חברת ארנק (סעיף 62א)
חברת ארנק היא חברה שבה בעל השליטה מספק בעצמו את השירות, וסעיף 62א לפקודת מס הכנסה מייחס את הכנסתה אליו אישית במקום למסות אותה כהכנסת חברה.
בקצרה
היתרון של חברה הוא דחיית מס: הרווח נשאר בפנים ומשולם עליו מס חברות בלבד, עד שהוא מחולק. סעיף 62א נועד לסגור את הפער כשהחברה אינה באמת עסק אלא עטיפה סביב אדם אחד שנותן שירות. במצבים שהסעיף מונה, ההכנסה מיוחסת לבעל המניות ומחויבת במדרגות המס האישיות שלו, והדחייה נעלמת. זו הסיבה שההחלטה להתאגד אינה נחתכת בשיעור מס החברות לבדו.
מה זו חברת ארנק?
"חברת ארנק" אינו מונח משפטי אלא כינוי שגור ל
חברה שכל תכליתה המעשית היא לקלוט את התמורה עבור עבודתו האישית של בעל השליטה בה
. המנגנון שמטפל בה נמצא בסעיף 62א לפקודת מס הכנסה, שמייחס במצבים מסוימים את הכנסת החברה לבעל המניות המהותי כאילו הפיק אותה בעצמו.
1הכינוי אינו רק סלנג של רואי חשבון. רשות המסים משתמשת בו בעצמה בפרסומיה, ומתארת את התופעה כחברות שבהן יש בעלי מניות מעטים, לרוב בעל מניות יחיד או בעל מניות יחיד וקרוביו, המשמשות את בעל המניות ככלי תאגידי לצבירת כספים תוך תשלום המס המופחת החל על חברות, בלא שההתאגדות מביאה לתועלת משקית מהותית.
4ההיגיון פשוט. שכיר משלם מס לפי מדרגות אישיות שמגיעות לשיעור גבוה. אותו אדם, אם יעבור לתת את אותו שירות בדיוק דרך חברה שבבעלותו, ישלם תחילה מס חברות בשיעור נמוך יותר, ויידחה את השלב השני עד שימשוך דיבידנד. הסעיף מבקש למנוע מצב שבו שינוי המעטפת המשפטית, בלי שינוי אמיתי במהות העבודה, מייצר יתרון מס.
הסעיף לא היה שם מאז ומעולם. הוא נחקק במסגרת תיקון 235 לפקודה, בתוך חוק ההתייעלות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018, שפורסם ב-29 בדצמבר 2016, ונכנס לתוקף ב-1 בינואר 2017. הרקע שרשות המסים מתארת הוא שילוב של שינויים בתקרת הביטוח הלאומי ועלייה בנטל המס על בעלי הכנסות גבוהות, שיצרו תמריץ לפעול דרך חברה.
2שאלה מקדימה: מה זו בכלל חברת מעטים?
סעיף 62א חל על חברת מעטים, וההגדרה לכך נמצאת בסעיף 76(א) לפקודה: חברה שהיא בשליטתם של חמישה בני אדם לכל היותר, שאינה "בת חברה" ואינה חברה שיש לציבור עניין ממשי בה. "שליטה" לעניין זה מוגדרת בסעיף 76(ב) כהחזקה של מרבית הון המניות, מרבית כוח ההצבעה או מרבית הזכויות לרווחים, כאשר "מרבית" היא מעל 50%. הבדיקה נעשית במישרין ובעקיפין גם יחד, וחברה שעמדה בתנאים ביום כלשהו בשנת המס נחשבת חברת מעטים לאורך כל אותה שנה.
3מתי הסעיף חל?
הסעיף מכוון לשני מצבים עיקריים, ושניהם מתארים מציאות שבה החברה אינה מוסיפה מהות עסקית אמיתית מעבר לאדם שמאחוריה.
