הטיית עיגון
הנטייה הקוגניטיבית להיצמד למספר הראשון שנחשפים אליו בעת קבלת החלטה
בקצרה
הטיית עיגון מתרחשת כאשר מידע ראשוני, בדרך כלל מספר או נתון, משפיע באופן לא מידתי על כל ההחלטות שלאחריו, גם אם הוא לא רלוונטי.1 למשל, משקיע ששמע שמניה נסחרה פעם ב-200 ₪ עלול לחשוב שמחיר של 150 ₪ הוא "זול" – גם אם השווי האמיתי של החברה ירד בינתיים.
דוגמאות מהעולם הפיננסי
המחקר על הטיית עיגון פותח על ידי הפסיכולוגים דניאל כהנמן ועמוס טברסקי בשנות ה-70.2 מאז, הוכח שההטייה משפיעה על משא ומתן (מי שמציע ראשון קובע את הטווח), על הערכות נדל"ן (מחיר מבוקש ראשוני), ועל כל שוק שבו אנשים נדרשים להעריך ערך.
איך הטיית עיגון פוגעת במשקיעים
- מחיר קנייה כעוגן: משקיעים רבים מסרבים למכור מניה שירדה מתחת למחיר הקנייה, כי ה"עוגן" שלהם הוא המחיר ששילמו, לא השווי הנוכחי.
- שיא היסטורי כעוגן: "המניה הייתה ב-500 ₪, עכשיו היא ב-300, זו הזדמנות!", אבל השיא ההיסטורי לא אומר דבר על השווי העתידי.
- תחזיות אנליסטים: מחיר יעד שמפרסם אנליסט הופך לעוגן עבור המשקיעים, גם אם הוא מבוסס על הנחות שכבר השתנו.
- מחירי נדל"ן: מחיר מבוקש גבוה של דירה משפיע על הקונה גם אם הוא מנהל משא ומתן, הוא יעגן סביב המחיר הגבוה.
איך מתגברים על הטיית עיגון?
הכירו בכך שהיא קיימת, מודעות היא הצעד הראשון. בצעו ניתוח עצמאי של שווי הוגן לפני שאתם נחשפים לדעות אחרות. שאלו את עצמכם: "אם לא הייתי יודע את המחיר הקודם, האם הייתי קונה במחיר הזה?". ובמשא ומתן, נסו להציע ראשונים כדי שאתם תקבעו את העוגן.
שאלות נפוצות
בכמה דרכים: משקיעים נצמדים למחיר הקנייה ומסרבים למכור בהפסד גם כשהפונדמנטלים השתנו. הם רואים מניה שירדה מ-200 ל-150 כ"זולה" בלי לבדוק אם 150 הוא שווי הוגן. הם מושפעים ממחירי יעד של אנליסטים. ובנדל"ן, מחיר מבוקש גבוה "מעגן" את הקונה סביב סכום שאולי לא מוצדק. בכל המקרים, מספר שרירותי מחליף ניתוח מקצועי.
ארבע דרכים מעשיות: ראשית, בצעו ניתוח שווי עצמאי לפני שאתם נחשפים למחירים או לדעות אחרות. שנית, שאלו את עצמכם "אם לא הייתי יודע את המחיר הקודם, הייתי קונה במחיר הזה?". שלישית, תמיד בדקו את הפונדמנטלים (רווחים, תזרים, מכפילים) ולא רק את המחיר. רביעית, במשא ומתן הציעו ראשונים כדי שאתם תקבעו את העוגן.
הטיית עיגון קשורה למספר ספציפי שמשפיע על הערכות (כמו מחיר קודם). הטיית זמינות קשורה לסיפורים שזכורים לנו (כמו כתבה על הפסד גדול) ומשפיעים על הערכת הסתברויות. בפועל, שתיהן פועלות יחד: משקיע שקרא על מישהו שהרוויח מביטקוין (זמינות) ורואה שהמחיר ירד 30% מהשיא (עיגון) עלול לקנות בלי ניתוח אמיתי.
מאוד. מחירי הנדל"ן בישראל מושפעים חזק מהטיית עיגון. מוכרים מתמחרים לפי מה שהשכן קיבל, גם אם הדירה שונה. קונים מושפעים מהמחיר המבוקש גם כשהוא מנופח. שמאים עצמם עלולים להיות מעוגנים בעסקאות קודמות באזור. המלצה: בדקו את מאגר העסקאות של רשות המסים בעצמכם ועשו חישוב תשואה עצמאי לפני שאתם מושפעים ממחיר שמישהו דורש.
כן, מחקרים מראים שגם אנליסטים מנוסים מושפעים. מחירי יעד של אנליסטים נוטים להיות קרובים למחיר הנוכחי, במקום לשקף הערכת שווי אובייקטיבית. כשמניה עולה, מחירי היעד עולים אחריה, וכשהיא יורדת, הם מתעדכנים כלפי מטה. המסקנה: אל תתייחסו למחירי יעד של אנליסטים כאל אמת מוחלטת, אלא כנקודת התחלה לניתוח עצמאי.
אפקט הדיספוזיציה (Disposition Effect) הוא הנטייה למכור מניות שעלו מהר מדי ולהחזיק מניות שירדו זמן רב מדי. הטיית עיגון מסבירה חלק מהתופעה: כשמחיר הקנייה משמש כעוגן, מכירה בהפסד מרגישה כ"הפסד אמיתי" למרות שמחיר הקנייה לא רלוונטי לשווי הנוכחי. שני הצדדים של ההטייה פוגעים בתשואה לאורך זמן.
מושגי מפתח
קוגניציה
תהליכי חשיבה מנטליים, הטיית עיגון היא אחת מעשרות הטיות קוגניטיביות שמשפיעות על החלטות פיננסיות.
שווי הוגן
הערכת השווי האמיתי של נכס על בסיס נתונים פונדמנטליים, בלי להתייחס למחירים היסטוריים.
היוריסטיקה
קיצור דרך מנטלי שהמוח משתמש בו לקבלת החלטות מהירות, יעיל בדרך כלל, אך עלול להטעות.
כהנמן וטברסקי
שני הפסיכולוגים הישראלים שחוללו מהפכה בכלכלה התנהגותית, כהנמן זכה בפרס נובל ב-2002.
מייסד
השקעתי שנים בהייטק ובשוק ההון. ניהלתי בעצמי את הפנסיה, הביטוחים וההשקעות שלי, של המשפחה ושל החברים, ובמקביל אני מוביל קהילת משקיעים פעילה כבר שנים. כל ערך במידע-הון מתורגם ישירות מהחוק והרגולציה לעברית קריאה, כדי שהמסמך הבא שיגיע אליך בדואר יהיה מובן. גם בעשר וחצי בלילה.
תחומי מומחיות