עיקרי הדברים
- נאמנות היא הסדר משפטי שבו הנאמן מנהל נכסים עבור הנהנים לפי הכללים שקבע יוצר הנאמנות; ברגע שהנכסים מועברים לנאמנות הם כבר לא שייכים ליוצר ולא לנאמן.
- בישראל קיימים כמה סוגי נאמנויות: מפורשת, צוואתית, הדדית בין בני זוג ובלתי הדירה; נאמנות חיה פועלת בזמן חיי היוצר ואינה דורשת הליך ירושה, ונאמנות צוואתית נכנסת לתוקף רק לאחר קיום הצוואה.
- תיקון 147 לפקודת מס הכנסה (2006) הסדיר את מיסוי הנאמנויות לפי סיווג היוצר והנהנים, וקבע חובת דיווח שנתית לרשות המסים שאי-קיומה עלול להוביל לקנסות כבדים ואף לעבירה פלילית.
- נאמנות מוסיפה ערך במצבים כמו ילדים קטנים, נהנה עם מוגבלות, נישואים שניים, הגנה מפני נושים, עסק משפחתי או עיזבון גדול ומורכב, ולא רק למשפחות עשירות.
- הקמת נאמנות כרוכה בעלויות: שכר טרחת עורך דין של 10,000 עד 50,000 שקלים להקמה, ניהול שוטף של 0.5%-2% מערך הנכסים בשנה ודוחות מס שנתיים של 3,000 עד 10,000 שקלים.
מדריך מקיף לנאמנויות בישראל: חוק הנאמנות 1979, סוגי נאמנויות, השלכות מס לפי תיקון 147, מתי כדאי להקים נאמנות ולמי זה מתאים. הגנה על רכוש והעברה בין-דורית.
נאמנות (Trust) היא הסדר משפטי שבו אדם אחד (הנאמן) מחזיק ומנהל נכסים עבור אדם אחר (הנהנה). בישראל, נאמנויות מוסדרות בחוק הנאמנות, התשל1"ט-1979, ומשמשות ככלי חשוב לתכנון עיזבון, הגנה על נכסים, והעברת רכוש בין דורות. למרות שרבים חושבים שנאמנויות הן עניין של עשירים בלבד, הן רלוונטיות גם למשפחות עם עיזבון בינוני.
מה זו נאמנות ואיך היא עובדת?
בנאמנות יש שלושה שחקנים מרכזיים:
- יוצר הנאמנות (Settlor): האדם שמעביר את הנכסים לנאמנות. הוא קובע את הכללים.
- הנאמן (Trustee): מי שמנהל את הנכסים. יכול להיות אדם פרטי, עורך דין, או חברת נאמנות.
- הנהנה (Beneficiary): מי שנהנה מהנכסים. יכול להיות אדם אחד או כמה, כולל ילדים שעדיין לא נולדו.
ברגע שהנכסים מועברים לנאמנות, הם כבר לא שייכים ליוצר ולא לנאמן. הנאמן מנהל אותם לטובת הנהנים, לפי הכללים שהיוצר קבע. הנאמנות יכולה לפעול בזמן חיי היוצר ואחרי מותו.
סוגי נאמנויות בישראל
נאמנות מפורשת (Express Trust)
נוצרת במכוון, בדרך כלל באמצעות הסכם כתוב. היוצר מגדיר במפורש מי הנאמן, מי הנהנים, ומה הכללים. זהו הסוג הנפוץ ביותר בתכנון עיזבון. ניתן ליצור אותה בחיים (נאמנות חיה) או באמצעות צוואה (נאמנות צוואתית).
נאמנות צוואתית
נוצרת רק לאחר פטירת היוצר, כחלק מצוואתו. לדוגמה: "הנכסים שלי יועברו לנאמנות עבור ילדיי עד שימלאו להם 25". עד לגיל שנקבע, הנאמן מנהל את הכסף ומחלק לפי הכללים שנקבעו.
