מה חשוב לדעת
- ESG הוא ראשי תיבות של Environmental, Social, Governance (סביבה, חברה וממשל תאגידי), וזו גישת השקעות שבוחנת חברות לא רק לפי ביצועים פיננסיים אלא גם לפי השפעתן הסביבתית, היחס לעובדים ולקהילה ואיכות הממשל התאגידי.
- דירוגי ESG של חברות דירוג שונות לעיתים סותרים זה את זה, בניגוד לדירוגי אשראי; חברה שמקבלת ציון מצוין ב-MSCI עשויה לקבל ציון בינוני ב-Sustainalytics, ולכן אין להסתמך על דירוג אחד בלבד.
- אין הוכחה חותכת ש-ESG פוגע בתשואות ואין הוכחה חותכת שהוא משפר אותן; הגישה נחשבת לפחות לא מזיקה ומאפשרת להשקיע בהתאם לערכים בלי לוותר בהכרח על ביצועים.
- בישראל ניתן להיחשף ל-ESG דרך מדד מעלה (כ-100 חברות), קרנות נאמנות ישראליות שמסננות חברות, קרנות סל גלובליות ואג"ח ירוקות שהנפיקו ממשלת ישראל וחברות מקומיות.
- Greenwashing הוא מצב שבו קרן או חברה מציגות עצמן כירוקות בעוד שבפועל הן עושות מעט; כדי להתגונן יש לבדוק את האחזקות בפועל, לחפש מתודולוגיה ואישורים מגופים מוכרים, ולא לשלם פרמיה מופרזת על שם ירוק.
מדריך מלא להשקעות ESG בישראל: מהם הקריטריונים הסביבתיים, החברתיים והממשליים, למה הן צומחות בעולם, ואיך להתחיל להשקיע בצורה אחראית ורווחית. למשקיע המתחיל.
ESG הוא ראשי תיבות של Environmental, Social, Governance - סביבה, חברה וממשל תאגידי. מדובר בגישת השקעות שבוחנת חברות לא רק על פי ביצועיהן הפיננסיים, אלא גם לפי ההשפעה שלהן על הסביבה, היחס לעובדים ולקהילה, ואיכות הממשל התאגידי. בעשור האחרון, השקעות ESG הפכו מנישה שולית לזרם מרכזי - עם טריליוני דולרים מושקעים ברחבי העולם.
שלושת עמודי ה-ESG
E - סביבה (Environmental)
- פליטות פחמן ואסטרטגיית אקלים
- שימוש באנרגיה מתחדשת
- ניהול פסולת ומחזור
- שימור מים ומשאבי טבע
- מניעת זיהום קרקע, מים ואוויר
S - חברה (Social)
- יחסי עבודה ותנאי עובדים
- גיוון והכלה (מגדר, מוצא, גיל)
- בטיחות מוצרים ואחריות כלפי לקוחות
- מעורבות קהילתית ותרומות
- פרטיות ואבטחת מידע
G - ממשל תאגידי (Governance)
- הרכב הדירקטוריון ועצמאותו
- שקיפות ודיווח כספי
- מניעת שחיתות ושוחד
- תגמול הנהלה בכירה
- זכויות בעלי מניות מיעוט
היסטוריה קצרה: מ"השקעות מוסריות" ל-ESG
הרעיון של השקעות מבוססות ערכים אינו חדש. כבר במאה ה-18, הקוואקרים סירבו להשקיע בסחר בעבדים. בשנות ה-60 וה-70, משקיעים חרמו חברות שפעלו בדרום אפריקה של האפרטהייד. אבל המושג ESG כפי שאנו מכירים אותו נולד ב-2006, כשהאו"ם השיק את עקרונות ההשקעה האחראית (PRI) - שהיום חתומים עליהם מנהלי נכסים המנהלים יותר מ-120 טריליון דולר.1
דירוגי ESG: מי נותן ציונים?
חברות דירוג מתמחות מעניקות ציוני ESG לחברות ציבוריות. הציון מייצג את רמת הביצועים הלא-פיננסיים של החברה:
| חברת דירוג | סולם | מה בודקים? |
|---|---|---|
| MSCI ESG | AAA עד CCC | 37 נושאי מפתח לפי ענף |
| Sustainalytics | 0–100 (נמוך = טוב) | סיכון ESG לא-מנוהל |
| S&P Global ESG | 0–100 (גבוה = טוב) | שאלון שנתי מקיף |
| מעלה (ישראל) | פלטינום, זהב, כסף | מדד ESG לחברות ישראליות |
בעיית הדירוגים: חוסר עקביות
בניגוד לדירוגי אשראי (שם S&P ו-Moody's מסכימים ב-90% מהמקרים), דירוגי ESG של חברות שונות לעיתים סותרים זה את זה.2 חברה שמקבלת ציון "מצוין" ב-MSCI עשויה לקבל ציון "בינוני" ב-Sustainalytics. הסיבה: כל חברת דירוג שוקלת פרמטרים שונים ומשתמשת במתודולוגיה אחרת. אל תסתמכו על דירוג אחד בלבד.
