כלכלה מעגלית
ממודל "קח-ייצר-זרוק" לכלכלה שבה כל פסולת היא משאב
בקצרה
כלכלה מעגלית (Circular Economy) היא מודל כלכלי שמעצב מראש מוצרים ותהליכים כך שפסולת מצטמצמת למינימום, חומרים נשמרים בשימוש כמה שיותר זמן, ומערכות טבעיות מתחדשות. זהו ההפך מהכלכלה הליניארית המסורתית של "קח-ייצר-זרוק".
קרן אלן מקארתור מעריכה ששוק הכלכלה המעגלית שווה טריליוני דולרים1. חברות שמאמצות עקרונות מעגליים, מתכנון מוצר לפירוק קל ועד שימוש בחומרים ממוחזרים, יכולות לחסוך בעלויות חומרי גלם, להפחית תלות בשרשרות אספקה שבירות, וליצור מקורות הכנסה חדשים.
בישראל, הכלכלה המעגלית מקבלת תנופה: המשרד להגנת הסביבה קידם חקיקה בנושא אריזות, פסולת אלקטרונית ושימוש חוזר. סטארטאפים ישראלים פועלים בתחומי מיחזור מתקדם, חקלאות מעגלית ואופנה בת-קיימא. עבור משקיעים, זו הזדמנות לזהות חברות שמוליכות את המגמה.
עקרונות הכלכלה המעגלית
- עיצוב למחזור (Design for Circularity): תכנון מוצרים מראש כך שניתן לפרק, לתקן ולמחזר אותם. למשל, טלפון שניתן להחלפת רכיבים במקום זריקת המכשיר כולו.
- מוצר כשירות (Product as a Service): במקום למכור מוצר, מוכרים את השימוש בו. למשל, ליסינג של צמיגים לחברות הובלה, היצרן אחראי לתחזוקה ולמיחזור.
- סימביוזה תעשייתית: פסולת של מפעל אחד משמשת חומר גלם למפעל אחר. בישראל, אזור התעשייה בנאות חובב מיישם עקרונות דומים.
הזדמנויות השקעה
שוק בצמיחה
קרנות השקעה המתמקדות בכלכלה מעגלית מחפשות חברות בתחומי מיחזור מתקדם, חומרים חלופיים (ביופלסטיק, חומרים מבוססי פטריות), פלטפורמות שיתוף וסחר יד שנייה, וטכנולוגיות למעקב אחר חומרים בשרשרת הערך. האיחוד האירופי השקיע מיליארדים בקידום כלכלה מעגלית.
בהקשר ההשקעות, חברות מעגליות נוטות להיות עמידות יותר בפני תנודות במחירי חומרי גלם ובפני רגולציה סביבתית מחמירה. עם זאת, חלק מהמודלים עדיין בשלבי הוכחה והיישום דורש השקעות הון ראשוניות גבוהות.
רגולציה מאיצה את המעבר
האיחוד האירופי מוביל עם חקיקה שמחייבת יצרנים לעצב מוצרים ברי תיקון ומיחזור2. ישראל אימצה חוק פיקדון על בקבוקים ומקדמת רפורמות נוספות. חברות שמתאימות את עצמן עכשיו יהיו במיקום טוב יותר בעולם של מחסור בחומרי גלם.
שאלות נפוצות
בישראל יש כמה דרכים להיחשף לכלכלה מעגלית. ניתן להשקיע ישירות בחברות ישראליות שפועלות בתחום, כמו חברות מיחזור, טכנולוגיה נקייה, או חקלאות בת-קיימא. בבורסות בחו"ל, קיימות קרנות סל (ETF) ייעודיות שעוקבות אחרי מדדי כלכלה מעגלית. דרך נוספת היא קרנות השקעה פרטיות שמתמחות ב-CleanTech ובכלכלה מעגלית. חשוב לזכור שהתחום עדיין צעיר יחסית, ולא כל חברה שמשווקת את עצמה כ"מעגלית" אכן עומדת בסטנדרטים.
כלכלה מעגלית היא מרכיב מרכזי בציון הסביבתי (E) בדירוגי ESG. חברות שמאמצות עקרונות מעגליים, כמו צמצום פסולת, שימוש בחומרים ממוחזרים, ותכנון מוצרים לפירוק ושימוש חוזר, מקבלות ציונים גבוהים יותר מסוכנויות דירוג כמו MSCI ו-Sustainalytics. עם זאת, אין סטנדרט אחיד: חברה יכולה לקבל ציון ESG גבוה בלי שהמודל שלה באמת מעגלי. לכן מומלץ לא להסתפק בדירוג כללי אלא לבדוק את הפרקטיקות הספציפיות של החברה.
