IFRS: התקינה החשבונאית שישראל חייבת בה מאז 2008
מערכת התקנים שמאפשרת להשוות דוח של חברה ישראלית לחברה בריטית או שוודית, אבל לא תמיד לאמריקאית.
בקצרה
IFRS: ההגדרה והמקור
IFRS הוא אוסף תקני דיווח כספי בינלאומיים שפותח על ידי IASB (International Accounting Standards Board), גוף עצמאי שיושב בלונדון ומחליף את ה-IASC הישן. התקנים נקראים IFRS כשהם מפורסמים חדשים, ו-IAS כשמדובר בתקנים מהתקופה הקודמת שעדיין בתוקף.1 קרן ה-IFRS מנהלת פרופילי אימוץ מלאים ל-170 מדינות ואזורי שיפוט, וברובם הגדול התקינה הבינלאומית היא הבסיס לדיווח של חברות ציבוריות.10 ארצות הברית היא החריג הבולט: ה-SEC מחייב מנפיקים מקומיים לדווח לפי US GAAP, ומתיר אך לא מחייב מנפיקים זרים לדווח לפי IFRS כפי שפורסמו על ידי ה-IASB.9
בישראל ההחלטה לא התקבלה ברשות ניירות ערך אלא במוסד הישראלי לתקינה בחשבונאות. הוועדה המקצועית שלו החליטה בנובמבר 2005, ובתקן חשבונאות מספר 29 מיולי 2006 נקבע שישויות הכפופות לחוק ניירות ערך התשכ"ח-1968 ומחויבות לדווח לפי תקנותיו יערכו את דוחותיהן הכספיים לפי IFRS לתקופות שמתחילות מ-1 בינואר 2008, עם אפשרות ליישום מוקדם בדוחות שפורסמו אחרי 31 ביולי 2006. המעבר עצמו נעשה לפי IFRS 1 בדבר אימוץ לראשונה, כלומר הכנת יתרות פתיחה מותאמות ודוחות השוואתיים לפי הכללים החדשים.2
איך IFRS עובד בישראל?
החובה חלה על כל התאגידים הכפופים לחוק ניירות ערך, אבל יש שלושה חריגים שחשוב להכיר: תאגידים בנקאיים וחברות כרטיסי אשראי, שכפופים להוראות הדיווח של הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל; גופים פיננסיים אחרים שכפופים לרשות שוק ההון, שאצלם מועד התחילה של IFRS 17 ובעקבותיו IFRS 9 נדחה ל-1 בינואר 2025; וחלק מהחברות ברישום כפול, שרשאיות להגיש בישראל את הדוחות כפי שהוגשו בבורסה הזרה. חברות פרטיות אינן חייבות ב-IFRS ורשאיות לדווח לפי התקינה הישראלית, שמבוססת על IFRS אך אינה זהה לה.3
הבנקים הישראליים אינם מדווחים לפי IFRS
זו אחת הטעויות הנפוצות בקריאת דוחות בישראל. תאגידים בנקאיים נדרשים לפרסם דוחות שנתיים ורבעוניים לציבור הערוכים לפי הוראות הדיווח לציבור של המפקח על הבנקים. הוראות אלה מאמצות בעיקרן את כללי הדיווח החלים על בנקים מובילים בארצות הברית: תקני ה-FASB, הוראות הדיווח של המפקחים על בנקים בארה"ב והוראות הדיווח של ה-SEC.4 המשמעות המעשית: השוואת שורת רווח של בנק ישראלי לשורת רווח של חברה ריאלית ישראלית היא השוואה בין שתי מסגרות דיווח שונות, לא בין שתי חברות באותה שפה חשבונאית.
