הטיית זמינות
הנטייה להעריך סיכויים על בסיס מידע שזמין בזיכרון, ולא על בסיס נתונים סטטיסטיים
בקצרה
הטיית זמינות מתרחשת כאשר אנשים מעריכים את ההסתברות של אירוע לפי הקלות שבה הם יכולים להיזכר בדוגמאות דומות, ולא לפי הנתונים האמיתיים. הזמינות תוארה כהיוריסטיקת שיפוט שיטתית במאמרם של עמוס טברסקי ודניאל כהנמן, "Judgment under Uncertainty: Heuristics and Biases", שפורסם בכתב העת Science בשנת 1974.1 אם קראנו כתבה דרמטית על משקיע שהפסיד את כל כספו במניות, נעריך את הסיכון בהשקעות כגבוה יותר מהמציאות, כי הסיפור "זמין" לנו בזיכרון.
בישראל, ההטייה מתחזקת על ידי מדיה פיננסית אינטנסיבית. כותרות כמו "המשקיע שהרוויח מיליון מביטקוין" או "הפנסיה שנמחקה בקריסת השוק" נצרבות בזיכרון ומשפיעות על החלטות, הרבה יותר מנתונים סטטיסטיים יבשים על תשואות ממוצעות.
טיפ
המנגנון הפסיכולוגי ברור: אירועים דרמטיים, רגשיים או אחרונים תופסים יותר מקום בזיכרון.2 לכן אחרי ירידה חדה בשוק, משקיעים רבים חוששים להיכנס: הירידה הבודדת זמינה בזיכרון הרבה יותר מסדרת הנתונים הארוכה שהיא חלק ממנה, ולכן היא נשקלת כאילו היא מייצגת את ההסתברות.
ביטויים נפוצים בקרב משקיעים ישראלים
- פחד ממניות אחרי קריסה: מי שחווה את הירידות של 2008 או קורונה 2020 עלול להימנע ממניות שנים, בגלל הזיכרון החי של ההפסד.
- ריצה אחרי מגמות חמות: סיפורי הצלחה על קריפטו או נדל"ן "זמינים" בזיכרון, ומושכים משקיעים לנכסים אלה גם כשהם יקרים. רשות ניירות ערך פרסמה ב-23 במאי 2022 אזהרה ייעודית לציבור על השקעה במטבעות קריפטוגרפיים, ומנתה בה סיכוני שוק (התפתחות בועת מחירים, תנודתיות קיצונית ונזילות נמוכה), סיכונים תפעוליים, סיכוני סייבר וסיכונים רגולטוריים, עד כדי סכנה ממשית לאובדן מלוא סכום ההשקעה.3
- הערכת סיכונים מעוותת: משקיע ישראלי שקרוב משפחה שלו הפסיד בפורקס יעריך את הסיכון בפורקס כגבוה בהרבה מהסיכון האמיתי, לא בגלל נתונים, אלא בגלל סיפור אישי.
איך זה נראה בנתונים ישראליים
גל ההנפקות בבורסה בתל אביב בשנים 2020 עד 2022 הוא מקרה בוחן נקי. בשלוש השנים האלה נוספו לבורסה 129 חברות חדשות, גידול של 24% ביחס ל-442 החברות שנסחרו בה בתחילת 2020, כאשר 94 מההנפקות (73%) התרחשו בשנת 2021 לבדה, בהיקף גיוס כולל של כ-16.5 מיליארד שקלים. זאת לעומת ממוצע חד-ספרתי של הנפקות ראשוניות בשנה בעשור שקדם לכך.4
הסיפורים שנצרבו בזיכרון היו של הימים הראשונים: כ-13% עלייה ממוצעת ביום המסחר הראשון, ותשואה מצטברת של כ-22% עד יום המסחר ה-40. מכאן והלאה החלה ירידה עקבית רב-שנתית. במבט לאחור, כ-80% מהחברות בגל ההנפקות הישראלי הניבו תשואה עודפת שלילית, והתשואה היחסית השנתית הממוצעת הייתה שלילית בכ-23%. גם כ-60% מהחברות הנפיקו בעודן מפסידות. אותה תופעה חזרה בארה"ב (89% מהחברות בתשואה עודפת שלילית) ובבריטניה (87%).4 הכותרות היו זמינות, הסטטיסטיקה לא.
