חדלות פירעון אישית

הליך משפטי שמאפשר לאנשים שקרסו תחת חובות לקבל הזדמנות חדשה. חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי משנת 2018 שינה את התמונה לחלוטין

חדלות פירעון אישית היא הליך משפטי שנועד לאנשים שאינם מסוגלים לפרוע את חובותיהם. עד שנת 2018 התהליך בישראל התנהל לפי פקודת פשיטת הרגל, חוק מיושן מתקופת המנדט הבריטי. בספטמבר 2018 נכנס לתוקף חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, שהביא שינוי מהותי בגישה: במקום להעניש את החייב, המטרה היא לשקם אותו ולהחזיר אותו למעגל הכלכלי.

החוק החדש מבוסס על העיקרון שלחברה יש אינטרס שאנשים שנקלעו לקשיים יחזרו לתפקד כלכלית. חייב שמוחקים לו חובות ומאפשרים לו להתחיל מחדש ישלם מסים, יצרוך, יעבוד ויתרום לכלכלה. חייב שנותר כבול בחובות שלעולם לא יוכל לפרוע הוא נטל על מערכת הרווחה.

תנאי כניסה להליך

ההליך מתחלק לשני מסלולים לפי גובה החובות:

• חובות מעל 150,000 ש״ח: הפניה היא לבית המשפט המחוזי, דרך הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי (במשרד המשפטים).
• חובות עד 150,000 ש״ח: הפניה היא לרשם ההוצאה לפועל, בהליך מקוצר ופשוט יותר.

התנאי הבסיסי הוא שהחייב נמצא במצב של חדלות פירעון, כלומר אין לו יכולת לפרוע את חובותיו בזמן. ההליך פתוח גם לחייב שצופה שלא יוכל לעמוד בחובותיו בעתיד הקרוב. חייב שפועל בחוסר תום לב, למשל העביר נכסים כדי להסתירם מנושים, עלול להידחות.

שלבי ההליך

• שלב 1: הגשת בקשה. החייב ממלא טפסים מפורטים ומצרף מסמכים: רשימת חובות, רשימת נכסים, תלושי שכר, דפי חשבון בנק, דוחות כרטיסי אשראי. אפשר להגיש בעצמכם או באמצעות עורך דין.
• שלב 2: צו פתיחת הליכים. בית המשפט (או הרשם) בוחן את הבקשה ומחליט אם לפתוח הליך. אם נפתח הליך, ניתן צו שמקפיא את כל הליכי הגבייה נגד החייב. כל תיקי ההוצאה לפועל מוקפאים, עיקולים מוסרים חלקית, והחייב מקבל הגנה מנושיו.
• שלב 3: מינוי נאמן. ממונה נאמן שמנהל את ההליך. הנאמן בודק את מצבו של החייב, מאתר נכסים, ומנהל משא ומתן עם הנושים. החייב חייב לשתף פעולה מלא עם הנאמן.
• שלב 4: תוכנית פירעון. הנאמן מגבש תוכנית שקובעת כמה החייב ישלם מתוך הכנסותיו מדי חודש, ולמשך כמה זמן. התוכנית מאושרת על ידי בית המשפט.
• שלב 5: תקופת התשלומים. החייב משלם בהתאם לתוכנית, בדרך כלל למשך 3-4 שנים. בתקופה זו חלות עליו הגבלות שונות.
• שלב 6: הפטר. בסיום התקופה, אם החייב עמד בתוכנית ושיתף פעולה, בית המשפט מעניק הפטר. ההפטר מוחק את יתרת החובות שלא נפרעו. החייב מתחיל מחדש ללא חובות.

הגבלות על החייב במהלך ההליך

במהלך ההליך חלות על החייב הגבלות שנועדו למנוע צבירת חובות חדשים ולהבטיח שיתוף פעולה:

• הגבלה על כרטיסי אשראי: החייב אינו רשאי להחזיק או להשתמש בכרטיסי אשראי, למעט כרטיס חיוב מיידי (דביט).
• הגבלה על הקמת תאגיד: אין אפשרות להקים חברה חדשה או לכהן כדירקטור בחברה קיימת.
• הגבלה על נסיעות לחו״ל: יציאה מהארץ מותנית באישור בית המשפט.
• חובת דיווח: החייב חייב לדווח לנאמן על כל שינוי במצבו הכלכלי: העלאת שכר, ירושה, זכייה בהגרלה, או כל הכנסה חריגה.

העלויות הכרוכות

פתיחת הליך חדלות פירעון כרוכה בתשלום אגרה לבית המשפט (כמה מאות שקלים) ובמקרים רבים גם בשכר טרחת עורך דין. שכר הטרחה נע בין 5,000 ל-25,000 ש״ח, תלוי במורכבות המקרה. חלק מעורכי הדין מאפשרים פריסת תשלומים. בנוסף, ייתכנו עלויות לנאמן שממומנות מתוך קופת ההליך.

למי שאין לו יכולת לממן ייצוג משפטי, ניתן לפנות לסיוע המשפטי של משרד המשפטים. הסיוע המשפטי מייצג חייבים בהליכי חדלות פירעון ללא תשלום, בכפוף למבחן הכנסות.

שאלות נפוצות

מושגים קשורים