רשות מקרקעי ישראל (רמ"י)
רשות מקרקעי ישראל היא הגוף הממשלתי שמנהל את מקרקעי ישראל, ולכן ברוב עסקאות הדיור על קרקע כזו אתם קונים זכות חכירה ולא בעלות, וההבדל הזה משנה את עלות העסקה ואת המסמכים שנדרשים בה.
בקצרה
רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) מנהלת את מקרקעי ישראל, שהם המקרקעין של המדינה, של רשות הפיתוח ושל הקרן הקיימת לישראל. חוק-יסוד: מקרקעי ישראל אוסר להעביר בהם בעלות, אלא במקרים שהחוק התיר במפורש. לכן על קרקע כזו הזכות שנרשמת על שמכם היא חכירה. השאלה המעשית היחידה שמשנה כסף היא אם חוזה החכירה שלכם מהוון, כלומר דמי החכירה ליתרת התקופה כבר שולמו מראש.
מה זו רשות מקרקעי ישראל, ולמה היא מופיעה בעסקת הדירה שלכם?
רשות מקרקעי ישראל היא גוף ממשלתי שהוקם בחוק כדי לנהל את מקרקעי ישראל. סעיף 2(א) לחוק רשות מקרקעי ישראל, התש"ך-1960, מקים את הרשות וקובע שהיא תנהל את מקרקעי ישראל. 3 אתם פוגשים אותה לא כרגולטור רחוק אלא כצד בעסקה: אם הקרקע שעליה בנוי הנכס היא מקרקעי ישראל, הבעלים הרשום בפנקסי המקרקעין אינו המוכר ואינו אתם.
החוק גם מפרט מה הרשות אמורה לעשות. סעיף 2א מטיל עליה, בין השאר, להקצות קרקעות למגורים, לדיור בהישג יד, לתעסוקה ולשטחים פתוחים, לשמור על זכויות הבעלים במקרקעי ישראל, לקדם את רישום הזכויות בפנקסי המקרקעין, ולתת שירותים לבעלי זכויות לצורך ניהול הזכות או מימושה. 3 שתי המשימות האחרונות הן בדיוק הנקודות שבהן קונה דירה נתקל ברשות בפועל.
עוד פרט שמבלבל רבים: השם. עד סוף 2009 החוק נקרא חוק מינהל מקרקעי ישראל, ותיקון מס' 7 משנת 2009 החליף בשם החוק את המילים "מינהל מקרקעי ישראל" במילים "רשות מקרקעי ישראל". תחילתו של השם החדש נקבעה ל-1 בינואר 2010. 7 לכן בחוזים ישנים, ולפעמים גם בדיבור, עדיין מופיע "המינהל".
למה קונים דירה ומקבלים חכירה במקום בעלות?
כי חוק-יסוד: מקרקעי ישראל אוסר על העברת הבעלות. סעיף 1 לחוק היסוד קובע שמקרקעי ישראל, והם המקרקעין בישראל של המדינה, של רשות הפיתוח או של הקרן הקיימת לישראל, הבעלות בהם לא תועבר, אם במכר ואם בדרך אחרת. 1 סעיף 2 מוסיף שהאיסור לא יחול על סוגי מקרקעין וסוגי עסקאות שנקבעו לעניין זה בחוק, כלומר כל חריג חייב מקור חקיקתי מפורש.
את רשימת החריגים קובע חוק מקרקעי ישראל, התש"ך-1960. סעיף 2 שלו מונה את סוגי העסקאות שסעיף 1 לחוק היסוד לא יחול עליהן, ובהן העברות בין המדינה, רשות הפיתוח והקרן הקיימת לישראל, חילופי קרקע, יישור גבולות, והעברת בעלות בקרקע עירונית של המדינה או של רשות הפיתוח. כל חריג כזה תחום בסעיף עצמו, ולכן הבדיקה היא תמיד מול נוסח הסעיף ולא מול כלל אצבע. 2 "קרקע עירונית" מוגדרת שם כקרקע שייעודה לפי תכנית מאפשר היתר בנייה למגורים או לתעסוקה.
