חוק כרטיסי חיוב
חוק כרטיסי חיוב, התשמ"ו-1986, בוטל ב-14 באוקטובר 2020 והוחלף בחוק שירותי תשלום, התשע"ט-2019, שקובע היום מה קורה בכרטיס גנוב, בחיוב שלא ביצעתם ובעסקה ששילמתם עליה ולא סופקה.
בקצרה
השם שנשאר בשפה הוא חוק כרטיסי חיוב, אבל החוק עצמו בוטל ב-14 באוקטובר 2020, והזכויות שלכם מוסדרות היום בחוק שירותי תשלום, התשע"ט-2019. אחרי שמסרתם הודעה על גניבה או על שימוש לרעה אתם לא אחראים לאף שקל. לפני ההודעה האחריות מוגבלת ל-75 שקלים בתוספת 30 שקלים לכל יום שחלף מרגע שידעתם, ולעולם לא יותר מסכום העסקאות שבוצעו בפועל. אם מסרתם את ההודעה בתוך 30 יום מהשימוש לרעה הראשון, יש גם תקרה מוחלטת של 450 שקלים. את היתרה חייבים להשיב לכם בתוך שמונה ימי עסקים.
מה זה חוק כרטיסי חיוב, והאם הוא עדיין בתוקף?
חוק כרטיסי חיוב, התשמ"ו-1986, כבר אינו בתוקף. סעיף 55 לחוק שירותי תשלום, התשע"ט-2019, קובע במפורש שהחוק הישן בטל. 1 רשומת החוק במאגר החקיקה הלאומי של הכנסת מסמנת אותו במעמד "בטל", עם תאריך סיום תוקף 14 באוקטובר 2020, ומצביעה על חוק שירותי תשלום כחוק שהחליף אותו.
2התאריך הזה לא היה מובן מאליו. סעיף 77 לחוק שירותי תשלום קבע תחילה של שנה מיום הפרסום, ותיקון משנת 2020 דחה אותה ונעל אותה על 14 באוקטובר 2020. 3 רשומת החוק החדש במאגר החקיקה הלאומי מסמנת אותו במעמד "תקף", עם תחילת תוקף באותו יום. 11 מאותו יום, כל דיון על כרטיס שנגנב או על חיוב שלא ביצעתם מתנהל לפי החוק החדש, ולא לפי החוק שרוב הציבור עדיין קורא לו בשמו.
שימו לב לשינוי בשפה. החוק החדש לא מדבר על "כרטיס" ועל "מנפיק" אלא על אמצעי תשלום, על נותן שירותי תשלום ועל משלם, כדי לכסות גם ארנקים דיגיטליים, כרטיסים נטענים ואפליקציות תשלום ולא רק פלסטיק. בנק ישראל מונה ארבעה סוגי כרטיסי חיוב שנמצאים היום בשוק: כרטיס חיוב נדחה, כרטיס אשראי מתגלגל, כרטיס חיוב מיידי וכרטיס נטען, וכולם נכנסים תחת ההגדרה הרחבה של אמצעי תשלום. 13 הפיקוח על הבנקים עדיין מגדיר חלק מהמונחים המקצועיים שלו בהפניה לשמו של החוק הישן, גם בגרסת הוראת ניהול בנקאי תקין 470 מדצמבר 2025. 12 זו הסיבה שהשם ממשיך לחיות בטפסים ובחוזים, וזו בדיוק הסיבה שכדאי לדעת לאיזה חוק באמת להפנות כשאתם מתלוננים.
מה קורה אם הכרטיס נגנב, ומאיזה רגע אתם מפסיקים להיות אחראים?
מרגע מסירת ההודעה אתם לא אחראים לשום שימוש לרעה, בלי תקרה ובלי סייג. סעיף 24(ב) לחוק קובע זאת בשורה אחת, ו"הודעה" מוגדרת שם כהודעה שלכם על גניבה, על אבדן של רכיב חיוני באמצעי התשלום או על שימוש לרעה בו. 4 "רכיב חיוני" הוא הרכיב הייחודי לכם שבאמצעותו אפשר לתת הוראת תשלום, למשל הכרטיס עצמו או פרט אימות שסוכם עליו בחוזה.
