מימון המונים


מימון המונים בישראל: כשהציבור הופך למשקיע
מימון המונים (Crowdfunding) הוא מודל גיוס הון שבו חברות, פרויקטים או יזמים מגייסים כספים ממספר רב של משקיעים פרטיים, בדרך כלל דרך פלטפורמה מקוונת. כל משקיע תורם סכום קטן יחסית, ובצירוף ההשקעות נוצר סכום משמעותי. המודל מאפשר למשקיע הפרטי הישראלי גישה להשקעות שבעבר היו שמורות רק לבעלי הון.1
רשות ניירות ערך מבחינה בין שני סוגים. מימון המונים "קלאסי", שבו המשקיעים מקבלים מוצר או שירות תמורת הכסף, אינו מוסדר והרשות אינה מפקחת עליו. מימון המונים "הוני", שבו המשקיעים מקבלים מניות או איגרות חוב בחברה, מוסדר בתקנות ניירות ערך ונמצא בפיקוח הרשות. חברה שרוצה לגייס באפיק ההוני אינה יכולה לפנות ישירות לציבור, אלא חייבת לעבור דרך "רכז הצעה".1
המסגרת נקבעה בתקנות ניירות ערך (הצעת ניירות ערך באמצעות רכז הצעה), התשע"ז-2017, שפורסמו ברשומות ב-26 ביוני 2017. תקנה 14 קובעת שסכום התמורה המרבי שחברה מגייסת בהצעה אחת או בכמה הצעות בתקופה של 12 חודשים עוקבים לא יעלה על ארבעה מיליון ש"ח. שתי תוספות אפשריות מרחיבות את התקרה במיליון ש"ח כל אחת: קבלת דוח בדיקה (מרשות החדשנות או מהסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים) בשנה שקדמה להצעה, והשתתפות של משקיע מוביל אחד לפחות. מכאן מגיעה התקרה של שישה מיליון ש"ח שמצוטטת לעיתים קרובות, והיא המקסימום ולא ברירת המחדל.2
סוגי מימון המונים
- מימון המונים תמורת מניות (Equity Crowdfunding): המשקיע מקבל מניות בחברה. תקנה 13 מתירה לחברה המציעה להציע ניירות ערך שהם מניות או איגרות חוב בלבד, ולכן זהו האפיק המרכזי שדרכו משקיעים פרטיים נחשפים לסטארט-אפים ולחברות צעירות.2
- מימון המונים תמורת חוב (Debt/Lending): המשקיע מלווה כסף ומקבל ריבית, דומה להלוואות P2P. גם האפיק הזה מוסדר: תיקון התקנות מ-9 באפריל 2018 הוסיף פרק שלם על "הצעת איגרות חוב באופן מבוזר", ובו חובה על רכז ההצעה לגבש מודל פיזור סיכון ולהקצות את כספי המשקיעים כך שהשקעה באיגרות חוב של חברה מציעה אחת לא תעלה על 5% מסכום ההשקעה הכוללת של אותו משקיע.3
- מימון המונים תמורת תגמול (Rewards): המשקיע מקבל מוצר או שירות (Kickstarter, Indiegogo). פחות נפוץ בישראל כערוץ השקעה.
- מימון המונים לנדל"ן: פלטפורמות ישראליות מאפשרות השקעה בפרויקטי נדל"ן החל מסכומים של אלפי שקלים בודדים.
הגנות למשקיע בתקנות הישראליות
תקנה 15 קובעת תקרות השקעה אישיות: 10,000 ש"ח בהשקעה בודדת, ולא יותר מ-20,000 ש"ח בכמה הצעות בכל 12 חודשים עוקבים. משקיע שהכנסתו השנתית עולה על 350,000 ש"ח ואינה עולה על 750,000 ש"ח מוגבל ל-30,000 ש"ח באותה תקופה, ומי שהכנסתו עולה על 750,000 ש"ח ואינה עולה על 1.2 מיליון ש"ח מוגבל לנמוך מבין 5% מהכנסתו השנתית ו-100,000 ש"ח. ההכנסה מוכחת באישור רואה חשבון, והתקרות אינן חלות על משקיעים מהסוג שנקבע בתוספת הראשונה לחוק ניירות ערך שנתנו לכך הסכמה בכתב.
