דירקטיבת דיווח קיימות (CSRD)
הדירקטיבה האירופית שמשנה את כללי הדיווח על קיימות
בקצרה
CSRD (Corporate Sustainability Reporting Directive) היא דירקטיבה אירופית חדשה שמחייבת חברות לדווח באופן מקיף על ביצועי הקיימות שלהן. הדירקטיבה מחליפה את ה-NFRD הקודמת ומרחיבה משמעותית את חובות הדיווח, הן מבחינת היקף החברות והן מבחינת עומק הדיווח1.
CSRD נכנסה לתוקף בהדרגה החל מ-2024 ותחול בסופו של דבר על כ-50,000 חברות באירופה, כולל חברות בנות של חברות מחוץ לאיחוד. הדיווח חייב להיות מבוקר על ידי גוף חיצוני, בדומה לביקורת דוחות כספיים.2
עיקרי הדירקטיבה
- מהותיות כפולה (Double Materiality): חובה לדווח הן על ההשפעה של סוגיות קיימות על החברה, והן על ההשפעה של החברה על הסביבה והחברה.
- תקני ESRS: דיווח לפי תקני European Sustainability Reporting Standards שמכסים סביבה, חברה וממשל.
- ביקורת חיצונית: הדיווח חייב להיות מבוקר ומאומת על ידי רואה חשבון או גוף מוסמך.
- דיווח דיגיטלי: המידע חייב להיות בפורמט דיגיטלי מתויג (XBRL) כדי לאפשר השוואה אוטומטית.
ההשלכות לחברות ישראליות
חברות ישראליות שפועלות באירופה, שרשומות בבורסה אירופית, או שהן חלק משרשרת אספקה של חברה אירופית, עלולות להיות מושפעות מ-CSRD. בנוסף, הסטנדרט צפוי להשפיע על כיוון הרגולציה בישראל, כאשר רשות ני"ע שוקלת אימוץ דרישות דומות.
לוחות הזמנים: מי מושפע ומתי?
חברות גדולות (מעל 500 עובדים) חייבות בדיווח כבר מ-2024. חברות בינוניות מ-2025, וחברות קטנות מ-2026. חברות מחוץ לאיחוד האירופי עם מחזור מעל 150 מיליון אירו באירופה יידרשו לדווח מ-2028.
למשקיעים, CSRD היא בשורה חיובית: יותר מידע, יותר אמין, וקל יותר להשוואה. זה מאפשר ניתוח ESG מעמיק ומפחית סיכון של גרינווושינג.
חברה ישראלית שנסחרת בבורסה אירופית (כמו לונדון, פרנקפורט או אמסטרדם) ועומדת בתנאי הסף של עובדים או מחזור, תידרש לדווח לפי CSRD. בנוסף, גם חברות ישראליות שהן חברות בנות של חברות אירופיות עלולות להיכלל בדיווח הקבוצתי של חברת האם. חברות ישראליות עם מחזור של מעל 150 מיליון אירו באירופה יידרשו לדווח מ-2028. מומלץ לבדוק כבר עכשיו את החשיפה שלכם ולהתחיל בהיערכות.
NFRD (Non-Financial Reporting Directive) חלה על כ-11,000 חברות גדולות בלבד ודרשה דיווח כללי ללא תקנים אחידים. CSRD מרחיבה את החובה לכ-50,000 חברות, קובעת תקני דיווח אחידים (ESRS), מחייבת ביקורת חיצונית ודורשת דיווח דיגיטלי בפורמט XBRL. ההבדל המהותי ביותר הוא עקרון המהותיות הכפולה, שמחייב חברות לדווח לא רק על סיכוני ESG לעסק אלא גם על ההשפעה שלהן על הסביבה והחברה.