נקודה נוספת שמפתיעה רבים: בישראל אין תהליך אימוץ או אישור פורמלי לתקן חדש. לפי תקנות ניירות ערך (דוחות כספיים שנתיים) מ-2010 ותקן חשבונאות 29, תקני IFRS חלים בישראל כפי שפורסמו על ידי ה-IASB ובאותו מועד תחילה, ואין צורך באימוץ ייעודי. התקנים מתורגמים לעברית בידי המוסד הישראלי לתקינה בחשבונאות, שוועדת ביקורת התרגום שלו אושרה על ידי ה-IASB.3 מעל לתקני ה-IFRS, דוח של חברה ישראלית כפוף גם לדרישות הגילוי של תקנות ניירות ערך, ולכן חוות דעת רואה החשבון מצהירה על עמידה בשתי המסגרות גם יחד.3
דוגמה: איך IFRS 16 שינה מאזן בלי שהעסק השתנה
IFRS 16 בדבר חכירות פורסם בינואר 2016 ונכנס לתוקף לתקופות דיווח שנתיות שמתחילות ב-1 בינואר 2019 ואילך. הוא חייב חוכר להכיר כמעט בכל חכירה: נכס זכות שימוש שמייצג את הזכות להשתמש בנכס החכור, והתחייבות חכירה שמייצגת את המחויבות לשלם דמי חכירה.7
נניח רשת קמעונאית ישראלית ששוכרת עשרות חנויות בחוזים ארוכים. עד 2018 דמי השכירות הופיעו כהוצאה שוטפת בדוח רווח והפסד ותו לא. משנת 2019 אותם חוזים בדיוק מייצרים נכס והתחייבות במאזן. סך המאזן גדל, יחס החוב למאזן משתנה, ומבנה ההוצאה עובר מהוצאת שכירות אחת להוצאות פחת ומימון נפרדות. שום דבר בעסק לא השתנה: אותן חנויות, אותם חוזים, אותם תזרימי מזומנים. המסקנה למשקיע: לפני שמסיקים מסקנה מהשוואת יחסים פיננסיים בין שנים, בודקים אם באמצע התקופה נכנס לתוקף תקן חדש.
IFRS מול US GAAP: ההבדלים המרכזיים
משקיע ישראלי שמשווה חברות ישראליות לחברות אמריקאיות חייב להבין את הפער בין שתי התקינות. אלו ההבדלים הבולטים ביותר:
- שיטת מלאי: IAS 2 מתיר רק זיהוי ספציפי לפריטים שאינם ניתנים להחלפה, ונוסחת "ראשון נכנס ראשון יוצא" (FIFO) או עלות ממוצעת משוקללת לפריטים בני החלפה. שיטת LIFO אינה מותרת כלל, בעוד ש-US GAAP מאפשר אותה. בתקופות אינפלציה זה יוצר הבדל גדול ברווח המדווח.5
- מחקר ופיתוח: IAS 38 מחייב להכיר בהוצאות מחקר כהוצאה שוטפת, ומאפשר להוון הוצאות פיתוח רק כשהן עומדות בקריטריונים מוגדרים. זה הופך את הגבול בין "מחקר" ל"פיתוח" לשאלה חשבונאית עם השפעה ישירה על הרווח המדווח.6
- חכירות: IFRS 16 חייב חוכרים להכיר בנכס זכות שימוש ובהתחייבות חכירה כמעט בכל חכירה, החל מתקופות דיווח שנתיות שמתחילות ב-1 בינואר 2019. התקן האמריקאי המקביל דומה ברוחו אך אינו זהה בסיווג ההוצאה.7
- הכרה בהכנסה: IFRS 15 פורסם במאי 2014, נכנס לתוקף ב-1 בינואר 2018, והחליף גישות ענפיות במודל אחיד בן חמישה שלבים: זיהוי החוזה, זיהוי מחויבויות הביצוע, קביעת מחיר העסקה, הקצאתו למחויבויות הביצוע, והכרה בהכנסה כשמחויבות ביצוע מקוימת.8
הרבה מדריכים עדיין כותבים שחברה ישראלית שנסחרת גם בארה"ב מפרסמת התאמה (reconciliation) בין IFRS ל-US GAAP בטופס 20-F. זה כבר לא נכון: בשנת 2007 פרסם ה-SEC כלל סופי שביטל את הדרישה ממנפיקים פרטיים זרים לבצע התאמה ל-US GAAP, כאשר דוחותיהם ערוכים לפי IFRS כפי שפורסמו על ידי ה-IASB.9 דווקא בכיוון ההפוך קיימת חובת התאמה בישראל: חברת הייטק שעומדת בתנאים מסוימים במועד ההנפקה לציבור רשאית לדווח לפי US GAAP, ואם היא עושה זאת היא נדרשת לגלות התאמה ל-IFRS.3
