הטיית עיגון
הנטייה הקוגניטיבית להיצמד למספר הראשון שנחשפים אליו בעת קבלת החלטה
הטיית עיגון מתרחשת כאשר מידע ראשוני, בדרך כלל מספר או נתון, משפיע באופן לא מידתי על כל ההחלטות שלאחריו, גם אם הוא לא רלוונטי.1 למשל, משקיע ששמע שמניה נסחרה פעם ב-200 ₪ עלול לחשוב שמחיר של 150 ₪ הוא "זול" – גם אם השווי האמיתי של החברה ירד בינתיים.
דוגמאות מהעולם הפיננסי
המחקר על הטיית עיגון פותח על ידי הפסיכולוגים דניאל כהנמן ועמוס טברסקי בשנות ה-70.2 מאז, הוכח שההטייה משפיעה על משא ומתן (מי שמציע ראשון קובע את הטווח), על הערכות נדל"ן (מחיר מבוקש ראשוני), ועל כל שוק שבו אנשים נדרשים להעריך ערך.
איך הטיית עיגון פוגעת במשקיעים
- מחיר קנייה כעוגן: משקיעים רבים מסרבים למכור מניה שירדה מתחת למחיר הקנייה, כי ה"עוגן" שלהם הוא המחיר ששילמו, לא השווי הנוכחי.
- שיא היסטורי כעוגן: "המניה הייתה ב-500 ₪, עכשיו היא ב-300, זו הזדמנות!", אבל השיא ההיסטורי לא אומר דבר על השווי העתידי.
- תחזיות אנליסטים: מחיר יעד שמפרסם אנליסט הופך לעוגן עבור המשקיעים, גם אם הוא מבוסס על הנחות שכבר השתנו.
- מחירי נדל"ן: מחיר מבוקש גבוה של דירה משפיע על הקונה גם אם הוא מנהל משא ומתן, הוא יעגן סביב המחיר הגבוה.
איך מתגברים על הטיית עיגון?
הכירו בכך שהיא קיימת, מודעות היא הצעד הראשון. בצעו ניתוח עצמאי של שווי הוגן לפני שאתם נחשפים לדעות אחרות. שאלו את עצמכם: "אם לא הייתי יודע את המחיר הקודם, האם הייתי קונה במחיר הזה?". ובמשא ומתן, נסו להציע ראשונים כדי שאתם תקבעו את העוגן.
מקורות
מושגי מפתח
קוגניציה
תהליכי חשיבה מנטליים, הטיית עיגון היא אחת מעשרות הטיות קוגניטיביות שמשפיעות על החלטות פיננסיות.
שווי הוגן
הערכת השווי האמיתי של נכס על בסיס נתונים פונדמנטליים, בלי להתייחס למחירים היסטוריים.
היוריסטיקה
קיצור דרך מנטלי שהמוח משתמש בו לקבלת החלטות מהירות, יעיל בדרך כלל, אך עלול להטעות.
כהנמן וטברסקי
שני הפסיכולוגים הישראלים שחוללו מהפכה בכלכלה התנהגותית, כהנמן זכה בפרס נובל ב-2002.