גביית מזונות
איך הביטוח הלאומי מסייע בגביית מזונות שנפסקו בבית משפט ולא שולמו
שירות גביית מזונות הוא מנגנון שמפעיל הביטוח הלאומי לטובת מי שזכאי למזונות על פי פסק דין ואינו מקבל אותם. הביטוח הלאומי משלם לזכאי את דמי המזונות ישירות, ולאחר מכן גובה את הסכום מהחייב.1 השירות מבטיח תשלום סדיר לזכאי, גם כשהחייב מתחמק מתשלום.
תנאי זכאות
- פסק דין: קיים פסק דין למזונות שניתן על ידי בית משפט או בית דין רבני בישראל.
- אי-תשלום: החייב אינו משלם את המזונות, או משלם באופן חלקי וסדיר.
- תושבות: הזכאי הוא תושב ישראל.
- גיל: הזכאות חלה גם על מזונות ילדים וגם על מזונות בן/בת זוג.
איך זה עובד?
מנגנון גביית המזונות
שלב 1: הזכאי מגיש תביעה לביטוח הלאומי בצירוף פסק הדין למזונות.
שלב 2: הביטוח הלאומי מתחיל לשלם לזכאי את דמי המזונות (עד לתקרה שנקבעת בחוק).
שלב 3: הביטוח הלאומי גובה את הסכום מהחייב, כולל הפרשי הצמדה, ריבית, ודמי טיפול של 7%.
תקרת תשלום: הביטוח הלאומי משלם עד לתקרה חודשית (כ-10,000 ₪).2 אם המזונות שנפסקו גבוהים יותר, הזכאי צריך לגבות את ההפרש בעצמו.
כלי גבייה מהחייב
חשוב לדעת
הביטוח הלאומי משתמש בכלי אכיפה חזקים לגביית החוב מהחייב: עיקול חשבונות בנק, עיקול משכורת, עיקול רכב ונכסים, עיכוב יציאה מהארץ, ואף מאסר בגין ביזיון בית משפט. מדובר בסמכויות אכיפה נרחבות שנועדו להבטיח שהחייב ישלם את חובו.
מקורות
- המוסד לביטוח לאומי. "שירות גביית מזונות" btl.gov.il ↗ ↩
- חוק המזונות (הבטחת תשלום), תשל"ב-1972 ↩
מושגי מפתח
פסק דין למזונות
החלטת בית משפט או בית דין רבני שקובעת את סכום המזונות שהחייב חייב לשלם לבן/בת הזוג או לילדים.
דמי טיפול
תוספת של 7% שהביטוח הלאומי גובה מהחייב מעבר לסכום המזונות, כדי לכסות את עלויות הטיפול והגבייה.
תקרת מזונות
הסכום המקסימלי שהביטוח הלאומי משלם לזכאי. אם פסק הדין קובע סכום גבוה יותר, על הזכאי לגבות את ההפרש עצמאית.