בנקאות כשירות (BaaS)
תשתית בנקאית שמוצעת כשירות לחברות טכנולוגיה, מאפשרת לכל חברה להציע שירותים פיננסיים
בקצרה
Banking as a Service (BaaS) הוא מודל עסקי שבו בנק מורשה מספק את התשתית הבנקאית שלו, רישיון, חשבונות, כרטיסי אשראי, הלוואות, כשירות API לחברות טכנולוגיה שרוצות להציע שירותים פיננסיים ללקוחותיהן. חברת הטכנולוגיה בונה את חוויית המשתמש, והבנק מספק את "הצנרת" הפיננסית מאחור.
המודל הזה אינו המצאה ישראלית ואינו אחיד בין מדינות. סקירה של מכון היציבות הפיננסית שליד ה-BIS, שהתבססה על תשובות סקר מכ-30 תחומי שיפוט, מצאה שרשויות פיננסיות הגיבו להתפתחויות הפינטק בדרכים שונות מאוד זו מזו, והציעה מסגרת ניתוח שמפרידה בין שלושה רבדים: הפעילויות הפיננסיות עצמן, הטכנולוגיות המאפשרות אותן, והמאפשרים המדיניים כמו תשתית זהות דיגיטלית ומשטרי רישוי.1 ההפרדה הזו מסבירה למה אותו מוצר פינטק יכול לדרוש רישיון במדינה אחת ולהתקיים ללא רישיון במדינה אחרת, ולמה אין תשובה גלובלית לשאלה "מי אחראי על הכסף".
בישראל, התשתית שמאפשרת את המודל נבנתה דרך רפורמת הבנקאות הפתוחה. הוראת ניהול בנקאי תקין 368 של הפיקוח על הבנקים, "בנקאות פתוחה בישראל", פורסמה לראשונה בפברואר 2020 והטילה על הבנקים ועל חברות כרטיסי האשראי חובת מתן גישה למידע פיננסי, שעלתה לאוויר באפריל 2021, וחובת מתן גישה לייזום תשלום בודד, שעלתה לאוויר במרץ 2022.2 התקן הטכנולוגי שנקבע בהוראה מבוסס על מסגרות העבודה האירופיות NextGenPSD2 ו-Open Finance API Framework, בהתאמות למערכת הפיננסית בישראל. חברות פינטק ישראליות יכולות על בסיס זה להציע שירותי מידע וניהול תשלומים בלי להקים בנק בעצמן.
חשוב לדעת
BaaS הוא למעשה "הבנק שמאחורי הקלעים". הלקוח רואה את המותג של חברת הטכנולוגיה, אבל הכסף מנוהל בפועל על ידי תאגיד בנקאי מורשה שעומד בדרישות הרגולטוריות: רישיון, פיקוח יציבותי של הפיקוח על הבנקים, וציות לכללי איסור הלבנת הון. חשוב לדייק בנקודה אחת: בישראל אין תוכנית ביטוח פיקדונות, ולכן ההגנה על הכסף אינה ערבות ממשלתית לסכום מסוים אלא הפיקוח על הבנק המחזיק בו. השאלה המעשית ללקוח היא מיהו התאגיד הבנקאי שבו הכסף מוחזק בפועל.
מה BaaS מאפשר?
- חשבונות תשלום: חברת טכנולוגיה יכולה להציע ללקוחותיה חשבון עם IBAN, יכולת העברה וקבלת כסף, ללא רישיון בנקאי.
- הנפקת כרטיסים: הנפקת כרטיסי חיוב או אשראי ממותגים בשם החברה , למשל כרטיס של חברת נסיעות עם הטבות טיסה.
- שירותי אשראי: מתן הלוואות ללקוחות הפלטפורמה תוך שימוש ברישיון ובתשתית של הבנק השותף.
