הבנק סירב לפתוח לכם חשבון או הודיע על סגירה: מה מותר לו ואיך מערערים

ניהול חשבוןהבנק סירב לפתוח לכם חשבון או הודיע על סגירה: מה מותר לו ואיך מערערים

סירוב לפתוח חשבון אינו החלטה חופשית של הבנק. אילו נימוקים הפיקוח לא מקבל כסירוב סביר, מה חייב להופיע בתשובה בכתב תוך עשרה ימי עסקים, ואיך נראה מסלול הערעור עד לבית המשפט.

סירוב לפתוח חשבון עובר ושב שקלי אינו החלטה חופשית של הבנק. החוק אוסר סירוב בלתי סביר, והפיקוח על הבנקים קבע רשימה של נימוקים שלא יתקבלו כסבירים. אם קיבלתם סירוב, שלושה מהלכים עומדים לרשותכם: דרישת נימוק בכתב, פנייה לפיקוח, ותביעה. לסגירת חשבון קיים יש לוח זמנים נפרד.

ההבדל בין סירוב שאפשר להפוך לבין סירוב שיישאר על כנו נקבע כמעט תמיד באותה שאלה: מה בדיוק כתוב במכתב שקיבלתם. הדף הזה עובר על העילות אחת אחת, על המסמכים שמותר ואסור לבנק לדרוש, ועל סדר הפנייה בפועל.

מה בדיוק הבנק חייב לתת לכם?

שירות בסיסי אחד, ולא יותר מזה. סעיף 2(א) לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א-1981, קובע שתאגיד בנקאי לא יסרב סירוב בלתי סביר לקבל פיקדון כספי, לפתוח חשבון עובר ושב במטבע ישראלי ולנהלו כל עוד הוא ביתרת זכות לטובת הלקוח או כל עוד הלקוח עומד בתנאי ההסכם, ולמכור שיקים בנקאיים¹. באותו סעיף כתוב במפורש שאין חובה לתת שירות שיש בו משום מתן אשראי ללקוח. כלומר החוק מבטיח לכם דלת כניסה לתשתית התשלומים, לא מסגרת אשראי ולא הלוואה.

שתי הבהרות בחוק מצמצמות את מרחב התמרון של הבנק. הראשונה, סעיף 2(ב): התניית תנאים בלתי סבירים למתן שירות דינה כדין סירוב בלתי סביר¹. בקשה להפקיד סכום פתיחה גבוה או להעביר פעילות נוספת נבחנת אפוא באותה אמת מידה כמו סירוב חזיתי. השנייה, סעיף 17: הוראות החוק חלות על אף כל ויתור או הסכם נוגד¹, ולכן חתימה שלכם על מסמך שמוותר על הזכות אינה מועילה לבנק.

הוראת ניהול בנקאי תקין 422 של הפיקוח על הבנקים היא השכבה השנייה. היא נועדה להבהיר מהם המקרים שבהם לא תתקבל טענת סירוב סביר, וקובעת שאין לקבוע כללים גורפים ולמנוע שירותי תשלום בסיסיים רק בשל השתייכות הלקוח לסוג מסוים של לקוחות. כל בקשה נבחנת לגופה². הפיקוח על הבנקים הסביר שהעדכון נולד מפניות ציבור ומבקרה יזומה, שמהן עלה כי קבוצות אוכלוסייה נתקלות בחסמים כשהן מבקשות לנהל את חשבונן באמצעי תשלום בסיסיים⁶.

אילו נימוקי סירוב מוכרים כסבירים ואילו לא?

ארבעה נימוקים שנשמעים לעיתים קרובות בסניף פסולים במפורש, ושניים אחרים דווקא מוכרים כלגיטימיים. סעיף 5(א) להוראה 422 אוסר על הבנק לסרב לפתוח חשבון ביתרת זכות רק בשל היות הלקוח מוגבל לפי חוק שיקים ללא כיסוי, בהליך פשיטת רגל או חדלות פירעון, בעל עיקול על החשבונות, או צד להליך משפטי לגביית חוב מול בנק אחר, לרבות מי שהיה כזה בעבר². הטבלה מסדרת את העילות לפי מה שכל אחת מהן מחייבת מהבנק ומכם.