שירות שניתן בידי נושא משרה, לפי סעיף 62א(א)(1): כשבעל המניות המהותי מכהן בתאגיד אחר כנושא משרה, או מעניק לו שירותי ניהול וכיוצא באלה, והתמורה עוברת דרך החברה שבבעלותו. "נושא משרה" מוגדר שם בהפניה לחוק החברות: מנהל כללי, מנהל עסקים ראשי, משנה למנכ"ל, סגן מנכ"ל, דירקטור, או מנהל הכפוף במישרין למנכ"ל. ההכנסה מיוחסת לבעל המניות ומסווגת אצלו כהכנסה מיגיעה אישית.
2פעילות שדומה במהותה ליחסי עובד ומעסיק, לפי סעיף 62א(א)(2): כשההכנסה נובעת מפעילות בעל המניות עבור אדם אחר, והיא מסוג הפעולות הנעשות בידי עובד עבור מעסיקו, כלומר מקרים שאלמלא ניתן השירות דרך החברה היו נחשבים שירות במסגרת יחסי עבודה.
2
שני החריגים החשובים ביותר: הסעיף אינו חל כשבעל המניות הוא בעצמו בעל מניות מהותי, במישרין או בעקיפין, בתאגיד או באדם האחר שלו ניתנים השירותים; והוא אינו חל כשההתקשרות היא בין היחיד לבין מקבל השירות ולא בין החברה לבינו.
2המספרים שכולם מחפשים: 70% ו-30 חודשים
כאן נמצא הפרט שרוב ההסברים משאירים מעורפל. סעיף 62א(א)(3) קובע חזקה חלוטה, שאינה ניתנת לסתירה, לעניין המקרה השני. היא מתקיימת כששני התנאים האלה מתקיימים יחד: ראשית, מקורן של 70% או יותר מסך הכנסתה או הכנסתה החייבת של החברה בשנת המס, למעט הכנסות מיוחדות (הכנסה לפי סעיף 89 לפקודה, שווי מכירה לפי חוק מיסוי מקרקעין או סכום דיבידנד), הוא בשירות שניתן לאדם אחד או לקרובו; ושנית, השירות ניתן במשך 30 חודשים לפחות מתוך תקופה של ארבע שנים.
2שלוש הבהרות שמשנות את התמונה בפועל. מבחן ה-70% נספר גם על שירות שניתן בידי קרובו של בעל המניות, בידי עובדי החברה או בידי חברת מעטים קשורה, ולא רק בידי בעל המניות עצמו. אם 70% או יותר מההכנסות שולמו בידי גורם שאינו מקבל השירות בפועל אלא רק צינור להעברת הכספים, רואים את ההכנסה כאילו התקבלה ממקבל השירות בפועל. ומנגד קיים סייג: חברה שמעסיקה ארבעה מועסקים או יותר בפעילות מתן השירותים הנבחנת אינה נכנסת לחזקה, כאשר אדם וקרובו נספרים כמועסק אחד, עובד המועסק פחות מארבע שעות ביום נספר כחצי מועסק, ועובד שהועסק בחלק מהשנה נספר לפי החלק היחסי. שימו לב שזה מפיל את החזקה בלבד: רשות המסים מציינת שעדיין ניתן להוכיח לגופו של עניין שמדובר בשירותים הניתנים בידי עובד עבור מעסיקו, וגם שההעסקה צריכה להיות מהותית ולא מלאכותית.
2לצד המנגנון הקלאסי הזה קיימים היום גם סעיפים 62א(א1), (א2) ו-(א3), שעוסקים בחישוב ובייחוס ההכנסה החייבת של חברת מעטים הנובעת מיגיעתם האישית של בעלי המניות בה. החישוב לפיהם מורכב דיו עד שרשות המסים מעמידה למייצגים סימולטור ייעודי, שדורש בין היתר את שיעורי ההחזקה של כל בעל מניות, סימון האם בעלי מניות שמחזיקים פחות מ-30% הם פעילים, את המחזור וההכנסה החייבת מפעילות עתירת יגיעה אישית, ואת סכום הרווחים הנצברים לתום שנת המס הקודמת.