שתי פילוסופיות דירוג שונות: סיכון מול הזדמנות
חלק גדול מהסתירה בין הדירוגים נובע מכך שחברות הדירוג שואלות שאלות שונות לחלוטין. חלקן שואלות "כמה סיכון ESG לא-מנוהל מאיים על שווי החברה?", ואחרות שואלות "כמה החברה תורמת חיובית לסביבה ולחברה?". ההבחנה הזו מסבירה למה אותה חברה יכולה לקבל שני ציונים הפוכים:
| היבט | גישת סיכון (Risk / Materiality) | גישת השפעה (Impact / Values) |
|---|---|---|
| השאלה המרכזית | איזה סיכון ESG מאיים על שווי החברה? | כמה החברה תורמת חיובית לסביבה ולחברה? |
| מה נמדד | סיכון לא-מנוהל שעלול לפגוע בתשואה | טביעת רגל סביבתית וחברתית בפועל |
| נקודת מבט | טובת המשקיע (Outside-in) | טובת העולם (Inside-out) |
| סוג משקיע טיפוסי | משקיע שמנהל סיכונים פיננסיים | משקיע מבוסס ערכים והשפעה |
| חולשה עיקרית | עשוי לתת ציון גבוה למזהם שמנהל היטב את הסיכון | עשוי להתעלם מסיכון פיננסי מהותי |
למה זה חשוב לכם?
לפני שאתם נשענים על ציון ESG כלשהו, שאלו איזו שאלה הדירוג בכלל מנסה לענות עליה. אם אכפת לכם מהשפעה על העולם, ציון שמודד רק סיכון פיננסי לא ייתן לכם את התשובה, ולהפך. אין כאן דירוג "נכון" אחד, יש שתי שאלות שונות.
השאלה הגדולה: האם ESG פוגע בתשואות?
זו המחלוקת המרכזית. שני מחנות:
- המחנה האופטימי: חברות עם ציון ESG גבוה מנהלות סיכונים טוב יותר, נמנעות משערוריות, מושכות עובדים טובים יותר ומתאימות לרגולציה עתידית. מחקרים של MSCI מראים שחברות עם ESG גבוה הניבו תשואה מותאמת סיכון דומה או טובה יותר מחברות עם ESG נמוך.3
- המחנה הספקני: סינון חברות מצמצם את יקום ההשקעה ופוגע בפיזור. בנוסף, ב-2022 חברות נפט וגז (ESG נמוך) הניבו תשואות מדהימות בעוד חברות "ירוקות" ירדו. הדרה של סקטורים שלמים אינה בהכרח חכמה פיננסית.
המסקנה: אין הוכחה חותכת ש-ESG פוגע בתשואות, ואין הוכחה חותכת שהוא משפר אותן. זה "לפחות לא מזיק" - ואם זה מתיישב עם הערכים שלכם, אין סיבה לא לאמץ.
ESG בישראל: מה האפשרויות?
- מדד מעלה ESG: כ-100 חברות ישראליות מובילות באחריות תאגידית. ניתן להשקיע דרך קרנות סל עוקבות מדד זה.
- קרנות נאמנות ESG ישראליות: מספר קרנות שמשלבות סינון ESG - חלקן מחריגות חברות נשק, דלקים מאובנים או הימורים.
- קרנות סל גלובליות: קרנות סל על מדדי ESG עולמיים ובינלאומיים, שנסחרות בחו"ל ונגישות למשקיעים ישראלים דרך חשבון מסחר בניירות ערך זרים.
- אג"ח ירוקות: ממשלת ישראל הנפיקה אג"ח ירוקות ממשלתיות, וגם תאגידים ישראליים, בעיקר בתחומי התשתיות והנדל"ן המניב, הנפיקו אג"ח ירוקות קונצרניות.
סכנת ה-Greenwashing (כביסה ירוקה)
Greenwashing = הירוק שבמראה
Greenwashing הוא מצב שבו חברה או קרן מציגות את עצמן כ"ירוקות" או "אחראיות" - בעוד שבפועל הן עושות מעט מאוד. דוגמאות: קרן שמשווקת את עצמה כ-ESG אבל מחזיקה 10% נפט וגז, או חברה שמפרסמת דו"ח קיימות מרשים בעוד שהמפעלים שלה מזהמים.