נאמנות הדדית בין בני זוג
שני בני זוג מקימים נאמנות שמגנה על שניהם. כל עוד אחד מהם חי, הוא נהנה מכל הנכסים. רק אחרי פטירת השני, הנכסים מועברים לילדים או לנהנים אחרים. מתאימה במיוחד לזוגות עם ילדים מנישואים קודמים.
נאמנות בלתי הדירה
נאמנות שלאחר הקמתה, היוצר לא יכול לבטל או לשנות. הנכסים יצאו מרשות היוצר לצמיתות. היתרון: הגנה חזקה על הנכסים מפני נושים ותביעות. החיסרון: ויתור מוחלט על שליטה.
נאמנות חיה מול צוואתית
נאמנות חיה (Inter Vivos) מתחילה לפעול בזמן חיי היוצר. היתרון הגדול: אין צורך בהליך ירושה. הנכסים כבר בנאמנות ועוברים מיידית לנהנים. נאמנות צוואתית, לעומת זאת, נכנסת לתוקף רק אחרי קיום הצוואה ומתן צו קיום. ההמלצה לעיזבונות גדולים: שילוב של שתיהן.
מיסוי נאמנויות בישראל (תיקון 147)
תיקון 147 לפקודת מס הכנסה (2006)2 הסדיר את מיסוי הנאמנויות בישראל. הכללים משתנים בהתאם לסיווג:
נאמנות תושבי ישראל
אם היוצר והנהנים הם תושבי ישראל, הנאמנות ממוסה כמו יחיד ישראלי. כל ההכנסות של הנאמנות חייבות במס בישראל, כולל הכנסות מחו"ל. שיעור המס תלוי בסוג ההכנסה: רווחי הון (25%), ריבית, דיבידנדים, או שכירות.
נאמנות תושב חוץ
אם היוצר הוא תושב חוץ, הנאמנות נהנית מפטור על הכנסות מחו"ל (בדומה לעולה חדש). כשהנהנים הם תושבי ישראל, יש כללים מיוחדים לגבי חלוקת הכנסות.
נאמנות נהנה תושב ישראל
אם רק הנהנה הוא תושב ישראל (והיוצר תושב חוץ), המיסוי חל רק על הכנסות שחולקו בפועל לנהנה. הכנסות שנשארות בנאמנות לא ממוסות בישראל כל עוד לא חולקו.
אזהרה: חובת דיווח
מאז תיקון 147, יש חובת דיווח שנתית לרשות המסים על קיום נאמנות ועל הכנסותיה. אי-דיווח עלול להוביל לקנסות כבדים ואף לעבירה פלילית. ודאו שעורך הדין או רואה החשבון שלכם מטפלים בדיווחים.
מתי כדאי להקים נאמנות?
נאמנות היא לא תמיד הפתרון הנכון. היא כרוכה בעלויות הקמה, ניהול שוטף, ודיווח. הנה המצבים שבהם נאמנות מוסיפה ערך אמיתי:
- ילדים קטנים: רוצים להבטיח שכסף ינוהל באחריות עד שהילדים יגדלו. אפשר לקבוע שהכסף משוחרר בהדרגה: חלק בגיל 21, חלק בגיל 25, חלק בגיל 30.
- נהנה עם מוגבלות: ילד או בן משפחה עם צרכים מיוחדים שלא יכול לנהל כסף בעצמו. נאמנות מאפשרת ניהול מקצועי לטובתו.
- נישואים שניים: רוצים להגן על בן/בת הזוג הנוכחיים אבל גם לשמור על ירושה לילדים מנישואים ראשונים. נאמנות מאפשרת שימוש לבן הזוג בחיים, והעברה לילדים אחריו.
- הגנה מפני נושים: נאמנות בלתי הדירה מגנה על נכסים מפני תביעות עתידיות, בתנאי שהוקמה לפני שהתביעה נוצרה.
- עסק משפחתי: העברת בעלות הדרגתית לדור הבא תוך שמירה על שליטה ניהולית.
- עיזבון גדול ומורכב:נכסים בכמה מדינות, חברות, או נכסי נדל"ן מרובים. נאמנות מרכזת את הניהול.
