רגולציית מט״ח בישראל
פיקוח רשות ניירות ערך על זירות סוחר בישראל: מה התקנות באמת אומרות
בקצרה
המסחר הממונף במט"ח בישראל מתבצע בזירות סוחר, והרגולטור שלהן הוא רשות ניירות ערך (ISA). הזירות הן פלטפורמות מסחר ממוחשבות שבהן המשקיע סוחר מול מפעיל הזירה עצמו, לרוב בנגזרי מט"ח, נגזרי סחורות או נגזרי ניירות ערך זרים, והמכשיר הנסחר בזירות המורשות בישראל הוא חוזה הפרשים (CFD).1
המסגרת מעוגנת בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968 ובתקנות שהותקנו לפיו.5 תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי), התשע"ה-2014, הותקנו לפי סעיפים 44ב(יג)(5) ו-(6), 44כט ו-55א לחוק, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת. "זירת סוחר" מוגדרת בסעיף 44יב לחוק. התקנות פורסמו בקובץ התקנות 7445 ביום 26 בנובמבר 2014, ותחילתן נקבעה שישה חודשים לאחר פרסומן.3
נקודה שהרשות מדגישה ואנחנו נחזור עליה: הרישיון לניהול זירת סוחר אינו מהווה אישור לכך שהמסחר בזירה הוא אפיק השקעה מומלץ או בטוח, והפעילות בזירה, גם בעלת רישיון, אינה מתאימה לכל אדם.1 תקנה 42 אף מחייבת שכל חומר פרסומי שמזכיר את רשות ניירות ערך יכלול אזהרה בנוסח קבוע ברוח זו, ולפיה אין באישור שנותנת הרשות לניהול הזירה משום אישור לטיב המסחר בה או לכך שמדובר באפיק השקעה בטוח או מומלץ.3
עיקרי הרגולציה הישראלית
- רצפת בטוחה, לא תקרת מינוף: תקנה 4 קובעת שהבטוחה הנדרשת מלקוח לא תפחת מ-5% מהערך הנקוב במכשיר ברמת סיכון גבוהה, מ-2.5% ברמת סיכון בינונית ומ-1% ברמת סיכון נמוכה. מכשיר שערכו נגזר ממטבעות או מזהב הוא רמת סיכון נמוכה, כלומר רצפה של 1% (מקבילה למינוף של עד 1:100). המגבלות אינן חלות על לקוח מתוחכם שנתן הסכמה מראש ובכתב.3
- תקרת הפסד: תקנה 5 קובעת שסך כל הפסדיו של לקוח מעסקאות לא יעלה על גובה הבטוחה שהעמיד. זו ההגנה מיתרה שלילית בנוסח הישראלי.3
- כספי לקוחות בנאמנות: תקנה 21 מחייבת להפקיד את כספי הלקוח בחשבון נאמנות לטובתו, המנוהל אצל תאגיד בנקאי. הפקדה במוסד כספי מחוץ לישראל מותרת רק בתנאים, ובהם חשבון נאמנות או חשבון מופרד, ניטור שוטף של מחירי ה-CDS ודירוג אשראי גבוה.3
- בירור התאמה: תקנה 37 מחייבת את החברה לברר עם הלקוח, לפני מתן שירות, את התאמת הפעילות בזירה אליו, באמצעות שאלונים ובדיקות. נמצא הלקוח כמי שאינו מתאים, יש להזהיר אותו על כך בכתב, והחברה חייבת לתעד את התהליך.3
- איסור הטבות: תקנה 43 אוסרת על החברה להציע ללקוח תשלום, מתנה או הטבה בקשר עם פעילותו בזירה. הנחה בעמלות ובתעריפים אינה נחשבת הטבה לעניין זה.3
- כללי פרסום: כל פרסום בכתב חייב לכלול אזהרה בנוסח קבוע, ובה שהפעילות דורשת מיומנות וידע ואינה מתאימה לכל אדם, שפעילות ממונפת כרוכה בסיכון ממשי לאובדן מלוא כספי ההשקעה בתוך זמן קצר, ושהחברה פועלת כצד נגדי לעסקאות. בנוסף, פרסום לא יכלול ציון של רווחי לקוח מפעילות בזירה.3
- דיווח על לקוחות מפסידים: תקנה 69 מחייבת דוח חודשי לרשות ובו מספר הלקוחות הפעילים, מספר המפסידים ושיעורם, מספר המרוויחים ושיעורם. שימו לב להבדל: זהו דיווח לרשות. אזהרת הסיכון האחידה שכוללת את שיעור החשבונות המפסידים בפרסומי החברה היא דרישה אירופית של ESMA.32
יש גם דרישת הון, וכדאי לדעת את סדר הגודל האמיתי שלה כי מסתובבים בעניין מספרים מוגזמים. תקנה 84(ב) מחייבת חברה להחזיק בכל עת הון עצמי רגולטורי שלא יפחת מהגבוה מבין סכום ההקצאות בשל חשיפה לסיכוני שוק, אשראי ותפעול, לבין סכומים קבועים: 949,000 שקלים חדשים לחברה מוגבלת, 1,781,000 שקלים חדשים לחברה שמגדרת כל עסקה מול ספק נזילות בעסקה הפוכה מקזזת במלואה, ו-4,752,000 שקלים חדשים לחברה שאינה חברה מוגבלת. הסכומים האלה עודכנו לאחרונה ב-1 בינואר 2026 והם מתעדכנים מדי שנה לפי שיעור עליית מדד המחירים לצרכן.3
כיצד לבדוק שהגוף מפוקח?
