מתי להשתמש בקרן חירום ומתי לא

• אובדן עבודה: פוטרתם, פנייה מרצון לפיצויים, או סגירת עסק. צריכים לכסות הוצאות מחיה עד למציאת הכנסה חדשה.¹
• הוצאה רפואית בלתי צפויה: אשפוז, ניתוח, תרופות יקרות שלא ביטוח הבריאות מכסה, ביקור חירום ברופא מומחה.
• תיקון רכב הכרחי: הרכב שלכם עלה על שרטון והוא ההתניידות שלכם לעבודה. לא שדרוג - תיקון שמאפשר תפקוד.
• תיקון בית הכרחי: פיצוץ צנרת, תקלת חשמל מסוכנת, נזק שמאיים על המגורים.
• מחלת בן משפחה קרוב: אמא שנפלה, ילד שאושפז - הוצאות טיפול ונסיעות שלא ניתן לדחות.
• אובדן ציוד עבודה קריטי: מחשב שנהרס לפרילנסר, כלים לבעל מקצוע - ציוד שבלעדיו אין הכנסה.

• חופשה / טיול: יש מבצע טיסות. זה נעים, לא הכרחי. חסכו בנפרד לחופשות.
• מכשיר חשמלי "במחיר מיוחד": מסך טלוויזיה גדול בסייל, אייפון חדש. בלאק פריידי אינו חירום.
• שדרוג רכב: הרכב עובד אבל ישן - זה לא חירום. רכב לא עובד בכלל - כן.
• חתונה / בר מצווה: אירועים שידועים מראש - תכנו להם מראש.
• ריהוט / שיפוץ "שרצינו": שיפוץ שמשפר את החיים אבל לא הכרחי לתפקוד.
• חוב כרטיס אשראי רגיל: חובות כרטיס שצברתם - אלה לא חירום, אלה תכנון גרוע. טפלו בהם בנפרד.

דנה בנתה קרן חירום של 20,000 ₪ לאורך שנה. שישה חודשים לאחר מכן, "ניצלה" 5,000 ₪ לחופשה "שמגיעה לה", 3,000 ₪ לאייפון חדש, ו-4,000 ₪ לרהיטים. הקרן נותרה ב-8,000 ₪. חודש לאחר מכן - פוטרה. 8,000 ₪ כיסו פחות מחודש. זכרו: הקרן היא לחירום שלא בחרתם בו, לא לקניות שרציתם.

השורה התחתונה: קרן חירום ששומרים עליה קפדנית שווה פי כמה מקרן שנוגעים בה בכל הזדמנות. הגדירו מראש מה "חירום", עמדו בהגדרה, ובנו מחדש מיד לאחר שימוש. הקרן היא ביטוח - ואף אחד לא קונה ביטוח כדי להשתמש בו על כיף.