עלויות הקמה וניהול
הקמת נאמנות בישראל כרוכה בעלויות שכדאי להכיר:
- שכר טרחת עורך דין: 10,000 עד 50,000 שקלים להקמה, תלוי במורכבות.
- ניהול שוטף: אם הנאמן הוא מקצועי (עורך דין או חברת נאמנות), שכר שנתי של 0.5%-2% מערך הנכסים.
- רואה חשבון: הכנת דוחות מס שנתיים, 3,000 עד 10,000 שקלים בשנה.
לכן, נאמנויות כדאיות בדרך כלל לעיזבונות מעל 2 מיליון שקלים, או במצבים מיוחדים (מוגבלות, נישואים שניים) שבהם הערך המשפטי מצדיק את העלות.
נאמנות (Trust) היא הסדר משפטי שבו אדם אחד (הנאמן) מחזיק ומנהל נכסים עבור אחר (הנהנה), לפי הכללים שקבע יוצר הנאמנות. ברגע שהנכסים מועברים לנאמנות הם כבר לא שייכים ליוצר ולא לנאמן. בישראל נאמנויות מוסדרות בחוק הנאמנות התשל"ט-1979, ומשמשות לתכנון עיזבון, הגנה על נכסים והעברת רכוש בין דורות. קיימים כמה סוגים: מפורשת, צוואתית, הדדית בין בני זוג ובלתי הדירה. תיקון 147 לפקודת מס הכנסה (2006) הסדיר את המיסוי לפי סיווג היוצר והנהנים, וקבע חובת דיווח שנתית לרשות המסים שאי-קיומה עלול להוביל לקנסות כבדים ואף לעבירה פלילית. הקמת נאמנות עולה 10,000 עד 50,000 שקלים, ניהול שוטף 0.5%-2% מערך הנכסים בשנה ודוחות מס 3,000 עד 10,000 שקלים בשנה, ולכן היא כדאית בדרך כלל לעיזבונות מעל 2 מיליון שקלים או במצבים מיוחדים כמו ילדים קטנים, נהנה עם מוגבלות או נישואים שניים.
נאמנות (Trust) היא הסדר משפטי שבו אדם אחד מחזיק ומנהל נכסים עבור אדם אחר. יש בה שלושה שחקנים מרכזיים: יוצר הנאמנות (Settlor) שמעביר את הנכסים וקובע את הכללים, הנאמן (Trustee) שמנהל את הנכסים ויכול להיות אדם פרטי, עורך דין או חברת נאמנות, והנהנה (Beneficiary) שנהנה מהנכסים ויכול להיות אדם אחד או כמה, כולל ילדים שעדיין לא נולדו. ברגע שהנכסים מועברים לנאמנות הם כבר לא שייכים ליוצר ולא לנאמן, והנאמן מנהל אותם לטובת הנהנים לפי הכללים שהיוצר קבע.
בישראל קיימים כמה סוגים. נאמנות מפורשת (Express Trust) נוצרת במכוון בהסכם כתוב והיא הנפוצה ביותר בתכנון עיזבון. נאמנות צוואתית נוצרת רק לאחר פטירת היוצר כחלק מצוואתו, למשל העברת נכסים לנאמנות עבור הילדים עד שימלאו להם 25. נאמנות הדדית בין בני זוג מגנה על שניהם, כאשר כל עוד אחד מהם חי הוא נהנה מכל הנכסים ורק לאחר פטירת השני הם עוברים לנהנים, ומתאימה במיוחד לזוגות עם ילדים מנישואים קודמים. נאמנות בלתי הדירה היא נאמנות שלאחר הקמתה היוצר לא יכול לבטל או לשנות, היתרון שלה הוא הגנה חזקה מפני נושים והחיסרון הוא ויתור מוחלט על שליטה.
נאמנות חיה (Inter Vivos) מתחילה לפעול בזמן חיי היוצר, והיתרון הגדול שלה הוא שאין צורך בהליך ירושה, שכן הנכסים כבר בנאמנות ועוברים מיידית לנהנים. נאמנות צוואתית, לעומת זאת, נכנסת לתוקף רק אחרי קיום הצוואה ומתן צו קיום. לעיזבונות גדולים מקובל לשלב את שתיהן.
