מה חשוב לדעת
- נאמנות היא הסדר משפטי שבו הנאמן מנהל נכסים עבור הנהנים לפי הכללים שקבע יוצר הנאמנות; ברגע שהנכסים מועברים לנאמנות הם כבר לא שייכים ליוצר ולא לנאמן.
- בישראל קיימים כמה סוגי נאמנויות: מפורשת, צוואתית, הדדית בין בני זוג ובלתי הדירה; נאמנות חיה פועלת בזמן חיי היוצר ואינה דורשת הליך ירושה, ונאמנות צוואתית נכנסת לתוקף רק לאחר קיום הצוואה.
- תיקון 147 לפקודת מס הכנסה (2006) הסדיר את מיסוי הנאמנויות לפי סיווג היוצר והנהנים, וקבע חובת דיווח שנתית לרשות המסים שאי-קיומה עלול להוביל לקנסות כבדים ואף לעבירה פלילית.
- נאמנות מוסיפה ערך במצבים כמו ילדים קטנים, נהנה עם מוגבלות, נישואים שניים, הגנה מפני נושים, עסק משפחתי או עיזבון גדול ומורכב, ולא רק למשפחות עשירות.
- הקמת נאמנות כרוכה בעלויות: שכר טרחת עורך דין של 10,000 עד 50,000 שקלים להקמה, ניהול שוטף של 0.5%-2% מערך הנכסים בשנה ודוחות מס שנתיים של 3,000 עד 10,000 שקלים.
מדריך מקיף לנאמנויות בישראל: חוק הנאמנות 1979, סוגי נאמנויות, השלכות מס לפי תיקון 147, מתי כדאי להקים נאמנות ולמי זה מתאים. הגנה על רכוש והעברה בין-דורית.
נאמנות (Trust) היא הסדר משפטי שבו אדם אחד (הנאמן) מחזיק ומנהל נכסים עבור אדם אחר (הנהנה). בישראל נאמנויות מוסדרות בחוק הנאמנות, התשל"ט-1979, ומשמשות ככלי לתכנון עיזבון, הגנה על נכסים והעברת רכוש בין דורות.1 למרות שרבים חושבים שנאמנויות הן עניין של עשירים בלבד, הן רלוונטיות גם למשפחות עם עיזבון בינוני.
מה זו נאמנות ואיך היא עובדת?
בנאמנות יש שלושה שחקנים מרכזיים:
- יוצר הנאמנות (Settlor): האדם שמעביר את הנכסים לנאמנות. הוא קובע את הכללים.
- הנאמן (Trustee): מי שמנהל את הנכסים. יכול להיות אדם פרטי, עורך דין, או חברת נאמנות.
- הנהנה (Beneficiary): מי שנהנה מהנכסים. יכול להיות אדם אחד או כמה, כולל ילדים שעדיין לא נולדו.
ברגע שהנכסים מועברים לנאמנות, הם כבר לא שייכים ליוצר ולא לנאמן. הנאמן מנהל אותם לטובת הנהנים, לפי הכללים שהיוצר קבע. הנאמנות יכולה לפעול בזמן חיי היוצר ואחרי מותו.
סוגי נאמנויות בישראל
נאמנות מפורשת (Express Trust)
נוצרת במכוון, בדרך כלל באמצעות הסכם כתוב. היוצר מגדיר במפורש מי הנאמן, מי הנהנים, ומה הכללים. זהו הסוג הנפוץ ביותר בתכנון עיזבון. ניתן ליצור אותה בחיים (נאמנות חיה) או באמצעות צוואה (נאמנות צוואתית).
נאמנות צוואתית
נוצרת רק לאחר פטירת היוצר, כחלק מצוואתו. לדוגמה: "הנכסים שלי יועברו לנאמנות עבור ילדיי עד שימלאו להם 25". עד לגיל שנקבע, הנאמן מנהל את הכסף ומחלק לפי הכללים שנקבעו.
