ETF

שתיהן עוקבות אחרי מדד, וההבדל הוא באופן הקנייה והתמחור. קרן סל (ETF) נסחרת בבורסה ברציפות במחיר שוק שמשתנה בזמן אמת, ולכן קונים אותה בפקודת קנייה כמו מניה ומשלמים עמלת מסחר. קרן נאמנות מחקה לא נסחרת בבורסה: קונים ופודים יחידות מול מנהל הקרן דרך הבנק או בית ההשקעות, בשער אחד ביום שנקבע בסוף המסחר לפי שווי נכסי הקרן. בישראל שתיהן קרנות נאמנות תחת אותו חוק ואותו פיקוח, ובקרן פטורה המס בשתיהן הוא 25% על הרווח הריאלי, בניכוי במקור. בקרן מחקה אין עמלת מסחר בבורסה והקנייה מתבצעת בשער היומי; בקרן סל הקנייה והמכירה מתבצעות במהלך יום המסחר, במחיר השוק שמוצג באותו רגע.

דרך חשבון ניירות ערך בבנק או בבית השקעות שהוא חבר בורסה: מאתרים את הקרן לפי נכס הייחוס, מזינים פקודת קנייה בשעות המסחר, והיחידות נרשמות בחשבון. קרנות סל ישראליות נקנות בבורסה בתל אביב בשקלים והמס עליהן מנוכה במקור. קרנות סל זרות, אירופיות (UCITS) או אמריקאיות, נקנות דרך מסחר בחו"ל באותו חשבון או דרך ברוקר זר; בברוקר זר המס הישראלי לא מנוכה במקור: מדווחים ומשלמים מקדמה פעמיים בשנה, עד 31 ביולי על מכירות ינואר עד יוני ועד 31 בינואר שאחרי שנת המס על מכירות יולי עד דצמבר, וכוללים את המכירות גם בדוח השנתי. לפני הקנייה בודקים בדף הקרן את נכס הייחוס, דמי הניהול, גודל הקרן, ואם היא צוברת או מחלקת דיבידנד.

למשקיע ישראלי שלוש האפשרויות מובילות לתוצאות שונות. קרן מחקה ישראלית פטורה ממס דיבידנד פנימי ומשלמת רק 25% מס רווחי הון במכירה. קרן אירית תחת מסגרת UCITS שמחזיקה מניות אמריקאיות סופגת בתוך הקרן ניכוי של 15% על הדיבידנד האמריקאי, ומעליו חל מס ישראלי של 25% על הרווח; קרן אירית שאינה מחזיקה מניות אמריקאיות, למשל קרן על אג"ח אירופיות, אינה חשופה לניכוי הזה כלל, כך שהיתרון נובע מהרכב הנכסים ולא מעצם הרישום באירלנד. בהחזקה ישירה של קרן אמריקאית, ברירת המחדל של ניכוי המס במקור על הדיבידנד למשקיע שאינו אמריקאי היא 30%, והיא יורדת ל-25% מכוח אמנת המס ישראל-ארה"ב רק כאשר טופס W-8BEN מוגש ותקף; נוסף על כך הקרן האמריקאית חושפת את המשקיע למס עיזבון אמריקאי מעל 60,000 דולר. איזה מבנה יוצא יעיל יותר תלוי בנתוני המשקיע: פטור עולה חדש, צורך בהכנסה שוטפת מדיבידנדים ואזרחות אמריקאית משנים את התוצאה, ולכן זו השוואה שנעשית מול הנתונים האישיים ולא לפי כלל אחיד.

סטיית עקיבה (Tracking Error) מודדת עד כמה הביצועים של הקרן סטו מהביצועים של המדד שאחריו היא עוקבת. סטייה של 0.1%-0.3% בשנה נחשבת מצוינת, סטייה של 0.5% ומעלה מצביעה על בעיה במנגנון העקיבה או על דמי ניהול גבוהים מדי. הסטייה נובעת בעיקר מדמי ניהול, מסים על דיבידנדים, עלויות מסחר במניות הבסיס וקושי לחקות מדדים עם הרבה מניות קטנות. בקרנות פסיביות גדולות שעוקבות אחרי מדדים רחבים ונזילים הסטייה זניחה, ואילו בקרנות נישה או בשווקים מתעוררים היא יכולה להיות משמעותית.

