חדלות פירעון אג״ח
חדלות פירעון: מה קורה כשמנפיק האג״ח לא יכול לשלם?
חדלות פירעון (Bond Default) מתרחשת כאשר מנפיק איגרת חוב אינו עומד בהתחייבותו לשלם ריבית (קופון) או להחזיר את הקרן במועד שנקבע. מדובר באירוע הקיצוני ביותר בחיי איגרת חוב, והוא עלול להוביל להפסד חלקי או מלא של ההשקעה. ההגנה המרכזית מפני Default היא פיזור וניתוח אשראי קפדני.
סוגי חדלות פירעון
- Technical Default (הפרה טכנית): המנפיק הפר תנאי בשטר הנאמנות (כמו אמת מידה פיננסית), אך עדיין משלם ריבית. לעיתים ניתן לתקן ולהימנע מהפיכה לחדלות פירעון מלאה.
- Payment Default (אי-תשלום): המנפיק לא שילם קופון או קרן במועד. זהו ה-Default "האמיתי" שגורם לירידת דירוג ל-D.
- Sovereign Default (חדלות פירעון ריבונית): מדינה שלא משלמת את חובותיה. אירוע נדיר במדינות מפותחות, אך מוכר בשווקים מתעוררים (ארגנטינה, יוון).
מה קורה אחרי Default?
הסדר חוב או פירוק
לאחר Default, בדרך כלל מתנהל הסדר חוב, משא ומתן בין המנפיק לנושים על תנאים חדשים: הארכת מועד פירעון, הפחתת קרן ("תספורת"), או המרה למניות. אם ההסדר נכשל, החברה נכנסת להליך פירוק בבית המשפט, ונכסיה נמכרים לפי סדר הנשייה. בישראל, הליכי חדלות פירעון מתנהלים לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018, שפורסם ב-15 במרץ 2018 ונכנס לתוקף ב-15 בספטמבר 20191. הליכים שנפתחו לפני כן ממשיכים להתנהל לפי פקודת החברות, ואגף הממונה על הליכי חדלות פירעון עדיין מדווח על שתי הקבוצות בנפרד2.
| היבט | הסדר חוב | פירוק |
|---|---|---|
| מה קורה | משא ומתן על תנאים חדשים לחוב | מכירת נכסי החברה בבית משפט |
| גורל החברה | ממשיכה לפעול ומנסה להשתקם | מפסיקה להתקיים |
| מה מקבל מחזיק האג"ח | חלק מהקרן, לעיתים בתוספת מניות או אג"ח חדשות | חלק יחסי לפי סדר הנשייה בלבד |
| מתי נבחר המסלול | כשנשמר ערך עסקי שכדאי לשקם | כשההסדר נכשל או שאין מה להציל |
כמה חדלות פירעון יש בישראל בפועל?
חשוב לדעת
לפי דוח סיכום הפעילות של הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי לשנת 2025, היו באותה שנה 7,854 הליכי חדלות פירעון פעילים של תאגידים, לעומת 9,825 ב-2024 ו-9,578 ב-2023. במהלך 2025 הוגשו 1,058 בקשות של תאגידים לצו לפתיחת הליכים, ובתי המשפט נתנו 922 צווי פתיחת הליכים בתאגידים. 59% מההליכים הפעילים התנהלו במחוז תל אביב2.
חשוב להבין שחדלות פירעון של מנפיק אינה מוחקת את הנייר שברשותכם. בבורסה בתל אביב, אם מונה לחברה מפרק קבוע, ניירות הערך שלה נמחקים מהרישום למסחר לא יאוחר מ-180 יום לאחר המינוי; סדרת אג"ח קונצרנית שבה שווי החזקות הציבור יורד מתחת ל-1.6 מיליון ש"ח נמחקת בתוך 60 יום מתום הרבעון שבו ירד השווי3. לאחר המחיקה הניירות נשארים רשומים במסלקת הבורסה ומופיעים בחשבון ניירות הערך שלכם, והזכויות הנלוות לאיגרת החוב, ובהן הזכות לריבית, לפדיון ולהמרה, אינן נפגעות. מה שנפגע הוא הסחירות: אין עוד מסחר בבורסה בנייר שנמחק3.
