מאזן תשלומים
איור: מאזן התשלומים, מפת הזרימות הפיננסיות בין ישראל לעולם
הדוח הכספי של המדינה: כל שקל שנכנס וכל שקל שיוצא
בקצרה
מאזן התשלומים (Balance of Payments, או BOP) הוא רישום שיטתי של כל העסקאות הכלכליות בין תושבי מדינה מסוימת לבין שאר העולם בתקופה נתונה. הוא מתעד את כל הזרימות: יצוא ויבוא של סחורות ושירותים, השקעות זרות, העברות כספים, ועוד. בישראל, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) עורכת את מאזן התשלומים ומפרסמת סיכום רבעוני וסיכום שנתי, לצד פרסום חודשי נפרד של יצוא השירותים.1
מאזן התשלומים חייב תמיד להיות מאוזן מבחינה חשבונאית (סך הזיכויים שווה לסך החיובים), אך חוסר איזון בין מרכיביו השונים מעיד על מגמות כלכליות חשובות. עודף בחשבון השוטף, למשל, מעיד שהמדינה מייצאת יותר ממה שהיא מייבאת, בעוד גירעון מצביע על ההפך.
מרכיבי מאזן התשלומים
שלושת החשבונות המרכזיים
1. החשבון השוטף (Current Account): כולל את חשבון הסחורות (יצוא ויבוא סחורות), חשבון השירותים (הייטק, תיירות), חשבון ההכנסות הראשוניות (ריבית, דיבידנדים ורווחים שלא חולקו, וכן שכר עבודת שכיר מעבר לגבול), וחשבון ההכנסות המשניות, שהוא השם המקצועי של ההעברות השוטפות החד-צדדיות.
2. חשבון ההון (Capital Account): העברות הון חד-צדדיות ורכישה או מכירה של נכסים לא-פיננסיים שאינם מיוצרים, כגון פטנטים. הוא קטן מהחשבון הפיננסי, אך לא זניח: העברות ההון נטו לישראל הסתכמו ב-6.6 מיליארד דולר בשנת 2025, לעומת 5.0 מיליארד דולר בשנה שלפניה.2
3. החשבון הפיננסי (Financial Account): מתעד את תנועות ההון, השקעות זרות ישירות (FDI), השקעות בתיקי ניירות ערך, השקעות אחרות (הלוואות, מזומנים ופיקדונות ואשראי מסחרי) ונכסי הרזרבה. זהו המרכיב שמאזן את הגירעון או העודף בחשבון השוטף. חשוב לדעת שהוא רושם עסקאות בלבד, ולא שינויי ערך שנובעים מתנודות בשערי חליפין או במחירי הנכסים.2 חלוקת החשבונות והמינוח נגזרים מ-BPM6, המדריך של קרן המטבע הבינלאומית שהוא התקן הבינלאומי לעריכת מאזן התשלומים ומצבת הנכסים מול חו"ל.3
מאזן התשלומים של ישראל
- עודף בשירותים: תעשיית ההייטק הישראלית מייצרת עודף משמעותי ביצוא שירותים טכנולוגיים, המהווה מנוע מרכזי לחשבון השוטף של ישראל. ברבעון הרביעי של 2025 הסתכם יצוא השירותים ב-25.9 מיליארד דולר, מתוכו 23.1 מיליארד דולר שירותים עסקיים, ויצוא שירותי ענפי ההיי-טק (בלי חברות הזנק) היווה 79.8% מהשירותים העסקיים והסתכם ב-18.5 מיליארד דולר. יצוא שירותי התיירות באותו רבעון עמד על 1.0 מיליארד דולר בלבד.2
- גירעון סחורתי: ישראל מייבאת כמויות גדולות של חומרי גלם, דלק, מכוניות ומוצרי צריכה, מה שיוצר גירעון קבוע בחשבון הסחורות. ברבעון הרביעי של 2025 הסתכם הגירעון ב-5.0 מיליארד דולר, לעומת 6.7 מיליארד דולר ברבעון שלפניו.2
- העודף אינו קבוע: העודף בחשבון השוטף הסתכם ב-8.9 מיליארד דולר בשנת 2025, לעומת 15.8 מיליארד דולר ב-2024 ו-16.1 מיליארד דולר ב-2023. הירידה נבעה בעיקר מעלייה של 5.4 מיליארד דולר בגירעון בחשבון ההכנסות הראשוניות, ולא מהיחלשות היצוא: חשבון הסחורות נותר ללא שינוי והעודף בשירותים אף עלה ב-0.2 מיליארד דולר.2