המבחן האמין אינו השם המסחרי אלא מטרת ההשקעה המוצהרת בתשקיף ובדף המוצר: קרן ממונפת או הופכית מצהירה על יעד תשואה ליום מסחר בודד בכפולה של המדד, בניסוח כמו "Daily 2x", "Daily 3x" או "Daily Inverse". בשמות הקרנות מופיעים לרוב מכפיל (2X או 3X) לצד מילים כמו Leveraged, Short, Inverse, Bull או Bear, אבל אלו מוסכמות שיווקיות שמשתנות בין מנפיקים ואי אפשר להסתמך עליהן לבדן. הסכנה היא שחיקת תנודתיות (Volatility Drag): גם אם המדד עולה ב-10% בשנה, קרן ממונפת פי 3 לא תניב 30% אלא לעיתים אפילו הפסד, כי היא מתאימה את עצמה מדי יום ומפסידה באירועי תנודתיות. הקרנות נועדו למסחר תוך-יומי לטרייידרים מקצועיים, ולא להחזקה ארוכת טווח. SEC האמריקאי הוציא אזהרה רשמית למשקיעים פרטיים נגד שימוש ארוך טווח בקרנות אלו.

הבחירה בין השתיים היא שאלה של מה קורה לדיבידנד שהקרן מקבלת ממניות הבסיס, וזה ההבדל המעשי ביניהן. בקרן צוברת (Accumulating, מסומנת לרוב באותיות Acc או C בשם) הדיבידנד מושקע מחדש בתוך הקרן ומגדיל את שווי היחידה, ואינו אירוע מס למשקיע; המס הישראלי חל רק במכירה, על הרווח הריאלי. בקרן מחלקת (Distributing, לרוב Dist או D) הדיבידנד משולם לחשבון המשקיע כהכנסה שוטפת, וחל עליו מס דיבידנד של 25% במועד החלוקה. שתי הגרסאות עוקבות אחרי אותו מדד ומחזיקות את אותם נכסים; מה שמשתנה הוא עיתוי המס, ואם הכסף נשאר מושקע בקרן או יוצא ממנה לחשבון. קרנות UCITS רבות מוצעות בשתי הגרסאות, והסיומת בשם הקרן היא שמבדילה ביניהן.

בקרנות מחקות מדדים רחבים כמו S&P 500 או MSCI World, דמי ניהול סבירים נעים בין 0.03% ל-0.15% בשנה. הזולות שבקרנות הסל האמריקאיות על מדד S&P 500 מגיעות לכ-0.03%, אבל ארץ הרישום אינה קובעת לבדה את המחיר: על אותו מדד עצמו קיימות קרנות זולות ויקרות בכל אחד מהמבנים, ולכן המספר שקובע הוא זה שמופיע בדף המוצר של הקרן הספציפית (Factsheet או KID) ולא כלל אצבע לפי ארץ רישום. בקרנות המחקות הישראליות נדרשת זהירות נוספת בהשוואה: דמי הניהול המפורסמים על מדדים מובילים ירדו מאוד בעקבות תחרות המחירים בשוק המקומי, ולצדם נגבים שיעור הוספה ועמלות מסחר, כך שדמי הניהול המוצגים אינם משקפים לבדם את העלות. בקרנות נישה (סקטוריאליות, גיאוגרפיות צרות, תמטיות) דמי הניהול עולים ל-0.5%-0.75%, ובקרנות אקטיביות הם יכולים להגיע ל-1% ויותר. כלל אצבע: על תיק של 500,000 שקל, דמי ניהול של 0.1% בשנה זה 500 שקל, ושל 0.5% זה 2,500 שקל, סכום שמצטבר לעשרות אלפי שקלים בעלות מצטברת לאורך 20 שנה.

כן. קרן סל נסגרת כשמנהל הקרן מחליט לפרק אותה, בדרך כלל מפני שהיקף הנכסים שלה קטן מכדי לכסות את עלות התפעול, ולכן קרנות קטנות נסגרות לעיתים קרובות יותר מקרנות גדולות. מי שמחזיק יחידות בקרן שנסגרת לא מאבד את הכסף: מנהל הקרן מודיע מראש על מועד הסגירה, מוכר את נכסי הקרן ומחזיר למשקיעים את שוויה במזומן. המכירה הכפויה היא אירוע מס: הרווח הריאלי שנצבר עד מועד הסגירה מתחייב במס רווחי הון באותה שנה, גם אצל מי שלא תכנן למכור. היקף הנכסים של הקרן (AUM) מופיע בדף המוצר שלה, לצד דמי הניהול ונכס הייחוס.