צעדים לאימות רישיון
1. בדקו ברשימת זירות הסוחר שקיבלו רישיון מרשות ניירות ערך, המתפרסמת באתר הרשות.4
2. ודאו שהפרטים תואמים את מה שמופיע באתר החברה.
3. בדקו אם יש צווי הפסקת פעילות או אזהרות לציבור נגד הגוף.
4. שימו לב שבפרסומים השיווקיים עלולות שלא להופיע בבירור המילים "זירת סוחר", ולכן בדקו איזה שירות אתם מקבלים בפועל לפני פתיחת חשבון.1
אזהרה: רישיון אינו תעודת איכות. הרשות עצמה קובעת שהרישיון אינו אישור לכך שהמסחר בזירה בטוח או מומלץ.1
ניגוד העניינים שבבסיס המודל
המסחר בזירה מתבצע מול הזירה עצמה: כשלקוח מפסיד, הזירה מרוויחה את מלוא ההפסד, וכשהוא מרוויח, הזירה מחויבת במלוא הרווח. זהו ניגוד עניינים מהותי ומובנה, ובגללו התקנות אוסרות על הזירה או מי מטעמה לתת ללקוחות ייעוץ השקעות, שיווק השקעות או ניהול תיקים.1 חלק מהזירות מתכסות מול הפוזיציות שפתחו מול הלקוח כדי לצמצם את ניגוד העניינים, והדרך לדעת היא לקרוא את מדיניות ניגוד העניינים בתקנון.
לעומת המסגרת הישראלית, ESMA אימצה ב-2018 חבילת התערבות אירופית בחוזי הפרשים: תקרות מינוף מדורגות לפי תנודתיות נכס הבסיס (30:1 בצמדי מטבעות עיקריים ועד 2:1 בקריפטו), כלל סגירה כפויה ב-50% מהמרג'ין המזערי ברמת החשבון, הגנה מיתרה שלילית ברמת החשבון, איסור תמריצים ואזהרת סיכון אחידה.2 המדדים פורסמו ביומן הרשמי של האיחוד האירופי ב-1 ביוני 2018, וחלו על אופציות בינאריות מ-2 ביולי 2018 ועל חוזי הפרשים מ-1 באוגוסט 2018.2 ההשוואה בין השתיים אינה חד-משמעית: בצמדי מטבעות הרצפה הישראלית מתירה מינוף גבוה יותר מהתקרה האירופית, ואילו בהיבטי הנאמנות, בירור ההתאמה וניגוד העניינים המסגרת הישראלית מפורטת מאוד.
| היבט | זירת סוחר מפוקחת (ISA) | גוף ללא רישיון |
|---|---|---|
| בטוחה נדרשת | רצפה בדין: 1% במטבעות וזהב, 2.5% ברמת סיכון בינונית, 5% ברמת סיכון גבוהה | ללא רצפה מחייבת |
| תקרת הפסד | הפסדי הלקוח לא יעלו על הבטוחה שהעמיד (תקנה 5) | לרוב אין |
| כספי לקוחות | חשבון נאמנות לטובת הלקוח אצל תאגיד בנקאי (תקנה 21) | לרוב אין הפרדה |
| בירור התאמה | חובה לפני מתן שירות, עם אזהרה בכתב אם הלקוח אינו מתאים (תקנה 37) | לרוב אין |
| הטבות ובונוסים | אסור להציע תשלום, מתנה או הטבה בקשר לפעילות (תקנה 43) | נפוץ כפיתיון |
| כתובת לתלונה | רשות ניירות ערך | אין גורם מפקח |
מסחר בפורקס הוא ממונף ובעל סיכון גבוה, ורוב הסוחרים הקמעונאיים מפסידים כסף. הרגולציה מצמצמת חלק מהסיכונים אך אינה מבטלת אותם. להעמקה במסגרות הרגולציה, בהבדלים בין רגולטורים ובבדיקות שנהוג לבצע לפני פתיחת חשבון, ראו את המדריך רגולציה בשוק הפורקס, ולהעמקה בניהול הסיכון במסחר ממונף ראו ניהול סיכונים בפורקס.