- השפעה על שער השקל: עודף בחשבון השוטף יוצר ביקוש לשקלים (יצואנים ממירים דולרים לשקלים), מה שתומך בייסוף המטבע. סעיף 4(2) לחוק בנק ישראל מטיל על הבנק להחזיק את יתרות מטבע החוץ של המדינה ולנהלן, ואחד התפקידים המוצהרים של היתרות הוא לאפשר לבנק המרכזי לפעול בשוק מטבע החוץ כדי למתן את ההשפעה של תנועות הון משמעותיות שעלולות לערער את יציבות השווקים.4
מהזרימה למלאי: מצבת הנכסים של המשק מול העולם
מאזן התשלומים מודד זרימות בתקופה, אבל התוצאה המצטברת שלהן היא מצבת הנכסים וההתחייבויות של המשק מול חו"ל. בסוף דצמבר 2025 היא עמדה על עודף נכסים על התחייבויות של 263.2 מיליארד דולר: נכסי המשק בחו"ל הסתכמו ב-914.9 מיליארד דולר, וההתחייבויות ב-651.7 מיליארד דולר. במכשירי חוב בלבד, עודף הנכסים על ההתחייבויות (כלומר חוב חיצוני נטו שלילי) הגיע ל-331.3 מיליארד דולר, עלייה של 41.7 מיליארד דולר לעומת סוף 2024.2 נדבך משלים: יתרות מטבע החוץ בבנק ישראל הסתכמו בסוף יולי 2026 ב-238.8 מיליארד דולר, שהם 37.2% מהתוצר המקומי הגולמי.5
בדקו את עצמכם
נכון או לא נכון: כאשר מדווחים ש"למדינה יש גירעון במאזן התשלומים", המשמעות היא שסך מאזן התשלומים כולו אינו מאוזן.
מאזן התשלומים הוא אחד הכוחות שמזיזים את שער השקל לאורך זמן, ולכן הוא רלוונטי במיוחד למי שמחזיק נכסים הנקובים במטבע חוץ. להרחבה על האופן שבו תנועות מטבע משפיעות על תיק ההשקעות, ראו סיכון מטבע וחשיפה לשקל.
שאלות נפוצות
כשלישראל יש עודף בחשבון השוטף (יצוא עולה על יבוא), יצואנים ממירים מטבע חוץ לשקלים, מה שמגביר ביקוש לשקל ותומך בייסופו. גירעון בחשבון השוטף פועל בכיוון ההפוך. בשנים האחרונות יצוא ההייטק יצר עודף שתמך בשקל. בנק ישראל מחזיק ומנהל את יתרות מטבע החוץ מכוח סעיף 4(2) לחוק בנק ישראל, ואחד התפקידים המוצהרים של היתרות הוא לאפשר התערבות בשוק מטבע החוץ כשהשער סוטה מטווח המתיישב עם שיווי המשקל של המשק, כשהשוק אינו פועל כיאות, או כדי למתן השפעה של תנועות הון גדולות. חשוב לא להסיק מכך שהבנק רוכש מטבע חוץ בכל שנה: בשנת 2025 נכסי הרזרבה של ישראל דווקא ירדו ב-2.3 מיליארד דולר, לעומת עלייה של 8.2 מיליארד דולר ב-2024.
החשבון השוטף מתעד עסקאות בסחורות, שירותים, הכנסות מהשקעות והעברות. הוא מראה את הפעילות הכלכלית השוטפת. החשבון הפיננסי מתעד תנועות הון: השקעות זרות ישירות, רכישת ניירות ערך, והלוואות בינלאומיות. בפשטות, החשבון השוטף עוסק בזרימת סחורות ושירותים, והחשבון הפיננסי עוסק בזרימת כסף והשקעות.
העודף נובע בעיקר מיצוא שירותים. השירותים העסקיים כוללים תוכנה ומחשוב, מחקר ופיתוח, תקשורת, שירותי הנדסה ותמלוגים, וגם תקבולים ממכירת חברות הזנק ישראליות לתושבי חוץ. ברבעון הרביעי של 2025 הסתכם יצוא השירותים ב-25.9 מיליארד דולר, מתוכם 23.1 מיליארד דולר שירותים עסקיים, ויצוא שירותי ההיי-טק ללא חברות הזנק היווה 79.8% מהם. עודף זה מפצה על הגירעון בחשבון הסחורות. גם חשבון ההכנסות המשניות, שכולל העברות שוטפות חד-צדדיות, תורם לחשבון השוטף, אם כי בהיקף קטן בהרבה: כ-0.4 מיליארד דולר ברבעון הרביעי של 2025.