4על החלון שלפני ההודעה חלה תקרה כפולה. אתם משלמים את הסכום הנמוך מבין שניים: סכום קבוע של 75 ₪ בתוספת 30 ₪ לכל יום מהמועד שבו נודע לכם על הגניבה או על השימוש לרעה ועד מסירת ההודעה, לבין סכום העסקאות שבוצעו בפועל. 4 הספירה מתחילה ביום שבו ידעתם, ולא ביום הגניבה, ולכן גילוי מאוחר אינו מייקר אתכם. שר המשפטים רשאי לקבוע בצו סכומים שונים, בהסכמת שר האוצר ונגיד בנק ישראל ובאישור ועדת הכלכלה, ולכן כדאי לאמת את הסכומים מול נוסח החוק לפני שמתווכחים עליהם.
4| התרחיש | תקרת החיוב שלכם | מה מפעיל את ההגנה | מה חייב נותן שירותי התשלום |
|---|---|---|---|
| שימוש לרעה אחרי מסירת ההודעה | אפס | הודעה על גניבה, על אבדן רכיב חיוני או על שימוש לרעה | להשיב את מלוא סכום החיוב |
| שימוש לרעה לפני ההודעה | הנמוך מבין 75 ₪ ועוד 30 ₪ לכל יום, לבין סכום העסקאות שבוצעו בפועל | הספירה מתחילה ביום שבו נודע לכם, לא ביום הגניבה | להשיב את היתרה בערכה ביום החיוב |
| הודעה בתוך 30 ימים מהשימוש לרעה הראשון | 450 ₪ לכל היותר | תקרה שגוברת על חישוב הימים המצטבר | להשיב את היתרה בערכה ביום החיוב |
| הודעה באותו יום שבו נודע לכם | 75 ₪ | יום ההודעה אינו נספר במניין הימים | להשיב את היתרה בערכה ביום החיוב |
| לא אפשרו לכם להודיע או לבטל את האמצעי בכל עת | אפס | כשל של נותן שירותי התשלום עצמו | להשיב את מלוא סכום החיוב |
| הרכיב החיוני הועמד לרשות אדם אחר | אין תקרה | חריגים: מסירה סבירה לשמירה בלבד, או גניבה ואבדן אצל אותו אדם | רשאי לחזור ולחייב, בהודעה מנומקת 15 ימים מראש |
| פעלתם בכוונת מרמה | אין תקרה | הגבלת האחריות שבפרק אינה חלה כלל | רשאי לחייב, וההודעה יכולה להימסר בד בבד עם החיוב |
מעבר לרשימה הזו אין אחריות נוספת. סעיף 31 קובע שעל המשלם לא תחול אחריות כלשהי לשימוש לרעה, למעט האחריות המפורטת בפרק עצמו. 6 זו שורה קצרה עם משמעות גדולה: סעיף בחוזה שמנסה להטיל עליכם חשיפה רחבה יותר אינו עומד מול החוק.
כמה בדיוק תשלמו על שימוש לרעה לפני ההודעה?
את הסכום הנמוך מבין 75 ₪ בתוספת 30 ₪ לכל יום שחלף מרגע שידעתם, לבין סכום העסקאות שבוצעו בפועל. 4 הדרך היחידה להרגיש את הנוסחה היא להריץ אותה על מספרים. דנה גילתה ביום ראשון בבוקר שהארנק שלה נעלם, ובכרטיס בוצעו עסקאות בסך 3,200 ₪.
שלושה תרחישים, אותה גניבה
הודעה באותו יום: יום ההודעה אינו נספר, ולכן החישוב עוצר על הסכום הקבוע, 75 ₪. הוא נמוך מ-3,200 ₪, ולכן דנה נושאת ב-75 ₪ ומקבלת בחזרה 3,125 ₪.