דירוג אשראי: מי מדרג ומי מפקח
דירוג האשראי הוא ההערכה החיצונית העיקרית של הסתברות חדלות הפירעון. בישראל, פעילותן של חברות דירוג האשראי מוסדרת בחוק להסדרת פעילות חברות דירוג האשראי, התשע"ד-2014, שפורסם ב-27 במרץ 2014 ונכנס לתוקף ב-1 באפריל 20154. החוק נמנה עם החוקים שבפיקוח רשות ניירות ערך, לצד חוק ניירות ערך, התשכ"ח-19685. מכאן שהדירוג אינו חוות דעת פרטית של גורם בלתי מפוקח, אלא פעילות מפוקחת, אך גם אינו ערובה: הוא הערכה, והוא משתנה.
גם דירוג ריבוני זז. לפי דוח החוב השנתי של היחידה לניהול החוב הממשלתי במשרד האוצר, אורך המלחמה והיקפה הובילו את שלוש חברות הדירוג הבינלאומיות להוריד את דירוג האשראי של ישראל בכמה פעימות, וכפי שנמסר בדוח לשנת 2024 עמד הדירוג על Baa1 בתחזית שלילית אצל אחת מהן ועל A בתחזית שלילית אצל שתי האחרות6. זה תיקון חשוב לתפיסה שאג"ח ממשלתית מקומית "לא זזה": היא נושאת סיכון אשראי נמוך, לא סיכון אפס.
כדי להבין היכן ממוקם סיכון חדלות הפירעון בתמונה הרחבה של השקעות, ואיך אג"ח משתלבות לצד מניות בתיק מאוזן, ראו את המדריך המעמיק שלנו על מניות מול אג"ח.
שאלות נפוצות
סימני אזהרה כוללים: ירידה בדירוג האשראי (במיוחד מתחת ל-BBB), עלייה חדה במרווח האשראי של האג"ח מעל ממשלתי דומה, תזרים מזומנים שלילי מתמשך, יחס חוב-להון גבוה, ואי-יכולת לגייס מימון חדש. מעקב מעשי נעשה אחרי דוחות חברות דירוג האשראי הפועלות בישראל, שפעילותן מוסדרת בחוק להסדרת פעילות חברות דירוג האשראי, התשע"ד-2014, ואחרי הדיווחים המיידיים של המנפיק בבורסה.
חברות דירוג האשראי מעניקות ציון שמשקף את ההסתברות לחדלות פירעון. דירוג AAA עד BBB- נחשב "השקעתי" (Investment Grade), ומתחתיו "ספקולטיבי" (High Yield). ככל שהדירוג נמוך יותר, כך שיעור חדלות הפירעון ההיסטורי בקבוצת הדירוג גבוה יותר, אבל השיעורים המדויקים משתנים בין חברות הדירוג, בין השווקים ובין תקופות המדידה, ולכן אין להתייחס לרף מספרי אחד כאילו הוא קבוע. בישראל פעילות חברות הדירוג מוסדרת בחוק ייעודי משנת 2014 והן חוסות תחת פיקוח רשות ניירות ערך. ירידת דירוג פתאומית היא אות אזהרה חמור.
כבעלי אג"ח, אתם עומדים בסדר הנשייה לפני בעלי המניות. בית המשפט ממנה נאמן שמנהל את נכסי החברה. בהסדר חוב טיפוסי, מחזיקי אג"ח מקבלים בחזרה חלק מהקרן ("תספורת"). שיעור ההחזר (Recovery Rate) תלוי בעיקר במקום בסדר הנשייה: אג"ח בכירה המגובה בשעבוד קודמת לאג"ח לא מובטחת, וזו קודמת לאג"ח נחותה (Subordinated), שבמקרים רבים אינה מקבלת דבר. אין שיעור החזר "טיפוסי" שאפשר להסתמך עליו מראש, והוא נקבע בכל תיק לגופו. בבורסה, אם מונה לחברה מפרק קבוע, ניירותיה נמחקים מהמסחר לא יאוחר מ-180 יום לאחר המינוי, אך הזכויות הגלומות באיגרת החוב אינן נפגעות בעצם המחיקה.
