יחס סיכון-סיכוי
איור: חישוב יחס סיכון-סיכוי, המרחק לסטופ-לוס מול המרחק ליעד הרווח
המדד שמאפשר להפסיד ברוב העסקאות ועדיין להיות רווחי בסוף החודש
בקצרה
יחס סיכון-סיכוי (Risk/Reward Ratio, או R:R) הוא היחס בין הסכום שהסוחר מסתכן להפסיד בעסקה (המרחק מנקודת הכניסה לסטופ-לוס) לבין הסכום שהוא מצפה להרוויח (המרחק מנקודת הכניסה לטייק פרופיט). זהו כלי בסיסי להערכת כדאיות עסקה לפני הכניסה אליה. הרגולטור האמריקאי FINRA מזהיר שמסחר תוך-יומי תכוף כרוך בסיכון לאבד חלק מההשקעה או את כולה, במיוחד כשהוא נעשה בחשבון ממונף, שהעלויות הגבוהות של מסחר תכוף עלולות לשחוק את התשואה ולגרור גם השלכות מס, ושאסטרטגיות הכוללות מסחר תכוף בחשבון ממונף בדרך כלל אינן מתאימות למי שמשאביו הפיננסיים מוגבלים, ניסיונו במסחר מועט או סבילותו לסיכון נמוכה.1
הרעיון פשוט: אם בכל עסקה אתם מסתכנים ב-1,000 ש"ח (סטופ-לוס) ומכוונים ל-3,000 ש"ח רווח (טייק פרופיט), יחס הסיכון-סיכוי שלכם הוא 1:3. במילים אחרות, אתם צריכים לצדוק רק בעסקה אחת מתוך שלוש כדי לצאת באפס, וכל עסקה מוצלחת מעבר לכך היא רווח נקי לפני עמלות ומס.
חשוב לא להסיק מכאן שיחס גבוה מייצר רווחיות מעצמו. מחקר שבחן את כלל נתוני העסקאות בבורסת טייוואן לאורך 15 שנה, מ-1992 עד 2006, מצא ששיעור הסוחרים היומיים הרווחיים עמד באופן עקבי על כ-5% בלבד, שיותר מ-75% מהסוחרים היומיים חדלו מכך בתוך שנתיים, ושסוחרים מפסידים אחראים ל-72% ממחזור המסחר של הסוחרים היומיים לאורך תקופת המדגם.3 יחס סיכון-סיכוי רק מגדיר כמה פעמים מתוך מאה המערכת צריכה לצדוק כדי לא להפסיד. הוא אינו קובע אם היא אכן תצדוק כך.
איך מחשבים יחס סיכון-סיכוי?
דוגמה מספרית להמחשה בלבד
מניה כלשהי נסחרת ב-34 ש"ח. אתם מזהים הזדמנות קנייה ומגדירים:
נקודת כניסה: 34 ש"ח | סטופ-לוס: 33 ש"ח (סיכון: 1 ש"ח למניה) | טייק פרופיט: 37 ש"ח (סיכוי: 3 ש"ח למניה)
יחס R:R = 1:3. ביחס כזה מספיק ששליש מהעסקאות יצליחו כדי לצאת באפס, לפני עמלות ומס. המספרים כאן להמחשת החישוב בלבד ואינם מתייחסים לנייר ערך מסוים.
- יחס 1:1 (שווה): דורש אחוז הצלחה של מעל 50% כדי להיות רווחי (אחרי עמלות). מתאים לאסטרטגיות עם שיעור זכייה גבוה כמו סקאלפינג.
- יחס 1:2: הסטנדרט המקובל. דורש אחוז הצלחה של כ-35% ומעלה כדי להיות רווחי. מאזן טוב בין סבלנות לתדירות עסקאות.
- יחס 1:3 ומעלה: אידיאלי, אך דורש סבלנות רבה, יעדי רווח רחוקים מתגשמים לעיתים רחוקות יותר. מתאים למסחר פוזיציה ומסחר סווינג.
