כלל ה-50/30/20 מציע מסגרת פשוטה לחלוקת ההכנסה: 50% לצרכים, 30% לרצונות ו-20% לחיסכון והחזר חובות. הכלי הזה עוזר לבנות תקציב לפי המסגרת, מציג ויזואלית את החלוקה הנוכחית מול היעד, וחושף קטגוריות שצריכות תיקון.
הכלי אינו מייצר תחזית אלא תמונת מצב: כמה אחוזים מההכנסה החודשית הולכים לצרכים, לרצונות ולחיסכון, ומה נשאר לא משובץ. נקודת הייחוס היא כלל 50/30/20, מסגרת השוואה מקובלת ולא יעד מחייב.
זו מסגרת מקובלת לחלוקת ההכנסה הפנויה: כמחצית לצרכים קבועים, כשליש לרצונות והיתרה לחיסכון ולהחזר חובות. היא נועדה לתת סדר גודל להשוואה, לא ציון. בישראל, שבה שכר דירה או החזר משכנתא תופסים נתח גדול מההכנסה, חריגה בקטגוריית הצרכים היא שכיחה ואינה בהכרח סימן לתקציב לא מאוזן.
ההכנסה שהזנתם, כי כל האחוזים נגזרים ממנה ושינוי בה מזיז את כל שלוש הקטגוריות בבת אחת. ההוצאה הבודדת בעלת המשקל הגדול ביותר היא בדרך כלל הדיור, ולכן שינוי בשכר דירה או בהחזר המשכנתא משנה את קטגוריית הצרכים יותר מכל שאר הסעיפים יחד. סעיפים קטנים משפיעים מעט על התמונה החודשית אבל מצטברים על פני שנה.
בהכנסה של 12,000 ₪ בחודש, חלוקה לפי המסגרת היא 6,000 ₪ לצרכים, 3,600 ₪ לרצונות ו-2,400 ₪ לחיסכון. אם שכר הדירה לבדו הוא 5,000 ₪, קטגוריית הצרכים כמעט מלאה עוד לפני חשמל, ארנונה ומזון, והכלי יסמן חריגה. המשמעות אינה שהתקציב שגוי אלא שהמרווח שנותר לרצונות ולחיסכון קטן.
הוא עובד על חודש טיפוסי, ולכן אינו מכיר הוצאות שנתיות שנוחתות בבת אחת: ביטוחים, טיפולי רכב, חופשות, ציוד לימודים ומתנות. הוא אינו מבדיל בין החזר חוב לבין חיסכון ואינו יודע מה כבר נצבר בקרן חירום. הפרשות הפנסיה וקרן ההשתלמות של שכירים אינן עוברות בעו״ש, ולכן החיסכון בפועל גבוה מהמספר שנספר כאן.

מייסד
נכתב ונבדק על ידי מערכת מידע-הון
השקעתי שנים בהייטק ובשוק ההון. ניהלתי בעצמי את הפנסיה, הביטוחים וההשקעות שלי, של המשפחה ושל החברים, ובמקביל אני מוביל קהילת משקיעים פעילה כבר שנים. כל ערך במידע-הון מתורגם ישירות מהחוק והרגולציה לעברית קריאה, כדי שהמסמך הבא שיגיע אליך בדואר יהיה מובן. גם בעשר וחצי בלילה.
תחומי מומחיות