איך להתגונן: בדקו את האחזקות בפועל (לא רק את השם), חפשו אישורים מגופים מוכרים (PRI, EU Taxonomy), ואל תסתמכו על שיווק בלבד.
איך להעריך טענות ESG?
- בדקו את רשימת האחזקות: האם הקרן באמת מחריגה חברות בעייתיות? או שהיא רק "משקללת" ESG?
- חפשו מתודולוגיה ברורה: קרן ESG רצינית מפרסמת בדיוק אילו חברות מודרות ולמה.
- השוו לביצועי מדד רגיל: אם הקרן נראית זהה למדד הרגיל - כנראה שה-ESG הוא רק תווית שיווקית.
- בדקו דמי ניהול: קרן ESG שגובה פרמיה של 0.5% מעבר לקרן רגילה צריכה להצדיק את ההבדל.
בדקו את עצמכם
בדיקת ידע
קרן משווקת את עצמה כ-ESG, אבל כשאתם בודקים את רשימת האחזקות בפועל היא כמעט זהה למדד הרחב הרגיל ומחזיקה גם חברות נפט וגז. מה זה מלמד אתכם?
חשבו על ההבדל בין תווית שיווקית לבין סינון אמיתי של אחזקות.
מושגי מפתח
ציון שמעניקות חברות דירוג לרמת הביצועים הסביבתיים, החברתיים והממשליים של חברה. שימו לב: הדירוגים לעיתים סותרים זה את זה.
כביסה ירוקה: הצגת חברה או קרן כ"ירוקה" או "אחראית" בעוד שבפועל היא עושה מעט מאוד. הסכנה המרכזית בהשקעות ESG.
אסטרטגיה שמחריגה מראש חברות או סקטורים שלמים, כמו נשק, דלקים מאובנים או הימורים, מתיק ההשקעות.
איגרת חוב שהתמורה מגיוסה מיועדת לפרויקטים סביבתיים. ממשלת ישראל וחברות ישראליות הנפיקו אג"ח ירוקות.
ESG הוא ראשי תיבות של Environmental, Social, Governance (סביבה, חברה וממשל תאגידי), גישת השקעות שבוחנת חברות לא רק לפי ביצועיהן הפיננסיים אלא גם לפי ההשפעה הסביבתית, היחס לעובדים ולקהילה ואיכות הממשל התאגידי. הגישה הפכה מנישה לזרם מרכזי, ועקרונות ההשקעה האחראית (PRI) שהשיק האו"ם ב-2006 חתומים עליהם מנהלי נכסים שמנהלים יותר מ-120 טריליון דולר. חברות דירוג כמו MSCI, Sustainalytics ו-S&P Global מעניקות ציוני ESG, אך הדירוגים לעיתים סותרים זה את זה ולכן אין להסתמך על דירוג אחד בלבד. אין הוכחה חותכת ש-ESG פוגע בתשואות ואין הוכחה חותכת שהוא משפר אותן, וזו מסקנה של "לפחות לא מזיק". בישראל ניתן להשקיע דרך מדד מעלה ESG, קרנות נאמנות ESG ישראליות, קרנות סל גלובליות ואג"ח ירוקות. הסכנה המרכזית היא Greenwashing (כביסה ירוקה), ולכן חשוב לבדוק את האחזקות בפועל, לחפש מתודולוגיה ברורה ואישורים מגופים מוכרים, ולא לשלם פרמיה מופרזת על שם ירוק.
ESG הוא ראשי תיבות של Environmental, Social, Governance, כלומר סביבה, חברה וממשל תאגידי. זו גישת השקעות שבוחנת חברות לא רק על פי ביצועיהן הפיננסיים, אלא גם לפי ההשפעה שלהן על הסביבה (פליטות פחמן, אנרגיה מתחדשת, ניהול פסולת), היחס לעובדים ולקהילה (תנאי עבודה, גיוון, פרטיות מידע) ואיכות הממשל התאגידי (הרכב הדירקטוריון, שקיפות דיווח, מניעת שחיתות, תגמול הנהלה). בעשור האחרון השקעות ESG הפכו מנישה שולית לזרם מרכזי עם טריליוני דולרים מושקעים ברחבי העולם.
הרעיון של השקעות מבוססות ערכים אינו חדש: כבר במאה ה-18 הקוואקרים סירבו להשקיע בסחר בעבדים, ובשנות ה-60 וה-70 משקיעים חרמו חברות שפעלו בדרום אפריקה של האפרטהייד. אך המושג ESG כפי שמכירים אותו היום נולד ב-2006, כשהאו"ם השיק את עקרונות ההשקעה האחראית (PRI). על עקרונות אלה חתומים היום מנהלי נכסים שמנהלים יותר מ-120 טריליון דולר.
