Bollinger Bands
איור: רצועות בולינגר המעטירות את גרף המחיר ומתרחבות בתגובה לתנודתיות
ניתוח טכני: מדידת תנודתיות וזיהוי מצבי קיצון סטטיסטיים
רצועות בולינגר (Bollinger Bands) הן מתנד (Indicator) מוביל בניתוח טכני, שפותח בשנות ה-80 על ידי ג'ון בולינגר1. הכלי מורכב משלוש עקומות היוצרות "ערוץ מחיר" דינמי המתרחב ומתכווץ בהתאם לרמת התנודתיות (Volatility) של הנכס הבסיסי. מטרתו העיקרית היא לספק הגדרה יחסית לשאלה "האם המחיר הנוכחי גבוה או נמוך?" ביחס להיסטוריה הקרובה שלו.
המתמטיקה מאחורי הרצועות
האינדיקטור נשען על עקרונות הסטטיסטיקה התיאורית. הוא מורכב מחישוב של ממוצע נע וסטיות תקן ():
- הרצועה האמצעית (Middle Band): ממוצע נע פשוט (SMA - Simple Moving Average), לרוב של 20 התקופות (ימים/שעות) האחרונות.
- הרצועה העליונה (Upper Band): מחושבת כרצועה האמצעית + 2 סטיות תקן ().
- הרצועה התחתונה (Lower Band): מחושבת כרצועה האמצעית - 2 סטיות תקן ().
על פי כלל 68-95-99.7 בסטטיסטיקה, בהנחה שנתוני המחיר מתפלגים נורמלית, כ-95% מתנועות המחיר אמורות להתרחש בתוך גבולות שתי סטיות התקן2. חריגה מהרצועות נחשבת לאירוע חריג סטטיסטית.
אסטרטגיות מסחר מרכזיות
1. אפקט הכיווץ (The Squeeze)
כאשר התנודתיות בשוק צונחת, הרצועות מתקרבות זו לזו ויוצרות "צוואר בקבוק" (Squeeze). בעולם הפיננסי, תנודתיות נמוכה היא הקדמה לתנודתיות מתפרצת. התכווצות הרצועות מהווה איתות אזהרה לסוחרים כי פריצה אלימה (למעלה או למטה) עומדת להתרחש בקרוב.
- 2. חזרה לממוצע (Mean Reversion): כאשר השוק מדשדש (ללא מגמה ברורה), נגיעה ברצועה העליונה מתפרשת כ"קניית יתר" (Overbought) ואיתות פוטנציאלי לשורט (מכירה), בעוד נגיעה ברצועה התחתונה מתפרשת כ"מכירת יתר" (Oversold) ואיתות ללונג (קנייה), מתוך ציפייה שהמחיר יחזור לרצועה האמצעית.
- 3. רכיבה על הרצועה (Walking the Bands): בניגוד לאינסטינקט של חזרה לממוצע, במצב של מגמה (Trend) חזקה מאוד, המחיר יפרוץ את הרצועות וימשיך "לדחוף" או לטפס על הרצועה העליונה/תחתונה שוב ושוב. זהו סימן לעוצמת המגמה, ולא בהכרח לאיתות היפוך.
מגבלות (Limitations)
החיסרון המרכזי של בולינגר הוא שהוא מדד מפגר (Lagging Indicator), מאחר שהוא מבוסס על ממוצע של נתוני עבר. בנוסף, ההנחה הסטטיסטית של התפלגות נורמלית שגויה במציאות הפיננסית: לשוקי ההון יש "זנבות עבים" (Fat Tails / Leptokurtic distribution), כלומר תנועות קיצון מתרחשות בתדירות גבוהה בהרבה ממה שהמודל הסטטיסטי צופה. לכן, סוחרים מקצועיים לעולם לא ישתמשו ברצועות בולינגר לבדן, אלא יצליבו את האיתותים עם מתנדים נוספים כמו RSI או MACD, ועם ניתוח מחזורי מסחר (Volume).
סיכום
רצועות בולינגר מספקות למשקיעים כלי ויזואלי ומתמטי מהיר להערכת תנודתיות ומצבי קיצון. הן מתרחבות בעת פאניקה או אופוריה, ומתכווצות בעתות רגיעה (Squeeze). שימוש נכון בהן דורש הבנה מתי השוק מדשדש (ואז לסחור חזרה לממוצע) ומתי הוא במגמה ברורה (ואז להיזהר מאיתותי שווא ולהצטרף ל"רכיבה" על הרצועות).
מקורות
- John Bollinger. "Bollinger on Bollinger Bands" bollingerbands.com ↗ ↩
- CFA Institute. "Technical Analysis - Statistical Concepts" ↩
מושגי מפתח
Squeeze (התכווצות)
מצב של תנודתיות נמוכה במיוחד בו הרצועות קרובות מאוד. משמש כאינדיקציה מוקדמת לפריצה קרבה.
סטיית תקן (Standard Deviation)
המדד הסטטיסטי עליו מבוסס מרחק הרצועות החיצוניות (לרוב מכויל ל-2 סטיות תקן) המכמת את התנודתיות.
%B
נוסחה הנגזרת מהרצועות, המכמתת היכן המחיר ממוקם כרגע יחסית לרצועה התחתונה (0) והעליונה (1).
Bandwidth (רוחב הרצועה)
הפער המוחלט בין הרצועה העליונה לתחתונה. משמש לכימות מספרי מדויק של תנודתיות הנכס הנוכחית.