כרייה
איור: חוות כרייה מודרנית – אלפי מחשבים שעובדים 24/7 כדי למצוא את ה-Hash הנכון
המנוע החשבונאי שמחזיק את הביטקוין בחיים
בעולם הפיננסי המסורתי, הבנק המרכזי "מדפיס" כסף חדש, ופקידי הבנק מאמתים שבאמת העברתם כסף לאדם אחר. בעולם המבוזר של הבלוקצ'יין, אין בנק. כרייה היא התהליך שבו רשת מבוזרת של מחשבים פותרת בעיות מתמטיות מורכבות כדי לאמת ולרשום עסקאות באופן קבוע בבלוקצ'יין. כפרס על העבודה והוצאות החשמל, המערכת מייצרת (כורה) מטבעות חדשים ומעניקה אותם למחשב שפתר ראשון את החידה.
השיטה הזו נקראת הוכחת עבודה (Proof of Work - PoW). מטרתה היא כפולה: גם לשחרר מטבעות חדשים למחזור בצורה הוגנת וידועה מראש, ובעיקר – להגן על הרשת מפני האקרים. כדי לזייף עסקה בביטקוין, תוקף יצטרך להחזיק יותר כוח חישוב מכל הכורים בעולם גם יחד (מתקפת 51%), מה שהופך את המשימה לבלתי אפשרית מבחינה כלכלית ופיזית.1
עלויות וסיכונים
כריית קריפטו ביתית בישראל כמעט ולא רווחית בגלל עלויות החשמל הגבוהות. בנוסף, רשות המסים מתייחסת לרווחי כרייה כהכנסה חייבת במס. ציוד כרייה מתיישן תוך 1-2 שנים.
איך המכניקה עובדת?
הגרלת הלוטו הגדולה בעולם
דמיינו כספת עם מנעול קומבינציה ובו טריליוני אפשרויות. אי אפשר לפתור את המנעול עם "נוסחת קסם" או חוכמה אנושית – הדרך היחידה היא לנסות את כל המספרים אחד אחרי השני, מהר ככל האפשר (Brute Force).
במונחים טכניים: הכורים מנסים לנחש מספר אקראי שנקרא Nonce. המחשב שמוצא ראשון את המספר שיוצר תוצאה (Hash) תקינה, "נועל" את קבוצת העסקאות לבלוק חדש, ומקבל את התגמול. כיום (לאחר אירוע החצייה ב-2024), התגמול עומד על 3.125 ביטקוין לבלוק (כל 10 דקות בערך).
- חומרה (ASIC): בעבר כרו ביטקוין עם מעבדים ביתיים. כיום, הרשת כה תחרותית שניתן לכרות רק עם ASICs – מכונות יקרות שתוכננו במיוחד לעשות דבר אחד ויחיד: לנחש כתובות קריפטוגרפיות במהירות שיא.
- צריכת חשמל: ההוצאה התפעולית המרכזית. חוות כרייה ענקיות מוקמות לרוב ליד סכרים הידרו-אלקטריים או אזורים עם עודפי אנרגיה זולה וקור טבעי (לחיסכון במיזוג אוויר לשרתים).
- קושי כרייה (Difficulty Adjustment): אלגוריתם מבריק שמווסת את המערכת. אם מצטרפים עוד מחשבים לרשת, החידה הופכת לקשה יותר, כדי להבטיח שתמיד ייקח כ-10 דקות בממוצע למצוא בלוק חדש, ולא משנה כמה כוח חישוב יש בעולם.
חשוב לדעת
מעבר האתריום מ-Proof of Work ל-Proof of Stake (ספטמבר 2022) ביטל את הצורך בכרייה עבור הבלוקצ'יין השני בגודלו. ביטקוין נשאר המטבע העיקרי שעדיין מבוסס כרייה.2
האם משתלם לכרות קריפטו מהבית?
עבור האדם הפרטי בישראל – ממש לא. תעריפי החשמל בישראל גבוהים מאוד, המיסים על יבוא מכונות ASIC גבוהים, והתחרות מול חוות ענק בארה"ב, קזחסטן או מדינות באמריקה הלטינית הופכת כרייה ביתית להפסד כלכלי ודאי (חשבון החשמל יהיה גבוה משווי המטבעות שתרוויחו).
כדי שיהיה לכם סיכוי קלוש להרוויח משהו מהבית, תצטרכו להצטרף ל-Mining Pool (בריכת כרייה) – התאגדות של אלפי כורים קטנים שמאחדים את כוח החישוב שלהם, ומתחלקים בפרס באופן יחסי למאמץ שהשקיעו, אם אחד מהם מצא את הבלוק.
לסיכום
הכרייה (Proof of Work) היא הפיתוח הטכנולוגי שהפך את הביטקוין מניסוי אקדמי למטבע עולמי אמין שלא ניתן לזייף. היא דורשת תעשייה שלמה של חומרה ואנרגיה כדי להתקיים. עם זאת, התעשייה עוברת שינויים: מטבעות מודרניים רבים (ובראשם אתריום) נטשו לחלוטין את הכרייה בשל צריכת החשמל העצומה שלה, ועברו לשיטה ירוקה וחסכונית יותר הנקראת הוכחת החזקה (Proof of Stake).
סיכום
כריית קריפטו עברה מפעילות ביתית לתעשייה תעשייתית. למשקיע הפרטי, רכישת מטבעות קריפטו ישירות היא דרך יעילה ופשוטה יותר מכרייה.
מקורות
- Nakamoto, S. "Bitcoin: A Peer-to-Peer Electronic Cash System." 2008 bitcoin.org ↗ ↩
- Cambridge Centre for Alternative Finance. "Cambridge Bitcoin Electricity Consumption Index" ccaf.io ↗ ↩
מושגי מפתח
Hash Rate (קצב הגיבוב)
מדד המציין את כוח המחשוב הכולל של רשת הביטקוין – כמה טריליוני "ניחושים" מתבצעים מדי שנייה ברחבי העולם.
Halving (אירוע חצייה)
אירוע שקבוע מראש בקוד של הביטקוין, המתרחש בערך כל 4 שנים, ובו תגמול הכורים יורד בחצי. מטרתו ליצור נדירות ולהילחם באינפלציה.
Mining Pool (בריכת כרייה)
קואופרטיב של כורים המאחדים משאבים דרך האינטרנט כדי להגדיל את ההסתברות הסטטיסטית שלהם לזכות בבלוק, ומתחלקים ברווחים.
ASIC (מכונת כרייה)
שבב חומרה (Application-Specific Integrated Circuit) שתוכנן למטרה אחת בלבד: להריץ את אלגוריתם ההצפנה של הביטקוין (SHA-256) ביעילות מקסימלית.