תיקון 147 לפקודת מס הכנסה (2006) הסדיר את מיסוי הנאמנויות לפי הסיווג. בנאמנות תושבי ישראל, שבה היוצר והנהנים הם תושבי ישראל, הנאמנות ממוסה כמו יחיד ישראלי וכל ההכנסות חייבות במס בישראל כולל הכנסות מחו"ל, ושיעור המס תלוי בסוג ההכנסה (רווחי הון 25%, ריבית, דיבידנדים או שכירות). בנאמנות תושב חוץ, שבה היוצר הוא תושב חוץ, הנאמנות נהנית מפטור על הכנסות מחו"ל בדומה לעולה חדש. בנאמנות נהנה תושב ישראל, שבה רק הנהנה הוא תושב ישראל והיוצר תושב חוץ, המיסוי חל רק על הכנסות שחולקו בפועל לנהנה, והכנסות שנשארות בנאמנות אינן ממוסות בישראל כל עוד לא חולקו.
כן. מאז תיקון 147 קיימת חובת דיווח שנתית לרשות המסים על קיום נאמנות ועל הכנסותיה. אי-דיווח עלול להוביל לקנסות כבדים ואף לעבירה פלילית, ולכן כדאי לוודא שעורך הדין או רואה החשבון שמטפלים בנאמנות מטפלים גם בדיווחים.
נאמנות אינה תמיד הפתרון הנכון, והיא מוסיפה ערך אמיתי במצבים מסוימים: ילדים קטנים, כשרוצים להבטיח ניהול אחראי של הכסף ולשחרר אותו בהדרגה (למשל חלק בגיל 21, חלק בגיל 25 וחלק בגיל 30); נהנה עם מוגבלות שלא יכול לנהל כסף בעצמו; נישואים שניים, להגנה על בן הזוג הנוכחי תוך שמירת ירושה לילדים מנישואים ראשונים; הגנה מפני נושים באמצעות נאמנות בלתי הדירה, בתנאי שהוקמה לפני שהתביעה נוצרה; עסק משפחתי, להעברת בעלות הדרגתית לדור הבא; ועיזבון גדול ומורכב עם נכסים בכמה מדינות, חברות או נדל"ן מרובה.
הקמת נאמנות כרוכה בכמה עלויות: שכר טרחת עורך דין של 10,000 עד 50,000 שקלים להקמה, בהתאם למורכבות; ניהול שוטף של 0.5%-2% מערך הנכסים בשנה אם הנאמן הוא מקצועי (עורך דין או חברת נאמנות); והכנת דוחות מס שנתיים על ידי רואה חשבון של 3,000 עד 10,000 שקלים בשנה. בגלל העלויות האלה, נאמנויות כדאיות בדרך כלל לעיזבונות מעל 2 מיליון שקלים, או במצבים מיוחדים כמו מוגבלות או נישואים שניים שבהם הערך המשפטי מצדיק את העלות.
סיכום
השורה התחתונה: נאמנות היא כלי רב-עוצמה לתכנון עיזבון בישראל, אבל לא לכולם. היא מתאימה למשפחות עם עיזבון מורכב, ילדים קטנים, צרכים מיוחדים, או נישואים שניים. תיקון 147 הסדיר את המיסוי, ויש חובת דיווח שנתית. העלויות אינן מבוטלות, אבל במקרים הנכונים, נאמנות מספקת שליטה, הגנה, והעברה חלקה של רכוש בין דורות. התייעצו עם עורך דין המתמחה בדיני ירושה לפני קבלת החלטה.
- חוק הנאמנות, התשל"ט-1979(1979) nevo.co.il ↗ ↩
- רשות המיסים – תיקון 147, מיסוי נאמנויות taxes.gov.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 30/04/2026
- רשות המיסים – חובות דיווח על נאמנויות taxes.gov.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 30/04/2026