DPO (ימי ספקים): כמה ימים החברה לוקחת לשלם לספקים


כמה ימים בממוצע לוקח לחברה לשלם לספקיה. המדד שחושף את כוח המיקוח של החברה, ולעיתים גם את מצוקת המזומנים שלה.
בקצרה
DPO (Days Payable Outstanding, או "ימי ספקים") הוא מדד שממיר את סבב הספקים לימים: ספקים חלקי עלות המכר כפול 365. הוא מראה כמה ימים בממוצע לוקח לחברה לשלם לספקיה. DPO גבוה יכול להיות סימן לכוח מיקוח של החברה מול ספקיה, אבל גם סימן למצוקת מזומנים, בתקופות קשות חברות משתמשות בספקים כ"מקור מימון זול". הפענוח הנכון תלוי בהקשר: האם ההנהלה בוחרת לדחות כחלק מניהול הון חוזר, או שהיא חייבת לדחות כי חסר כסף? ההצלבה עם תזרים מזומנים ועם יתרת המזומן עונה על השאלה.DPO: ההגדרה והנוסחה
DPO הוא מדד יחסי שמחשב כמה ימים בממוצע לוקח לחברה לשלם לספקיה אחרי קבלת חשבונית או הסכמה על תשלום. הנוסחה היא: DPO שווה ל-(ספקים חלקי עלות המכר) כפול 365. הוא משלים את מדד סבב ספקים (accounts payable turnover) ומציג את המידע ביחידת זמן אינטואיטיבית. DPO גבוה אומר שהחברה נמצאת בחוב לספקים לזמן רב, היא "שומרת" את המזומן אצלה במקום להעביר אותו. DPO נמוך אומר שהחברה משלמת מהר. שני הנתונים שנכנסים לנוסחה מגיעים משני דוחות שונים: יתרת הספקים נלקחת מהמאזן, ועלות המכר מדוח רווח והפסד. IAS 1 קובע את הדרישות הכלליות להצגת דוחות כספיים, את המבנה שלהם ואת התוכן המזערי שבהם, ומחייב מערכת דוחות מלאה אחת לשנה לפחות ולצדה מספרי השוואה לשנה הקודמת, וזה מה שמאפשר להעמיד את ה-DPO של שתי תקופות זו מול זו.1
לכאורה, DPO גבוה טוב לחברה כי היא שומרת מזומן אצלה. אבל זו רק חלק מהתמונה: אם החברה דוחקת את הספקים, הם עלולים לדרוש ריבית פיגורים, לסרב להרחיב אשראי בעתיד, או אפילו להפסיק לספק מוצרים ושירותים. הפענוח הנכון של DPO תלוי בהקשר ובהצלבה עם מדדי נזילות אחרים, ובעיקר עם יתרת המזומן בקופה ועם התזרים מפעילות.
הפרשנות תלויה גם במבנה הענף. בענף שבו החברה קונה מספקים רבים וקטנים ממנה ומוכרת ללקוחות שמשלמים במזומן בקופה, כמו קמעונאות מזון, DPO גבוה לצד DSO קצר הוא תוצאה ישירה של המודל העסקי ולא חריגה. אצל חברה שנקלעה למצוקת מזומנים ה-DPO יכול לקפוץ בלי שהשתנה דבר בענף או בכוח המיקוח שלה, פשוט מפני שהתשלומים נדחים. שני המצבים מייצרים את אותו מספר, וההבדל ביניהם אינו נראה במספר עצמו.