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עורכת ומפרסמת את מאזן התשלומים: סיכום רבעוני, סיכום שנתי, ופרסום חודשי נפרד של יצוא שירותים. ההודעות כוללות לוחות מלאים להורדה, וגם את מצבת הנכסים וההתחייבויות של המשק מול חו"ל. בנק ישראל מפרסם במקביל את נתוני יתרות מטבע החוץ ואת סקירת המסחר בשוק מטבע החוץ. קרן המטבע הבינלאומית מגדירה את התקן שלפיו נערכים הנתונים (BPM6), מה שמאפשר להשוות בין מדינות.
FDI נרשם בחשבון הפיננסי, וכולל לא רק הון מניות אלא גם רווחים שלא חולקו והלוואות בעלים. כשגורם זר רוכש חברה ישראלית, זו כניסת הון לישראל. בשנת 2025 עלו ההשקעות הישירות של תושבי חוץ בישראל ב-26.2 מיליארד דולר, לעומת 14.8 מיליארד דולר ב-2024, ובמקביל ההשקעות הישירות של תושבי ישראל בחו"ל עלו ב-14.5 מיליארד דולר. הצד השני של המטבע מופיע בהמשך הדרך: רווחים שגורם זר מעביר לחו"ל נרשמים בחשבון ההכנסות הראשוניות, וזה בדיוק הרכיב שהגדיל את הגירעון שלו ב-5.4 מיליארד דולר ב-2025 וכרסם בעודף בחשבון השוטף.
- הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נושא: מאזן התשלומים (הגדרת שלושת החשבונות, לוחות, וסדרת ההודעות הרבעוניות והשנתיות) cbs.gov.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 11/08/2026
- הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הודעה לתקשורת 083/2026 (16 במרץ 2026): מאזן התשלומים של ישראל לשנת 2025, כולל סקירה רבעונית לאוקטובר עד דצמבר 2025 cbs.gov.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 11/08/2026
- IMF. "Balance of Payments and International Investment Position Manual (BPM6)" imf.org ↗ ↩נבדק לאחרונה: 11/08/2026
- בנק ישראל, יתרות מטבע חוץ: סעיף 4(2) לחוק בנק ישראל ושלושת התפקידים של יתרות מטבע החוץ, ובהם התערבות בשוק מטבע החוץ ומיתון ההשפעה של תנועות הון משמעותיות boi.org.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 11/08/2026
- בנק ישראל, הודעה לעיתונות: יתרות מטבע החוץ בבנק ישראל לחודש יולי 2026 (6 באוגוסט 2026) boi.org.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 11/08/2026
מושגי מפתח
חשבון שוטף (Current Account)
המרכיב המרכזי במאזן התשלומים, הכולל את מאזן הסחר, שירותים, הכנסות מהשקעות והעברות חד-צדדיות בין המדינה לעולם.
מאזן סחר (Trade Balance)
ההפרש בין ערך היצוא לערך היבוא של סחורות. עודף מסחרי נוצר כשהיצוא עולה על היבוא, וגירעון כשההפך מתרחש. בישראל חשבון הסחורות במאזן התשלומים כולל גם את הסחר עם הרשות הפלסטינית והתאמות נוספות לנתוני סחר החוץ.
Foreign Direct Investment, השקעה של גורם זר ברכישת שליטה או נתח משמעותי בחברה מקומית, המעידה על אמון בכלכלה המקומית.
מייסד
נכתב ונבדק על ידי מערכת מידע-הון
השקעתי שנים בהייטק ובשוק ההון. ניהלתי בעצמי את הפנסיה, הביטוחים וההשקעות שלי, של המשפחה ושל החברים, ובמקביל אני מוביל קהילת משקיעים פעילה כבר שנים. כל ערך במידע-הון מתורגם ישירות מהחוק והרגולציה לעברית קריאה, כדי שהמסמך הבא שיגיע אליך בדואר יהיה מובן. גם בעשר וחצי בלילה.
תחומי מומחיות