שתי השורות האחרונות דורשות דיוק. הוראה 422 מגדירה "לקוח" כיחיד שהוא תושב ישראל או עובד זר המתגורר בישראל כדין², ולכן רשימת העילות הפסולות שבה נכתבה עבור שתי הקבוצות האלה. האיסור הכללי על סירוב בלתי סביר שבחוק אינו מוגבל לתושבות¹. הוראה 411 מונה לקוח תושב חוץ ללא זיקה לישראל כגורם סיכון שיש להביא בחשבון במדיניות הכר את הלקוח³, וזה אינו אותו דבר כמו עילת סירוב.

אילו מסמכים הבנק לא רשאי לדרוש מכם?

שבעה סוגי מסמכים אסורים במפורש. סעיף 9 להוראה 422 קובע שמסמכים שאינם רלוונטיים להחלטה על פתיחת חשבון ביתרת זכות לא ייכללו בדרישה, ומונה במפורש: העתקי כתבי עיקול וצווי עיקול, אישור על יתרת חוב בהוצאה לפועל, אישור על סגירת חשבון שהלקוח ניהל בבנק אחר, אישור על אופן ההתנהלות בחשבון בבנק אחר, דפי חשבון קודם ממי שהצהיר שלא ניהל חשבון בעבר, הדוח השנתי הידוע כתעודת זהות בנקאית, ומסמכים הנדרשים לצורך מתן הטבות או אשראי בחשבון².

השורה האחרונה היא המעניינת. אתם מבקשים חשבון ביתרת זכות, לא אשראי, ולכן מסמכים שנועדו לתמחור אשראי אינם רלוונטיים לבקשה. אם הרשימה שקיבלתם כוללת אחד מהשבעה, יש לכם טענה מדידה שאפשר לצטט במספר סעיף.

מה קורה כשהסירוב נשען על הלבנת הון או על פעילות בקריפטו?

כאן העילה הופכת מסבירה ללא סבירה לפי פרט טכני אחד. סעיף 50 להוראה 411 מכיר בשלוש סיבות לסירוב סביר: אי היענות של הלקוח למסור פרטים הנדרשים, יסוד סביר לחשש שפעולה קשורה להלבנת הון או למימון טרור, ומקרה שבו ביצוע הליך הכר את הלקוח יוביל להפרת האיסור שבצו³. שימו לב לניסוח: החשש צריך להתייחס לפעולה, לא לענף שלם ולא לקבוצת לקוחות.

בפעילות במטבע וירטואלי הכלל מפורש עוד יותר. סעיף 87א להוראה 411 קובע שהתאגיד הבנקאי לא יסרב לתת שירותי תשלום אגב פעילות במטבע וירטואלי רק בשל היות מקור הפעילות קשור למטבעות וירטואליים, אם נותן השירות שהיה צד לפעילות מחזיק ברישיון מהממונה על רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון למתן שירות בנכס פיננסי בישראל³. באותו סעיף נקבע גם שכאשר היקף שירותי התשלום מסוג זה עולה על 100,000 ₪ בשנה, על הבנק לברר עם הלקוח את מקור הכספים ששימשו לרכישת המטבע ואת נתיב המטבע הווירטואלי³.

כמה זמן יש לבנק להחליט, ומה חייב להופיע בתשובה?

עשרה ימי עסקים^°, והתשובה חייבת להיות בכתב ומנומקת. סעיף 7(א) להוראה 422 קובע שהתאגיד הבנקאי ימסור ללקוח את החלטתו בבקשה בכתב, תוך פירוט הנימוקים להחלטה, בכפוף לכל דין, ובתוך עשרה ימי עסקים ממועד הגשת הבקשה, ממועד קבלת המסמכים או ממועד ההגעה לסניף, לפי המאוחר מביניהם².

לפני זה יש שלב שקל לוותר עליו. אם הבנק אינו מוסר את ההחלטה במעמד הגשת הבקשה, סעיף 6 מחייב אותו למסור לכם באותו מועד אישור בכתב שכולל את שמכם, את שם הבנק ומספר הסניף, את מועד הגשת הבקשה, ואת פירוט המסמכים שנדרשים לבחינתה². האישור הזה הוא שמקבע את תאריך ההתחלה של הספירה, ובלעדיו קשה להוכיח מתי הוגשה הבקשה בכלל.