נאמנות הדדית בין בני זוג
שני בני זוג מקימים נאמנות שמגנה על שניהם. כל עוד אחד מהם חי, הוא נהנה מכל הנכסים. רק אחרי פטירת השני, הנכסים מועברים לילדים או לנהנים אחרים. מתאימה במיוחד לזוגות עם ילדים מנישואים קודמים.
נאמנות בלתי הדירה
נאמנות שלאחר הקמתה, היוצר לא יכול לבטל או לשנות. הנכסים יצאו מרשות היוצר לצמיתות. היתרון: הגנה חזקה על הנכסים מפני נושים ותביעות. החיסרון: ויתור מוחלט על שליטה.
נאמנות חיה מול צוואתית
נאמנות חיה (Inter Vivos) מתחילה לפעול בזמן חיי היוצר. היתרון הגדול: אין צורך בהליך ירושה. הנכסים כבר בנאמנות ועוברים מיידית לנהנים. נאמנות צוואתית, לעומת זאת, נכנסת לתוקף רק אחרי קיום הצוואה ומתן צו קיום, הליך שמקורו בחוק הירושה, התשכ"ה-1965.3 לעיזבונות גדולים מקובל לשלב בין השתיים.
| פרמטר | נאמנות חיה (Inter Vivos) | נאמנות צוואתית |
|---|---|---|
| מתי נכנסת לתוקף | בזמן חיי היוצר | רק לאחר פטירת היוצר |
| הליך ירושה | לא נדרש; הנכסים כבר בנאמנות | תלוי בקיום הצוואה ובצו קיום |
| מהירות העברה לנהנים | מיידית | לאחר סיום ההליך המשפטי |
| שליטת היוצר בחייו | ניהול שוטף אפשרי | הנכסים נותרים ברשות היוצר עד הפטירה |
| פרטיות | גבוהה; מחוץ להליך ציבורי | הצוואה עשויה להיחשף בהליך |
| מתאימה במיוחד ל | העברה חלקה ומיידית | הגדרת תנאים לאחר הפטירה |
מיסוי נאמנויות בישראל (תיקון 147)
החוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 147), התשס"ה-2005, פורסם ביום 10 באוגוסט 2005 ונכנס לתוקף ביום 1 בינואר 2006. הוא הוסיף לפקודה את פרק רביעי2 שבחלק ד', המכונה "פרק הנאמנויות", והסדיר לראשונה בדין הישראלי את מיסוי הנאמנויות, משלב יצירת הנאמנות, דרך מיסוי ההכנסות השוטפות, ועד חלוקת הנכסים לנהנים.2
הפרק לא נשאר על כנו. תיקון 165 (11 ביוני 2008) הסדיר את חובות הדיווח, ההודעות וההצהרות; תיקון 197 (שנכנס לתוקף ב-1 באוגוסט 2013 וחל על הכנסות שהופקו מ-1 בינואר 2014) הרחיב את בסיס המס, ביטל את מעמד "נאמנות יוצר תושב חוץ" והוסיף חובות דיווח בסעיף 131 לפקודה; ותיקון 223 (7 באפריל 2016) הוסיף חובת דיווח על נהנה.2
מי משלם את המס, ובאיזה שיעור?