| היבט | בעלות פרטית רשומה | חכירה מהוונת | חכירה שאינה מהוונת |
|---|---|---|---|
| מי הבעלים הרשום של הקרקע | אתם | המדינה, רשות הפיתוח או הקרן הקיימת לישראל | המדינה, רשות הפיתוח או הקרן הקיימת לישראל |
| מה נרשם על שמכם | בעלות | זכות חכירה לתקופה שנקבעה בחוזה | זכות חכירה לתקופה שנקבעה בחוזה |
| תשלום שוטף לרשות על הקרקע | אין | אין, דמי החכירה ליתרת התקופה שולמו מראש | יש, לפי חוזה החכירה |
| מה נדרש כדי להעביר את הזכות | העברה בין הצדדים ורישום בלשכת רישום המקרקעין | התנהלות מול הרשות כבעלת הקרקע הרשומה | התנהלות מול הרשות, לרבות התחשבנות לפי החוזה |
| זכאות למסלול הקניית בעלות בחוק | לא רלוונטי, הבעלות כבר רשומה | קיימת, כשמדובר בחכירה למגורים או לתעסוקה בקרקע עירונית | לא, כל עוד החוזה אינו מהוון |
מה ההבדל בין חכירה מהוונת לחכירה שאינה מהוונת?
ההבדל הוא אם דמי החכירה ליתרת התקופה כבר שולמו מראש. חוק רשות מקרקעי ישראל מגדיר "חוזה חכירה מהוון" כחוזה חכירה שדמי החכירה לפיו, בעבור יתרת תקופת החכירה, שולמו מראש בהתאם להוראותיו או בהתאם להחלטת המועצה, או חוזה שניתן לשלם לפיו את דמי החכירה מראש בהתאם להחלטת המועצה. 5 החוק גם מטיל על מועצת מקרקעי ישראל לקבוע את התנאים שלפיהם חוזה חכירה למגורים או לתעסוקה יהפוך לחוזה מהוון.
המשמעות המעשית חורגת מהתשלום השנתי. ההגדרה של "חוכר" במסלול הקניית הבעלות בחוק נשענת על החזקת חוזה חכירה מהוון למטרת מגורים או למטרת תעסוקה, והיא מוציאה מהמסלול חוכר משנה, חוכר שהפר את החוזה ולא תיקן את ההפרה, וחוכר של נכס שנבנה שלא כדין או שלא בהסכמת הרשות. 5 כלומר ההיוון אינו רק חיסכון בתשלום שוטף, הוא גם תנאי כניסה.
דוגמה: כמה באמת עולה היוון, וממה הוא קונה פטור
דנה ואיתי חתמו על זיכרון דברים לדירה, ובבדיקת המסמכים גילו שחוזה החכירה אינו מהוון. מהמסמכים של הנכס עולים שני נתונים: דמי חכירה שנתיים של 1,480 ₪, ויתרת תקופת חכירה של 41 שנים. הסכום שנדרש להיוון ליתרת התקופה, לפי הפירוט שקיבלו, הוא 58,000 ₪. כל המספרים כאן הם דוגמה מספרית להמחשת המנגנון בלבד. אין מחירון מפורסם שאפשר להשוות אליו, והמספרים האמיתיים של נכס מסוים מופיעים בחוזה החכירה שלו ובפירוט החיובים שלו.
שלב א: סך התשלומים אם לא מהוונים. 1,480 ₪ כפול 41 שנים הם 60,680 ₪ במונחים נומינליים. במבט ראשון ההיוון נראה זול יותר.
שלב ב: מתרגמים לערך נוכחי. תשלום שנתי של 1,480 ₪ במשך 41 שנים, בשיעור היוון של 4% להמחשה בלבד, שווה היום כ-29,600 ₪. מול 58,000 ₪ שיוצאים מהכיס עכשיו, ההיוון יקר יותר בכסף של היום.
שלב ג: מה עוד קונים בכסף הזה. דמי החכירה השנתיים אינם מספר קפוא, והם מתעדכנים לפי החוזה, כך שהערך הנוכחי האמיתי גבוה מהחישוב הפשוט. יותר מזה, חוזה מהוון הוא תנאי הסף להיכלל בהגדרת "חוכר" במסלול הקניית הבעלות שבחוק. ההחלטה אינה "מה זול יותר" אלא מה אתם רוצים לפתוח: תזרים שקט, או נתיב לרישום בעלות.