בתיאוריה כן, אך זה נדיר מאוד במדינות מפותחות. מדינה ריבונית יכולה להדפיס כסף (בחוב במטבע מקומי) או להעלות מיסים. חדלות פירעון ריבונית קרתה בעיקר במדינות מתפתחות: ארגנטינה (2001, 2020), יוון (2012), לבנון (2020). לגבי ישראל, חשוב לא להתבלבל בין סיכון נמוך לסיכון אפס: לפי דוח החוב השנתי של היחידה לניהול החוב הממשלתי, שלוש חברות הדירוג הבינלאומיות הורידו את דירוג ישראל בכמה פעימות בעקבות המלחמה, ובדוח לשנת 2024 הדירוג עמד על Baa1 בתחזית שלילית אצל אחת מהן ועל A בתחזית שלילית אצל השתיים האחרות. הדירוג הוא נתון נע, ושווה לבדוק אותו במקור מעודכן ולא לזכור מספר משנה קודמת.
שלוש שכבות הגנה: ראשית, פיזור. אל תשקיעו יותר מ-5% מתיק האג"ח במנפיק בודד. שנית, העדיפו דירוג השקעתי (BBB ומעלה), במיוחד אם אתם משקיעים ישירות באג"ח בודדות. שלישית, השתמשו בקרנות אג"ח או תעודות סל שמספקות פיזור אוטומטי על מאות מנפיקים. אם אתם רוצים תשואה גבוהה יותר (High Yield), הגבילו את החשיפה לחלק קטן מהתיק.
לפי דוח סיכום הפעילות של הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי לשנת 2025, היו באותה שנה 7,854 הליכי חדלות פירעון פעילים של תאגידים, ירידה מ-9,825 ב-2024 ומ-9,578 ב-2023. באותה שנה הוגשו 1,058 בקשות תאגיד לצו לפתיחת הליכים, ובתי המשפט נתנו 922 צווים כאלה. רוב ההליכים, 59%, התנהלו במחוז תל אביב. חשוב לזכור שרוב המספרים האלה מתייחסים לתאגידים שאין להם אג"ח סחירה כלל, ולכן הם מלמדים על עוצמת התופעה במשק ולא על תדירות חדלות הפירעון בשוק האג"ח הקונצרני הסחיר.
- חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018, מאגר החקיקה הלאומי של הכנסת(2018) main.knesset.gov.il ↗ ↩
- משרד המשפטים, הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי. סיכום פעילות שנת 2025(2025) gov.il ↗ ↩
- הבורסה לניירות ערך בתל אביב, מרכז הידע: מחיקה מהמסחר (מינוי מפרק קבוע, סף 1.6 מיליון ש"ח בסדרת אג"ח, וזכויות המחזיק לאחר המחיקה) tase.co.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 11/08/2026
- חוק להסדרת פעילות חברות דירוג האשראי, התשע"ד-2014, מאגר החקיקה הלאומי של הכנסת(2014) main.knesset.gov.il ↗ ↩
- רשות ניירות ערך, חקיקה: חוקים תחת פיקוח הרשות new.isa.gov.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 11/08/2026
- משרד האוצר, אגף החשב הכללי, היחידה לניהול החוב הממשלתי. דוח שנתי 2024 (דירוג האשראי של ישראל)(2024) gov.il ↗ ↩
מושגי מפתח
תספורת (Haircut)
הפחתה באחוז מהקרן שמחזיקי האג"ח מסכימים לספוג במסגרת הסדר חוב. למשל, תספורת של 30% פירושה שהמשקיע יקבל רק 70% מהקרן המקורית.
Cross Default (הצלבת חדלות פירעון)
סעיף בשטר הנאמנות שקובע שאם המנפיק נכשל בתשלום חוב אחד, כל החובות האחרים שלו הופכים אוטומטית לפירעון מיידי.
נאמן למחזיקי אג"ח
גוף עצמאי שתפקידו לייצג את האינטרסים של מחזיקי האג"ח מול המנפיק, לפקח על עמידה בתנאים, ולפעול בשמם בהליכי חדלות פירעון.
מייסד
נכתב ונבדק על ידי מערכת מידע-הון
השקעתי שנים בהייטק ובשוק ההון. ניהלתי בעצמי את הפנסיה, הביטוחים וההשקעות שלי, של המשפחה ושל החברים, ובמקביל אני מוביל קהילת משקיעים פעילה כבר שנים. כל ערך במידע-הון מתורגם ישירות מהחוק והרגולציה לעברית קריאה, כדי שהמסמך הבא שיגיע אליך בדואר יהיה מובן. גם בעשר וחצי בלילה.
תחומי מומחיות