המחקר מראה שחברות שמאמצות עקרונות מעגליים יכולות לחסוך 20% עד 50% בעלויות חומרי גלם, אבל ההטמעה דורשת השקעה ראשונית גבוהה. חברות כמו IKEA, Philips ו-Patagonia הוכיחו שהמודל עובד בקנה מידה גדול. בישראל, חברות בתחום הטכנולוגיה הנקייה מציגות צמיחה, אבל רבות עדיין בשלב ה"הוכחת היתכנות". היתרון המרכזי הוא עמידות: בזמן שמחירי חומרי גלם תנודתיים, חברות מעגליות פחות חשופות לתנודות כי הן מייצרות מחומרים ממוחזרים.
ישראל קידמה מספר חוקים ורגולציות בתחום. חוק הפיקדון על בקבוקים (מ-2001) הוא הדוגמה הוותיקה ביותר. המשרד להגנת הסביבה קידם חקיקה בנושאי פסולת אלקטרונית, אריזות, ושימוש חוזר במוצרי בנייה. ב-2021 אושרה תוכנית לאומית לכלכלה מעגלית. בנוסף, ישראל מאמצת בהדרגה רגולציה אירופית, כולל דרישות אחריות יצרן מורחבת (EPR). עבור משקיעים, החקיקה יוצרת הזדמנויות בחברות שמציעות פתרונות מיחזור וטכנולוגיות ניהול פסולת.
הסיכון המרכזי הוא שרבות מהחברות עדיין בשלבים מוקדמים ולא הוכיחו רווחיות. טכנולוגיות מיחזור מתקדמות דורשות השקעות הון ראשוניות גבוהות, ולא תמיד ברור שהמודל העסקי יחזיק בקנה מידה גדול. יש גם סיכון של "Greenwashing", חברות שמשווקות את עצמן כמעגליות בלי שינוי מהותי. בנוסף, רגולציה סביבתית עלולה להשתנות בין ממשלות, מה שמשפיע על הכדאיות הכלכלית. מומלץ לפזר את ההשקעה ולא להתרכז בחברה אחת.
אין כלל אחד שמתאים לכולם, אבל רוב היועצים ממליצים להקצות בין 5% ל-15% מתיק ההשקעות לנושאים תמטיים כמו כלכלה מעגלית. אם אתם משקיעים דרך קרנות סל (ETF) רחבות של ESG או קיימות, כבר יש לכם חשיפה מסוימת לחברות מעגליות. אם אתם רוצים חשיפה ממוקדת יותר, שקלו קרן ייעודית לכלכלה מעגלית או CleanTech. חשוב שההקצאה תתאים לאופק ההשקעה שלכם, כי מדובר בנושא עם פוטנציאל צמיחה ארוך טווח.
- Ellen MacArthur Foundation. "Towards the Circular Economy" ellenmacarthurfoundation.org ↗ ↩נבדק לאחרונה: 30/04/2026
- European Commission. "Circular Economy Action Plan" environment.ec.europa.eu ↗ ↩נבדק לאחרונה: 30/04/2026
מושגי מפתח
Cradle to Cradle
גישת תכנון שבה כל חומר במוצר תוכנן מראש לשימוש חוזר, או כחומר גלם טכני (מיחזור) או כחומר ביולוגי (קומפוסט).
אחריות יצרן מורחבת (EPR)
רגולציה שמטילה על היצרן את האחריות לכל מחזור חיי המוצר, כולל איסוף ומיחזור בסוף השימוש. חקיקה שמתפתחת גם בישראל.
מייסד
השקעתי שנים בהייטק ובשוק ההון. ניהלתי בעצמי את הפנסיה, הביטוחים וההשקעות שלי, של המשפחה ושל החברים, ובמקביל אני מוביל קהילת משקיעים פעילה כבר שנים. כל ערך במידע-הון מתורגם ישירות מהחוק והרגולציה לעברית קריאה, כדי שהמסמך הבא שיגיע אליך בדואר יהיה מובן. גם בעשר וחצי בלילה.
תחומי מומחיות