הטיית עיגון
הנטייה הקוגניטיבית להיצמד למספר הראשון שנחשפים אליו בעת קבלת החלטה
בקצרה
הטיית עיגון מתרחשת כאשר מידע ראשוני, בדרך כלל מספר או נתון, משפיע באופן לא מידתי על כל ההחלטות שלאחריו, גם אם הוא לא רלוונטי.1 למשל, משקיע ששמע שמניה נסחרה פעם ב-200 ₪ עלול לחשוב שמחיר של 150 ₪ הוא "זול", גם אם השווי האמיתי של החברה ירד בינתיים.
דוגמאות מהעולם הפיננסי
העיגון תואר כהיוריסטיקת שיפוט שיטתית במאמרם של עמוס טברסקי ודניאל כהנמן, "Judgment under Uncertainty: Heuristics and Biases", שפורסם בכתב העת Science בשנת 1974.1 כהנמן חזר לנושא בפירוט ב"לחשוב, מהר ולאט" (2011).2 מאז, ההטייה תועדה במשא ומתן (מי שמציע ראשון קובע את הטווח), בהערכות נדל"ן (מחיר מבוקש ראשוני), ובכל שוק שבו אנשים נדרשים להעריך ערך.
איך הטיית עיגון פוגעת במשקיעים
- מחיר קנייה כעוגן: משקיעים רבים מסרבים למכור מניה שירדה מתחת למחיר הקנייה, כי ה"עוגן" שלהם הוא המחיר ששילמו, לא השווי הנוכחי.
- שיא היסטורי כעוגן: "המניה הייתה ב-500 ₪, עכשיו היא ב-300, זו הזדמנות!", אבל השיא ההיסטורי לא אומר דבר על השווי העתידי. גל ההנפקות בבורסה בתל אביב בשנים 2020 עד 2022 ממחיש זאת: בממוצע נרשמה עלייה של כ-13% כבר ביום המסחר הראשון, התשואה המצטברת הגיעה לשיא של כ-22% עד יום המסחר ה-40, ומשם החלה ירידה עקבית רב-שנתית. מי שעיגן את תפיסת השווי שלו בשיא של יום 40 קיבל מספר שהשוק כבר דחה.3
- תחזיות אנליסטים: מחיר יעד שמפרסם אנליסט הופך לעוגן עבור המשקיעים, גם אם הוא מבוסס על הנחות שכבר השתנו. באותה בדיקה של רשות ניירות ערך, ניתוח רגרסיה לא מצא מתאם סטטיסטי בין רוב מאפייני החברה וההנפקה לבין ביצועי המניה אחריה, למעט מתאם חיובי עם הרווח הנקי בשנה שאחרי ההנפקה ומתאם שלילי עם עלויות החיתום.3
- מחירי נדל"ן: מחיר מבוקש גבוה של דירה משפיע על הקונה גם אם הוא מנהל משא ומתן, הוא יעגן סביב המחיר הגבוה. התרופה קיימת ופומבית: מדד מחירי הדירות של הלמ"ס מחושב ברגרסיה הדונית שמנטרלת הבדלי איכות (חדרים, שטח, גיל הדירה, סוג הנכס, רמה חברתית-כלכלית של האזור), על בסיס עסקאות הנדל"ן בפועל מכרטסת מחירי הנדל"ן של רשות המסים.4
איך מתגברים על הטיית עיגון?
הכירו בכך שהיא קיימת, מודעות היא הצעד הראשון. בצעו ניתוח עצמאי של שווי הוגן לפני שאתם נחשפים לדעות אחרות. שאלו את עצמכם: "אם לא הייתי יודע את המחיר הקודם, האם הייתי קונה במחיר הזה?". ובמשא ומתן, נסו להציע ראשונים כדי שאתם תקבעו את העוגן.
נקודה שכדאי לדעת על נתוני הדיור
מדד מחירי הדירות מתפרסם פעם בחודש, 45 יום אחרי סוף חודש ההתייחסות, ושלוש הקריאות האחרונות בכל פרסום הן ארעיות ומתעדכנות אחר כך. בנוסף, מינואר 1999 מדד מחירי הדירות אינו חלק ממדד המחירים לצרכן.4 כלומר גם הנתון ה"אובייקטיבי" שאתם מעגנים בו את ההערכה הוא מספר עם השהיה ועם תיקונים, ולא צילום של היום.
בדקו את עצמכם
מניה ירדה 40% מהשיא ההיסטורי שלה. האם זה הופך אותה ל"זולה"?
הטיית עיגון היא רק אחת מההטיות ההתנהגותיות שמעצבות החלטות השקעה. כדי לזהות אותה בזמן אמת ולתעד את השיקולים המקוריים שלכם עוד לפני שהמחיר "מעגן" אתכם, קראו את המדריך המורחב על ניהול יומן השקעות, ואת המדריך על התמודדות עם FOMO ומכירת פאניקה.
שאלות נפוצות
בכמה דרכים: משקיעים נצמדים למחיר הקנייה ומסרבים למכור בהפסד גם כשהפונדמנטלים השתנו. הם רואים מניה שירדה מ-200 ל-150 כ"זולה" בלי לבדוק אם 150 הוא שווי הוגן. הם מושפעים ממחירי יעד של אנליסטים. ובנדל"ן, מחיר מבוקש גבוה "מעגן" את הקונה סביב סכום שאולי לא מוצדק. בכל המקרים, מספר שרירותי מחליף ניתוח מקצועי.