העלויות משתנות מאוד לפי גודל החברה ומוכנותה. לחברות גדולות, ההערכות נעות בין מאות אלפים למיליוני אירו בשנה הראשונה, כולל מערכות איסוף נתונים, ייעוץ, הכשרת עובדים וביקורת חיצונית. חברות שכבר דיווחו לפי GRI או TCFD נמצאות במצב טוב יותר. העלות השוטפת יורדת לאחר השנה הראשונה. לחברות קטנות ובינוניות, ה-EU פיתח תקנים מופחתים (LSME) שמפחיתים את העומס. למשקיעים, העלות הזו מתגלמת בהוצאות תפעול מוגדלות בטווח הקצר.
נתוני CSRD מאפשרים לכם להשוות ביצועי קיימות בין חברות באופן אמין לראשונה. אתם יכולים לבחון את חשיפת חברה לסיכוני אקלים, מדיניות זכויות עובדים, ניהול שרשרת אספקה ואתיקה עסקית. מכיוון שהנתונים מבוקרים, הם אמינים יותר מדירוגי ESG מסחריים שלעיתים סותרים זה את זה. בעתיד, הפורמט הדיגיטלי המתויג יאפשר ניתוח אוטומטי והשוואה מיידית. שלבו נתוני CSRD בניתוח הפיננסי כדי לזהות סיכונים שלא נראים במאזן.
תקני ESRS שפותחו עבור CSRD נבנו בהלימה מכוונת עם מסגרות קיימות. הם כוללים את המלצות TCFD לגילוי סיכוני אקלים, תואמים ברובם ל-GRI Standards, ומתואמים עם תקני ISSB הבינלאומיים. חברה שכבר מדווחת לפי GRI תמצא שחלק ניכר מהדרישות כבר מכוסה. ההבדל העיקרי הוא שבניגוד למסגרות הוולונטריות האלה, CSRD היא חובה חוקית עם ביקורת. עבור חברות שמדווחות למספר מסגרות, CSRD עשויה לפשט את הנוף על ידי מתן תקן אחד מחייב.
כל מדינה באיחוד האירופי קובעת את הסנקציות שלה, אבל הן כוללות קנסות כספיים שיכולים להגיע למיליוני אירו, פרסום פומבי של ההפרה, ואפילו אחריות אישית של נושאי משרה. מעבר לסנקציות הרגולטוריות, אי-דיווח עלול לפגוע במוניטין החברה, להקשות על גיוס הון באירופה, ולהוביל לדירוג ESG נמוך יותר שמשפיע על משקיעים מוסדיים. עבור חברות ישראליות שפועלות באירופה, אי-עמידה עלולה גם ליצור חיכוך מול שותפים עסקיים ולקוחות אירופיים.
מושגי מפתח
- European Commission. "Corporate Sustainability Reporting Directive (CSRD)" finance.ec.europa.eu ↗ ↩נבדק לאחרונה: 30/04/2026
- EFRAG. "European Sustainability Reporting Standards (ESRS)" efrag.org ↗ ↩נבדק לאחרונה: 15/05/2026
Double Materiality
מהותיות כפולה, עיקרון שדורש מחברות לבחון הן כיצד סוגיות קיימות משפיעות עליהן פיננסית (Outside-In), והן כיצד הן משפיעות על הסביבה והחברה (Inside-Out).
ESRS (תקני דיווח)
European Sustainability Reporting Standards, תקני הדיווח שפותחו לצורך CSRD. כוללים תקנים כלליים וענפיים המכסים סביבה (E), חברה (S) וממשל (G).
Assurance (ביקורת קיימות)
ביקורת חיצונית של דוחות קיימות, בדומה לביקורת דוחות כספיים. CSRD דורשת ביקורת ברמת "limited assurance" עם מגמה לעבור ל-"reasonable assurance".
מייסד
השקעתי שנים בהייטק ובשוק ההון. ניהלתי בעצמי את הפנסיה, הביטוחים וההשקעות שלי, של המשפחה ושל החברים, ובמקביל אני מוביל קהילת משקיעים פעילה כבר שנים. כל ערך במידע-הון מתורגם ישירות מהחוק והרגולציה לעברית קריאה, כדי שהמסמך הבא שיגיע אליך בדואר יהיה מובן. גם בעשר וחצי בלילה.
תחומי מומחיות