פנסיית חובה
צו ההרחבה שמבטיח לכל עובד בישראל חיסכון פנסיוני – ומה צריך לדעת כדי לוודא שמקבלים את המגיע
בקצרה
מאז 2008, כל שכיר בישראל זכאי לפנסיית חובה: 6% מהעובד ו-12.5% מהמעסיק, סה"כ 18.5% מהשכר. הזכות לבחור את הקרן שייכת לעובד. בדקו בתלוש שמופיעים ניכויי פנסיה, ואם המעסיק לא מפקיד, פנו בכתב ותלונו ליחידת האכיפה.
מאז 2008, כל עובד שכיר בישראל זכאי לחיסכון פנסיוני על חשבון המעסיק, בהתאם לצו ההרחבה לפנסיית חובה. מאז 2017, גם עצמאים חייבים להפקיד לפנסיה. זהו אחד הישגי הרווחה הסוציאלית המשמעותיים ביותר של ישראל, שמבטיח שכל אדם עובד יבנה לעצמו רשת ביטחון כלכלית לגיל הפרישה.1
הנוסח שממנו נגזרות כל הזכויות בעמוד הזה הוא צו הרחבה לפנסיה חובה (נוסח משולב), שפורסם בילקוט הפרסומים 6302 ביום 27 בספטמבר 2011. הצו מגדיר את "המועד הקובע" כ-1 בינואר 2008 או כמועד תחילת העבודה, המאוחר מבין השניים, והוא חל על כל עובד שאין לגביו הסדר פנסיוני מיטיב.4 החובה חלה גם על העסקת עובדים זרים.3
שיעורי ההפקדה
כמה מפקידים? (שכירים, 2017 ואילך)
עובד: 6% מהשכר ברוטו
מעסיק לתגמולים: 6.5% מהשכר ברוטו
מעסיק לפיצויים: 6% מהשכר ברוטו
סה"כ: 18.5% מהשכר – מתוכם רק 6% יורדים מתלוש העובד, השאר על חשבון המעסיק.
השיעורים האלה נקבעו בצו ההרחבה בדבר הגדלת הפרשות לביטוח פנסיוני במשק (2016), שהעלה את ההפקדות בשני שלבים: מ-1 ביולי 2016 ניכוי העובד עלה ל-5.75% והפרשת המעסיק לתגמולים ל-6.25%, ומ-1 בינואר 2017 הם עלו ל-6% ול-6.5% בהתאמה. הפרשת המעסיק לרכיב פיצויי הפיטורים לא תפחת מ-6% מהשכר הקובע.5
מתי ה-6.5% אינם כולם חיסכון
נקודה שנוגעת למי שמבוטח בקופת ביטוח או בקופת גמל שאינה קרן פנסיה, ולא למי שמבוטח בקרן פנסיה מקיפה: בהסדרים האלה תשלום המעסיק לתגמולים כולל בתוכו את עלות רכישת הכיסוי לאובדן כושר עבודה, בשיעור הדרוש כדי להבטיח 75% מהשכר הקובע. הצו קובע שתי מעקות סביב זה: חלק המעסיק לתגמולים לבדו לא ירד מ-5% מהשכר הקובע, ועלות רכישת הכיסוי יחד עם הפרשות המעסיק לתגמולים לא תעלה בשום מקרה על 7.5% מהשכר הקובע. כלומר, אם הכיסוי הביטוחי יקר, המעסיק נדרש להגדיל את העלות שלו מעבר ל-6.5% – עד לתקרת ה-7.5%.5
על איזה שכר מחשבים?
חובת הביטוח הפנסיוני חלה על השכר המשולם לעובד או על השכר הממוצע במשק – הנמוך מבין השניים. זו תקרת השכר המבוטח לפי צו ההרחבה. מי שמשתכר מעל השכר הממוצע במשק זכאי מכוח הצו להפקדות על החלק שעד התקרה בלבד; כל הפקדה מעבר לכך תלויה בהסכם קיבוצי, בצו הרחבה ענפי או בהסכם אישי.4
דוגמה: שכר ברוטו של 12,000 ₪
עובד: 12,000 × 6% = 720 ₪
מעסיק (תגמולים): 12,000 × 6.5% = 780 ₪
מעסיק (פיצויים): 12,000 × 6% = 720 ₪
סה"כ חודשי: 2,220 ₪ | סה"כ שנתי: 26,640 ₪
מתוכם רק 720 ₪ לחודש יורדים מנטו העובד.
