כלכלה מעגלית
ממודל "קח-ייצר-זרוק" לכלכלה שבה כל פסולת היא משאב
בקצרה
כלכלה מעגלית היא מודל שמעצב מוצרים למיחזור ושימוש חוזר במקום זריקה. באיחוד האירופי המודל כבר מעוגן בחקיקה שמסמיכה לקבוע דרישות עיצוב לעמידות, לתיקון ולמיחזור, ובישראל שלושה חוקים מטילים חובות סוף-חיים על מכלי משקה, אריזות וציוד חשמלי ואלקטרוני. בשביל משקיע, זו מסגרת רגולטורית שמשנה עלויות ותמהיל תשומות בענפים שלמים.כלכלה מעגלית (Circular Economy) היא מודל כלכלי שמעצב מראש מוצרים ותהליכים כך שפסולת מצטמצמת למינימום, חומרים נשמרים בשימוש כמה שיותר זמן, ומערכות טבעיות מתחדשות. זהו ההפך מהכלכלה הליניארית המסורתית של "קח-ייצר-זרוק".
המושג הפסיק להיות הצהרה וקיבל תוקף משפטי. תקנת האיחוד האירופי 2024/1781 (ESPR), שהתקבלה ב-13 ביוני 2024, מקימה מסגרת לקביעת דרישות עיצוב אקולוגי למוצרים ברי-קיימא, ומגדירה במפורש את מטרתה כמוצרים שמתאימים לכלכלה יעילה במשאבים ומעגלית. נספח I לתקנה מונה את הפרמטרים שלפיהם ייקבעו הדרישות, ובהם עמידות ואמינות המוצר, קלות התיקון והתחזוקה (זמינות חלקי חילוף, מודולריות, תאימות לכלים נפוצים) ומיחזוריות. התקנה גם מתייחסת במפורש להתיישנות מוקדמת מתוכננת.1
גם בישראל חובות סוף-חיים מעוגנות בחקיקה ראשית, בשלושה חוקים נפרדים: חוק הפיקדון על מכלי משקה, התשנ"ט-1999, שנכנס לתוקף ב-1 באוקטובר 20012; חוק להסדרת הטיפול באריזות, התשע"א-2011, שנכנס לתוקף ב-1 במרץ 20113; וחוק לטיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני ובסוללות, התשע"ב-2012, שנכנס לתוקף ב-1 בינואר 20134. שלושתם בתוקף, ושלושתם עודכנו מאז חקיקתם. עבור משקיע, אלה הרגולציות שקובעות מי נושא בעלות הטיפול בפסולת בענפים שהן חלות עליהם.
עקרונות הכלכלה המעגלית
- עיצוב למחזור (Design for Circularity): תכנון מוצרים מראש כך שניתן לפרק, לתקן ולמחזר אותם. למשל, טלפון שניתן להחלפת רכיבים במקום זריקת המכשיר כולו. זהו בדיוק סוג הפרמטרים שנספח I ל-ESPR מסמיך לקבוע לגביהם דרישות מחייבות.1
- מוצר כשירות (Product as a Service): במקום למכור מוצר, מוכרים את השימוש בו. למשל, ליסינג של צמיגים לחברות הובלה, היצרן אחראי לתחזוקה ולמיחזור.
- סימביוזה תעשייתית: פסולת של מפעל אחד משמשת חומר גלם למפעל אחר, במקום להיות מוטמנת או נשרפת.
הזדמנויות השקעה
איפה התחום מתרכז
קרנות השקעה המתמקדות בכלכלה מעגלית מחפשות חברות בתחומי מיחזור מתקדם, חומרים חלופיים (ביופלסטיק, חומרים מבוססי פטריות), פלטפורמות שיתוף וסחר יד שנייה, וטכנולוגיות למעקב אחר חומרים בשרשרת הערך. חלק מהמודלים האלה עדיין בשלבי הוכחת היתכנות, והיישום דורש השקעות הון ראשוניות גבוהות.
המנגנון הכלכלי פשוט: ככל שחלק גדול יותר מהתשומות של חברה מגיע מחומרים ממוחזרים ולא בתוליים, כך קטנה חשיפתה הישירה לתנודות במחירי חומרי הגלם הבתוליים. באותה מידה, חברה שכבר עומדת בדרישות עיצוב ובחובות סוף-חיים נושאת פחות עלות התאמה כשהרגולציה מתהדקת. שני המשפטים האלה הם תיאור של מבנה עלויות, ולא הבטחה לתשואה: מחיר, שווי והוצאות ההון של חברה ספציפית עדיין קובעים את התוצאה.