זו הנקודה שהכי הרבה אנשים טועים בה. הכנסת הנאמן אינה ממוסה "כמו יחיד": לפי סעיף 75ו(ד) לפקודה היא מתחייבת בשיעור המס המרבי הקבוע בסעיף 121. יחד עם זאת, סעיף 75ו(ה) שומר על שיעורי המס המיוחדים, כך שהכנסה שאילו הופקה בידי יחיד היה נקבע לה שיעור מיוחד תישאר בו. לדוגמה, רווח הון שהפיק הנאמן מתחייב בשיעור שבסעיף 91(ב), והנאמן זכאי לשיעור של 10% על הכנסה מהשכרת דירת מגורים.2
בר השומה ובר החיוב במס הוא הנאמן, לפי סעיף 75ו(ג). הנאמן פותח תיק נפרד לכל נאמנות, בנפרד מתיקו האישי ומיתר הנאמנויות שהוא מנהל, וכשיש כמה נאמנים הם חייבים במס ביחד ולחוד לפי סעיף 75טז(א). מקום מושבו של הנאמן והדין שלפיו נוסדה הנאמנות אינם משפיעים על סיווג הנאמנות ולא על אופן חיובה במס.2
סיווג הנאמנות: שישה מסלולים, לא שלושה
תיקון 147 הגדיר ארבעה סוגי נאמנויות, ותיקון 197 עיצב מחדש את הרשימה: הוא ביטל את המעמד של "נאמנות יוצר תושב חוץ" והוסיף שלושה סיווגים במקומו. לאחר התיקון הסיווגים הם: נאמנות תושבי ישראל (סעיף 75ז), נאמנות נהנה תושב ישראל שאינה נאמנות קרובים (סעיף 75ח1(א)), נאמנות נהנה תושב ישראל שהיא נאמנות קרובים (סעיף 75ח1(ב)), נאמנות תושבי חוץ (סעיף 75ט), נאמנות נהנה תושב חוץ (סעיף 75י) ונאמנות לפי צוואה (סעיף 75יב). נאמנות נהנה תושב ישראל שאינה נאמנות קרובים נחשבת לנאמנות תושבי ישראל, בשינויים המחויבים.2
לשינוי אחד יש משמעות מעשית גדולה למשפחות עם קרוב בחו"ל: מאז 1 בינואר 2014 לא רואים ביוצר שנפטר כיוצר בנאמנות. לכן פטירת יוצר תושב חוץ, בנאמנות שיש בה נהנה תושב ישראל, מסווגת את הנאמנות כנאמנות תושבי ישראל, החייבת במס בישראל על הכנסותיה שהופקו בישראל ומחוצה לה, מיום הפטירה ואילך.2
חובת הדיווח: מספרים, לא הרגשה
חובת הדיווח אינה מסתכמת ב"דוח שנתי". יצירת נאמנות או הקנייה אליה מדווחות בטופס 147, הנאמן מגיש דוח שנתי לפי סעיף 131 בטופס 1327, נהנה תושב ישראל שקיבל חלוקה מדווח עליה בטופס 1301, והצהרות ייעודיות מוגשות בטפסים 141 (נאמנות בלתי הדירה), 143 (נאמנות נהנה תושב חוץ) ו-154 (נאמנות קרובים).24
שתי מלכודות שקטות: ראשית, קבלת חלוקה יוצרת כשלעצמה חובת הגשת דוח, גם למי שאלמלא סעיף 131(א)(5ב)(5) היה פטור מהגשה לפי תקנות הפטור. שנית, תיקון 223 הוסיף את סעיף 131(א)(5ב)(7): נהנה תושב ישראל שמלאו לו 25 שנים חייב בהגשת דוח גם אם לא בוצעו בנאמנות חלוקות כלל, ובלבד ששווי נכסי הנאמנות אינו פחות מ-500,000 שקלים והוא מודע לכך שהוא נהנה בה.2
מה קורה אם המס לא שולם?
אחריות הנאמן אינה הסוף. סעיף 75טו(ד) לפקודה מאפשר לגבות חוב מס סופי של הנאמן מכל נהנה שנעשתה לטובתו חלוקה לאחר תחילת שנת המס שבשלה קיים החוב, ובלבד שלא ייגבה ממנו יותר מסכום החוב או משווי הנכסים שקיבל, לפי הנמוך. סמכות הגבייה הזו עומדת לרשות המסים גם לאחר שהנאמנות הסתיימה, ולכן נהנה שקיבל חלוקה אינו יכול להניח שהעניין נסגר.2
מה בכלל אינו "נאמנות" לצורכי מס
המילה "נאמנות" משמשת בישראל להרבה הסדרים שאינם נאמנות בפרק הנאמנויות. סעיף 75יז מחריג במפורש קרן נאמנות כהגדרתה בסעיף 88 וקרן להשקעות משותפות מחוץ לישראל, קופת גמל, נאמנות שנוצרה להבטחת קיומו של חוב מסוים (למשל עורך דין שמחזיק כספים עבור צד לעסקה עד לקיום חבויותיו), מנהל עיזבון, אפוטרופוס שמונה בידי בית משפט, נאמן בפשיטת רגל, מפרק חברה, כונס נכסים, הקדש שהוא מוסד ציבורי לפי סעיף 9(2), ונאמן לפי סעיף 102. גם יחסי שליחות לפי חוק השליחות, התשכ"ה-1965, אינם נאמנות לעניין זה.2
מתי כדאי להקים נאמנות?