עבור עצמאים, ההפקדה מחולקת לשתי מדרגות: 4.45% על ההכנסה עד מחצית השכר הממוצע במשק, ו-12.55% על ההכנסה שמעל מחצית ועד השכר הממוצע המלא. ההפקדות מזכות בהטבות מס משמעותיות. בדקו כמה דמי ניהול אתם מפסידים2
דוגמת רשות המסים לשנת המס 2025
עצמאי שהכנסתו החייבת בהפקדה בשנת 2025 היא לפחות 150,432 ₪ נדרש להפקיד לפחות 12,787 ₪:
מדרגה ראשונה: 75,216 × 4.45% = 3,347 ₪
מדרגה שנייה: 75,216 × 12.55% = 9,440 ₪
מהסכום שעצמאי חייב להפקיד מנוכים תשלומים שהפקיד, או שהופקדו בעדו, בשל הכנסתו המבוטחת כשכיר. אי-הפקדה גוררת קנס של 500 ₪.6
הטבת המס על ההפקדה כעמית עצמאי ניתנת בשני מסלולים חלופיים: ניכוי מההכנסה, ששוויו נגזר משיעור המס השולי, או זיכוי בשיעור 35% מהתשלומים הנלקחים בחשבון. רשות המסים עצמה מציינת שלמי ששיעור המס השולי שלו נמוך מ-35% עשוי להשתלם דווקא מסלול הזיכוי, ושניתן גם לפצל את התשלומים בין שני המסלולים לפי תוצאת המס הנמוכה יותר – בציון החלוקה על גבי האישור מקופת הגמל.6
טיפ
הזכות לבחור את קרן הפנסיה שייכת לכם - לא למעסיק. שקלו לבחור קרן ברירת מחדל שזכתה במכרז של משרד האוצר, הן מציעות דמי ניהול נמוכים משמעותית מהקרנות המסחריות.
מתי מתחילה החובה?
- עובד ללא פנסיה קודמת: הזכאות קמה מיד בתום 6 חודשים מתחילת העבודה. זו "תקופת ההמתנה" שבצו, וההפקדות בגינה מתחילות קדימה, לא אחורה.
- עובד שהתקבל לעבודה כשהוא כבר מבוטח בביטוח פנסיוני כלשהו: זכאי להפקדות מהיום הראשון לעבודה, וללא תקופת המתנה. ביצוע ההפקדות בפועל נעשה לאחר 3 חודשי עבודה או בתום שנת המס – המוקדם מביניהם – ורטרואקטיבית ליום תחילת העבודה.
ההבחנה הזו היא שורש רוב הוויכוחים מול מעסיק חדש: הרטרואקטיביות שייכת למי שכבר היה מבוטח, לא למי שמתחיל מאפס. עובד שמגיע עם קרן קיימת ומקבל "נחכה שישה חודשים" מקבל תשובה שאינה תואמת את צו ההרחבה.4
חשוב לדעת: זכות הבחירה של הקרן שייכת לעובד, לא למעסיק. הצו קובע שהעובד בוחר בהודעה בכתב למעסיק תוך 60 יום מיום תחילת עבודתו. לא הודיע העובד בכתב על בחירתו בפרק הזמן הזה, המעסיק יבטח אותו מהמועד שבו קמה הזכאות בקרן פנסיה מקיפה חדשה. הצו מוסיף במפורש שאין באמור כדי לפגוע בזכות העובד לבחור או לעבור לקופת גמל אחרת על פי כל דין, ושקציבת המועד להודעה אינה דוחה את מועד הזכאות עצמו.4
מה לעשות אם המעסיק לא מפקיד?
לזרוע העבודה יש סמכויות אכיפה מינהלית ופלילית של הוראות חוקי העבודה.3 בדקו בתלוש השכר שמופיעים ניכויי פנסיה, והיכנסו לאתר הקרן לוודא שההפקדות מגיעות. אם לא – פנו למעסיק בכתב, ואם אין תגובה – הגישו תלונה ליחידת האכיפה במשרד העבודה.
נקודה שכדאי להכיר לפני עזיבת מקום עבודה: תשלומי המעסיק לרכיב הפיצויים לפי הצו באים במקום פיצויי פיטורים לפי סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים, ורק בגין השכר, הרכיבים והתקופות שבגינם בוצעה ההפרשה בפועל. הכספים האלה אינם ניתנים להחזרה למעסיק, למעט מקרה שבו העובד משך אותם לפני שקמה זכאות בשל "אירוע מזכה" – מוות, נכות או פרישה בגיל 60 ומעלה.4
בדיקת ידע
מי בוחר את קרן הפנסיה שאליה מופקדים כספי פנסיית החובה שלכם?
רוצים לוודא צעד-אחר-צעד שאתם מקבלים את מלוא ההפקדות ולממש נכון את זכות הבחירה? המשיכו למדריך המלא פנסיית חובה: המדריך המלא. כדאי להכיר גם את קרן ברירת המחדל, שאליה מופנה עובד שלא בחר, ואת סעיף 14, שקובע למי שייכים כספי הפיצויים שהמעסיק מפקיד.