5אילו תשלומים רמ"י גובה, ומתי הם צפים בעסקה?
התשלומים נחלקים לשניים: תשלום שוטף על השימוש בקרקע, ותשלומים חד-פעמיים שנוצרים באירוע. כאן חשוב לומר משהו שנעדר מרוב ההסברים: המונחים דמי הסכמה ודמי היתר אינם מופיעים בחוק רשות מקרקעי ישראל עצמו. הם נקבעים בחוזה החכירה ובהחלטות מועצת מקרקעי ישראל, שהחוק מסמיך אותה לקבוע את המדיניות הקרקעית שלפיה תפעל הרשות. 3 לכן אין "מחירון קבוע" שאפשר לצטט, ויש חוזה שאפשר לקרוא.
| התשלום | מה הוא בפועל | מתי הוא צף | מה קובע את הסכום |
|---|---|---|---|
| דמי חכירה שנתיים | תשלום תקופתי בעד השימוש בקרקע לאורך תקופת החכירה | כל עוד חוזה החכירה אינו מהוון | חוזה החכירה והחלטות מועצת מקרקעי ישראל |
| דמי היוון | תשלום מראש של דמי החכירה בעבור יתרת תקופת החכירה | כשמבקשים להפוך את החוזה לחוזה מהוון | החוק מגדיר את המנגנון, המועצה קובעת את התנאים |
| התחשבנות בעסקת מכר (דמי הסכמה) | תשלום לרשות בעד העברת זכות החכירה לקונה | בעסקת המכר עצמה, לפני השלמת ההעברה | חוזה החכירה והחלטות המועצה, לא החוק |
| תשלום על הרחבת זכויות (דמי היתר) | תשלום לרשות על זכויות שלא נכללו בחוזה המקורי | בבקשה לתוספת בנייה, לפיצול מגרש או לשינוי ייעוד | חוזה החכירה והחלטות המועצה, לא החוק |
| תמורה בהקניית בעלות | התשלום שנדרש כדי לרשום בעלות במקום חכירה | בהודעה שהרשות שולחת לחוכר | המועצה מחליטה אם הנכס פטור מתשלום או כפוף לתשלום |
שימו לב לעמודה הימנית בטבלה. שלוש שורות מסתמכות על מסמך שנמצא אצלכם, לא על פרסום כללי. לכן הבדיקה שמחזירה הכי הרבה ודאות לפני חתימה אינה חיפוש באינטרנט אלא קריאה של חוזה החכירה עצמו ושל פירוט החיובים של הנכס.
איך אפשר להפוך חכירה לבעלות רשומה?
בחוק קיים מסלול ייעודי להקניית בעלות, והרשות היא זו שיוזמת אותו. סעיף 4יז לחוק רשות מקרקעי ישראל מבחין בין שני מצבים. בנכס שהמועצה החליטה שהקניית הבעלות בו פטורה מתשלום, הרשות שולחת לחוכר הודעה בדואר רשום על כוונתה להקנות לו בעלות בלא תמורה. אם החוכר הסכים בכתב, או לא הודיע על התנגדות בתוך 60 ימים ממשלוח ההודעה, הרשות מגישה בקשה לרישום הבעלות על שמו.
5בנכס שהקניית הבעלות בו כפופה לתשלום, ההודעה כוללת את התמורה שנדרשת ואת מס הרכישה לפי סעיף 9 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963, בשיעור שנקבע לגבי אותה תמורה. להודעה מצורף שטר עסקה חתום בידי הרשות, והרישום מתבצע אחרי שהחוכר חתם והוכיח שהתשלום בוצע במועד.