נאמנות היא לא תמיד הפתרון הנכון. היא כרוכה בעלויות הקמה, ניהול שוטף, ודיווח. הנה המצבים שבהם נאמנות מוסיפה ערך אמיתי:
- ילדים קטנים: רוצים להבטיח שכסף ינוהל באחריות עד שהילדים יגדלו. אפשר לקבוע שהכסף משוחרר בהדרגה: חלק בגיל 21, חלק בגיל 25, חלק בגיל 30.
- נהנה עם מוגבלות: ילד או בן משפחה עם צרכים מיוחדים שלא יכול לנהל כסף בעצמו. נאמנות מאפשרת ניהול מקצועי לטובתו.
- נישואים שניים: רוצים להגן על בן/בת הזוג הנוכחיים אבל גם לשמור על ירושה לילדים מנישואים ראשונים. נאמנות מאפשרת שימוש לבן הזוג בחיים, והעברה לילדים אחריו.
- הגנה מפני נושים: נאמנות בלתי הדירה מגנה על נכסים מפני תביעות עתידיות, בתנאי שהוקמה לפני שהתביעה נוצרה.
- עסק משפחתי: העברת בעלות הדרגתית לדור הבא תוך שמירה על שליטה ניהולית.
- עיזבון גדול ומורכב: נכסים בכמה מדינות, חברות, או נכסי נדל"ן מרובים. נאמנות מרכזת את הניהול.
מה באמת עולה: לא המחיר, אלא הנטל השוטף
אין בישראל מאסדר שמפרסם מחירון לשכר טרחה על הקמת נאמנות או על ניהולה, ולכן כל טווח מספרי שמופיע ברשת הוא הערכה מסחרית ולא נתון מפוקח. במקום לנחש מחיר, שווה למדוד את מה שכן כתוב בחוק, כלומר את הנטל השוטף והחשיפה שהנאמנות יוצרת:
- דיווח שנתי לכל אורך חיי הנאמנות: הנאמן מגיש דוח לפי סעיף 131 בטופס 1327, בנוסף להודעות ולהצהרות בטפסים 147, 141, 143 או 154 לפי סוג הנאמנות.
- אחריות אישית של הנאמן: הוא בר השומה ובר החיוב במס, וכשיש כמה נאמנים הם חייבים ביחד ולחוד.
- חשיפה של הנהנים: חוב מס סופי ניתן לגבייה מנהנה שקיבל חלוקה, עד גובה החוב או שווי מה שקיבל, לפי הנמוך, וגם לאחר סיום הנאמנות.
- דיווח שנכפה על הנהנה עצמו: נהנה תושב ישראל בן 25 ומעלה עשוי להידרש להגיש דוח גם בלי שקיבל שקל, אם שווי הנאמנות אינו פחות מ-500,000 שקלים והוא יודע שהוא נהנה בה.
2 זו הסיבה שהשאלה "מאיזה סכום נאמנות משתלמת" היא לרוב השאלה הלא נכונה. מה שמצדיק את המבנה הוא בדרך כלל צורך משפטי שאין לו תחליף פשוט, למשל נהנה שאינו יכול לנהל כסף בעצמו או פיצול בין בן זוג לילדים מנישואים קודמים, ולא גודל העיזבון כשלעצמו. בירור של העלות הצפויה מול עורך דין המתמחה בדיני ירושה, לצד בדיקה של חובות הדיווח מול רואה חשבון, נותן תמונה מדויקת יותר מכל טווח מחירים כללי.