שאלות נפוצות
מסחר ממונף במט"ח בישראל מתבצע בזירות סוחר, שמפוקחות על ידי רשות ניירות ערך לפי חוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968 ותקנות זירת סוחר משנת 2014, שתחילתן שישה חודשים לאחר פרסומן בנובמבר 2014. המסגרת כוללת רצפת בטוחה לפי רמת סיכון (1% במטבעות וזהב, 2.5% ברמת סיכון בינונית, 5% ברמת סיכון גבוהה), תקרת הפסד בגובה הבטוחה שהעמיד הלקוח, החזקת כספי לקוחות בחשבון נאמנות אצל תאגיד בנקאי, בירור התאמה לפני מתן שירות, ואיסור על הטבות ובונוסים. מספר הזירות בעלות הרישיון מצומצם, והרשימה המעודכנת מתפרסמת באתר הרשות.
אתם מוותרים על שכבת הגנה שלמה, ושווה לדעת בדיוק על מה. אלה ההגנות שקיימות בזירה מפוקחת בישראל ונעלמות מחוצה לה: רצפת הבטוחה של תקנה 4, תקרת ההפסד של תקנה 5 (הפסדי הלקוח לא יעלו על הבטוחה שהעמיד), החזקת כספכם בחשבון נאמנות לטובתכם אצל תאגיד בנקאי לפי תקנה 21, בירור התאמה ואזהרה בכתב אם אינכם מתאימים לפי תקנה 37, האיסור על הטבות ובונוסים לפי תקנה 43, וכללי הפרסום שאוסרים להציג רווחי לקוח. מעבר לכך, אם תתגלע מחלוקת אין גוף שאליו אפשר לפנות. שימו לב שגם בזירה מפוקחת המסחר אינו בבורסה, ולכן אתם חשופים לסיכון של חדלות פירעון של הזירה עצמה.
לא. 1:30 הוא הכלל האירופי, לא הישראלי. ESMA קבעה ב-2018 תקרות מינוף מדורגות ללקוח קמעונאי: 30:1 בצמדי מטבעות עיקריים, 20:1 בצמדים שאינם עיקריים ובזהב, 10:1 בסחורות אחרות, 5:1 במניות בודדות ו-2:1 בקריפטו. בישראל התקנות מנוסחות הפוך: תקנה 4 קובעת רצפת בטוחה ולא תקרת מינוף, ובמכשיר שערכו נגזר ממטבעות או מזהב הרצפה היא 1%, שהיא הרף המקביל למינוף של עד 1:100. הרקע להתערבות האירופית מתועד: ניתוחים של הרגולטורים הלאומיים באיחוד הראו שבין 74% ל-89% מהחשבונות הקמעונאיים מפסידים כסף בממוצע, עם הפסד ממוצע ללקוח שנע בין 1,600 ל-29,000 אירו. כל טענה על שיעור מפסידים ספציפי בכל רמת מינוף אינה נתמכת בפרסום הזה.
פנו קודם לברוקר עצמו בכתב ותנו 30 יום לתגובה. אם לא קיבלתם מענה או שהמענה לא מספק, פנו לרשות ניירות ערך דרך האתר (isa.gov.il) או בטלפון. צרפו תיעוד: צילומי מסך של העסקאות, תכתובות, ופרטי החשבון. הרשות תבדוק את התלונה ויכולה להטיל סנקציות על הברוקר. אם הנזק כספי משמעותי, שקלו גם פנייה לייעוץ משפטי.
תקנה 43 לתקנות זירת סוחר מנוסחת רחב: חברה לא תציע ללקוח תשלום, מתנה או הטבה בקשר עם פעילותו בזירה. יש חריג אחד, והוא מדויק: הנחה או הטבה בעמלות ובתעריפים, או בחיוב דומה החל על הלקוח, אינה נחשבת תשלום, מתנה או הטבה לעניין זה. ההיגיון ברור. "בונוס הפקדה" נשמע כמו כסף חינם, אבל הוא נועד להגדיל את היקף המסחר, וככל שהמסחר גדל כך גדל גם הסיכון וההכנסה של הזירה מהעמלות. גם באירופה, איסור על תמריצים מצד ספק חוזי ההפרשים הוא אחד מחמשת רכיבי חבילת ההתערבות של ESMA. אם מציעים לכם בונוס הפקדה, זה סימן שאתם לא מול זירה מפוקחת בישראל.