איך מחשבים DPO ומה הוא חושף
החישוב הבסיסי: DPO שווה ל-(יתרת ספקים במאזן חלקי עלות המכר של התקופה) כפול מספר ימי התקופה. חשוב לא לטעות ולהשתמש בהכנסות במקום בעלות המכר, עלות המכר היא זו שמשקפת את הרכישות מהספקים, בעוד ההכנסות משקפות גם מרווחים ועלויות אחרות. הרכישה יוצרת את החוב לספק כבר במועד שלה, בעוד שהעלות שלה מגיעה לדוח רווח והפסד רק בהמשך: לפי IAS 2, כשמלאי נמכר נזקפת יתרתו בספרים כהוצאה באותה תקופה שבה מוכרת ההכנסה שנובעת ממנו.3
קיימות שתי גרסאות נפוצות של החישוב:
- גרסת רכישות נטו: מדויקת יותר, אך דורשת שהחברה תפרסם את נתוני הרכישות בנפרד. לרוב זמינה רק בחברות שמפרטות את הנתון בביאורים.
- גרסת עלות מכר: קירוב נוח יותר, זמין תמיד בדוח רווח והפסד. זו הגרסה המקובלת באנליזה מעשית של חברות ציבוריות ישראליות.
שתי הגרסאות קבילות כל עוד משתמשים באותה שיטה לאורך זמן ולהשוואה בין חברות. חשוב מאוד להבדיל בין "ספקים" (accounts payable, כלומר חיובים שנבעו מרכישות סחורות ושירותים) לבין "התחייבויות אחרות" כמו שכר לעובדים, מסים לשלם והפרשות שונות. רק הסעיף של "ספקים" נכנס לחישוב DPO, וכדאי לפתוח את הביאור שמפרט את סעיף ההתחייבויות השוטפות במקום להסתפק בשורה המסכמת שבמאזן.
תרגיל חישוב: רשת קמעונאית להמחשה
המספרים כאן בדויים ונועדו להמחיש את החישוב בלבד. נניח רשת קמעונאית עם הכנסות שנתיות של 2.4 מיליארד ש"ח ועלות מכר של 1.75 מיליארד ש"ח, שמדווחת על השורות הבאות:
- עלות המכר: 1,750 מיליון ש"ח לשנה.
- ספקים ונותני שירותים לסוף שנה: 320 מיליון ש"ח.
- DPO מחושב: (320 חלקי 1,750) כפול 365 שווה ל-66.7 ימים.
- DSO קצר של כ-5 ימים: כי הלקוחות משלמים במזומן בקופה.
- ימי מלאי של כ-25 ימים: סבב מלאי של 14 בשנה.
מחזור ההמרה למזומן (Cash Conversion Cycle) של הרשת הוא: 25 ועוד 5 פחות 66.7 שווה ל-36.7 ימים שליליים. זו משמעות מיוחדת, הרשת מקבלת כסף מלקוחותיה לפני שהיא משלמת לספקיה. מבנה הון חוזר שלילי הוא אחד הסימנים החזקים לכוח מיקוח בקמעונאות: הרשת מחזיקה את כספי הלקוחות לפני שהוא עובר הלאה לספקים, כלומר הספקים מממנים את הפעילות השוטפת שלה.
איך מבחינים בין DPO "טוב" ל-DPO "רע"
DPO של 75 ימים יכול להיות חיובי או שלילי תלוי בהקשר. הפרשנות החיובית: החברה בעלת כוח מיקוח, ספקיה נותנים לה תנאי תשלום ארוכים כי הם זקוקים למכור לה. הפרשנות השלילית: החברה נמצאת במצוקת מזומנים ומעכבת תשלומים, אולי כבר מקבלת אזהרות מספקים או איומים לניתוק אספקה. כיצד מבחינים בין השניים?
- יתרת המזומן בקופה: חברה חזקה עם DPO גבוה מחזיקה הרבה מזומן, חברה במצוקה לא. זה המדד הכי מהיר לזיהוי ההבדל.
- תזרים מפעילות: חברה חזקה עם DPO גבוה מציגה תזרים מפעילות חיובי וחזק שנובע מהרווחיות עצמה, לא מדחיית תשלומים.
- ציטוטים מספקים בחדשות או בשוק: סימנים של ספקים שמתלוננים או שעולים לבתי דין הם דגל אדום חד משמעי.
- מגמה לאורך זמן: עלייה פתאומית ב-DPO ברבעון אחד היא חשודה. DPO גבוה יציב לאורך שנים הוא מבני ובריא.