הטעויות הנפוצות
אחת הטעויות הנפוצות ביותר היא הזזת הסטופ-לוס לאחר הכניסה לעסקה. כאשר המניה יורדת לכיוון הסטופ, הפחד לממש הפסד גורם לסוחר להרחיק את הסטופ, מה שהורס את יחס הסיכון-סיכוי ואת כל התוכנית. באופן דומה, סוחרים רבים סוגרים את הפוזיציה ברווח קטן (לפני שה-TP מגיע) מפחד שהרווח ייעלם, ובכך מקטינים את ה-Reward בלי להקטין את ה-Risk.
ההטיה שמאחורי ההתנהגות הזו תועדה בספרות הכלכלית-התנהגותית: תלר, טברסקי, כהנמן ושוורץ הראו בניסוי שפורסם ב-Quarterly Journal of Economics שככל שמשוב על ביצועים מתקבל בתדירות גבוהה יותר, כך שנאת ההפסד גורמת לנבדקים להקצות פחות לנכס המסוכן, גם כשלאורך זמן הוא עדיף. הם כינו זאת שנאת הפסד מיופית, Myopic Loss Aversion.2 סוחר שבוהה במסך רואה כל תנודה שלילית כהפסד ממומש, ומכאן הפיתוי להזיז את הסטופ.
כלל עבודה מקובל: קבעו את הסטופ-לוס ואת הטייק פרופיט לפני הכניסה לעסקה, ואל תשנו אותם לאחר מכן (למעט הזזת הסטופ לנקודת Break Even אחרי שהעסקה בכיוון שלכם). חישוב R:R הוא מה שמאפשר לבדוק בדיעבד אם למערכת יש תוחלת חיובית, במקום להסתמך על תחושה.
המרווח והנזילות קובעים איפה בכלל אפשר להניח סטופ
יחס סיכון-סיכוי מחושב על מחירים, אבל המחירים שתקבלו בפועל תלויים בעומק הספר. בבורסת תל אביב, נייר ערך שחציון מחזור המסחר בו בששת החודשים שקדמו למועד הקובע היה נמוך מ-5,000 ש"ח נכנס לרשימת דלי הסחירות, ומאותו רגע הוא נסחר רק בשני מכרזים ביום, בפתיחה ובנעילה, ולא במסחר הרציף.4 בנייר כזה אין משמעות לסטופ-לוס שאמור להתממש בזמן אמת, כי אין מסחר רציף שיפעיל אותו. לעומת זאת, בנייר שבו פועל עושה שוק מוזנות לספר הפקודות פקודות קנייה ומכירה במרווח שאינו עולה על מרווח מרבי ובכמות שאינה פחותה מכמות מזערית, לאורך כל שעות המסחר, כך שעלות הכניסה והיציאה צפויה יותר.5 ככל שהמרווח רחב יותר, כך הסיכון בפועל גדול מהסיכון שחישבתם.
| יחס סיכון-סיכוי (R:R) | אחוז הצלחה לאיזון | המשמעות |
|---|---|---|
| 1:1 | 50% | צריך לצדוק ביותר ממחצית העסקאות רק כדי לא להפסיד |
| 1:2 | כ-33% | מספיק לצדוק בעסקה אחת מכל שלוש כדי לצאת באפס |
| 1:3 | 25% | עסקה אחת מכל ארבע מספיקה לאיזון |
| 1:4 | 20% | עסקה אחת מכל חמש מספיקה לאיזון |
סיכום
יחס סיכון-סיכוי הוא הכלי הפשוט ביותר שמפריד בין סוחרים ממושמעים לסוחרים שמהמרים. לפני כל עסקה, שאלו את עצמכם: "כמה אני מסתכן וכמה אני יכול להרוויח?" אם התשובה אינה לפחות 1:2, עדיף לדלג על העסקה ולחכות להזדמנות טובה יותר.