איך להתגבר על הטיית זמינות?
תמיד בססו החלטות השקעה על נתונים סטטיסטיים ולא על סיפורים. בדקו תשואות היסטוריות של עשרות שנים, לא רק את השנה האחרונה. הגבילו חשיפה לכותרות פיננסיות סנסציוניות, והזכירו לעצמכם שמה שזכור לכם בקלות לא בהכרח מייצג את המציאות. בנדל"ן, המקבילה הזמינה לציבור היא מדד מחירי הדירות של הלמ"ס, שמחושב מעסקאות בפועל שנרשמות בכרטסת מחירי הנדל"ן של רשות המסים ועובר תיקון איכות שמנטרל הבדלים בין דירות.5
בדקו את עצמכם
קראתם החודש שלוש כתבות על משקיעים שהפסידו את כל כספם בבורסה. מה המסקנה המדויקת ביותר?
הטיית זמינות היא אחת מכמה הטיות התנהגותיות שדוחפות למכירה מבוהלת אחרי ירידות או לרדיפה אחרי מגמות חמות. להרחבה על הדינמיקה הרגשית הזו ואיך מזהים אותה בזמן אמת, ראו את המדריך המעמיק פחד, FOMO ומכירה מבוהלת. לתיעוד החלטות בזמן רגוע, שמפחית את השפעת הסיפורים הזמינים בזיכרון, ראו יומן השקעות.
שאלות נפוצות
ההטייה גורמת לכם להעריך סיכונים לפי סיפורים שזכורים לכם ולא לפי נתונים. אם קראתם כתבה על מישהו שהפסיד הכל בקריפטו, תעריכו את הסיכון כגבוה מהמציאות. אם שמעתם על חבר שהרוויח מנדל"ן, תחשבו שנדל"ן זו השקעה בטוחה. בשני המקרים, סיפור בודד מחליף ניתוח סטטיסטי של עשרות שנים. התוצאה: החלטות מושפעות ממה שזכור ולא ממה שנכון.
הטיית זמינות קשורה לסיפורים וזיכרונות שמשפיעים על הערכת הסתברויות (כמו כתבה על הפסד שגורמת לכם לחשוב שהשקעות מסוכנות). הטיית עיגון קשורה למספר ספציפי שמשפיע על הערכת שווי (כמו מחיר קנייה שגורם לכם לחשוב שמניה "זולה"). בפועל שתיהן פועלות יחד: משקיע שקרא סיפור הצלחה על ביטקוין (זמינות) ורואה שהמחיר ירד 30% מהשיא (עיגון) עלול לקנות בלי ניתוח.
ארבע שיטות מעשיות. ראשית, תמיד בדקו נתונים היסטוריים ארוכי טווח לפני החלטת השקעה, לא רק את השנה האחרונה. שנית, הגבילו חשיפה לכותרות פיננסיות סנסציוניות שנועדו לעורר רגש. שלישית, שאלו את עצמכם "האם אני מחליט לפי מידע סטטיסטי או לפי סיפור שזכור לי?". רביעית, כתבו תוכנית השקעה מראש בזמן רגוע, ופעלו לפיה גם כשמגיעות כותרות מפחידות.
בהחלט. המדיה הפיננסית הישראלית נוטה לכותרות דרמטיות שנצרבות בזיכרון. "הפנסיה שנמחקה" או "המשקיע שהכפיל" הם סיפורים שנזכרים בקלות, בעוד שנתון כמו "תשואה ממוצעת של 7% בשנה על פני 30 שנה" לא מייצר כותרת. התוצאה: אנשים מפחדים מהשקעות כי הם זוכרים את הסיפורים הרעים, או רצים אחרי מגמות חמות כי הם זוכרים את סיפורי ההצלחה.