- מבנה הענף: ברשתות קמעונאיות וחברות טלקום DPO גבוה הוא תכונה מבנית של הענף. ביצרן תעשייתי קטן, אותו DPO חשוד.
יש גם דרך שבה DPO מתארך בלי שאף ספק ממתין לכסף. בהסדרי מימון ספקים (supplier finance arrangements, המוכרים גם כפקטורינג הפוך) גורם מממן משלם לספק במועד המקורי, והחברה פורעת לאותו גורם מאוחר יותר. הספק קיבל את כספו בזמן, ימי הספקים בספרים התארכו, וכוח המיקוח מול הספק לא השתנה. ה-IASB תיקן את IAS 7 במאי 2023 והוסיף דרישת גילוי ייעודית להסדרי מימון ספקים, בדיוק מפני שהם משנים את תמונת ההתחייבויות והתזרים בלי שהקורא מבחין בכך. שווה לבדוק בביאורים אם קיים הסדר כזה לפני שמייחסים DPO ארוך לכוח מיקוח.4
טעויות נפוצות בקריאת DPO
- הנחה ש-DPO גבוה הוא תמיד חיובי. זה יכול להיות סימן למצוקה, חובה לבדוק במקביל את יתרת המזומן ואת התזרים מפעילות.
- שימוש בהכנסות במקום בעלות המכר בנוסחה. זו טעות נפוצה שמעוותת את ה-DPO בעשרות אחוזים כלפי מטה.
- בלבול בין "ספקים" ל"התחייבויות אחרות". שכר לעובדים ומסים לשלם אינם ספקים ואין לכלול אותם בחישוב.
- השוואת DPO בין ענפים. קמעונאות וחברת תוכנה הן שני עולמות שונים במבנה ספקים ובתנאי תשלום, והשוואה כזו תוביל למסקנות שגויות.
טיפים מעשיים לעבודה עם DPO
- חשבו מחזור המרה למזומן (CCC שווה לימי מלאי ועוד DSO פחות DPO) לכל חברה קמעונאית או יצרנית. ערך שלילי הוא סימן לחוזק מובהק ולמודל עסקי נדיר.
- הצליבו DPO עם יתרת המזומן בקופה. אם DPO גבוה והמזומן נמוך, זו מצוקה. אם DPO גבוה והמזומן גבוה, זה חוזק.
- קראו את דיון ההנהלה על מדיניות תשלום לספקים. חברות מודעות לעיתים מצהירות על מדיניות תשלום מוגדרת, מה שמשקף מחויבות ויציבות.
- עקבו אחרי קפיצות פתאומיות. DPO שקפץ מ-50 ל-80 בתוך רבעון אחד הוא איתות אזהרה שדורש בדיקה מעמיקה של נזילות.
חוק מוסר תשלומים התשע"ז-2017
בישראל, חוק מוסר תשלומים לספקים קובע מועדי תשלום מרביים. משרד ממשלתי או רשות מדינה משלמים לא יאוחר מ-45 ימים ממועד המצאת החשבון, או 30 ימים מתום החודש שבו הומצא, לפי אופן הספירה שנקבע. רשות מקומית וגוף מתוקצב משלמים לא יאוחר מ-45 ימים מתום החודש שבו הומצא החשבון. עסק פרטי - מוסד כספי, עוסק מורשה או עוסק פטור - משלם גם הוא לא יאוחר מ-45 ימים מתום החודש שבו הומצא לו החשבון, אלא אם הצדדים קבעו במפורש בחוזה מועד אחר, ומועד אחר כזה ייקבע רק אם הוא נדרש בשל אופייה המיוחד של ההתקשרות או שאינו בלתי הוגן באופן חריג. לעבודות הנדסה בנאיות נקבעו מועדים ארוכים יותר. תמורה שלא שולמה במועד נושאת הפרשי הצמדה וריבית, ובחלוף 30 ימים נוספים גם ריבית פיגורים, ואין להתנות על החוק אלא לטובת הספק. משקיע שרואה DPO גבוה מאוד אצל חברה ישראלית צריך לבדוק מול מה הוא מושווה: מול המועד שבחוק, או מול מועד אחר שנקבע בחוזה. גם אם אין סיכון חוקי ישיר, DPO חריג יכול להעיד על יחסי עבודה רעועים עם ספקים, מה שעלול להוביל לסיכון אספקה בטווח הארוך.2
סיכום: DPO כמדד דו-משמעי
DPO הוא מדד דו-משמעי שדורש פרשנות מתוחכמת. לבדו הוא מסתיר יותר ממה שהוא חושף, רק בהקשר של יתרת המזומן בקופה, תזרים מפעילות, מבנה ענפי ומגמה היסטורית הוא מגלה את סיפורו האמיתי. בניתוח איכותי של ניהול הון חוזר, DPO הוא הרגל השלישית, לצד סבב מלאי ו-DSO, של משוואת מחזור ההמרה למזומן, שהיא אחד הכלים העמוקים ביותר לניתוח בריאות תפעולית של חברה.