הודעה אחרי 13 ימים: החישוב נותן 75 ₪ ועוד 30 ₪ כפול 13, כלומר 465 ₪. מכיוון שההודעה נמסרה בתוך 30 ימים מהשימוש לרעה הראשון, נכנסת התקרה של 450 ₪, ודנה מקבלת בחזרה 2,750 ₪.
גניבה עם נזק קטן: אם בכרטיס בוצעה עסקה אחת בסך 120 ₪ והודעה נמסרה אחרי ארבעה ימים, החישוב לפי הימים מגיע ל-195 ₪, אבל סכום העסקאות בפועל נמוך יותר. דנה נושאת ב-120 ₪ בלבד, כי החוק בוחר תמיד את הסכום הנמוך.
הסכומים בדוגמה הם המחשה של המנגנון ולא תחזית של תוצאה בתיק ספציפי. מה שקבוע הוא הכיוון: כל יום שעובר בין הרגע שידעתם לבין הרגע שהודעתם עולה 30 ₪, והתקרה של 450 ₪ נכנסת רק אם ההודעה נמסרה בתוך 30 ימים מהשימוש לרעה הראשון.
4תוך כמה זמן חייבים להחזיר לכם את הכסף?
שמונה ימי עסקים מיום ההודעה. סעיף 27(א) מחייב את נותן שירותי התשלום להשיב לכם את סכום החיוב שנעשה תוך כדי שימוש לרעה, למעט הסכום שבו אתם חייבים לפי סעיף 24(ג), בערכו ביום החיוב, בהקדם האפשרי ולא יאוחר משמונה ימי עסקים. 5 "בערכו ביום החיוב" חשוב לא פחות מהמועד: ההשבה נקובה לפי היום שבו ירד הכסף, ולא לפי היום שבו הוחלט להחזיר אותו.
ההשבה אינה בהכרח סוף הסיפור. אם נותן שירותי התשלום משתכנע בדיעבד שהמקרה נופל לחריגים, הוא רשאי לחזור ולחייב אתכם, אבל רק אחרי שמסר לכם הודעה מנומקת בכתב 15 ימים לפחות לפני החיוב בפועל, ולפי דרישתכם גם עותקי מסמכים שברשותו. 5 חיוב חוזר שנוחת בלי אותה הודעה מוקדמת הוא בדיוק סוג הדבר שכדאי להצביע עליו בפנייה בכתב.
| הפעולה | מי פועל | המועד שקבוע בחוק |
|---|---|---|
| הודעה על גניבה, על אבדן רכיב חיוני או על שימוש לרעה | אתם | בכל עת. הודעה בתוך 30 ימים מהשימוש לרעה הראשון מקבעת תקרה של 450 ₪ |
| השבת חיובים שנעשו תוך כדי שימוש לרעה | נותן שירותי התשלום | בהקדם האפשרי, ולא יאוחר משמונה ימי עסקים מיום ההודעה |
| השבת ההפרש בחיוב שהוגדל בלא הרשאה | נותן שירותי התשלום | בהקדם האפשרי, ולא יאוחר משמונה ימי עסקים מיום ההודעה |
| הודעה על חיוב בעסקה שאין לגביה מסמך חתום | אתם | 30 ימים מהיום שנמסרה לכם הודעה על החיוב |
| חיוב חוזר אחרי שהכסף כבר הושב | נותן שירותי התשלום | הודעה מנומקת בכתב 15 ימים לפחות לפני החיוב בפועל |
| הקפאת השימוש באמצעי התשלום לבקשתכם | נותן שירותי התשלום | מיידית, לתקופה שביקשתם ולא יותר מ-14 ימים, אלא אם אישר תקופה ארוכה יותר |
| הפסקת חיוב בעסקה שלא סופקה | נותן שירותי התשלום | החל ממועד מסירת ההודעה שלכם |
מה קורה אם נתתם את הכרטיס לבן משפחה או למכר?