בבקשה מקוונת שהבנק התנה את המשך בחינתה בהגעה לסניף, סעיף 6א מחייב אותו לעדכן אתכם על הצורך להגיע ולפרט אילו מסמכים נחוצים². אותו היגיון חל על שירותי תשלום בחשבון קיים: סירוב לבקשה לקבל כרטיס לחיוב מיידי, כרטיס למשיכת מזומן, הרשאה לחיוב חשבון או ביצוע פעולות בערוצי בנקאות בתקשורת נמסר גם הוא בכתב ומנומק תוך עשרה ימי עסקים².

לאן פונים כשהתשובה לא מספקת?

בשלושה שלבים, ובסדר הזה בדיוק. השלב הראשון הוא נציב תלונות הציבור בבנק, שחייב להשיב בכתב בתוך 45 ימים^°, ובנסיבות מסוימות בתוך 60 ימים ועל כך הוא מודיע בכתב⁵. רק אחריו אפשר לפנות ליחידה לפניות הציבור ולבקרה צרכנית בפיקוח על הבנקים, שפועלת מכוח סעיף 16 לחוק¹, ואפשר לפנות אליה גם אם לא התקבל מענה בתוך 45 הימים⁵.

לשלב השני יש שיניים אמיתיות. אם התלונה נמצאת מוצדקת, הפיקוח שולח לבנק מכתב הדורש תיקון ליקוי, והבנקים חייבים למלא אחר החלטות היחידה. הפונים עצמם אינם מחויבים להן ויכולים להמשיך לבית המשפט⁵. השלב השלישי נשען על סעיף 15 לחוק, שקובע שנזק שנגרם בעבירה על הוראות החוק דינו כדין נזק שמותר לתבוע עליו פיצויים לפי פקודת הנזיקין, בין אם הנזק ישיר או עקיף ובין אם היה חסרון כיס או מניעת רווח¹.

הבנק הודיע על סגירת החשבון: כמה זמן יש לכם להיערך?

45 ימים ממסירת ההודעה, וזה קבוע בחוק ולא במדיניות הבנק. סעיף 6(ב) לחוק שירותי תשלום, התשע"ט-2019, קובע שנותן שירותי תשלום רשאי לסיים חוזה שירותי תשלום בכל עת בהודעה בכתב ללקוח, ושמועד הסיום יהיה בתום 45 ימים מיום מסירת ההודעה, אלא אם ההודעה נקבה מועד מאוחר יותר בהתאם לתנאי החוזה, או שהתקיימו נסיבות חריגות המצדיקות סיום מיידי⁴.

לצד לוח הזמנים יש חובת הנמקה. כשהבנק מחליט להפסיק את שירותי התשלום הבסיסיים, כולם או חלקם, סעיף 11(ו) להוראה 422 מחייב אותו לפרט בהודעה ללקוח את הנימוקים להחלטתו, ומועד ההודעה נקבע לפי אותו סעיף 6(ב) לחוק שירותי תשלום². הכיוון ההפוך מהיר בהרבה: סגירה ביוזמתכם נכנסת לתוקף בתום חמישה ימי עסקים מהמועד שבו השלמתם את הפעולות הדרושות לסגירה כפי שנקבעו בחוזה⁴.

מה קורה כשהערעור נכשל בלי שנגעו בגוף העניין?

ברוב המקרים בגלל אחד מארבעה חסמים שאין להם קשר לצדקת הטענה. שלושה מהם נמצאים בכללי הטיפול עצמם, והרביעי נמצא בחוק ומאפשר לבנק להפוך סירוב לסביר מראש.

הבנק אינו רשאי לסרב סירוב בלתי סביר לפתוח חשבון עובר ושב במטבע ישראלי ולנהלו כל עוד הוא ביתרת זכות, לפי סעיף 2(א) לחוק הבנקאות (שירות ללקוח). הוראה 422 של הפיקוח על הבנקים פוסלת ארבעה נימוקים: הגבלה בשיקים, הליך חדלות פירעון, עיקול והליך גבייה מול בנק אחר, בהווה או בעבר. ההחלטה חייבת להימסר בכתב ומנומקת תוך עשרה ימי עסקים. סגירה ביוזמת הבנק נכנסת לתוקף בתום 45 ימים ממסירת ההודעה בכתב.