BaaS והרגולציה הישראלית
הפיקוח מחולק בין שני גופים, וזו נקודה שקל לטעות בה. הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל אחראי על התאגיד הבנקאי שמספק את התשתית, לרבות הוראת ניהול בנקאי תקין 359A בנושא מיקור חוץ, שחלה כשבנק נשען על ספק חיצוני לביצוע פעילות.5 לעומת זאת, מי שמקבל את המידע הפיננסי של הלקוח מכוח חובת הגישה כפוף לפיקוח רשות ניירות ערך לפי חוק שירות מידע פיננסי, התשפ"ב-2021, ומי שמבצע ייזום תשלום בסיסי כפוף לחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום ויזום תשלום, התשפ"ג-2023.23
מה נדרש כדי לקבל רישיון בישראל
הליך הרישוי אצל רשות ניירות ערך אינו הצהרתי. מבקש רישיון למתן שירות מידע פיננסי נדרש קודם כל להסדיר שימוש במערכות הדיווח של הרשות, מגנ"א ויעל, ולאחר מכן להגיש בקשת רישיון מלאה דרך מגנ"א בטפסים ייעודיים שכוללים, בין היתר, דרישות לעניין הון עצמי, ביטוח או בטוחה אחרת ואמצעים כספיים, דוח מיומנות, וניהול סיכונים.4 תשלום אגרת הבקשה הוא תנאי מקדים לבדיקתה, ולסביבת הבדיקות נדרשות תעודות דיגיטליות מסוג QWAC ו-QSEAL. בפועל, אלה חסמי כניסה נמוכים בהרבה מהקמת בנק, אך רחוקים מלהיות אפס.
הרשות מפרסמת גם הוראות המשך למחזיקי רישיון, ובהן הוראה בעניין העברת מידע לאחר מאפריל 2022, הוראה בעניין תמורה המתקבלת מאחר מיוני 2022, וכללי הגשת בקשת רישיון למתן שירות מידע פיננסי, התשפ"ב-2022.3 מבחינת הלקוח, המשמעות פשוטה: לפני שמוסרים גישה לחשבון, כדאי לוודא שהגוף המבקש מחזיק ברישיון תקף, ולא רק בממשק נוח.
| היבט | BaaS | בנקאות פתוחה (Open Banking) |
|---|---|---|
| מה הבנק מספק | תשתית בנקאית מלאה: חשבונות, כרטיסים ואשראי | שיתוף נתוני חשבון בלבד, באישור הלקוח |
| מי מנהל את הכסף | הבנק השותף המורשה, מאחורי מותג חברת הטכנולוגיה | הבנק שבו כבר מתנהל החשבון של הלקוח |
| אופי המודל | מסחרי: חברה שוכרת את הרישיון והתשתית של הבנק | רגולטורי: חובת שיתוף נתונים דרך API |
| מה הלקוח מקבל | מוצר פיננסי חדש בשם חברת הטכנולוגיה | ריכוז מידע ממספר בנקים באפליקציה אחת |
BaaS הוא רובד אחד בעולם הבנקאות הפתוחה, ולעיתים הוא מה שמאפשר לנאובנקים לפעול בלי רישיון בנקאי משלהם. להעמקה על השחקנים והמגמות ראו את הסקירה על הפינטק בישראל ואת המדריך המורחב על בנקאות פתוחה.
שאלות נפוצות
הבטיחות תלויה בזהות הגוף שמחזיק בפועל בכסף. אם הכסף מוחזק בתאגיד בנקאי מורשה, הוא כפוף לפיקוח על הבנקים בבנק ישראל ולהוראות ניהול בנקאי תקין, כולל הוראה 359A בנושא מיקור חוץ שחלה על הישענות הבנק על ספקים חיצוניים. חשוב לדעת שבישראל אין תוכנית ביטוח פיקדונות, כך שאין ערבות ממשלתית לסכום מסוים גם בבנק רגיל. חברת הטכנולוגיה מספקת את הממשק, ולכן שאלת המפתח לפני הצטרפות היא איזה גוף מחזיק בכסף ותחת איזה רישיון.
בנקאות פתוחה היא רגולציה שמחייבת בנקים לשתף נתוני לקוחות (באישור הלקוח) עם צדדים שלישיים דרך API. BaaS הולך צעד נוסף: הבנק לא רק משתף נתונים אלא מספק את התשתית הבנקאית עצמה, חשבונות, כרטיסים, הלוואות, כשירות. בנקאות פתוחה היא תנאי מקדים ל-BaaS, אבל BaaS מקיף ומשמעותי הרבה יותר.
שוק ה-BaaS הישראלי מתפתח, והשחקנים מתחלקים לכמה קטגוריות: זרועות דיגיטליות של תאגידים בנקאיים קיימים, אפליקציות פינטק שמציעות כרטיסי תשלום או חשבונות תשלומים בשיתוף עם תאגיד בנקאי מורשה, וגופי אשראי חוץ-בנקאי שנשענים על תשתית בנקאית. הדרך הנכונה לבדוק גוף מסוים אינה לפי המותג שמופיע באפליקציה אלא לפי הרישיון: רשות ניירות ערך מנהלת את הליך הרישוי למתן שירות מידע פיננסי, ואצלה אפשר לברר מי מחזיק ברישיון תקף.