שאלות נפוצות
לא בהכרח. צו ההרחבה מנסח את התנאי כ"עובד שיתקבל לעבודה כשהוא מבוטח בביטוח פנסיוני כלשהו", ומי שעונה עליו זכאי לביצוע ההפרשות החל ביום הראשון לעבודתו. ביצוע ההפקדות בפועל נעשה לאחר 3 חודשי עבודה או בתום שנת המס, המוקדם מביניהם, ורטרואקטיבית ליום תחילת העבודה. תקופת ההמתנה של 6 חודשים חלה על עובד שאינו מבוטח. פנו למעסיק בכתב עם אסמכתא על קיום הקרן ודרשו הפקדה בהתאם. אם המעסיק מסרב, הגישו תלונה ליחידת האכיפה במשרד העבודה.
קרן פנסיה מוקפאת חוזרת לפעילות ברגע שמתחדשות ההפקדות. פנו לקרן הפנסיה שלכם עם פרטי המעסיק החדש, ובקשו ממנו להפקיד לאותה קרן. אם עברו יותר מ-5 חודשים ללא הפקדה, הכיסוי הביטוחי (נכות ושאירים) עשוי להיפגע. במקרה כזה, ייתכן שתצטרכו לעבור חיתום רפואי מחדש או שתהיה תקופת אכשרה. לכן, חשוב לחדש הפקדות מהר ככל האפשר.
- צו הרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק (2008), משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה(2008) ↩
- הכנסת, חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס״ה-2005 – החוק שתיקון מס׳ 16 (התשע״ז-2017) הוסיף לו את חובת ההפקדה לעצמאים(2017) main.knesset.gov.il ↗ ↩
- משרד העבודה, זכויות עובדים: "הזכות לביטוח פנסיוני" (חובת הביטוח משנת 2008, תחולה גם על עובדים זרים, הסדר מיטיב, וסמכויות האכיפה המינהלית והפלילית של זרוע העבודה) gov.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 12/08/2026
- צו הרחבה לפנסיה חובה (נוסח משולב) לפי חוק הסכמים קיבוציים, ילקוט הפרסומים 6302 (27.9.2011). סעיף 3 (בחירת קופה תוך 60 יום), סעיף 6(ג) (תקרת השכר המבוטח), סעיף 6(ה) (תקופת המתנה ורטרואקטיביות), סעיפים 7-8 (רכיב הפיצויים וסעיף 14)(2011) gov.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 12/08/2026
- צו הרחבה בדבר הגדלת הפרשות לביטוח פנסיוני במשק (הסכם קיבוצי כללי 7008/2016), סעיף 3: שיעורי ההפקדה מ-1.7.2016 ומ-1.1.2017, רצפת 5% לתגמולי מעסיק ותקרת עלות של 7.5% הכוללת רכישת כיסוי לאובדן כושר עבודה(2016) gov.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 12/08/2026
- רשות המסים בישראל, "דע את זכויותיך וחובותיך" (הסברים למילוי טופס 1301), סעיף 53: ניכוי בעד תשלומים לקופת גמל לקצבה כעמית עצמאי, מדרגות ההפקדה לפי חוק פנסיה חובה לעצמאים והקנס על אי-הפקדה(2025) gov.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 12/08/2026
מושגי מפתח
צו ממשלתי שמרחיב הסכם קיבוצי לכלל העובדים במשק. צו ההרחבה לפנסיית חובה (2008) הפך את החיסכון הפנסיוני לחובה על כל מעסיק.
קרן פנסיה שזכתה במכרז של משרד האוצר ומציעה דמי ניהול נמוכים במיוחד. עובד שלא בחר קרן מופנה אליה אוטומטית.
תקרת שכר מבוטח
לפי סעיף 6(ג) לצו ההרחבה, חובת הביטוח חלה על השכר המשולם לעובד או על השכר הממוצע במשק – הנמוך מבין השניים. שכר מעל התקרה חייב בהפקדה רק אם נקבע כך בהסכם קיבוצי, בצו הרחבה ענפי או בהסכם אישי.
מייסד
נכתב ונבדק על ידי מערכת מידע-הון
השקעתי שנים בהייטק ובשוק ההון. ניהלתי בעצמי את הפנסיה, הביטוחים וההשקעות שלי, של המשפחה ושל החברים, ובמקביל אני מוביל קהילת משקיעים פעילה כבר שנים. כל ערך במידע-הון מתורגם ישירות מהחוק והרגולציה לעברית קריאה, כדי שהמסמך הבא שיגיע אליך בדואר יהיה מובן. גם בעשר וחצי בלילה.
תחומי מומחיות