ברירת המחדל היא שהגבלת האחריות נופלת. סעיף 24(ד) קובע שאם העמדתם את הרכיב החיוני לרשותו של אדם אחר, אתם אחראים לשימוש לרעה שנעשה לפני ההודעה בלי התקרות שלמעלה, וזה נכון בין שהשימוש נעשה בידיעתכם ובין שלא. 4 זה הפער הכי מפתיע בחוק, והוא מסביר למה מסירת כרטיס "רק לרגע" היא החלטה כלכלית ולא נימוס.
לכלל הזה שני חריגים מפורשים. הראשון הוא רכיב שהועמד לרשות אדם אחר בנסיבות סבירות למטרת שמירה בלבד, או שהועמד לרשות מוטב לשם מתן הוראת תשלום באמצעותו. השני הוא מצב שבו הרכיב שמסרתם נגנב מאותו אדם או אבד לו. 4 ולצד זה, אם פעלתם בכוונת מרמה בקשר לשימוש לרעה, אתם אחראים במלואו ואף אחת מהגבלות הפרק אינה חלה עליכם.
6מה עושים כשהעסקה שולמה ולא סופקה?
אפשר לעצור את החיוב, ולא רק לרדוף אחרי בית העסק. סעיף 17 קובע שבעסקה שבה ניתנה הוראת תשלום לפעולת תשלום מובטחת, ובה הנכס או השירות לא סופקו אף שחלף מועד האספקה המוסכם, נותן שירותי התשלום יפסיק את ביצוע ההוראה ואת חיובכם מכוחה החל ממועד ההודעה שלכם. 7 אותו כלל חל גם כשמועד האספקה טרם חלף אך המוטב הפסיק דרך קבע לספק נכסים או שירותים מהסוג שרכשתם.
7שני תנאים מלווים את המהלך. עליכם להודיע למוטב על ביטול עסקת היסוד, ככל שניתן להודיע לו, ואם הנכס או השירות סופקו באופן חלקי המנגנון חל על החלק שלא סופק, ובלבד שהחיוב בעדו ניתן להפרדה. 7 גם כאן, אם נותן שירותי התשלום משתכנע שהתנאים לא התקיימו, הוא רשאי לחזור ולחייב אתכם בהודעה מנומקת בכתב 15 ימים מראש.
7ומה עם חיוב שלא ביצעתם בכלל, בטלפון או באינטרנט?
לעסקה שאין לגביה מסמך חתום יש מסלול נפרד ומועד קצוב. סעיף 29 מגדיר "פעולת תשלום במסמך חסר" כפעולה שאין מסמך שחתמתם עליו ומעיד עליה, ואין לגביה רשומה מוסדית קבילה שמתעדת אימות זהות בפרט אימות מוגבר והסכמה לביצוע. 8 אם הודעתם לנותן שירותי התשלום, בתוך 30 ימים מהיום שנמסרה לכם הודעה על החיוב, שלא ביצעתם את הפעולה או שהסכום הוגדל בלא הרשאה, הוא ישיב לכם את הסכום או את ההפרש בתוך שמונה ימי עסקים.
8המסלול המקביל עוסק בסכום שנופח. סעיף 28 חל כשנתתם הוראת תשלום באמצעות המוטב וסכום החיוב הוגדל בלא הרשאה, ומחייב להשיב לכם את ההפרש בין הסכום שחויבתם בו בפועל לבין הסכום שעליו הודעתם, בערכו ביום החיוב, בתוך שמונה ימי עסקים מיום ההודעה. 8 זה הכלי המתאים לחיוב שהוקלד עם ספרה מיותרת או לסכום שהוכפל, ולא לוויכוח על טיב המוצר.
איך מקפיאים כרטיס בלי לבטל אותו?
אתם רשאים לבקש הקפאה בכל עת, והיא חייבת להתבצע באופן מיידי. סעיף 22 מחייב את נותן שירותי התשלום שהנפיק לכם את אמצעי התשלום להקפיא את השימוש בו לתקופה שביקשתם, ולא יותר מ-14 ימים, אלא אם אישר תקופה ארוכה יותר. 9 זו התשובה לכרטיס שנעלם בבית ואולי יימצא, במקום ביטול והנפקה מחדש.
