
מדריך מעשי לתכנון תקציב לפרישה בישראל: הוצאות שיורדות, הוצאות שעולות, כלים לחישוב הסכום הנדרש ואיך לבנות תקציב חודשי ריאלי לגיל הפרישה.
אחת השאלות הנפוצות ביותר לקראת פרישה היא "כמה כסף אני צריך?". התשובה היא לא מספר אחד גנרי, אלא תוצאה של תכנון אישי שמתחשב באורח החיים שלכם, בהוצאות הצפויות, ובמקורות ההכנסה הזמינים. במדריך הזה נלמד איך לבנות תקציב פרישה ריאלי.
הוצאות שיורדות בפרישה
החדשות הטובות: חלק מההוצאות נעלמות או יורדות משמעותית כשעוזבים את שוק העבודה:
- הפרשות לפנסיה: כבר לא מפרישים. זה 6%-7% מהשכר ברוטו שפתאום מתפנים.
- נסיעות לעבודה: דלק, חניה, תחבורה ציבורית, אחזקת רכב (או אפילו ויתור על רכב שני).
- ביגוד מקצועי: לא צריך יותר בגדי עבודה, חליפות או נעליים יקרות.
- ארוחות חוץ עסקיות: ארוחות צהריים יומיות, קפה בדרך לעבודה.
- מס הכנסה: ברוב המקרים, המס יורד משמעותית בפרישה בזכות פטורים וניכויים.
- ביטוח לאומי: מי שאינו עובד משלם דמי ביטוח מופחתים (כ-198 שקלים בחודש).1
הוצאות שעולות בפרישה
החדשות הפחות טובות: כמה קטגוריות הוצאות דווקא עולות:
- בריאות: תרופות, טיפולי שיניים, משקפיים, פיזיותרפיה. ההוצאה הבריאותית יכולה להכפיל את עצמה בין גיל 65 ל-80.
- פנאי ותחביבים: פתאום יש 40-50 שעות פנויות בשבוע. טיולים, קורסים, חוגים, ספורט – כל אלה עולים כסף.
- תחזוקת בית: כשנמצאים הרבה בבית, שמים לב יותר לתיקונים. גם הבית מזדקן איתכם – ויצטרך שיפוץ.
- חשמל וגז: נוכחות בבית כל היום = מיזוג/חימום מלא, בישול יותר.
כלל ה-70%-80%: נקודת התחלה, לא אמת מוחלטת
כלל אצבע מקובל אומר שצריך 70%-80% מההכנסה נטו האחרונה כדי לשמור על רמת החיים. אבל זה ממוצע שמסתיר פערים גדולים: מי שמשלם משכנתא שתסתיים לפני הפרישה יצטרך פחות. מי שמתכנן לטייל הרבה יצטרך יותר. השתמשו בכלל הזה כנקודת מוצא ואז התאימו למציאות שלכם.
בניית תקציב פרישה – שלב אחר שלב
שלב 1: מיפוי הוצאות נוכחיות
הוציאו דוח כרטיס אשראי ותנועות עו"ש של 3 חודשים אחרונים. חלקו את ההוצאות לקטגוריות: דיור, מזון, תחבורה, בריאות, פנאי, ביטוחים, חיסכון. זו הבסיס.
שלב 2: הפחתת הוצאות שייעלמו
הורידו את כל ההוצאות הקשורות לעבודה: נסיעות, ארוחות בחוץ, ביגוד, הפרשות לפנסיה. הפחיתו גם את מס ההכנסה (חשבו מס על ההכנסה הצפויה בפרישה, לא על השכר הנוכחי).
שלב 3: הוספת הוצאות חדשות
הוסיפו הוצאות בריאות נוספות (כ-1,000-2,000 שקלים בחודש יותר), פנאי (לפי אורח החיים הרצוי), ותחזוקת בית. אם מתכננים טיול גדול בשנה – חלקו את העלות ל-12 חודשים.
שלב 4: מרווח ביטחון
הוסיפו 10%-15% לתקציב הכולל עבור הוצאות בלתי צפויות: תיקון מכונת כביסה, טיפול שיניים דחוף, עזרה לילד שנקלע לקשיים. חיים ארוכים = הרבה הפתעות.
מקורות ההכנסה בפרישה
אחרי שבניתם את התקציב, בדקו שיש לכם מספיק הכנסה לכסות אותו:
- קצבת פנסיה: הסכום החודשי מקרן הפנסיה / ביטוח מנהלים.
- קצבת זקנה: ביטוח לאומי – כ-1,800-2,700 שקלים (עם ותק).2
- הכנסה משכ"ד: אם יש נכסים מניבים.
- משיכות מחסכונות: קרן השתלמות, תיקון 190, חסכונות פרטיים.3
- הכנסה מעבודה חלקית: אם מתכננים להמשיך לעבוד בהיקף מצומצם.
אל תשכחו את האינפלציה
תקציב שמספיק היום לא בהכרח יספיק בעוד 15 שנה. אינפלציה ממוצעת של 2.5% בשנה מכפילה את יוקר המחיה בכ-30 שנה. ודאו שחלק מההשקעות שלכם מוגנות מאינפלציה (אג"ח צמוד, נדל"ן, מניות) כדי ששקל הפנסיה של היום ישמור על ערכו.
מה עושים כשיש פער?
אם גיליתם שההוצאות צפויות לעלות על ההכנסות, יש כמה אפשרויות:
- דחיית הפרישה: כל שנה נוספת של עבודה = עוד שנת צבירה + שנה פחות של משיכה.
- צמצום הוצאות: מעבר לדירה קטנה יותר (דאונסייזינג), ויתור על רכב שני, קיצוץ בנסיעות.
- עבודה חלקית: אפילו 3,000-5,000 שקלים בחודש מעבודה חלקית יכולים לסגור פערים.
- מימוש נכסים: מכירת דירה להשקעה ופריסת הכסף, או שימוש במשכנתא הפוכה.
סיכום
השורה התחתונה: תקציב פרישה ריאלי הוא הבסיס לכל תכנון פנסיוני. אל תסתמכו על כללי אצבע גנריים – עשו חשבון אישי. מפו הוצאות שיורדות ושעולות, חשבו על אורח החיים הרצוי, הוסיפו מרווח ביטחון, וודאו שמקורות ההכנסה מכסים את הכל. אם יש פער – עדיף לגלות אותו שנים לפני הפרישה, כשעוד אפשר לפעול.
מקורות
- המוסד לביטוח לאומי - דמי ביטוח לאומי למי שאינו עובד btl.gov.il ↗ ↩
- המוסד לביטוח לאומי - סכומי קצבת אזרח ותיק (זקנה) btl.gov.il ↗ ↩
- רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון - תיקון 190 ומשיכות מקופות גמל gov.il ↗ ↩