נאמנות (Trust) היא הסדר משפטי שבו אדם אחד (הנאמן) מחזיק ומנהל נכסים עבור אחר (הנהנה), לפי הכללים שקבע יוצר הנאמנות. ברגע שהנכסים מועברים לנאמנות הם כבר לא שייכים ליוצר ולא לנאמן. בישראל נאמנויות מוסדרות בחוק הנאמנות התשל"ט-1979, ומשמשות לתכנון עיזבון, הגנה על נכסים והעברת רכוש בין דורות. המיסוי הוסדר לראשונה בתיקון 147 לפקודת מס הכנסה, שפורסם ב-10 באוגוסט 2005 ונכנס לתוקף ב-1 בינואר 2006 והוסיף לפקודה את "פרק הנאמנויות", ועודכן בתיקונים 165, 197 ו-223. בניגוד לטעות רווחת הנאמנות אינה ממוסה "כמו יחיד": לפי סעיף 75ו(ד) הכנסת הנאמן מתחייבת בשיעור המס המרבי שבסעיף 121, אך סעיף 75ו(ה) משמר שיעורים מיוחדים, למשל שיעור סעיף 91(ב) על רווח הון ו-10% על השכרת דירת מגורים. הנאמן הוא בר השומה ובר החיוב במס, ובריבוי נאמנים החיוב הוא ביחד ולחוד. חובות הדיווח נרחבות: טופס 147 על יצירה או הקנייה, טופס 1327 לדוח הנאמן, טופס 1301 לנהנה שקיבל חלוקה, ולפי סעיף 131(א)(5ב)(7) נהנה תושב ישראל בן 25 ומעלה חייב בדוח גם ללא חלוקות אם שווי הנאמנות אינו פחות מ-500,000 שקלים והוא מודע להיותו נהנה. שכר טרחה על הקמה וניהול אינו מפוקח ואינו מתפרסם, ולכן אין טווח מחירים רשמי לצטט.
נאמנות (Trust) היא הסדר משפטי שבו אדם אחד מחזיק ומנהל נכסים עבור אדם אחר. יש בה שלושה שחקנים מרכזיים: יוצר הנאמנות (Settlor) שמעביר את הנכסים וקובע את הכללים, הנאמן (Trustee) שמנהל את הנכסים ויכול להיות אדם פרטי, עורך דין או חברת נאמנות, והנהנה (Beneficiary) שנהנה מהנכסים ויכול להיות אדם אחד או כמה, כולל ילדים שעדיין לא נולדו. ברגע שהנכסים מועברים לנאמנות הם כבר לא שייכים ליוצר ולא לנאמן, והנאמן מנהל אותם לטובת הנהנים לפי הכללים שהיוצר קבע.
בישראל קיימים כמה סוגים. נאמנות מפורשת (Express Trust) נוצרת במכוון בהסכם כתוב והיא הנפוצה ביותר בתכנון עיזבון. נאמנות צוואתית נוצרת רק לאחר פטירת היוצר כחלק מצוואתו, למשל העברת נכסים לנאמנות עבור הילדים עד שימלאו להם 25. נאמנות הדדית בין בני זוג מגנה על שניהם, כאשר כל עוד אחד מהם חי הוא נהנה מכל הנכסים ורק לאחר פטירת השני הם עוברים לנהנים, ומתאימה במיוחד לזוגות עם ילדים מנישואים קודמים. נאמנות בלתי הדירה היא נאמנות שלאחר הקמתה היוצר לא יכול לבטל או לשנות, היתרון שלה הוא הגנה חזקה מפני נושים והחיסרון הוא ויתור מוחלט על שליטה.
נאמנות חיה (Inter Vivos) מתחילה לפעול בזמן חיי היוצר, והיתרון הגדול שלה הוא שאין צורך בהליך ירושה, שכן הנכסים כבר בנאמנות ועוברים מיידית לנהנים. נאמנות צוואתית, לעומת זאת, נכנסת לתוקף רק אחרי קיום הצוואה ומתן צו קיום. לעיזבונות גדולים מקובל לשלב את שתיהן.