לצד זה, תקנה 17(ד) מקנה זכות ביטול: המזמין רשאי לבטל את הזמנתו עד תום תקופת ההגשה, ורכז ההצעה חייב להחזיר לו כל סכום ששילם בתוך שבעה ימים מיום הביטול.2
סיכונים עיקריים
מימון המונים כרוך בסיכון גבוה: רוב הסטארט-אפים נכשלים, ואין נזילות, לא ניתן למכור את המניות בבורסה. בנוסף, קיים פער מידע משמעותי בין היזם למשקיע. מומלץ לפזר את ההשקעה על פני מספר פרויקטים ולא להשקיע יותר ממה שניתן להרשות לעצמו להפסיד.
סיכונים שצריך להכיר
מימון המונים בנדל"ן או בחברות סטארט-אפ כרוך בסיכון גבוה. נזילות נמוכה, מידע א-סימטרי בין היזם למשקיעים, ושיעור כישלון גבוה בחברות צעירות. אל תשקיעו יותר ממה שאתם מוכנים להפסיד.
המחוקק עצמו אומר את זה במפורש: תקנה 19 מחייבת שמסמך ההצעה יכלול אזהרה בולטת לעין שלפיה "ההצעה אינה כפופה לדיני ניירות ערך ודיני החברות החלים על חברה המציעה ניירות ערך לציבור, רשות ניירות ערך לא נתנה אישור לפרסום מסמך ההצעה ולא בדקה אותו", ושהחברה לא תהיה כפופה אחרי הגיוס להוראות הגילוי והממשל התאגידי שנועדו להגן על המשקיעים בה. אותה תקנה גם מחייבת פירוט מפורש של סיכון חדלות פירעון, אפשרות לאובדן מלוא ההשקעה, מעמד של בעלי מניות מיעוט ודילול מגיוסים עתידיים.2
בדיקה מהירה
פלטפורמת מימון המונים שבחרתם מפוקחת על ידי רשות ניירות ערך. האם זה אומר שההשקעה עצמה בטוחה?
מימון המונים הוא ערוץ אחד שבו הון זורם מהציבור אל חברות ופרויקטים, לצד הבורסה וגיוסי החוב. כדי להבין את התמונה הרחבה של האופן שבו השוק מנתב כסף ממשקיעים אל גיוסי הון, ואיפה מימון המונים משתלב במערכת הזו, ראו את המדריך המעמיק על כיצד פועל שוק ההון.
שאלות נפוצות
בישראל פועלות מספר פלטפורמות מורשות בתחומי הון סיכון ונדל"ן. כל פלטפורמה חייבת להירשם כ"רכז הצעה" במרשם הרכזים שמנהלת רשות ניירות ערך לפי סעיף 35לט לחוק ניירות ערך, והרשימה המעודכנת מתפרסמת באתר הרשות תחת מדור מימון המונים. רכז רשום משלם לרשות אגרה שנתית קבועה של 50,000 ש"ח, ובנוסף אגרה של שני אחוזים מכל גיוס שבוצע דרכו, עד תקרה של 50,000 ש"ח. חשוב לוודא שהפלטפורמה רשומה לפני שמשקיעים. פלטפורמות שאינן רשומות ומציעות ניירות ערך לציבור פועלות שלא כדין ויש להימנע מהן.
תקנה 15 לתקנות ניירות ערך (הצעת ניירות ערך באמצעות רכז הצעה), התשע"ז-2017 מדרגת את התקרה לפי הכנסה. ברירת המחדל: עד 10,000 ש"ח בהשקעה בודדת, ולא יותר מ-20,000 ש"ח בכמה הצעות בכל 12 חודשים עוקבים. הכנסה שנתית מעל 350,000 ש"ח ועד 750,000 ש"ח: עד 30,000 ש"ח באותה תקופה. הכנסה שנתית מעל 750,000 ש"ח ועד 1.2 מיליון ש"ח: הנמוך מבין 5% מההכנסה השנתית ו-100,000 ש"ח. ההכנסה מוכחת באישור רואה חשבון, ויחיד ובני משפחתו הגרים עמו נספרים כמשקיע אחד. בהצעות איגרות חוב באופן מבוזר לפי תיקון 2018 חלה תקרה נפרדת של 50,000 ש"ח למשקיע בודד ב-12 חודשים. התקרות אינן חלות על משקיעים מהסוג שנקבע בתוספת הראשונה לחוק שנתנו הסכמה בכתב.
אם החברה נסגרת, סביר שתפסידו את מלוא ההשקעה. זהו הסיכון המרכזי במימון המונים. בפירוק חברה, בעלי המניות הם האחרונים בתור לקבל כסף, אחרי נושים מובטחים, ספקים ועובדים. בפועל, ברוב המקרים לא נשאר דבר לבעלי המניות. לכן ההמלצה היא לפזר את ההשקעה על פני מספר פרויקטים (לפחות 10), ולהתייחס לסכום שמושקע במימון המונים ככסף שאפשר להרשות לעצמכם להפסיד.
