחלקת את הסיכון הכולל לשני רכיבים:1. סיכון שיטתי (Systematic Risk / Market Risk): סיכון מאקרו-כלכלי שמשפיע על כלל השוק (ריביות, אינפלציה, מלחמות). לא ניתן להימנע ממנו באמצעות פיזור. מדד ה"ביטא" מודד סיכון זה.2. סיכון לא-שיטתי (Unsystematic / Idiosyncratic Risk): סיכון ספציפי לחברה או לסקטור מסוים (למשל, תביעה משפטית נגד חברה, או כישלון בניסוי קליני). סיכון זה ניתן לנטרול כמעט לחלוטין באמצעות פיזור (Diversification) של תיק ההשקעות.
טיפ
הדרך הטובה ביותר לנהל סיכון בתיק השקעות היא פיזור (Diversification). פיזור בין סוגי נכסים (מניות, אג"ח, נדל"ן), אזורים גיאוגרפיים, ומגזרים מפחית את הסיכון הספציפי ומשאיר רק את סיכון השוק שאי אפשר להימנע ממנו.
סוגי סיכונים נוספים בשוק ההון
- סיכון אשראי / חדלות פירעון (Credit/Default Risk): הסיכון שהגוף שהנפיק את אגרת החוב לא יעמוד בתשלומי הקרן והריבית. נמדד לרוב על ידי סוכנויות דירוג אשראי (כמו S&P או מודי'ס).
- סיכון נזילות (Liquidity Risk): חוסר היכולת למכור את הנכס במהירות מבלי להתפשר משמעותית על מחירו. נדל"ן וקרנות הון סיכון (VC) סובלים מסיכון נזילות גבוה.
- סיכון שערי חליפין (Currency Risk): כאשר משקיע ישראלי קונה מניה בדולרים (USD), התשואה שלו בשקלים (ILS) תושפע משינויים בשער הדולר-שקל, ללא קשר לביצועי המניה עצמה.
- סיכון אינפלציה (Purchasing Power Risk): הסיכון שעליית המחירים במשק תשחק את הערך הריאלי של הכסף והתשואות.
כיצד מתמחרים סיכון? (מודל CAPM)
אחד המודלים המרכזיים במימון להערכת התשואה הנדרשת מנכס ביחס לסיכון השיטתי שלו הוא מודל תמחור נכסי הון (CAPM - Capital Asset Pricing Model). המודל מוצג בנוסחה הבאה:
כאשר התשואה הצפויה של הנכס מורכבת משיעור הריבית חסרת הסיכון, בתוספת מכפלה של ה"ביטא" (רגישות הנכס לשוק) בפרמיית הסיכון של השוק כולו.2
מקורות וניהול סיכונים הלכה למעשה
מקורות אקדמיים: הבסיס לניהול סיכונים מודרני מגיע מ"תיאוריית התיקים המודרנית" (Modern Portfolio Theory) של פרופ' הארי מרקוביץ' (זוכה פרס נובל), אשר הוכיח מתמטית כיצד פיזור נכון מקטין את הסיכון הכולל של התיק מבלי לפגוע בתוחלת התשואה. מודל ה-CAPM פותח על ידי ויליאם שארפ, ג'ון לינטנר ויאן מוסין.
ניהול סיכונים נכון דורש הבנה אסטרטגית: הכרת אופק ההשקעה, התאמת חשיפות מטבעיות, בניית תיק מגוון שמנטרל סיכונים ספציפיים (Diversification), והכרה פסיכולוגית של סיבולת הסיכון האישית של המשקיע אל מול תנודתיות (Volatility) השווקים.3
מקורות
- CFA Institute, "Quantitative Methods: Risk and Return Fundamentals" cfainstitute.org ↗ ↩
- William F. Sharpe, "Capital Asset Prices: A Theory of Market Equilibrium", Journal of Finance, 1964 onlinelibrary.wiley.com ↗ ↩
- Harry Markowitz, "Portfolio Selection", Journal of Finance, 1952 onlinelibrary.wiley.com ↗ ↩
מושגי מפתח
סטיית תקן (Standard Deviation)
המדד הסטטיסטי המקובל ביותר לתנודתיות. מודד את הפיזור של התשואות ההיסטוריות סביב התשואה הממוצעת.
ביטא (Beta - β)
מדד לסיכון השיטתי של מניה. מניה עם ביטא 1 זזה בדיוק עם השוק. ביטא גדולה מ-1 מעידה על תנודתיות יתר (מסוכנת יותר מהשוק).
פיזור (Diversification)
"לא לשים את כל הביצים בסל אחד", שילוב נכסים בעלי מתאם (Correlation) נמוך כדי להקטין את הסיכון הספציפי.
VaR (Value at Risk)
מדד מוסדי להערכת ההפסד המקסימלי האפשרי בתיק השקעות, בהינתן רמת ביטחון סטטיסטית ותקופת זמן מוגדרת.