רגולציה מאיצה את המעבר
באיחוד האירופי, ESPR החליפה את דירקטיבת העיצוב האקולוגי 2009/125/EC והרחיבה את הסמכות מעבר למוצרים צורכי אנרגיה, כך שדרישות עמידות, תיקוניות ומיחזוריות יכולות לחול על קשת רחבה של מוצרים.1 בישראל, המסגרת נשענת על שלושת החוקים שלמעלה ולא על אימוץ ישיר של הרגולציה האירופית.3
כלכלה ליניארית מול כלכלה מעגלית
ההבדל המהותי בין שני המודלים הוא מה קורה לחומר בסוף חייו: במודל הליניארי הוא הופך לפסולת, ובמודל המעגלי הוא חוזר למעגל הייצור. הטבלה מסכמת את ההשוואה, ומראה גם למה למאפיין הזה יש משמעות עבור משקיע שבוחן את החוסן של חברה.
| מאפיין | כלכלה ליניארית | כלכלה מעגלית |
|---|---|---|
| מודל הבסיס | קח-ייצר-זרוק | עצב-השתמש-מחזר |
| גורל המוצר בסוף השימוש | מוטמן או נשרף כפסולת | מפורק, מתוקן וחוזר לשימוש |
| מקור חומרי הגלם | תלות בחומרים בתוליים | שילוב חומרים ממוחזרים |
| חשיפה לתנודות במחירי חומרי גלם | גבוהה | נמוכה יותר |
רוצים להעמיק? כלכלה מעגלית היא ביטוי מוחשי של הרכיב הסביבתי (E) בהשקעות אחראיות. במדריך השקעות ESG אפשר לראות איך שיקולי קיימות נכנסים לתהליך בחירת ההשקעות, ובמדריך השקעות אימפקט איך בוחנים השפעה סביבתית וחברתית בפועל ולא רק כהצהרה שיווקית.
שאלות נפוצות
החשיפה נעשית בכמה רמות. אפשר להחזיק ישירות מניות של חברות שפועלות בתחומי מיחזור, טכנולוגיה נקייה או חומרים חלופיים; אפשר להיחשף דרך קרנות סל תמטיות שעוקבות אחרי מדדי כלכלה מעגלית או קיימות; ואפשר דרך קרנות השקעה פרטיות שמתמחות ב-CleanTech. חשוב לזכור שהתחום צעיר יחסית, שחלק ניכר מהחברות בו עדיין בשלב הוכחת ההיתכנות, ושהגדרת "מעגליות" אינה אחידה, כך שהתווית לבדה אינה אומרת דבר על המודל העסקי בפועל.
כלכלה מעגלית נוגעת ישירות לרכיב הסביבתי (E): צמצום פסולת, שימוש בחומרים ממוחזרים ותכנון מוצרים לפירוק ולשימוש חוזר הם בדיוק הפרקטיקות שמדדים סביבתיים מנסים ללכוד. עם זאת, אין הגדרה אחידה של "מעגליות", וציון ESG כללי אינו מפריד בין חברה ששינתה את מבנה התשומות שלה לבין חברה שדיווחה יפה. הדרך לבדוק היא לרדת לפרקטיקות עצמן: אילו חומרים נכנסים למוצר, מה קורה לו בסוף החיים, ומי נושא בעלות הטיפול.
תקנת ESPR מ-2024 מקימה מסגרת לקביעת דרישות עיצוב אקולוגי למוצרים ברי-קיימא, והיא חלה על מוצרים המוצעים בשוק האירופי. המשמעות המעשית עבור יצרן שאינו אירופי היא שדרישות עמידות, קלות תיקון, מודולריות ומיחזוריות נעשות תנאי כניסה לשוק ולא העדפה שיווקית. התקנה החליפה את דירקטיבת העיצוב האקולוגי 2009/125/EC והרחיבה את תחולתה מעבר למוצרים צורכי אנרגיה. הדרישות הקונקרטיות לכל קבוצת מוצרים נקבעות בחקיקת משנה בהמשך, ולא בתקנה עצמה.
שלושה חוקים ראשיים, כולם בתוקף: חוק הפיקדון על מכלי משקה, התשנ"ט-1999, שתחילתו ב-1 באוקטובר 2001; חוק להסדרת הטיפול באריזות, התשע"א-2011, שתחילתו ב-1 במרץ 2011; וחוק לטיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני ובסוללות, התשע"ב-2012, שתחילתו ב-1 בינואר 2013. שלושתם תוקנו מאז חקיקתם, ולכן כדאי לקרוא את הנוסח המעודכן במאגר החקיקה הלאומי של הכנסת ולא להסתמך על סיכום. עבור משקיע, החקיקה הזו קובעת בענפים שהיא חלה עליהם מי משלם על איסוף ומיחזור, וזה סעיף עלות ולא נושא הצהרתי.