רגולציה אירופית מספקת הגנות מהותיות, ורובן מקבילות: חבילת ESMA משנת 2018 כוללת תקרות מינוף, כלל סגירה כפויה ב-50% מהמרג'ין המזערי ברמת החשבון, הגנה מיתרה שלילית ברמת החשבון, איסור תמריצים ואזהרת סיכון אחידה. ההבדל המעשי החשוב הוא כתובת: אם תתגלע מחלוקת, תצטרכו לפנות לרגולטור הזר ולא לרשות ניירות ערך הישראלית, ולנהל הליך בשפה ובמערכת משפט שאינן שלכם. בנוסף, סכומי הפיצוי של קרנות ההגנה משתנים בין מדינות ומותנים בתנאים, ולכן צריך לבדוק את הסכום המדויק והתנאים אצל אותה קרן ולא להסתמך על מספר ששמעתם.
צריך להפריד בין שתי מערכות. בישראל, תקנה 69 מחייבת את הזירה להגיש לרשות ניירות ערך דוח חודשי ובו מספר הלקוחות הפעילים באותו חודש, מספר המפסידים ושיעורם מסך הפעילים, ומספר המרוויחים ושיעורם. החישוב מנוכה עמלות והוצאות, והפקדה או משיכה אינן נספרות כרווח או הפסד. זהו דיווח לרשות, לא אזהרה שיווקית. באירופה, לעומת זאת, ESMA חייבה אזהרת סיכון אחידה בפרסומי החברה הכוללת את שיעור החשבונות המפסידים אצל אותו ספק. הרקע לכך היה ממצא של הרגולטורים הלאומיים באיחוד ש-74% עד 89% מהחשבונות הקמעונאיים מפסידים כסף.
מושגי מפתח
- רשות ניירות ערך, אתר המשקיעים: "זירות סוחר" (המכשיר הנסחר הוא חוזה הפרשים; הזירה היא הצד הנגדי לעסקה ולכן נאסר עליה לתת ייעוץ, שיווק או ניהול תיקים; הרישיון אינו אישור שהמסחר בטוח או מומלץ; המסחר אינו מתבצע בבורסה)(פורסם ב-25/11/2021) investors.isa.gov.il ↗ ↩
- ESMA - Decision on Product Intervention Measures on CFDs (2018): פרסום ביומן הרשמי של האיחוד האירופי ב-1 ביוני 2018, תחולה על אופציות בינאריות מ-2 ביולי 2018 ועל חוזי הפרשים מ-1 באוגוסט 2018(פורסם ב-01/06/2018) esma.europa.eu ↗ ↩
- תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי), התשע"ה-2014 (ק"ת 7445 מיום 26.11.2014, נוסח מעודכן): תקנה 4 (רצפת בטוחה 5% / 2.5% / 1% וחריג הלקוח המתוחכם), תקנה 5 (תקרת הפסד), תקנה 21 (חשבון נאמנות לכספי לקוחות), תקנה 37 (בירור התאמה), תקנות 40 ו-42 (אזהרות בפרסום ואיסור הצגת רווחי לקוח), תקנה 43 (איסור הטבות), תקנה 69 (דוח לקוחות מפסידים ומרוויחים), תקנה 84 (הון עצמי רגולטורי מזערי) ותקנה 96 (תחילה שישה חודשים לאחר הפרסום) new.isa.gov.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 11/08/2026
- רשות ניירות ערך, מדור מפוקחים: זירות סוחר (רשימת הזירות בעלות הרישיון) new.isa.gov.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 11/08/2026
- רשות ניירות ערך, חקיקה: חוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968 והתקנות לפיו new.isa.gov.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 11/08/2026
Israel Securities Authority, הרגולטור הראשי של שוק ההון בישראל, כולל פיקוח על ברוקרי פורקס ו-CFD.
ESMA (הרגולטור האירופי)
European Securities and Markets Authority, הגוף שקבע ב-2018 את תקרות המינוף ללקוח קמעונאי באירופה. ישראל לא אימצה את התקרות האלה: הדין הישראלי קובע רצפת בטוחה לפי רמת סיכון ולא תקרת מינוף.
MiFID II (רגולציה אירופית)
מסגרת רגולטורית אירופית לשירותים פיננסיים, הכוללת הגנות למשקיעים קמעונאיים. ברוקרים אירופיים המשרתים ישראלים כפופים לה.
מייסד
נכתב ונבדק על ידי מערכת מידע-הון
השקעתי שנים בהייטק ובשוק ההון. ניהלתי בעצמי את הפנסיה, הביטוחים וההשקעות שלי, של המשפחה ושל החברים, ובמקביל אני מוביל קהילת משקיעים פעילה כבר שנים. כל ערך במידע-הון מתורגם ישירות מהחוק והרגולציה לעברית קריאה, כדי שהמסמך הבא שיגיע אליך בדואר יהיה מובן. גם בעשר וחצי בלילה.
תחומי מומחיות