יחס הסיכון-סיכוי לא עומד לבדו, הוא חלק ממערכת מסחר שלמה. המדריך שלנו על מסחר סווינג מראה כיצד קובעים נקודות כניסה, סטופ-לוס וטייק פרופיט כחלק מתוכנית מסודרת, וכיצד נמנעים מטעויות נפוצות בניהול פקודות שמוחקות את היחס שתכננתם.
בהחלט, אם כי היישום שונה. סוחר קצר טווח קובע סטופ-לוס וטייק פרופיט לכל עסקה. משקיע ארוך טווח מחשב יחס R:R ברמת ההשקעה: מה התשואה הצפויה לעומת הסיכון להפסד. אם מניה נסחרת ב-100 שקלים, האנליסט מעריך שווי הוגן של 150, והסיכון לירידה לאזור 80, היחס הוא 1:2.5. גם בלי סטופ-לוס טכני, המשקיע צריך לשאול: האם הפוטנציאל מצדיק את הסיכון? אם לא, עדיף לחפש השקעה אחרת.
שניהם יכולים להיות רווחיים, השאלה היא מה מתאים לאופי שלכם. יחס 1:3 עם 35% הצלחה דורש סבלנות רבה, כי אתם מפסידים ברוב העסקאות ומרוויחים בגדול מדי פעם. יחס 1:1.5 עם 55% הצלחה נותן תחושת הצלחה שוטפת אבל דורש משמעת חזקה כי כל טעות "שורפת" כמה עסקאות מוצלחות. מתמטית, התוחלת (Expectancy) היא מה שקובע. מבחינה פסיכולוגית, בחרו את הגישה שתצליחו לעמוד בה לאורך זמן.
שלוש גישות נפוצות: ראשית, סטופ טכני שמתבסס על רמות תמיכה. מקמו את הסטופ מתחת לתמיכה ברורה (שפל אחרון, ממוצע נע, קו מגמה). שנית, סטופ באחוזים קבועים, למשל 3%-5% מתחת למחיר הכניסה. שלישית, סטופ מבוסס תנודתיות (ATR) שמתחשב בתנודתיות הספציפית של המניה. בבורסת תל אביב חשוב גם לבדוק את הסחירות: נייר שחציון מחזור המסחר בו נמוך מ-5,000 ש"ח נכנס לרשימת דלי הסחירות ונסחר רק בשני מכרזים ביום, ולכן סטופ-לוס שאמור לפעול בזמן אמת פשוט לא יופעל בו. בניירות שבהם פועל עושה שוק המרווח מוגבל למרווח מרבי, והסטופ מתנהג צפוי יותר.
הסיבה היא פסיכולוגית: בספרות ההתנהגותית, הכאב מהפסד נאמד כחזק פי שניים ויותר מההנאה מרווח שווה ערך (Loss Aversion), והאפקט מתחזק ככל שבודקים את הביצועים בתדירות גבוהה יותר. כשהמניה מתקרבת לסטופ, הפחד לממש הפסד גורם לסוחר להרחיק את הסטופ ולקוות ש"זה עוד יחזור". הפתרון הוא אוטומציה: הגדירו פקודת סטופ-לוס במערכת הברוקר מיד עם הכניסה לעסקה, לפני שהרגשות מתערבים. אם אתם לא מצליחים לעמוד בכללים, הקטינו את גודל הפוזיציה עד שההפסד לא כואב.
הנוסחה פשוטה: (אחוז הצלחה x רווח ממוצע) - (אחוז כישלון x הפסד ממוצע). לדוגמה, אם 40% מהעסקאות שלכם מצליחות עם רווח ממוצע של 3,000 שקלים, ו-60% נכשלות עם הפסד ממוצע של 1,000 שקלים, התוחלת היא: (0.4 x 3,000) - (0.6 x 1,000) = 1,200 - 600 = 600 שקלים לעסקה. תוחלת חיובית אומרת שהמערכת רווחית לאורך זמן. כדי לחשב את זה, תעדו לפחות 30 עסקאות אחרונות.