5לצד המסלול יש שתי מגבלות שכדאי להכיר. הרשות לא תקנה בעלות בנכס ששטחו עולה על 16 דונם, אלא אם המועצה החליטה שקיימות נסיבות שבשלהן ניתן להקנות בעלות כזו. 6 ובקרקע עירונית של המדינה או של רשות הפיתוח, ההיתר להעברת בעלות בחוק מקרקעי ישראל תחום גם בכמות וגם בזמן:
400 אלף דונם בתקופה שמ-1 בספטמבר 2009 עד 31 באוגוסט 2014, ועוד 400 אלף דונם למשך חמש שנים מתום התקופה הראשונה
.2
הקניית בעלות ללא תמורה אינה אירוע מס רגיל
סעיף 4יז(ד) קובע במפורש שההודעה לחוכר, התשלום לפיה, כתב ההסכמה ורישום הבעלות לא ייחשבו כמכירת זכות במקרקעין לעניין חוק מיסוי מקרקעין, כשמדובר בנכס שהקניית הבעלות בו לחוכר פטורה מתשלום, ולא ייחשבו כמימוש זכויות לעניין התוספת השלישית לחוק התכנון והבניה, שהיא ההסדר של היטל השבחה. 5 זו אחת הסיבות שהמסלול הזה שונה מכל עסקה אחרת שאתם מכירים בנדל"ן.
מי קובע את המדיניות של רמ"י?
מועצת מקרקעי ישראל, ולא הרשות עצמה. סעיף 3 לחוק קובע שהממשלה תמנה מועצת מקרקעי ישראל, שתקבע את המדיניות הקרקעית שלפיה תפעל הרשות, תפקח על פעולותיה ותאשר את הצעת תקציבה. 3 זו ההבחנה שמסבירה למה תשובות של פקיד ברשות מפנות שוב ושוב להחלטת מועצה מסוימת: הרשות מבצעת מדיניות שנקבעה מעליה.
הרכב המועצה מעוגן גם הוא בחוק. סעיף 4א קובע שבמועצה יכהנו השר, שיהיה היושב ראש, וכן 13 חברים נוספים שתמנה הממשלה, מהם שבעה נציגי ממשלה ושישה נציגי הקרן הקיימת לישראל. הממשלה רשאית להורות בצו על הפחתת מספר נציגי הקרן הקיימת לשניים, ואז יכהנו במועצה עשרה חברים בלבד. 4 בנוסף, החוק מקים קרן לשמירה על שטחים פתוחים, וקובע שכספיה יבואו מהפרשה בשיעור של 1% בכל שנה מכלל הכנסות הרשות באותה שנה.
6מה חל על תושב חוץ שרוצה לקנות נכס על מקרקעי ישראל?
חלה עליו הגבלה ייעודית. סעיף 2א לחוק מקרקעי ישראל קובע שלא יקנה ולא יעביר אדם זכויות במקרקעי ישראל לזר, בין בתמורה ובין שלא בתמורה, אלא לפי הוראות החוק, ומי שמבקש לעשות זאת מגיש בקשה לאישור ליושב ראש מועצת מקרקעי ישראל. 8 "זר" מוגדר שם כמי שאינו אזרח ישראלי, אינו תושב ישראל ואינו זכאי לעלות לישראל לפי חוק השבות, וגם תאגיד שבשליטת מי שאינו אחד מאלה.
שתי נקודות מעשיות בתוך הסעיף. ראשית, ההגדרה של "זכויות במקרקעין" שם רחבה, וכוללת גם זכות שכירות לתקופות שבמצטבר עולות על חמש שנים או שיש עמה ברירה להאריך לתקופה כוללת כזו. שנית, יש מסלול מקוצר: מנהל הרשות, או מי שהסמיך מבין עובדיה, רשאי לאשר הקניה או העברה לזר שאינו תאגיד המבקש לרכוש יחידת מגורים אחת בקרקע שייעודה למגורים, ובלבד שאינו בעל זכויות ביחידת מגורים נוספת.
8שלוש טעויות שחוזרות בעסקאות על קרקע מדינה
להניח שחכירה זה "כמעט בעלות": מבחינת הרישום זו זכות אחרת, והבעלים הרשום הוא המדינה, רשות הפיתוח או הקרן הקיימת לישראל. זה משפיע על מי צריך לחתום ועל אילו אישורים נדרשים.
לגלות שהחוזה אינו מהוון אחרי החתימה: ההתחשבנות מול הרשות צפה בתוך לוח הזמנים של העסקה, ולא אחריה. הבדיקה הזו שייכת לשלב בדיקת המסמכים, לפני שנקבע מועד מסירה.
לחפש מחירון במקום לקרוא חוזה: הסכומים בעסקת מכר ובתוספת בנייה נגזרים מחוזה החכירה ומהחלטות המועצה, ולא מנוסחה אחידה בחוק. שני נכסים שכנים יכולים להיות בחוזים שונים.