תיקון 147 לפקודת מס הכנסה פורסם ב-10 באוגוסט 2005, נכנס לתוקף ב-1 בינואר 2006, והוסיף לפקודה את פרק רביעי2 שבחלק ד', "פרק הנאמנויות", שהסדיר לראשונה בדין הישראלי את מיסוי הנאמנויות. בניגוד לרושם הרווח, הכנסת הנאמן אינה ממוסה "כמו יחיד": סעיף 75ו(ד) קובע שהיא מתחייבת בשיעור המס המרבי שבסעיף 121, ואילו סעיף 75ו(ה) משמר שיעורי מס מיוחדים, כך שרווח הון מתחייב בשיעור שבסעיף 91(ב) והכנסה מהשכרת דירת מגורים בשיעור 10%. הנאמן הוא בר השומה ובר החיוב לפי סעיף 75ו(ג), הוא פותח תיק נפרד לכל נאמנות, ובריבוי נאמנים החיוב הוא ביחד ולחוד לפי סעיף 75טז(א). תיקון 197 ביטל את המעמד של נאמנות יוצר תושב חוץ, וכיום הסיווגים הם שישה: נאמנות תושבי ישראל, נאמנות נהנה תושב ישראל שאינה נאמנות קרובים, נאמנות קרובים, נאמנות תושבי חוץ, נאמנות נהנה תושב חוץ ונאמנות לפי צוואה.
כן, וההיקף רחב יותר מדוח שנתי בודד. יצירת נאמנות או הקנייה אליה מדווחות בטופס 147, הנאמן מגיש דוח שנתי לפי סעיף 131 בטופס 1327, נהנה תושב ישראל שקיבל חלוקה מדווח עליה בטופס 1301, והצהרות ייעודיות מוגשות בטופס 141 לנאמנות בלתי הדירה, בטופס 143 לנאמנות נהנה תושב חוץ ובטופס 154 לנאמנות קרובים. שתי נקודות שקל לפספס: קבלת חלוקה יוצרת כשלעצמה חובת הגשת דוח גם למי שאחרת היה פטור לפי תקנות הפטור, ולפי סעיף 131(א)(5ב)(7) שהוסף בתיקון 223 (7 באפריל 2016) נהנה תושב ישראל שמלאו לו 25 חייב בהגשת דוח גם אם לא בוצעו חלוקות כלל, ובלבד ששווי הנאמנות אינו פחות מ-500,000 שקלים והוא מודע לכך שהוא נהנה בה.
סעיף 75יז לפקודה מחריג מפרק הנאמנויות שורה של הסדרים: קרן נאמנות כהגדרתה בסעיף 88 וקרן להשקעות משותפות מחוץ לישראל, קופת גמל, נאמנות שנוצרה להבטחת קיומו של חוב מסוים (הדוגמה המובהקת היא עורך דין שמחזיק כספים או נכסים עבור צד לעסקה עד לקיום חבויותיו), מנהל עיזבון, אפוטרופוס שמונה בידי בית משפט, נאמן בפשיטת רגל, מפרק חברה, כונס נכסים, הקדש שהוא מוסד ציבורי לפי סעיף 9(2), ונאמן לפי סעיף 102. גם יחסי שליחות לפי חוק השליחות, התשכ"ה-1965, אינם נאמנות לעניין זה, ולכן חשבון נאמנות אצל עורך דין בעסקת נדל"ן אינו מפעיל את פרק הנאמנויות.
נאמנות אינה תמיד הפתרון הנכון, והיא מוסיפה ערך אמיתי במצבים מסוימים: ילדים קטנים, כשרוצים להבטיח ניהול אחראי של הכסף ולשחרר אותו בהדרגה (למשל חלק בגיל 21, חלק בגיל 25 וחלק בגיל 30); נהנה עם מוגבלות שלא יכול לנהל כסף בעצמו; נישואים שניים, להגנה על בן הזוג הנוכחי תוך שמירת ירושה לילדים מנישואים ראשונים; הגנה מפני נושים באמצעות נאמנות בלתי הדירה, בתנאי שהוקמה לפני שהתביעה נוצרה; עסק משפחתי, להעברת בעלות הדרגתית לדור הבא; ועיזבון גדול ומורכב עם נכסים בכמה מדינות, חברות או נדל"ן מרובה.