בישראל, סיפורים על "מי שקנה דירה ב-2005 והכפיל את הכסף" זמינים מאוד בזיכרון הקולקטיבי. זה גורם לאנשים להאמין שנדל"ן תמיד עולה, למרות שהיו תקופות של ירידות ושל תשואות נמוכות. מנגד, מי שמכיר מישהו שנתקע עם דירה שלא מצליח למכור יעריך את הסיכון כגבוה מדי. בשני המקרים, סיפור אישי מחליף ניתוח כלכלי. בדקו את מדד מחירי הדירות של הלמ"ס, שמחושב מעסקאות בפועל בכל היישובים בארץ ומנטרל הבדלי איכות בין דירות. שימו לב לשני סייגים שהלמ"ס עצמה מציינת: המדד מתפרסם 45 יום אחרי סוף חודש ההתייחסות, ושלוש הקריאות האחרונות בכל פרסום ארעיות ומתעדכנות בהמשך.
אנשי מקצוע אינם חסינים. במחקר של רשות ניירות ערך על גל ההנפקות בשנים 2020 עד 2022 נכתב שגל הנפקות מקשה על ההתנהלות התקינה ועל המוניטין של השחקנים הקבועים בשוק, ובהם חתמים, אנליסטים, רואי חשבון ומשקיעים מוסדיים, ופוגע בתהליכי הסינון והתמחור. גם המוסדיים עצמם החזיקו במניות שהונפקו כ-13 מיליארד שקלים, שהיוו כ-25% משווי השוק שלהן וכ-68% משווי כמות הצפה, בקצה שהתברר בדיעבד כלא מוצלח למשקיעים. ההבדל בין מקצוענים לחובבים אינו חסינות מההטייה, אלא מערכות ותהליכים שמאלצים לחזור לנתונים.
- Tversky, A. & Kahneman, D. "Judgment under Uncertainty: Heuristics and Biases", Science 185(4157), 1974(1974) jstor.org ↗ ↩נבדק לאחרונה: 11/08/2026
- Kahneman, Daniel. "Thinking, Fast and Slow", Farrar, Straus and Giroux(2011) us.macmillan.com ↗ ↩נבדק לאחרונה: 11/08/2026
- רשות ניירות ערך. "אזהרה לציבור המשקיעים מפני השקעה בתחום המטבעות הקריפטוגרפיים"(פורסם ב-23/05/2022) new.isa.gov.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 11/08/2026
- רשות ניירות ערך, המחלקה הכלכלית והייעוץ המשפטי. "לא על הגילוי לבדו: ניתוח גל ההנפקות של השנים 2020-2022"(2025) new.isa.gov.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 11/08/2026
- הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - מדד מחירי דירות (מדדים ומחירים ממוצעים משוק הדירות) cbs.gov.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 11/08/2026
מושגי מפתח
היוריסטיקה
קיצורי דרך מנטליים לקבלת החלטות מהירות, הטיית זמינות היא היוריסטיקה שמחליפה ניתוח סטטיסטי בזיכרון רגשי.
תשואה היסטורית
ניתוח ביצועי נכס על פני עשרות שנים, מאפשר הערכה מאוזנת שלא מושפעת מאירוע בודד שזמין בזיכרון.
פיזור סיכונים
חלוקת ההשקעות בין נכסים שונים, אסטרטגיה שמגנה מפני החלטות רגשיות שמבוססות על הטיית זמינות.
מייסד
נכתב ונבדק על ידי מערכת מידע-הון
השקעתי שנים בהייטק ובשוק ההון. ניהלתי בעצמי את הפנסיה, הביטוחים וההשקעות שלי, של המשפחה ושל החברים, ובמקביל אני מוביל קהילת משקיעים פעילה כבר שנים. כל ערך במידע-הון מתורגם ישירות מהחוק והרגולציה לעברית קריאה, כדי שהמסמך הבא שיגיע אליך בדואר יהיה מובן. גם בעשר וחצי בלילה.
תחומי מומחיות