5צלע נוספת שנוטים לשכוח בהשוואה היא דמי הביטוח הלאומי, שאינם נגזרת של שיעור מס אלא של מעמד. אצל עובד עצמאי הגבייה נעשית בשתי מדרגות שיעור: שיעור מופחת על הכנסה חודשית עד 7,703 ש"ח, ושיעור רגיל מעל הסכום הזה ועד ההכנסה המרבית החייבת בדמי ביטוח, 51,910 ש"ח לחודש. מעל התקרה הזו לא נגבים דמי ביטוח כלל, וזו אחת הסיבות שהתמונה משתנה מהותית לפי גובה ההכנסה ולא רק לפי המעטפת.
6| היבט | שכיר | עוסק מורשה | חברה שהסעיף חל עליה |
|---|---|---|---|
| איך ממוסה הרווח | מדרגות מס אישיות, בניכוי במקור | מדרגות מס אישיות, בדוח שנתי | ההכנסה מיוחסת ליחיד וממוסה במדרגות אישיות |
| האם קיימת דחיית מס | לא | לא | לא, וזה בדיוק מה שהסעיף מבטל |
| דמי ביטוח לאומי | נגבים מהשכר, עם חלק מעסיק | שתי מדרגות שיעור, עד ההכנסה המרבית החייבת | נגזרים מהייחוס, ולכן שונים ממצב של חברה רגילה |
| עלות תפעולית | אין | נמוכה | גבוהה: הנהלת חשבונות כפולה, ביקורת ודוחות |
| מה נשאר מהיתרון של ההתאגדות | לא רלוונטי | לא רלוונטי | מעט מאוד, לצד עלויות שנשארות במלואן |
למה זה חשוב דווקא למי ששוקל להתאגד?
כי החיסרון הגדול ביותר של חברת ארנק אינו המס אלא הצירוף. מי שנופל לתחולת הסעיף משלם מס במדרגות האישיות שלו, כלומר בדיוק כמו עצמאי, אבל ממשיך לשאת בכל העלויות של החזקת חברה: הנהלת חשבונות כפולה, דוחות מבוקרים, אגרות ורואה חשבון. הוא קיבל את החסרונות של שתי המעטפות בלי היתרון של אף אחת מהן.
לכן שאלת ההתאגדות אינה נחתכת בהשוואה בין שיעור מס החברות למס השולי. השאלה המקדימה היא אם הפעילות שלכם בכלל נמצאת מחוץ לתחולת הסעיף: האם יש מספר לקוחות משמעותי, האם יש עובדים או תשתית שאינה אתם, והאם החברה מוסיפה מהות עסקית שקיימת גם בלעדיכם.
החשיפה נבדקת בדיעבד, ולא בשנה שבה התאגדתם
מבחן ריכוזיות הלקוחות נמדד על פני חלון רב-שנתי, כך שפרילנסר שהתאגד כשהיו לו כמה לקוחות עלול להיכנס לתחולה שנתיים אחר כך, כשלקוח אחד גדל ותפס את רוב ההכנסה בלי שהתקבלה החלטה מודעת. הנקודה החדה יותר היא מה קורה כשהחזקה מתקיימת: רשות המסים קובעת שרואים את הפעולות כנעשות בידי עובד עבור מעסיקו מיום תחילת מתן השירות, ולא רק אחרי שחלפו 30 החודשים. אם ההכנסות דווחו בינתיים כהכנסות החברה, יש להגיש לפקיד השומה דיווח מתוקן. בנוסף, במניין 30 החודשים נספרת גם התקופה שקדמה ליום תחילת החוק.