| היבט להצלבה | DPO גבוה כחוזק מיקוח | DPO גבוה כמצוקת מזומנים |
|---|---|---|
| יתרת מזומן בקופה | גבוהה ויציבה | נמוכה ויורדת |
| תזרים מפעילות | חיובי וחזק, נובע מרווחיות | חלש או שלילי |
| מגמת ה-DPO | גבוה ויציב לאורך שנים | קפיצה פתאומית ברבעון בודד |
| יחסים עם ספקים | תנאי אשראי מוסכמים ורגועים | תלונות, ריבית פיגורים ואיומי ניתוק |
| ההקשר הענפי | קמעונאות או טלקום, תכונה מבנית | יצרן קטן, חריג לענף |
DPO הוא סעיף אחד בפאזל רחב יותר של קריאת דוחות. כדי לראות איך יתרת הספקים במאזן מתחברת לעלות המכר בדוח רווח והפסד ולתזרים מפעילות לכדי תמונה תפעולית אחת, ראו את המדריך המורחב על ניתוח הדוחות הכספיים.
שאלות נפוצות
שניהם מציגים את אותו מידע בגרסאות שונות. סבב ספקים שווה לעלות המכר חלקי ספקים, והתוצאה היא מספר ללא יחידה. DPO שווה ל-365 חלקי סבב ספקים, והתוצאה היא בימים. DPO מועדף באנליזה המעשית בגלל האינטואיטיביות של יחידת הימים ובגלל ההשוואה הנוחה לתנאי תשלום מוסכמים.
זה תלוי הקשר. בחברה חזקה עם הרבה מזומן, DPO גבוה משקף כוח מיקוח ולכן חיובי. בחברה חלשה עם מזומן יורד, אותו DPO משקף מצוקה ולכן שלילי. תמיד יש להצליב עם יתרת המזומן, עם התזרים מפעילות ועם מבנה הענף לפני הסקת מסקנות.
הנוסחה היא: CCC שווה לימי מלאי ועוד DSO פחות DPO. המדד מראה כמה ימים לוקח מהרגע שחברה משקיעה במלאי ועד הרגע שהיא מקבלת מזומן מהלקוח. CCC שלילי הוא סימן לחוזק תחרותי מובהק, נפוץ ברשתות קמעונאיות גדולות ובמודלים עסקיים עם מחזור מהיר של מלאי.
כן. ברירת המחדל בחוק לעסק פרטי היא תשלום לא יאוחר מ-45 ימים מתום החודש שבו הומצאה החשבונית, וסטייה ממנה מחייבת קביעה מפורשת בחוזה שאינה בלתי הוגנת באופן חריג. לעבודות הנדסה בנאיות נקבעו מועדים ארוכים יותר. DPO גבוה בהרבה מזה אצל חברה ישראלית הוא סימן שכדאי לבדוק: אולי נקבעו בחוזים מועדים אחרים, ואולי מדובר בפיגור שצובר הפרשי הצמדה וריבית ואחר כך ריבית פיגורים.