ההקפאה גם סוגרת את שאלת האחריות. בתקופת ההקפאה אתם לא אחראים לשימוש לרעה, ואותו כלל חל אם סיימתם את חוזה שירותי התשלום או החזרתם את אמצעי התשלום. 9 שימו לב שגם נותן שירותי התשלום רשאי להקפיא מיוזמתו, מטעמים סבירים שהוסכמו בחוזה, ובכלל זה חשש לשימוש לרעה או למרמה.
9שלוש טעויות שחוזרות בכל תלונה
לחכות עם ההודעה: כל יום בין הרגע שידעתם לבין ההודעה מוסיף 30 ₪ לחשיפה שלכם. הודעה באותו יום עוצרת את המונה על הסכום הקבוע בלבד.
4להניח שבלי תלונה במשטרה אין השבה: סעיף 30 מחייב אתכם למסור פרטים על נסיבות הגניבה לפי בקשה, אבל קובע במפורש שהפטור או הגבלת האחריות אינם מותנים במסירת הפרטים, אלא אם השר קבע פרטים מסוימים כתנאי.
10להסתמך על סעיף בחוזה: סעיף 51 קובע שאי אפשר להתנות על הוראות החוק אלא לטובת הלקוח. לעסק שמחזור המכירות השנתי שלו עולה על 30 מיליון ₪ מותר להתנות על חלק מהזכויות, ולמשק בית פרטי לא.
10
מה עושים ברגע שמזהים חיוב זר
התקשרו לנותן שירותי התשלום עוד באותו יום, בקשו לתעד את מועד ההודעה ובקשו אישור בכתב על השעה שבה נמסרה, כי המועד הזה הוא שקובע את הסכום. אחריו שלחו הודעה כתובה שמפרטת את העסקאות שאתם כופרים בהן, ובקשו במפורש השבה בערך יום החיוב בתוך שמונה ימי עסקים. אם המענה לא מספק, ההמשך הוא פנייה ליחידה לפניות הציבור בבנק ישראל, שמפקחת על הבנקים ועל חברות כרטיסי האשראי. להרחבה על מערך הזכויות הצרכניות בעולם האשראי ראו את הדף שלנו על הגנת צרכן באשראי.
מושגים קשורים
מפת הזכויות הרחבה שבתוכה יושבות ההגנות על אמצעי התשלום, כולל גילוי, ביטול עסקה ופנייה לרגולטור.
ההבדל בין כרטיס חיוב נדחה, כרטיס מיידי וכרטיס נטען קובע מתי הכסף יורד, ולכן גם מה בדיוק צריך להשיב לכם.
הרשאה לחיוב חשבון מנוהלת בפרק נפרד בחוק, עם כללים משלה לביטול הרשאה ולחיוב חורג.
הגוף שמטפל במישור העסקה מול בית העסק, במקביל למסלול החיוב שמתנהל מול נותן שירותי התשלום.
שאלות נפוצות
חוק כרטיסי חיוב, התשמ"ו-1986, בוטל ב-14 באוקטובר 2020 בסעיף 55 לחוק שירותי תשלום, התשע"ט-2019, וזהו החוק שחל היום. אחרי מסירת הודעה על גניבה, על אבדן רכיב חיוני או על שימוש לרעה אינכם אחראים לאף שקל. לפני ההודעה האחריות מוגבלת לסכום הנמוך מבין 75 שקלים בתוספת 30 שקלים לכל יום מהמועד שבו נודע לכם ועד ההודעה, לבין סכום העסקאות שבוצעו בפועל, ובהודעה בתוך 30 ימים מהשימוש לרעה הראשון התקרה היא 450 שקלים. את היתרה יש להשיב בערכה ביום החיוב, בתוך שמונה ימי עסקים מיום ההודעה.
