פיבונאצ'י

23.6% / 38.2%: תיקונים רדודים המעידים על כך שהמגמה הראשית אגרסיבית וחזקה מאוד (הקונים לא מוכנים לתת למחיר לרדת יותר מדי לפני שהם מתנפלים שוב).
50%: אינו נגזר מתמטית מהסדרה, אך משולב בכלי בשל נטייה פסיכולוגית של סוחרים ואלגוריתמים "לחתוך חצי" מכל מהלך.
61.8% ("יחס הזהב"): הרמה החשובה ביותר. מכונה לעיתים "הכיס הצהוב" (Golden Pocket). זוהי לרוב התחנה האחרונה שבה תיקון נחשב "בריא". ירידה מתחת לרמה זו עלולה לאותת על היפוך מגמה מלא ולא רק על תיקון זמני.²

הרמות החזקות ביותר הן כאלה שבהן פיבונאצ'י מתכנס עם תמיכה/התנגדות קודמת או עם ממוצע נע מרכזי. חפשו "צבירת עדויות" (Confluence) ולא רק רמת פיבונאצ'י בודדת.

מבקרים טוענים שאין שום סיבה מאקרו-כלכלית הגיונית שמחיר נפט או מניה יעצור בדיוק ב-61.8%. הסיבה שהכלי "עובד" היא לעיתים קרובות פסיכולוגית: מיליוני סוחרים ורובוטים של קרנות גידור מותחים את אותם קווים ומציבים פקודות Limit בדיוק באותן רמות.

לכן, כלל הברזל הוא לחפש מפגש (Confluence): לעולם לא לקנות רק בגלל שהמחיר נגע בקו הפיבונאצ'י. יש לאשר את הכניסה בעזרת כלי נוסף, כגון: ממוצע נע שנמצא באותו מחיר, קו מגמה היסטורי, או תבנית נרות יפניים (כמו פטיש) המעידה על כניסת קונים.

כלי הפיבונאצ'י הוא ה"GPS" של הסוחר הטכני בתוך התנודתיות הרנדומלית לכאורה של השוק. הוא עוזר למשמעת המסחר בכך שהוא מונע רדיפה אחרי המחיר בשיא (FOMO), ומאלץ את הסוחר להמתין בסבלנות שהמחיר יתקן ל"רמת ערך" (Value Area) הגיונית לפני ביצוע פעולה.