אין בישראל מאסדר שמפרסם מחירון לשכר טרחה על הקמת נאמנות או על ניהולה, ולכן כל טווח מספרי שמסתובב ברשת הוא הערכה מסחרית ולא נתון מפוקח, ואיננו מצטטים כזה. מה שכן קבוע בחוק הוא הנטל השוטף: הנאמן מגיש דוח שנתי לפי סעיף 131 לאורך כל חיי הנאמנות, לצד הודעות והצהרות בטפסים 147, 141, 143 או 154 לפי סוג הנאמנות; הנאמן הוא בר השומה ובר החיוב במס, ובריבוי נאמנים החיוב הוא ביחד ולחוד; חוב מס סופי ניתן לגבייה גם מנהנה שקיבל חלוקה, עד גובה החוב או שווי מה שקיבל לפי הנמוך, וגם אחרי שהנאמנות הסתיימה. לכן השאלה המעשית אינה "מאיזה סכום זה משתלם" אלא אם יש כאן צורך משפטי שאין לו תחליף פשוט, כמו נהנה שאינו יכול לנהל כסף בעצמו או פיצול בין בן זוג לילדים מנישואים קודמים.
בדיקת ידע
מה קורה לנכסים ברגע שהם מועברים לנאמנות?
חשבו על מי מחזיק בבעלות אחרי ההעברה, לעומת מי מנהל את הנכסים בפועל.
מושגי מפתח
הבסיס לסיווג מיסוי הנאמנות לפי תיקון 147; שיעור המס תלוי בסוג ההכנסה ובתושבות היוצר והנהנים.
רלוונטי בהתחשבנות השנתית של הכנסות הנאמנות; דיווח מסודר הוא תנאי לבירור זכאות אפשרית.
נאמנות מיועדת פעמים רבות להעברת רכוש בין דורות, ולכן ניהול הנכסים בה נשען על אופק זמן ארוך.
נאמנות בלתי הדירה משמשת ככלי הגנה על נכסים מפני נושים ותביעות, כחלק מהיערכות מפני סיכונים עתידיים.
סיכום
השורה התחתונה: נאמנות היא כלי רב-עוצמה לתכנון עיזבון בישראל, אבל לא לכולם. היא מתאימה למשפחות עם עיזבון מורכב, ילדים קטנים, צרכים מיוחדים, או נישואים שניים. פרק הנאמנויות שנוסף בתיקון 147 קובע שהכנסת הנאמן מתחייבת בשיעור המס המרבי (למעט שיעורים מיוחדים שנשמרים), שהנאמן הוא בר החיוב במס, ושחובות הדיווח חלות גם על הנהנה. במקרים הנכונים נאמנות מספקת שליטה, הגנה, והעברה חלקה של רכוש בין דורות. התייעצו עם עורך דין המתמחה בדיני ירושה לפני קבלת החלטה.
- חוק הנאמנות, התשל"ט-1979 - מאגר החקיקה הלאומי, הכנסת(1979) main.knesset.gov.il ↗ ↩
- רשות המסים בישראל, חוזר מס הכנסה 3/2016: מיסוי נאמנויות - תיקוני 147, 165, 197 ו-223, סיווגי הנאמנויות, מנגנון המס לפי סעיף 75ו, חובות הדיווח והטפסים, גביית חוב מס מנהנה, וההסדרים המוחרגים לפי סעיף 75יז(פורסם ב-09/08/2016) gov.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 12/08/2026
- חוק הירושה, התשכ"ה-1965 - מאגר החקיקה הלאומי, הכנסת(1965) main.knesset.gov.il ↗ ↩
- פקודת מס הכנסה [נוסח חדש] - נוסח מלא באתר רשות המסים, לרבות פרק רביעי2 שבחלק ד' (סעיפים 75ג עד 75יז) וסעיף 131 gov.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 12/08/2026