מה לעשות עם זה בפועל
לפני שאתם מתקדמים בעסקה על קרקע כזו, בקשו שני מסמכים: נסח רישום שמראה מי הבעלים הרשום ומה נרשם על שמכם, וחוזה החכירה עצמו עם פירוט החיובים. שני אלה עונים כמעט על כל שאלה שהעמוד הזה פתח. להשלמת התמונה על מה בכלל נרשם ואיפה, קראו את ההסבר שלנו על טאבו ורישום מקרקעין.
מושגים קשורים
הפנקסים שבהם נרשמת הזכות בפועל, ושבהם נראה ההבדל בין בעלות רשומה לחכירה.
המס שמופיע בהודעת הקניית בעלות כפופה לתשלום, לצד התמורה שהרשות דורשת.
ההיטל שמוסדר בתוספת השלישית לחוק התכנון והבניה, שהחוק מוציא במפורש מהקניית בעלות ללא תמורה.
המנוע שמאחורי ההתחשבנות בעסקאות על קרקע מדינה, כי הזכות נגזרת מהקרקע ולא רק מהבנוי עליה.
שאלות נפוצות
רשות מקרקעי ישראל היא הגוף שהוקם בחוק רשות מקרקעי ישראל, התש"ך-1960, כדי לנהל את מקרקעי ישראל, שהם המקרקעין של המדינה, של רשות הפיתוח ושל הקרן הקיימת לישראל. חוק-יסוד: מקרקעי ישראל אוסר להעביר בהם בעלות במכר או בדרך אחרת, ולכן על קרקע כזו הזכות שנרשמת על שם הרוכש היא חכירה. ההבחנה המעשית היא בין חוזה חכירה מהוון, שדמי החכירה ליתרת התקופה שולמו לפיו מראש, לבין חוזה שאינו מהוון. החוק גם מסדיר מסלול שבו הרשות מקנה בעלות לחוכר, בתמורה או בלא תמורה, לפי החלטת מועצת מקרקעי ישראל.
התשובה נמצאת בנסח הרישום ובחוזה. בנסח רואים מי רשום כבעלים של הקרקע ומה נרשם על שמכם. אם הבעלים הרשום הוא המדינה, רשות הפיתוח או הקרן הקיימת לישראל, והזכות שלכם רשומה כחכירה, מדובר במקרקעי ישראל כהגדרתם בחוק-יסוד: מקרקעי ישראל. המסמך השני שצריך הוא חוזה החכירה עצמו, שממנו עולה תקופת החכירה והאם היא מהוונת.
הטאבו, כלומר לשכת רישום המקרקעין, הוא המקום שבו הזכות נרשמת. רשות מקרקעי ישראל היא הגוף שמנהל את מקרקעי ישראל בשם הבעלים. השניים לא מתחרים אלא מופיעים בשלבים שונים: הרשות היא הצד שמולו מסדירים את הזכות ואת ההתחשבנות, ולשכת הרישום היא המקום שבו התוצאה נרשמת בפנקסים. אחד מתפקידי הרשות בחוק הוא דווקא לקדם את רישום הזכויות במקרקעי ישראל בפנקסים.
זו זכות אחרת, לא זכות זמנית. היא נרשמת בפנקסי המקרקעין, נסחרת ומשמשת בטוחה, אבל הבעלים הרשום של הקרקע נשאר המדינה, רשות הפיתוח או הקרן הקיימת לישראל, כי חוק היסוד אוסר להעביר את הבעלות. ההבדלים המעשיים מתרכזים בתקופת החכירה שנקבעה בחוזה, בשאלה אם החוזה מהוון, ובכך שהרשות היא צד בכל אירוע שמשנה את הזכות.
זהו חוזה חכירה שדמי החכירה לפיו, בעבור יתרת תקופת החכירה, שולמו מראש בהתאם להוראותיו או בהתאם להחלטת מועצת מקרקעי ישראל. המשמעות הראשונה היא שאין תשלום שוטף על הקרקע. המשמעות השנייה חשובה לא פחות: ההגדרה של חוכר במסלול הקניית הבעלות שבחוק חלה על מי שמחזיק חוזה חכירה מהוון למטרת מגורים או תעסוקה, כך שההיוון הוא גם תנאי כניסה למסלול הזה.