חברות דירוג מתמחות מעניקות ציוני ESG לחברות ציבוריות: MSCI מדרגת בסולם AAA עד CCC לפי 37 נושאי מפתח ענפיים, Sustainalytics בסולם 0 עד 100 שבו נמוך נחשב טוב ומודד סיכון ESG לא-מנוהל, ו-S&P Global בסולם 0 עד 100 שבו גבוה נחשב טוב על בסיס שאלון שנתי. בישראל מדד מעלה מדרג חברות בדרגות פלטינום, זהב וכסף. בניגוד לדירוגי אשראי, שבהם S&P ו-Moody's מסכימים בכ-90% מהמקרים, דירוגי ESG של חברות שונות לעיתים סותרים זה את זה, כי כל חברת דירוג שוקלת פרמטרים שונים ומשתמשת במתודולוגיה אחרת. לכן אין להסתמך על דירוג אחד בלבד.
זו המחלוקת המרכזית, ויש שני מחנות. המחנה האופטימי טוען שחברות עם ציון ESG גבוה מנהלות סיכונים טוב יותר, נמנעות משערוריות ומתאימות לרגולציה עתידית, ומחקרים של MSCI מראים שחברות עם ESG גבוה הניבו תשואה מותאמת סיכון דומה או טובה יותר. המחנה הספקני טוען שסינון חברות מצמצם את יקום ההשקעה ופוגע בפיזור, ומצביע על כך שב-2022 חברות נפט וגז (ESG נמוך) הניבו תשואות מדהימות בעוד חברות "ירוקות" ירדו. המסקנה היא שאין הוכחה חותכת ש-ESG פוגע בתשואות ואין הוכחה חותכת שהוא משפר אותן, כלומר "לפחות לא מזיק".
בישראל קיימות כמה דרכים להשקיע לפי גישת ESG. מדד מעלה ESG כולל כ-100 חברות ישראליות מובילות באחריות תאגידית, וניתן להשקיע דרך קרנות סל עוקבות. קיימות גם קרנות נאמנות ESG ישראליות שמשלבות סינון, חלקן מחריגות חברות נשק, דלקים מאובנים או הימורים. בנוסף נגישות למשקיעים ישראלים קרנות סל על מדדי ESG עולמיים ובינלאומיים, שנסחרות בחו"ל ומצריכות חשבון מסחר בניירות ערך זרים. אפשרות נוספת היא אג"ח ירוקות: ממשלת ישראל הנפיקה אג"ח ירוקות ממשלתיות, וגם תאגידים ישראליים, בעיקר בתחומי התשתיות והנדל"ן המניב, הנפיקו אג"ח ירוקות קונצרניות.
Greenwashing (כביסה ירוקה) הוא מצב שבו חברה או קרן מציגות את עצמן כ"ירוקות" או "אחראיות" בעוד שבפועל הן עושות מעט מאוד. דוגמאות: קרן שמשווקת את עצמה כ-ESG אך מחזיקה 10% נפט וגז, או חברה שמפרסמת דו"ח קיימות מרשים בעוד שהמפעלים שלה מזהמים. כדי להתגונן חשוב לבדוק את האחזקות בפועל ולא רק את השם, לחפש אישורים מגופים מוכרים כמו PRI ו-EU Taxonomy, ולא להסתמך על שיווק בלבד.
כדי להעריך טענות ESG כדאי לבדוק כמה דברים: לעבור על רשימת האחזקות ולבחון אם הקרן באמת מחריגה חברות בעייתיות או רק "משקללת" ESG; לחפש מתודולוגיה ברורה, שכן קרן ESG רצינית מפרסמת בדיוק אילו חברות מודרות ולמה; להשוות לביצועי מדד רגיל, מכיוון שאם הקרן נראית זהה למדד הרגיל כנראה שה-ESG הוא רק תווית שיווקית; ולבדוק דמי ניהול, כי קרן ESG שגובה פרמיה של 0.5% מעבר לקרן רגילה צריכה להצדיק את ההבדל.
- PRI. "About the PRI" (הארגון הוקם עם האו"ם ועם גופי ההשקעה המוסדיים הגדולים בעולם ב-2006; כ-5,000 חתומים המנהלים 139.6 טריליון דולר) unpri.org ↗ ↩נבדק לאחרונה: 17/08/2026
- MSCI ESG Ratings Methodology msci.com ↗ ↩נבדק לאחרונה: 30/04/2026
- MSCI - ESG and Financial Performance msci.com ↗ ↩נבדק לאחרונה: 30/04/2026