לא. סעיף 55 לחוק שירותי תשלום, התשע"ט-2019, ביטל את חוק כרטיסי חיוב, התשמ"ו-1986, והביטול נכנס לתוקף ב-14 באוקטובר 2020. רשומת החוק במאגר החקיקה הלאומי של הכנסת מסמנת אותו במעמד "בטל" ומצביעה על חוק שירותי תשלום כחוק המחליף. השם ממשיך להופיע בחוזים ובהוראות רגולטוריות, אבל הזכויות שלכם נגזרות מהחוק החדש.
אחרי מסירת ההודעה אין חיוב כלל. לפני ההודעה אתם משלמים את הסכום הנמוך מבין שניים: 75 שקלים בתוספת 30 שקלים לכל יום מהמועד שבו נודע לכם ועד ההודעה, לבין סכום העסקאות שבוצעו בפועל בשימוש לרעה. אם ההודעה נמסרה בתוך 30 ימים מהיום שבו נעשה לראשונה שימוש לרעה, האחריות לא תעלה על 450 שקלים.
סעיף 27 לחוק מחייב את נותן שירותי התשלום להשיב את סכום החיוב, למעט הסכום שבו אתם חייבים לפי סעיף 24(ג), בערכו ביום החיוב, בהקדם האפשרי ולא יאוחר משמונה ימי עסקים מיום שמסרתם הודעה על השימוש לרעה. אם ירצה לחזור ולחייב אתכם בהמשך, עליו למסור הודעה מנומקת בכתב 15 ימים לפחות לפני החיוב בפועל.
הגבלת האחריות אינה חלה. סעיף 24(ד) קובע שאם העמדתם את הרכיב החיוני לרשות אדם אחר, אתם אחראים לשימוש לרעה שנעשה לפני ההודעה, בין שנעשה בידיעתכם ובין שלא. שני חריגים מוציאים אתכם מהכלל: מסירה בנסיבות סבירות למטרת שמירה בלבד או לשם מתן הוראת תשלום באמצעות המוטב, ומצב שבו הרכיב נגנב מאותו אדם או אבד לו.
כן, בעסקה שבה ניתנה הוראת תשלום לפעולת תשלום מובטחת. לפי סעיף 17, אם הנכס או השירות לא סופקו אף שחלף מועד האספקה המוסכם, או שהמוטב הפסיק דרך קבע לספק נכסים מהסוג הזה, נותן שירותי התשלום יפסיק את החיוב מרגע ההודעה שלכם. התנאי הנוסף הוא שהודעתם למוטב על ביטול העסקה, ככל שהיה ניתן להודיע לו.
30 ימים מהיום שנמסרה לכם הודעה על החיוב, לפי סעיף 29 לחוק, כשמדובר בפעולת תשלום שאין לגביה מסמך חתום ואין רשומה מוסדית קבילה שמתעדת אימות בפרט אימות מוגבר. אם הודעתם במועד שלא ביצעתם את הפעולה או שהסכום הוגדל בלא הרשאה, נותן שירותי התשלום ישיב את הסכום או את ההפרש בתוך שמונה ימי עסקים.
סעיף 30 לחוק מחייב אתכם למסור, לבקשת נותן שירותי התשלום, פרטים על נסיבות הגניבה או האבדן ועל פעולות התשלום. אבל אותו סעיף קובע במפורש שהפטור מאחריות או הגבלתה אינם מותנים במסירת הפרטים, אלא אם השר קבע באישור ועדת הכלכלה פרטים מסוימים שמסירתם תהיה תנאי. שיתוף פעולה בבירור הוא ענייני, התניה גורפת אינה מתיישבת עם לשון הסעיף.
כן. סעיף 22 מקנה לכם זכות לבקש בכל עת מנותן שירותי התשלום שהנפיק את אמצעי התשלום להקפיא את השימוש בו, והוא חייב לעשות זאת באופן מיידי לתקופה שביקשתם, ולא יותר מ-14 ימים, אלא אם אישר תקופה ארוכה יותר. בתקופת ההקפאה אינכם אחראים לשימוש לרעה שנעשה באמצעי התשלום.