תלוי אם הנכס נמצא במסלול הפטור מתשלום או במסלול הכפוף לתשלום. בנכס שהקניית הבעלות בו פטורה מתשלום, החוק קובע שההודעה, כתב ההסכמה והרישום לא ייחשבו כמכירת זכות במקרקעין לעניין חוק מיסוי מקרקעין, וגם לא כמימוש זכויות לעניין התוספת השלישית לחוק התכנון והבניה. בנכס הכפוף לתשלום, ההודעה עצמה כוללת את התמורה ואת מס הרכישה לפי סעיף 9 לחוק מיסוי מקרקעין.
אין תשובה אחידה, וזה לא פער במידע אלא מבנה. שני המונחים אינם מופיעים בחוק רשות מקרקעי ישראל, והם נקבעים בחוזה החכירה ובהחלטות מועצת מקרקעי ישראל, שהחוק מסמיך אותה לקבוע את המדיניות הקרקעית. לכן שני נכסים שכנים יכולים להיות בחוזים שונים ובחיובים שונים. הבדיקה היחידה שמחזירה מספר אמיתי היא קריאת חוזה החכירה של הנכס ופירוט החיובים שלו.
הרכישה כפופה להסדר מיוחד. חוק מקרקעי ישראל אוסר להקנות או להעביר זכויות במקרקעי ישראל לזר אלא לפי הוראותיו, והבקשה מוגשת ליושב ראש מועצת מקרקעי ישראל. יש מסלול מקוצר שבו מנהל הרשות או מי שהסמיך רשאי לאשר רכישה של יחידת מגורים אחת בידי זר שאינו תאגיד, ובלבד שאינו בעל זכויות ביחידת מגורים נוספת. ההגדרה של זכויות שם כוללת גם שכירות ארוכה מחמש שנים.
כי זה היה השם עד סוף 2009. חוק מינהל מקרקעי ישראל (תיקון מס' 7), התשס"ט-2009, החליף בשם החוק את המילים "מינהל מקרקעי ישראל" במילים "רשות מקרקעי ישראל", ותחילתו של השם החדש נקבעה ל-1 בינואר 2010. חוזי חכירה, שוברים ומסמכים שנחתמו לפני כן נושאים את השם הישן, והשימוש בו בדיבור נשאר. מבחינה משפטית מדובר באותו הסדר שהמשיך והתרחב.
- חוק-יסוד: מקרקעי ישראל, סעיפים 1 עד 3: איסור העברת הבעלות במקרקעי ישראל, שהם המקרקעין בישראל של המדינה, של רשות הפיתוח או של הקרן הקיימת לישראל, אם במכר ואם בדרך אחרת; החריג לפיו סעיף 1 לא יחול על סוגי מקרקעין וסוגי עסקאות שנקבעו בחוק; והגדרת "מקרקעין" - מאגר החקיקה הלאומי, הכנסת main.knesset.gov.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 10/08/2026
- חוק מקרקעי ישראל, התש"ך-1960, סעיף 1 (הגדרת "קרקע עירונית" כקרקע שייעודה לפי תכנית מאפשר היתר בנייה למגורים או לתעסוקה) וסעיף 2 (סוגי העסקאות שסעיף 1 לחוק היסוד לא יחול עליהן, לרבות פסקה (6) בדבר העברות בין המדינה, רשות הפיתוח והקרן הקיימת לישראל, ופסקה (7) בדבר קרקע עירונית בתקרה של 400 אלף דונם מ-1 בספטמבר 2009 עד 31 באוגוסט 2014 ועוד 400 אלף דונם לחמש שנים נוספות) - מאגר החקיקה הלאומי, הכנסת main.knesset.gov.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 10/08/2026
- חוק רשות מקרקעי ישראל, התש"ך-1960, סעיף 2(א) (הקמת רשות מקרקעי ישראל שתנהל את מקרקעי ישראל), סעיף 2א (תפקידי הרשות, ובכללם הקצאת קרקעות, שמירת זכויות הבעלים, קידום רישום הזכויות בפנקסי המקרקעין ומתן שירותים לבעלי זכויות) וסעיף 3 (מועצת מקרקעי ישראל תקבע את המדיניות הקרקעית שלפיה תפעל הרשות, תפקח על פעולותיה ותאשר את הצעת תקציבה) - מאגר החקיקה הלאומי, הכנסת main.knesset.gov.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 10/08/2026