ארבע דרכים מעשיות: ראשית, בצעו ניתוח שווי עצמאי לפני שאתם נחשפים למחירים או לדעות אחרות. שנית, שאלו את עצמכם "אם לא הייתי יודע את המחיר הקודם, הייתי קונה במחיר הזה?". שלישית, תמיד בדקו את הפונדמנטלים (רווחים, תזרים, מכפילים) ולא רק את המחיר. רביעית, במשא ומתן הציעו ראשונים כדי שאתם תקבעו את העוגן.
הטיית עיגון קשורה למספר ספציפי שמשפיע על הערכות (כמו מחיר קודם). הטיית זמינות קשורה לסיפורים שזכורים לנו (כמו כתבה על הפסד גדול) ומשפיעים על הערכת הסתברויות. בפועל, שתיהן פועלות יחד: משקיע שקרא על מישהו שהרוויח מביטקוין (זמינות) ורואה שהמחיר ירד 30% מהשיא (עיגון) עלול לקנות בלי ניתוח אמיתי.
מאוד. מחירי הנדל"ן בישראל מושפעים חזק מהטיית עיגון. מוכרים מתמחרים לפי מה שהשכן קיבל, גם אם הדירה שונה. קונים מושפעים מהמחיר המבוקש גם כשהוא מנופח. שמאים עצמם עלולים להיות מעוגנים בעסקאות קודמות באזור. המלצה: התחילו מהנתון המנוטרל. מדד מחירי הדירות של הלמ"ס בנוי בדיוק כדי לענות על השאלה הזו, הוא מחושב מעסקאות בפועל שנרשמות בכרטסת מחירי הנדל"ן של רשות המסים, ועובר תיקון איכות שמביא דירות שונות לאותה דרגת השוואה. אחריו עשו חישוב תשואה עצמאי, לפני שאתם נחשפים למחיר שמישהו דורש.
אנשי מקצוע אינם חסינים, וגם המנגנונים שסביבם לא. במחקר של רשות ניירות ערך על גל ההנפקות בשנים 2020 עד 2022 נכתב במפורש שגל הנפקות מקשה על ההתנהלות התקינה של השחקנים הקבועים בשוק, ובהם חתמים, אנליסטים, רואי חשבון ומשקיעים מוסדיים, ופוגע בתהליכי הסינון והתמחור. באותה בדיקה לא נמצא מתאם סטטיסטי בין רוב מאפייני החברה וההנפקה לבין ביצועי המניה אחר כך. המסקנה המעשית זהה: אל תתייחסו למחיר יעד של אנליסט כאל אמת מוחלטת, אלא כנקודת התחלה לניתוח עצמאי.
אפקט הדיספוזיציה (Disposition Effect) הוא הנטייה למכור מניות שעלו מהר מדי ולהחזיק מניות שירדו זמן רב מדי. הטיית עיגון מסבירה חלק מהתופעה: כשמחיר הקנייה משמש כעוגן, מכירה בהפסד מרגישה כ"הפסד אמיתי" למרות שמחיר הקנייה לא רלוונטי לשווי הנוכחי. שני הצדדים של ההטייה פוגעים בתשואה לאורך זמן.
- Tversky, A. & Kahneman, D. "Judgment under Uncertainty: Heuristics and Biases", Science 185(4157), 1974(1974) jstor.org ↗ ↩נבדק לאחרונה: 11/08/2026
- Kahneman, Daniel. "Thinking, Fast and Slow", Farrar, Straus and Giroux(2011) us.macmillan.com ↗ ↩נבדק לאחרונה: 11/08/2026
- רשות ניירות ערך, המחלקה הכלכלית והייעוץ המשפטי. "לא על הגילוי לבדו: ניתוח גל ההנפקות של השנים 2020-2022"(2025) new.isa.gov.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 11/08/2026
- הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - מדד מחירי דירות (מדדים ומחירים ממוצעים משוק הדירות) cbs.gov.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 11/08/2026
מושגי מפתח
קוגניציה
תהליכי חשיבה מנטליים, הטיית עיגון היא אחת מעשרות הטיות קוגניטיביות שמשפיעות על החלטות פיננסיות.
שווי הוגן
הערכת השווי האמיתי של נכס על בסיס נתונים פונדמנטליים, בלי להתייחס למחירים היסטוריים.
היוריסטיקה
קיצור דרך מנטלי שהמוח משתמש בו לקבלת החלטות מהירות, יעיל בדרך כלל, אך עלול להטעות.
כהנמן וטברסקי
שני הפסיכולוגים הישראלים שחוללו מהפכה בכלכלה התנהגותית, כהנמן זכה בפרס נובל ב-2002.
מייסד
נכתב ונבדק על ידי מערכת מידע-הון
השקעתי שנים בהייטק ובשוק ההון. ניהלתי בעצמי את הפנסיה, הביטוחים וההשקעות שלי, של המשפחה ושל החברים, ובמקביל אני מוביל קהילת משקיעים פעילה כבר שנים. כל ערך במידע-הון מתורגם ישירות מהחוק והרגולציה לעברית קריאה, כדי שהמסמך הבא שיגיע אליך בדואר יהיה מובן. גם בעשר וחצי בלילה.
תחומי מומחיות