- חוק שירותי תשלום, התשע"ט-2019, סעיף 55: "חוק כרטיסי חיוב, התשמ"ו-1986 - בטל", וסעיף 77(א) הקובע את מועד התחילה. פורסם ברשומות, ספר החוקים 2778, 9 בינואר 2019, עמ' 201 ואילך - הכנסת(2019) fs.knesset.gov.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 10/08/2026
- חוק כרטיסי חיוב, התשמ"ו-1986 - מאגר החקיקה הלאומי, הכנסת. מזהה החוק (2000708) אומת מול ממשק הנתונים הפתוח של הכנסת, KNS_IsraelLaw, שמחזיר מעמד "בטל" ותאריך סיום תוקף 14 באוקטובר 2020; טבלת KNS_IsraelLawBinding מציינת את חוק שירותי תשלום, התשע"ט-2019, כחוק המחליף(1986) main.knesset.gov.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 10/08/2026
- חוק שירותי תשלום (תיקון), התש"ף-2020, סעיף 1: בסעיף 77(א) לחוק שירותי תשלום, במקום "שנה מיום פרסומו" יבוא "ביום כ"ו בתשרי התשפ"א (14 באוקטובר 2020)". פורסם ברשומות, ספר החוקים 2790, 18 בפברואר 2020, עמ' 14 - הכנסת(2020) fs.knesset.gov.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 10/08/2026
- חוק שירותי תשלום, התשע"ט-2019, סעיף 24: הגדרת "הודעה"; פטור מלא מאחריות לשימוש לרעה שנעשה לאחר מסירתה; אחריות לפני ההודעה לפי הסכום הנמוך מבין 75 שקלים בתוספת 30 שקלים לכל יום מהמועד שבו נודע למשלם ועד ההודעה, לבין סכום פעולות התשלום שבוצעו בפועל; תקרה של 450 שקלים בהודעה שנמסרה בתוך 30 ימים מהשימוש לרעה הראשון; אי-הכללת יום ההודעה במניין כשההודעה נמסרה באותו יום; סמכות השר לקבוע בצו סכומים שונים; שלילת הגבלת האחריות בהעמדת הרכיב החיוני לרשות אדם אחר וחריגיה; ופטור מלא כשלא אופשר למסור הודעה או לבטל את אמצעי התשלום. וכן הגדרות "רכיב חיוני" ו"שימוש לרעה" בסעיף 1 - ספר החוקים 2778, עמ' 203 ו-210(2019) fs.knesset.gov.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 10/08/2026
- חוק שירותי תשלום, התשע"ט-2019, סעיף 27: חובת נותן שירותי התשלום להשיב את סכום החיוב שנעשה תוך כדי שימוש לרעה, למעט הסכום שבו חייב המשלם לפי סעיף 24(ג), בערכו ביום החיוב, בהקדם האפשרי ולא יאוחר משמונה ימי עסקים מיום ההודעה; והזכות לחזור ולחייב בכפוף להודעה מנומקת בכתב 15 ימים לפחות לפני החיוב בפועל ולמסירת עותקי מסמכים לפי דרישה - ספר החוקים 2778, עמ' 211(2019) fs.knesset.gov.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 10/08/2026
- חוק שירותי תשלום, התשע"ט-2019, סעיף 26 (פעל המשלם בכוונת מרמה, יהיה אחראי ולא תחול עליו הגבלת האחריות שבפרק) וסעיף 31 (על המשלם לא תחול אחריות כלשהי לשימוש לרעה, להוציא האחריות המפורטת בפרק) - ספר החוקים 2778, עמ' 211 ו-212(2019) fs.knesset.gov.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 10/08/2026
- חוק שירותי תשלום, התשע"ט-2019, סעיף 17: הפסקת ביצוע של פעולת תשלום מובטחת בשל אי-אספקת נכס או שירות בעסקת יסוד, החל ממועד מסירת ההודעה; התנאים בדבר חלוף מועד האספקה או הפסקת אספקה דרך קבע והודעה למוטב על ביטול העסקה; תחולה על אספקה חלקית שניתן להפריד את החיוב בגינה; והזכות לחזור ולחייב בהודעה מנומקת 15 ימים מראש - ספר החוקים 2778, עמ' 207(2019) fs.knesset.gov.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 10/08/2026