- חוק רשות מקרקעי ישראל, התש"ך-1960, סעיף 4א(א) ו-(א1): הרכב מועצת מקרקעי ישראל, ובו השר כיושב ראש ו-13 חברים נוספים שתמנה הממשלה, מהם שבעה נציגי ממשלה ושישה נציגי הקרן הקיימת לישראל, וסמכות הממשלה להורות בצו על הפחתת מספר נציגי הקרן הקיימת לשניים כך שיכהנו במועצה עשרה חברים - מאגר החקיקה הלאומי, הכנסת main.knesset.gov.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 10/08/2026
- חוק רשות מקרקעי ישראל, התש"ך-1960, סעיף 4יז: הגדרות "הקניית בעלות", "חוזה חכירה מהוון" ו"חוכר"; סעיף קטן (ב) בדבר הודעה בדואר רשום לחוכר בנכס שהקניית הבעלות בו פטורה מתשלום ו-60 ימים להודעת התנגדות; סעיף קטן (ב1) בדבר הודעה הכוללת את התמורה ואת מס הרכישה לפי סעיף 9 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963; סעיף קטן (ב2) בדבר סמכות המועצה לקבוע תנאים להפיכת חוזה חכירה לחוזה מהוון; וסעיף קטן (ד) שלפיו הקניית בעלות פטורה מתשלום אינה מכירת זכות במקרקעין לעניין חוק מיסוי מקרקעין ואינה מימוש זכויות לעניין התוספת השלישית לחוק התכנון והבניה - מאגר החקיקה הלאומי, הכנסת main.knesset.gov.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 10/08/2026
- חוק רשות מקרקעי ישראל, התש"ך-1960, סעיף 4כא (הרשות לא תקנה בעלות בנכס מקרקעין ששטחו עולה על 16 דונם אלא בהחלטת המועצה) וסעיף 4כב(ד) (כספי הקרן לשמירה על שטחים פתוחים יבואו מהפרשה בשיעור של 1% בכל שנה מכלל הכנסות הרשות באותה שנה) - מאגר החקיקה הלאומי, הכנסת main.knesset.gov.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 10/08/2026
- חוק מינהל מקרקעי ישראל (תיקון מס' 7), התשס"ט-2009, ספר החוקים 2209 מיום 10 באוגוסט 2009, עמ' 318: סעיף 1 מחליף בשם החוק את המילים "מינהל מקרקעי ישראל" במילים "רשות מקרקעי ישראל", וסעיף 49(ב) קובע את תחילתו של שם החוק החדש ביום 1 בינואר 2010 - נוסח ספר החוקים באתר הכנסת fs.knesset.gov.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 10/08/2026
- חוק מקרקעי ישראל, התש"ך-1960, סעיף 2א: הגבלה על הקניה או העברה של זכויות במקרקעי ישראל לזר, הגדרת "זר" והגדרת "זכויות במקרקעין" הכוללת שכירות לתקופות שבמצטבר עולות על חמש שנים, הגשת בקשה לאישור ליושב ראש מועצת מקרקעי ישראל, וסמכות מנהל הרשות לאשר רכישת יחידת מגורים אחת בידי זר שאינו תאגיד ואינו בעל זכויות ביחידת מגורים נוספת - מאגר החקיקה הלאומי, הכנסת main.knesset.gov.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 10/08/2026
מייסד
נכתב ונבדק על ידי מערכת מידע-הון
השקעתי שנים בהייטק ובשוק ההון. ניהלתי בעצמי את הפנסיה, הביטוחים וההשקעות שלי, של המשפחה ושל החברים, ובמקביל אני מוביל קהילת משקיעים פעילה כבר שנים. כל ערך במידע-הון מתורגם ישירות מהחוק והרגולציה לעברית קריאה, כדי שהמסמך הבא שיגיע אליך בדואר יהיה מובן. גם בעשר וחצי בלילה.
תחומי מומחיות