יש הבדלים משמעותיים בפרופיל הסיכון. בנדל"ן יש נכס מוחשי כבטוחה, תזרים מזומנים צפוי יותר (שכירות), ושוק עם היסטוריית מחירים ברורה. לעומת זאת, בסטארט-אפים הסיכון גבוה יותר אך גם פוטנציאל התשואה גדול יותר. עם זאת, גם מימון המונים בנדל"ן אינו חף מסיכונים: עיכובים בבנייה, ירידת מחירים, או קשיי מימון של היזם עלולים לגרום להפסדים. בדקו את היזם, את הפרויקט, ואת התנאים החוזיים.
רווחי הון ממכירת מניות שנרכשו דרך מימון המונים ממוסים בשיעור של 25% (או 30% אם המשקיע החזיק 10%+ מהחברה). דיבידנדים שמחולקים ממוסים ב-25% (או 30% לבעל מניות מהותי). חשוב לדעת: הפסדים ניתנים לקיזוז כנגד רווחי הון אחרים. אם השקעתם ב-10 סטארט-אפים, 8 נכשלו ו-2 הצליחו, ההפסדים מה-8 ניתנים לקיזוז כנגד הרווחים מה-2. שמרו תיעוד מדויק של כל ההשקעות.
לפני השקעה, בדקו את מסמך ההצעה לעומק. חפשו: מי עומד מאחורי החברה (ניסיון קודם, הצלחות וכישלונות), מה המודל העסקי ומי הלקוחות, מה תוכנית השימוש בכספי הגיוס, ומהו שווי החברה שנקבע (האם סביר בהשוואה לחברות דומות). בדקו ברשם החברות ובמערכת ההוצאה לפועל אם יש רישומים שליליים. שאלו שאלות בפורום המשקיעים של הפלטפורמה. אל תסתמכו רק על מצגת היזם.
- רשות ניירות ערך, מחלקת תאגידים. מימון המונים: ההבחנה בין מימון המונים "קלאסי" (אינו מוסדר) לבין מימון המונים "הוני" (מוסדר בתקנות ניירות ערך), וחובת הפנייה לרכז הצעה new.isa.gov.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 11/08/2026
- תקנות ניירות ערך (הצעת ניירות ערך באמצעות רכז הצעה), התשע"ז-2017, קובץ התקנות 7828 (תקנה 11 אגרות, תקנה 14 תמורת ההצעה, תקנה 15 תמורה ממשקיע בודד, תקנה 17 זכות ביטול, תקנה 19 גילוי ואזהרה)(פורסם ב-26/06/2017) new.isa.gov.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 11/08/2026
- תקנות ניירות ערך (הצעת ניירות ערך באמצעות רכז הצעה) (תיקון), התשע"ח-2018, קובץ התקנות 7981 (פרק ד': תנאים להצעת איגרות חוב באופן מבוזר, ובכללם מודל הפיזור, תקרת 5% לחברה מציעה אחת, תקנה 24ו ותקנה 24ז)(פורסם ב-09/04/2018) new.isa.gov.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 11/08/2026
מושגי מפתח
רכז הצעה (פלטפורמה מורשית)
גוף שקיבל רישיון מרשות ניירות ערך להפעיל פלטפורמת מימון המונים בישראל. מחויב בבדיקת נאותות ובשקיפות.
תקרת גיוס
הסכום המקסימלי שחברה רשאית לגייס דרך מימון המונים בישראל ללא תשקיף. 4 מיליון ש"ח ב-12 חודשים עוקבים, ועד 6 מיליון ש"ח בתוספת דוח בדיקה ומשקיע מוביל.
Dilution (דילול)
הקטנת אחוז הבעלות של משקיעים קיימים כאשר החברה מנפיקה מניות נוספות בסבבי גיוס עתידיים – סיכון מרכזי במימון המונים.

מייסד
נכתב ונבדק על ידי מערכת מידע-הון
השקעתי שנים בהייטק ובשוק ההון. ניהלתי בעצמי את הפנסיה, הביטוחים וההשקעות שלי, של המשפחה ושל החברים, ובמקביל אני מוביל קהילת משקיעים פעילה כבר שנים. כל ערך במידע-הון מתורגם ישירות מהחוק והרגולציה לעברית קריאה, כדי שהמסמך הבא שיגיע אליך בדואר יהיה מובן. גם בעשר וחצי בלילה.
תחומי מומחיות