- חוק שירותי תשלום, התשע"ט-2019, סעיף 28 (השבת ההפרש בחיוב שהוגדל בלא הרשאה, בערכו ביום החיוב, בתוך שמונה ימי עסקים מיום ההודעה) וסעיף 29 (הגדרת פעולת תשלום במסמך חסר, והודעת המשלם בתוך 30 ימים מיום שנמסרה לו הודעה על החיוב) - ספר החוקים 2778, עמ' 211 ו-212(2019) fs.knesset.gov.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 10/08/2026
- חוק שירותי תשלום, התשע"ט-2019, סעיף 22 (הקפאת השימוש באמצעי תשלום לבקשת המשלם, באופן מיידי ולתקופה שלא תעלה על 14 ימים אלא אם אופשרה תקופה ארוכה יותר), סעיף 23 (הקפאה ביוזמת נותן שירותי התשלום מטעמים סבירים, ובכללם חשש לשימוש לרעה או למרמה) וסעיף 25 (העדר אחריות לשימוש לרעה בתקופת ההקפאה, לאחר סיום החוזה או לאחר החזרת אמצעי התשלום) - ספר החוקים 2778, עמ' 209 ו-211(2019) fs.knesset.gov.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 10/08/2026
- חוק שירותי תשלום, התשע"ט-2019, סעיף 30 (חובת המשלם למסור פרטים על נסיבות הגניבה או האבדן לפי בקשה, לצד הקביעה שהפטור מאחריות או הגבלתה אינם מותנים במסירתם אלא אם קבע השר אחרת באישור ועדת הכלכלה) וסעיף 51 (איסור התניה על הוראות החוק אלא לטובת הלקוח, וההסדר החל על עסק שמחזור המכירות השנתי שלו עולה על 30 מיליון שקלים) - ספר החוקים 2778, עמ' 212 ו-220(2019) fs.knesset.gov.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 10/08/2026
- חוק שירותי תשלום, התשע"ט-2019 - מאגר החקיקה הלאומי, הכנסת. מזהה החוק (2078352) אומת מול ממשק הנתונים הפתוח של הכנסת, KNS_IsraelLaw, שמחזיר מעמד "תקף", תאריך פרסום 9 בינואר 2019 ותחילת תוקף 14 באוקטובר 2020(2019) main.knesset.gov.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 10/08/2026
- בנק ישראל, הפיקוח על הבנקים. הוראת ניהול בנקאי תקין 470, "כרטיסי חיוב", גרסה 16 (12/25), סעיף 2: ההגדרות "כרטיס חיוב", "כרטיס תשלום", "נכס", "לקוח", "מנפיק" ו"ספק" נקבעות בהפניה לחוק כרטיסי חיוב, התשמ"ו-1986; סעיף 5(א): עיגון זכות הלקוח לבטל את חוזה כרטיס החיוב בלא עמלה בתוך 30 ימים מקבלת הכרטיס, ובלבד שלא נעשה בו שימוש(2025) boi.org.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 10/08/2026
- בנק ישראל, מערכות תשלומים וסליקה. "כרטיסי חיוב": הגדרת כרטיס החיוב כאמצעי תשלום חלופי למזומן, ופירוט סוגי הכרטיסים - כרטיס חיוב נדחה, כרטיס אשראי מתגלגל, כרטיס חיוב מיידי וכרטיס נטען boi.org.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 10/08/2026
מייסד
נכתב ונבדק על ידי מערכת מידע-הון
השקעתי שנים בהייטק ובשוק ההון. ניהלתי בעצמי את הפנסיה, הביטוחים וההשקעות שלי, של המשפחה ושל החברים, ובמקביל אני מוביל קהילת משקיעים פעילה כבר שנים. כל ערך במידע-הון מתורגם ישירות מהחוק והרגולציה לעברית קריאה, כדי שהמסמך הבא שיגיע אליך בדואר יהיה מובן. גם בעשר וחצי בלילה.
תחומי מומחיות