חוק פנסיית חובה מ-2008 מחייב את המעסיק שלך להפריש לפחות 18.5% מהשכר המבוטח לקרן פנסיה. אבל לא תמיד זה קורה, או שלא תמיד במלואו. הפעולה הזאת בודקת אם זכויותיך מולאו ומה לעשות אם לא.
מאז ינואר 2008 כל מעסיק חייב להפריש לעובד שכיר מגיל 21 (גבר) / 20 (אישה) ומעלה לקרן פנסיה החל מהחודש השביעי לעבודה (חודש ראשון אם לעובד יש קרן קודמת פעילה). המינימום החוקי: 18.5% מהשכר המבוטח (6% עובד, 6.5% מעסיק, 6% פיצויים). הפרשה גבוהה יותר עד 22.83% פטורה ממס. עובד עם וותק העולה על 6 חודשים שהמעסיק לא הפריש לו, זכאי לתביעה לתשלום ריאלי.
בכל תלוש משכורת חודשי קיים קטע "ניכויים והפקדות פנסיוניות" עם שלוש שורות נפרדות: עובד, מעסיק, פיצויים. סכם את שלושתן וחלק בשכר המבוטח (לרוב = שכר ברוטו פחות תוספות לא-פנסיוניות כמו רכב, טלפון, ארוחה במסעדה). אם הסכום פחות מ-18.5%, יש בעיה. אם המעסיק מפריש 12.5% במקום 14.83% (חסר חלק מפיצויים), מקרה שכיח.
הפקדה בתלוש לא תמיד = הפקדה בקרן. בדוק ב"הר הכסף" (itur.mof.gov.il) את הצבירה ושער ההפקדה. אם המעסיק לא העביר את הכספים בפועל, זאת עבירה פלילית. אם הצבירה לא תואמת את התלוש, תיעוד נוסף לתביעה.
שיחה ראשונה: עם מנהל החשבונות / משאבי האנוש של המעסיק, רשום ובכתב. בקש החזר רטרואקטיבי + תיקון להבא. אם לא נענה: פנה לרשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון (1-700-707-887) או דרך מערכת התלונות שלהם באתר. בנוסף, "הסתדרות העובדים הכללית" וכן "האגף לאכיפה" של משרד העבודה. תביעה אזרחית לבית הדין לעבודה היא כלי נוסף. לרוב מסתיימת בפשרה כי החוק ברור.
הסף החוקי הוא רצפה. סף מוטב מקסימלי הוא 22.83%: תוספת 4.33% מעבר למינימום, שאינה ממוסה. שאלת ה"כדאי" תלויה בתמהיל הפיננסי הכולל. לאחר שהבסיס מובטח, פעולת ההמשך הטבעית היא הערכת העלאת אחוז ההפרשה.
פנסיית חובה בישראל מחייבת מאז 2008 הפרשה של לפחות 18.5% מהשכר המבוטח, מתוכן 6% עובד, 6.5% מעסיק, ו-6% פיצויים. הפרשה גבוהה יותר מותרת ומומלצת. השכר המבוטח הוא רכיבי השכר הקבועים, לא תוספות חד-פעמיות, לא רכב, לא טלפון.קרא את הערך המלא: פנסיית חובה
אחרי שאישרת שאתה מקבל את הזכות הבסיסית, השאלה הבאה היא האם משתלם לך להעלות מעבר לסף החוקי. הפעולה "העלה את אחוז ההפרשה" מציגה את ההיגיון המוטב מס ואת ההשפעה הצפויה על הקצבה.המשך להעלאת אחוז ההפרשה