עלייה ב-DPO, כלומר החברה משלמת מאוחר יותר, משפרת את התזרים מפעילות בטווח הקצר. אבל זה שיפור מלאכותי, בסופו של דבר החברה חייבת לשלם, וכשזה קורה התזרים נפגע. לכן אנליסטים מתאמים את בחינת התזרים לפי מגמת DPO, וחשוב לא להיתפס לשיפור קצר טווח ללא בדיקת המקור.
- IFRS Foundation. "IAS 1 Presentation of Financial Statements" ifrs.org ↗ ↩נבדק לאחרונה: 30/04/2026
- הכנסת, מאגר החקיקה - חוק מוסר תשלומים לספקים, התשע"ז-2017: סעיף 3(א) - 45 ימים מהמצאת החשבון או 30 ימים מתום החודש לרשות מדינה ולמשרד ממשלתי; סעיף 3(ב) - 85 או 70 ימים לעבודות הנדסה בנאיות; סעיפים 3(ה) ו-3(ו) - 45 ימים מתום החודש לגוף מתוקצב ולרשות מקומית; סעיף 3(ז) - 45 ימים מתום החודש לעסק, אלא אם נקבע במפורש מועד אחר שאינו בלתי הוגן באופן חריג; סעיף 4 - הפרשי הצמדה וריבית ואחריהם ריבית פיגורים; סעיף 7 - אין להתנות על החוק אלא לטובת הספק(2017) main.knesset.gov.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 15/05/2026
- IFRS Foundation. "IAS 2 Inventories": כשמלאי נמכר, יתרתו בספרים נזקפת כהוצאה באותה תקופה שבה מוכרת ההכנסה הנובעת ממנו, ועלות המלאי כוללת את עלויות הרכישה, ההמרה והבאת המלאי למקומו ולמצבו הנוכחיים ifrs.org ↗ ↩נבדק לאחרונה: 05/09/2026
- IFRS Foundation. "IAS 7 Statement of Cash Flows": סיווג תזרימי המזומנים לפעילות שוטפת, השקעה ומימון, השיטה העקיפה שבה מותאם הרווח או ההפסד בגין צבירות של תקבולים ותשלומים תפעוליים, ותיקון מאי 2023 (Supplier Finance Arrangements) המחייב גילוי נוסף על הסדרי מימון ספקים ifrs.org ↗ ↩נבדק לאחרונה: 05/09/2026
מושגים קשורים
המכנה בנוסחה של DPO. חישוב DPO מדויק מחייב הבנה של מה נכלל בעלות המכר ואיך היא משתנה על פני תקופות.
המקום שבו סעיף הספקים מופיע במאזן. הבסיס לזיהוי הנתון המשמש לחישוב DPO.
המדד המשלים ל-DPO בצד הלקוחות. יחד עם סבב מלאי הם מרכיבים את מחזור ההמרה למזומן של החברה.
הרגל השלישית של מחזור ההמרה למזומן. יחד עם DSO ו-DPO הוא משלים את התמונה התפעולית של החברה.
מבנה הון חוזר שלילי נובע מ-DPO גבוה יותר מ-DSO ועוד ימי מלאי. אחד המודלים העסקיים החזקים בקמעונאות.
ההשפעה של שינויי DPO על התזרים מפעילות. עלייה ב-DPO משפרת תזרים בטווח קצר אך יכולה להיות מטעה.

מייסד
נכתב ונבדק על ידי מערכת מידע-הון
השקעתי שנים בהייטק ובשוק ההון. ניהלתי בעצמי את הפנסיה, הביטוחים וההשקעות שלי, של המשפחה ושל החברים, ובמקביל אני מוביל קהילת משקיעים פעילה כבר שנים. כל ערך במידע-הון מתורגם ישירות מהחוק והרגולציה לעברית קריאה, כדי שהמסמך הבא שיגיע אליך בדואר יהיה מובן. גם בעשר וחצי בלילה.
תחומי מומחיות