2גם אם נמלטתם מ-62א, הדחייה כבר לא שלמה
היתרון שההתאגדות נועדה לקנות הוא דחיית המס עד לחלוקת הדיבידנד, וגם עליו הוטלה מגבלה. בתיקון 277 לפקודה, שחוקק ב-31 בדצמבר 2024 ונכנס לתוקף ב-1 בינואר 2025, נוספו סעיפים 81א עד 81ו, שקובעים תוספת מס בשיעור 2% על רווחים נצברים של חברת מעטים שאינם משמשים לפעילות ריאלית. רשות המסים מתארת את התוספת כפיצוי על ערך הזמן שנובע מדחיית מועד חלוקת הדיבידנד, ומבהירה שהיא אינה נחשבת חלק ממס חברות ואינה ניתנת לזיכוי כנגדו.
4שימו לב לצירוף: 62א מטפל בשאלה מי הנישום על ההכנסה השוטפת, ו-81א עד 81ו מטפלים בשאלה מה קורה לרווח שנשאר בחברה ולא חולק. שני המנגנונים מכוונים לאותה חברה בדיוק, ולכן ההחלטה להתאגד נבחנת היום מול שניהם ולא מול שיעור מס החברות לבדו.
דוגמה: אותה עבודה, שתי תמונות
מפתחת תוכנה עוזבת משרה ומתאגדת כחברה. בשנה הראשונה יש לה ארבעה לקוחות בהיקפים דומים, והחברה נראית כעסק לכל דבר. בשנה השנייה אחד הלקוחות מרחיב את ההתקשרות והופך למקור כמעט בלעדי להכנסה, והיא מפסיקה לחפש לקוחות נוספים. מהותית היא חזרה למצב של עובדת אצל גורם אחד, גם אם החוזה נושא כותרת של מתן שירותים. זה בדיוק סוג המצב שסעיף 62א מכוון אליו, וההשלכה אינה רק על שיעור המס אלא על כך שהחזקת החברה כבר אינה קונה דבר.
השלב הראשון במסלול הדו-שלבי. סעיף 62א מבטל בפועל את היתרון שנובע ממנו.
המעטפת החלופית. מי שנופל לתחולת הסעיף ממוסה כמוהו, אך נושא בעלויות של חברה.
השלב השני, שאותו החברה דוחה. הייחוס לפי הסעיף מייתר את הדחייה הזו.
מה שמיוחס לבעל המניות כשהסעיף חל, ונכנס למדרגות המס האישיות שלו.
חברת ארנק היא כינוי לחברה שכל תכליתה המעשית היא לקלוט את התמורה עבור עבודתו האישית של בעל השליטה בה. סעיף 62א לפקודת מס הכנסה מייחס במצבים מסוימים את הכנסת החברה לבעל המניות המהותי, כך שהיא ממוסה במדרגות המס האישיות שלו במקום כהכנסת חברה. שני המצבים המרכזיים הם שירות שניתן בידי בעל המניות כנושא משרה בגוף אחר, ופעילות שעיקר הכנסתה מגיעה מגורם יחיד לאורך תקופה ממושכת באופן הדומה במהותו ליחסי עובד ומעסיק. התוצאה היא שדחיית המס שההתאגדות נועדה לייצר נעלמת, בעוד עלויות החזקת החברה נשארות.
שהיא משלמת את המחיר של שתי המעטפות ולא מקבלת את היתרון של אף אחת. ההכנסה מיוחסת ליחיד וממוסה במדרגות האישיות שלו, כמו אצל עצמאי, אבל כל עלויות החזקת החברה נשארות: הנהלת חשבונות כפולה, דוחות, אגרות ורואה חשבון.
בשני מצבים עיקריים. הראשון, לפי סעיף 62א(א)(1): בעל המניות המהותי מכהן בתאגיד אחר כנושא משרה כהגדרתו בחוק החברות, או נותן לו שירותי ניהול, והתמורה עוברת דרך החברה שלו. השני, לפי סעיף 62א(א)(2): ההכנסה נובעת מפעילות עבור אדם אחר והיא מסוג הפעולות הנעשות בידי עובד עבור מעסיקו. שני המצבים אינם חלים כשבעל המניות הוא בעצמו בעל מניות מהותי בתאגיד שלו ניתנים השירותים.