לא בהכרח, אבל הוא לא סלחני. יחס 1:1 דורש אחוז הצלחה של מעל 50% כדי להיות רווחי לפני עמלות, ובפועל צריך יותר מזה. אסטרטגיות שמתיימרות לעבוד ביחס כזה, כמו סקאלפינג בשוק נזיל או מכירת פרמיות באופציות, נשענות על אחוז הצלחה גבוה שנשמר לאורך זמן. הבעיה היא שכל ירידה באחוז ההצלחה, גם זמנית, הופכת את המערכת להפסדית, ומחקרים על סוחרים אקטיביים מלמדים שרובם אינם מצליחים לשמר יתרון כזה. יחס 1:2 ומעלה משאיר שוליים גדולים יותר לטעות.
מושגי מפתח
טיפ
יחס של 1:2 (מוכנים להפסיד 1 כדי להרוויח 2) מוריד את סף האיזון לכ-33% הצלחה לפני עמלות. זהו חישוב אריתמטי, לא הבטחת רווח: העמלות, המרווח, ההחלקה והמס מעלים את הסף בפועל, ואחוז ההצלחה עצמו הוא נעלם שנמדד רק בדיעבד.
- FINRA, Frequent Intraday Trading: Understanding the Basics (סיכוני מסחר תוך-יומי תכוף בחשבון ממונף, העלויות שעלולות לשחוק את התשואה, והתאמת האסטרטגיה למשקיע) finra.org ↗ ↩נבדק לאחרונה: 12/08/2026
- Thaler, R.H., Tversky, A., Kahneman, D. & Schwartz, A., "The Effect of Myopia and Loss Aversion on Risk Taking: An Experimental Test", Quarterly Journal of Economics 112(2)(1997) jstor.org ↗ ↩
- Barber, B.M., Lee, Y.-T., Liu, Y.-J., Odean, T. & Zhang, K., "Do Day Traders Rationally Learn About Their Ability?" (נתוני כלל העסקאות בבורסת טייוואן, 1992 עד 2006)(2017) faculty.haas.berkeley.edu ↗ ↩
- הבורסה לניירות ערך בתל אביב, מרכז הידע: דלי סחירות (סף חציון מחזור מסחר של 5,000 ש"ח ומסחר בשני מכרזים ביום) tase.co.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 12/08/2026
- הבורסה לניירות ערך בתל אביב, מרכז הידע: עושי שוק (ציטוט במרווח מרבי ובכמות מזערית לאורך כל שעות המסחר) tase.co.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 12/08/2026
Expectancy (תוחלת)
הרווח הממוצע הצפוי לעסקה, המחושב מאחוז ההצלחה ויחס הסיכון-סיכוי. תוחלת חיובית אומרת שהמערכת רווחית לאורך זמן.
Win Rate (אחוז הצלחה)
שיעור העסקאות הרווחיות מתוך סך העסקאות. יחס R:R גבוה מאפשר רווחיות גם עם Win Rate נמוך של 30%-40%.
R-Multiple (מכפיל R)
מדד שבו כל עסקה נמדדת ביחידות של "R", יחידת הסיכון. עסקה שהניבה פי 3 מהסיכון = +3R. עסקה שנסגרה בסטופ = -1R. מאפשר השוואה אחידה בין עסקאות.
מייסד
נכתב ונבדק על ידי מערכת מידע-הון
השקעתי שנים בהייטק ובשוק ההון. ניהלתי בעצמי את הפנסיה, הביטוחים וההשקעות שלי, של המשפחה ושל החברים, ובמקביל אני מוביל קהילת משקיעים פעילה כבר שנים. כל ערך במידע-הון מתורגם ישירות מהחוק והרגולציה לעברית קריאה, כדי שהמסמך הבא שיגיע אליך בדואר יהיה מובן. גם בעשר וחצי בלילה.
תחומי מומחיות