הסיכון המרכזי הוא תלות בבנק השותף. אם הבנק מחליט להפסיק את שיתוף הפעולה, חברת הטכנולוגיה צריכה למצוא שותף חדש. בנוסף, יש סיכוני אבטחת מידע כי הנתונים הפיננסיים עוברים בין מערכות. מבחינת הלקוח, חשוב להבין מי אחראי במקרה של תקלה או מחלוקת, האם חברת הטכנולוגיה או הבנק.
BaaS מוריד את חסם הכניסה לשוק הפיננסי, כי חברת טכנולוגיה יכולה להציע מוצר בלי רישיון בנקאי משלה. הפיקוח על הבנקים מציין בהוראה 368 שהבנקאות הפתוחה צפויה להגביר את התחרות בשירותים בנקאיים ופיננסיים, תחרות שיכולה להתבטא בהוזלת מחירים ובמוצרים חדשניים. באותה הוראה מצוין גם הצד השני: פתיחת התשתית יוצרת סביבת סיכונים חדשה, בעיקר בתחום אבטחת המידע והגנת הפרטיות, כי ספקי צד שלישי אינם בהכרח תאגידים בנקאיים ומשאבי ניהול הסיכונים שלהם מצומצמים יותר.
שלושה דברים עיקריים: שותפות עם תאגיד בנקאי מורשה, יכולת טכנולוגית לבנות ממשק משתמש ולהתחבר ל-API לפי התקן שקבע הפיקוח על הבנקים בהוראה 368, ועמידה בדרישות הרגולטוריות (KYC, איסור הלבנת הון, הגנת פרטיות). מי שמבקש גישה למידע פיננסי של לקוחות נדרש לרישיון מרשות ניירות ערך לפי חוק שירות מידע פיננסי, התשפ"ב-2021, כולל דרישות הון עצמי, ביטוח או בטוחה אחרת, וניהול סיכונים. העלויות נמוכות משמעותית מהקמת בנק, אבל אינן זניחות.
- Bank for International Settlements, Financial Stability Institute. "Policy responses to fintech: a cross-country overview", FSI Insights No 23, 30 בינואר 2020(2020) bis.org ↗ ↩נבדק לאחרונה: 11/08/2026
- בנק ישראל, הפיקוח על הבנקים. "הוראת ניהול בנקאי תקין 368: בנקאות פתוחה בישראל" (חוזר 2826) boi.org.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 11/08/2026
- רשות ניירות ערך, חקיקה: חוק שירות מידע פיננסי, התשפ"ב-2021 והתקנות וההוראות לפיו new.isa.gov.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 11/08/2026
- רשות ניירות ערך, נותני שירותי מידע: הליך קבלת רישיון למתן שירות מידע פיננסי new.isa.gov.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 11/08/2026
- בנק ישראל, הפיקוח על הבנקים. "הוראת ניהול בנקאי תקין 359A: מיקור חוץ" (חוזר 2669) boi.org.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 11/08/2026
מושגי מפתח
API Economy
מודל כלכלי שבו חברות חושפות את השירותים שלהן דרך ממשקי API, מאפשר לחברות אחרות לשלב יכולות ולבנות מוצרים חדשים.
Ledger (ספר חשבונות)
מערכת הרישום הבנקאית שמנהלת את כל החשבונות והעסקאות, ב-BaaS, הבנק מנהל את ה-Ledger והחברה מנהלת את חוויית הלקוח.
Partner Bank
הבנק המורשה שמספק את התשתית הבנקאית לחברת הטכנולוגיה, נושא באחריות הרגולטורית ומנהל את כספי הלקוחות.
מייסד
נכתב ונבדק על ידי מערכת מידע-הון
השקעתי שנים בהייטק ובשוק ההון. ניהלתי בעצמי את הפנסיה, הביטוחים וההשקעות שלי, של המשפחה ושל החברים, ובמקביל אני מוביל קהילת משקיעים פעילה כבר שנים. כל ערך במידע-הון מתורגם ישירות מהחוק והרגולציה לעברית קריאה, כדי שהמסמך הבא שיגיע אליך בדואר יהיה מובן. גם בעשר וחצי בלילה.
תחומי מומחיות