יש מספרים. סעיף 62א(א)(3) קובע חזקה חלוטה, שאינה ניתנת לסתירה, כששני התנאים מתקיימים יחד: 70% או יותר מהכנסת החברה או מהכנסתה החייבת בשנת המס (למעט הכנסות מיוחדות: הכנסה לפי סעיף 89 לפקודה, שווי מכירה לפי חוק מיסוי מקרקעין או סכום דיבידנד) מקורם בשירות שניתן לאדם אחד או לקרובו; והשירות ניתן במשך 30 חודשים לפחות מתוך תקופה של ארבע שנים. מנגד, חברה שמעסיקה ארבעה מועסקים או יותר בפעילות מתן השירותים הנבחנת אינה נכנסת לחזקה, כאשר אדם וקרובו נספרים כמועסק אחד ועובד שמועסק פחות מארבע שעות ביום נספר כחצי. חשוב לדעת שנפילת החזקה אינה סוף הסיפור: עדיין ניתן להוכיח לגופו של עניין שמדובר בשירותים הניתנים בידי עובד עבור מעסיקו.
לא בהכרח, כי המבחן נמדד על פני חלון רב-שנתי ולא לפי יום ההתאגדות, ובמניין 30 החודשים נספרת גם תקופה שקדמה לתחילת החוק ב-2017. חשוב מזה: כשהחזקה מתקיימת, רואים את הפעולות כנעשות בידי עובד עבור מעסיקו מיום תחילת מתן השירות ולא רק אחרי 30 חודשים, ואם ההכנסות דווחו בינתיים כהכנסות החברה יש להגיש דיווח מתוקן לפקיד השומה. לכן שווה לבדוק את התמונה מדי שנה.
ההשוואה בין שיעור מס החברות למס השולי היא השאלה השנייה, לא הראשונה. השאלה המקדימה היא אם הפעילות בכלל נמצאת מחוץ לתחולת הסעיף: האם יש מספר לקוחות משמעותי, האם יש עובדים או תשתית שאינה אתם, והאם החברה מוסיפה מהות עסקית שמתקיימת גם בלעדיכם.
ההכנסה נחשבת הכנסתו של בעל המניות המהותי, והוא החייב בדיווח ובר השומה לגביה. היא מצטרפת להכנסתו לצורך קביעת המקדמות לפי סעיף 175 לפקודה, ואת המס עצמו ניתן לגבות הן מהחברה והן מבעל המניות המהותי. עם זאת, ניכוי המס במקור שמבצע התאגיד האחר נעשה לפי שיעור הניכוי החל על חברת המעטים ולא על היחיד. עוד פרט חשוב: לא ניתן לקזז מההכנסה המיוחסת הפסדים שמקורם בהכנסות אחרות של החברה, שוטפים או מועברים.
הייחוס משנה את זהות מי שנחשב כמפיק ההכנסה, ולכן יש לו השלכה גם על אופן חישוב דמי הביטוח, בשונה ממצב של חברה רגילה שמחלקת שכר ודיבידנד. כדי לסבר את האוזן, המוסד לביטוח לאומי גובה מעובד עצמאי בשתי מדרגות: שיעור מופחת על הכנסה חודשית עד 7,703 ש"ח, ושיעור רגיל מעליה ועד להכנסה המרבית החייבת בדמי ביטוח, 51,910 ש"ח לחודש. זה אחד הפרטים שכדאי לברר לגופו, כי הוא נגזר מהנסיבות.
לא. זה כינוי שגור בשוק. מה שקיים בחוק הוא סעיף 62א לפקודת מס הכנסה ומנגנון ייחוס ההכנסה שהוא קובע, והוא זה שצריך לבדוק ולא את הכינוי.