הסיכון המרכזי הוא שרבות מהחברות עדיין בשלבים מוקדמים ולא הוכיחו רווחיות. טכנולוגיות מיחזור מתקדמות דורשות השקעות הון ראשוניות גבוהות, ולא תמיד ברור שהמודל העסקי יחזיק בקנה מידה גדול. יש גם סיכון של "Greenwashing", חברות שמשווקות את עצמן כמעגליות בלי שינוי מהותי בתשומות או בעיצוב המוצר. נוסף על כך, היקף הדרישות הקונקרטיות נקבע בחקיקת משנה שמתפרסמת בהדרגה, כך שלוח הזמנים הרגולטורי עצמו הוא משתנה ולא נתון.
בודקים שלושה דברים שאפשר למדוד, במקום להסתמך על הצהרה: מה שיעור החומרים הממוחזרים בתשומות המוצר ואיך הוא השתנה לאורך זמן; האם המוצר תוכנן לפירוק, לתיקון ולהחלפת רכיבים, ואם כן האם חלקי החילוף באמת זמינים; ומי נושא בעלות הטיפול במוצר בסוף חייו. שלושת הפרמטרים האלה הם גם הפרמטרים שנספח I לתקנת ESPR מונה כבסיס לדרישות מחייבות, כך שהם ניתנים לבדיקה מול דיווחי החברה ולא רק מול חומר השיווק שלה.
- האיחוד האירופי. Regulation (EU) 2024/1781 of the European Parliament and of the Council of 13 June 2024 establishing a framework for the setting of ecodesign requirements for sustainable products (ESPR), amending Directive (EU) 2020/1828 and Regulation (EU) 2023/1542 and repealing Directive 2009/125/EC - נספח I מונה את פרמטרי המוצר: עמידות ואמינות, קלות תיקון ותחזוקה (זמינות ומחיר חלקי חילוף, מודולריות, תאימות לכלים נפוצים) ומיחזוריות eur-lex.europa.eu ↗ ↩נבדק לאחרונה: 05/09/2026
- הכנסת, מאגר החקיקה הלאומי: חוק הפיקדון על מכלי משקה, התשנ"ט-1999 (מזהה חוק 2000493) - פרסום 12.5.1999, תחילה 1.10.2001, סטטוס תקף main.knesset.gov.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 05/09/2026
- הכנסת, מאגר החקיקה הלאומי: חוק להסדרת הטיפול באריזות, התשע"א-2011 (מזהה חוק 2000741) - פרסום 31.1.2011, תחילה 1.3.2011 לפי סעיף 60 לחוק, סטטוס תקף main.knesset.gov.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 05/09/2026
- הכנסת, מאגר החקיקה הלאומי: חוק לטיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני ובסוללות, התשע"ב-2012 (מזהה חוק 2000748) - פרסום 26.7.2012, תחילה 1.1.2013, סטטוס תקף main.knesset.gov.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 05/09/2026
מושגי מפתח
Cradle to Cradle
גישת תכנון שבה כל חומר במוצר תוכנן מראש לשימוש חוזר, או כחומר גלם טכני (מיחזור) או כחומר ביולוגי (קומפוסט).
אחריות יצרן מורחבת (EPR)
גישה רגולטורית שמעבירה ליצרן או ליבואן את האחריות לשלב סוף החיים של המוצר, כולל איסוף ומיחזור. בישראל היא מיושמת דרך חוקי מכלי המשקה, האריזות והציוד החשמלי והאלקטרוני.
Urban Mining (כריית עירונית)
חילוץ חומרים יקרי ערך (מתכות נדירות, זהב, נחושת) מפסולת אלקטרונית ומבנים ישנים, במקום כרייה מסורתית.
מייסד
נכתב ונבדק על ידי מערכת מידע-הון
השקעתי שנים בהייטק ובשוק ההון. ניהלתי בעצמי את הפנסיה, הביטוחים וההשקעות שלי, של המשפחה ושל החברים, ובמקביל אני מוביל קהילת משקיעים פעילה כבר שנים. כל ערך במידע-הון מתורגם ישירות מהחוק והרגולציה לעברית קריאה, כדי שהמסמך הבא שיגיע אליך בדואר יהיה מובן. גם בעשר וחצי בלילה.
תחומי מומחיות