- פקודת מס הכנסה [נוסח חדש] - מאגר החקיקה הלאומי, אתר הכנסת. סעיף 62א בדבר ייחוס הכנסתה של חברת מעטים לבעל המניות המהותי, לרבות המצבים שבהם ההכנסה נחשבת כהכנסתו מיגיעה אישית וממוסה במדרגות המס החלות עליו main.knesset.gov.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 10/08/2026
- רשות המסים בישראל, חוזר מס הכנסה 10/2017: סעיף 62א לפקודת מס הכנסה, מיסוי בעל מניות מהותי בחברת מעטים. כולל את חקיקת הסעיף בתיקון 235 במסגרת חוק ההתייעלות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018 (ס"ח 2592 מיום 29.12.2016) ותחילתו ב-1.1.2017; המקרים שבסעיפים 62א(א)(1) ו-(2); החזקה החלוטה שבסעיף 62א(א)(3) על 70% מההכנסה מאדם אחד ו-30 חודשים מתוך ארבע שנים; החרגת חברה המעסיקה ארבעה מועסקים או יותר; הייחוס מיום תחילת מתן השירות; והוראות הדיווח, המקדמות לפי סעיף 175 וניכוי המס במקור(פורסם ב-07/11/2017) gov.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 12/08/2026
- רשות המסים בישראל, חוזר מס הכנסה 01/2026: סעיף 76 לפקודה, חברת מעטים. הגדרת חברת מעטים בסעיף 76(א) כחברה שבשליטת חמישה בני אדם לכל היותר שאינה בת חברה ואין לציבור עניין ממשי בה, הגדרת "שליטה" בסעיף 76(ב) לפי מרבית הון המניות, כוח ההצבעה או הזכויות לרווחים ("מרבית" היא מעל 50%), והבדיקה במישרין ובעקיפין(פורסם ב-20/01/2026) gov.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 12/08/2026
- רשות המסים בישראל, עדכון מס' 1 לחוזר מס הכנסה 07/2025: סעיפים 81א עד 81ו לפקודה, תוספת למס על רווחי חברת מעטים שלא חולקו. תיאור המודל הדו-שלבי ותופעת "חברות הארנק", חקיקת תיקון 277 ביום 31.12.2024 ותחילתו ב-1.1.2025, תוספת מס בשיעור 2%, והכלל שלפיו התוספת אינה חלק ממס חברות ואינה ניתנת לזיכוי כנגדו(פורסם ב-08/02/2026) gov.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 12/08/2026
- רשות המסים בישראל, סימולטור לחישוב ייחוס ההכנסה החייבת בהתאם להוראות סעיפים 62א(א1), (א2) ו-(א3) לפקודת מס הכנסה: הסעיפים עוסקים בחישוב ובייחוס ההכנסה החייבת של חברת מעטים הנובעת מיגיעתם האישית של בעלי המניות, והנתונים הנדרשים כוללים שיעורי החזקה, סימון בעלי מניות פעילים שמחזיקים פחות מ-30%, מחזור והכנסה חייבת מפעילות עתירת יגיעה אישית, ורווחים נצברים לתום שנת המס הקודמת gov.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 12/08/2026
- המוסד לביטוח לאומי, עובד עצמאי: שיעורי דמי הביטוח. מדרגת השיעור המופחת עד הכנסה חודשית של 7,703 ש"ח, שיעור רגיל מעליה, וההכנסה המרבית החייבת בדמי ביטוח בסך 51,910 ש"ח לחודש btl.gov.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 12/08/2026
מייסד
נכתב ונבדק על ידי מערכת מידע-הון
השקעתי שנים בהייטק ובשוק ההון. ניהלתי בעצמי את הפנסיה, הביטוחים וההשקעות שלי, של המשפחה ושל החברים, ובמקביל אני מוביל קהילת משקיעים פעילה כבר שנים. כל ערך במידע-הון מתורגם ישירות מהחוק והרגולציה לעברית קריאה, כדי שהמסמך הבא שיגיע אליך בדואר יהיה מובן. גם בעשר וחצי בלילה.
תחומי מומחיות