טעויות נפוצות
ארבע טעויות חוזרות: השוואת רווח של חברה שמדווחת ב-IFRS לרווח של חברה שמדווחת ב-US GAAP בלי לקרוא קודם את ביאורי המדיניות החשבונאית, כשההבדלים במלאי, בהיוון פיתוח ובחכירות יכולים לשנות את התמונה; הנחה ש-IFRS קבוע, בעוד שתקנים משתנים ולפעמים שינוי אחד מעביר הכנסה או הוצאה בין תקופות; דילוג על ביאור "שינויים במדיניות חשבונאית", שהוא המקום שבו חברות מדווחות על אימוץ תקן חדש ועל תיקון רטרואקטיבי של נתונים; והנחה שכל חברה ישראלית ציבורית מדווחת ב-IFRS, בעוד שהבנקים וחברות כרטיסי האשראי מדווחים לפי הוראות המפקח על הבנקים.4
טיפים מעשיים
בהשוואת חברות ממדינות שונות, ודאו שכולן מדווחות לפי אותה מסגרת דיווח, ואם לא, קראו את ביאורי המדיניות לפני שמשווים מספרים. עקבו אחרי שינויי תקנים דרך אתר קרן ה-IFRS, שבו מפורסמים התקנים ומועדי התחילה שלהם. תקן חדש יכול להשפיע ישירות על מודל ההערכה שלכם. ולמדו את התקנים החשובים ביותר לענף שאתם מתעניינים בו: לתעשייה IAS 2 (מלאי), לנדל"ן IAS 40 (נדל"ן להשקעה), לקמעונאות ותשתיות IFRS 16 (חכירות), ולחברות תוכנה IFRS 15 (הכרה בהכנסה). לבנקים ישראליים אל תחפשו את IFRS 9, כי הם אינם מדווחים לפי התקינה הבינלאומית מלכתחילה.4
יתרונות וחסרונות
יתרונות: שפה משותפת ברוב אזורי השיפוט בעולם שמאפשרת השוואה בינלאומית של חברות מאותה תעשייה; עדכון תדיר שמתאים את התקינה לעולם עסקי משתנה; ישימה במגוון גדלים של חברות, מחברות קטנות וצומחות ועד לענקיות בינלאומיות.10
חסרונות: מורכבות גוברת עם תקנים חדשים הופכת את היישום ליקר ולזמן-רב במיוחד בחברות קטנות; יישום התקנים משאיר מקום לפרשנות, ולכן חברות דומות יכולות להציג תוצאות שונות על אותה פעילות כלכלית; והתמונה בישראל אינה אחידה, שכן חלק מהחברות ברישום כפול רשאיות להגיש כאן את הדוחות כפי שהוגשו בבורסה הזרה, לרבות לפי US GAAP, ולכן שתי חברות שנסחרות זו לצד זו בתל אביב אינן בהכרח מדווחות באותה מסגרת.3
חשוב לדעת
IFRS אינו חוק מקומי ישראלי. הוא נכנס לתוקף בישראל דרך תקן חשבונאות 29 של המוסד הישראלי לתקינה בחשבונאות ותקנות ניירות ערך (דוחות כספיים שנתיים) מ-2010, והוא אינו מחליף את תקנות ניירות ערך. תקנות הדיווח המקומיות מוסיפות דרישות גילוי מעל ומעבר ל-IFRS, ולכן חוות דעת רואה החשבון והביאור על בסיס ההצגה מצהירים על עמידה גם בתקני ה-IFRS כפי שפורסמו על ידי ה-IASB וגם בדרישות הגילוי של תקנות ניירות ערך. דוח של חברה ישראלית כפוף אפוא לשני רבדים מקבילים, ושניהם מחייבים באותה מידה.3
IFRS הוא תשתית הדיווח הכספי של רוב החברות הציבוריות בישראל ובעולם, וזה היתרון הגדול של התקינה הבינלאומית: מי שלמד לקרוא דוח אחד יכול לקרוא דוחות ממדינות רבות. אבל היתרון הזה מותנה בשאלה אחת שכדאי לשאול לפני כל השוואה: באיזו מסגרת דיווח החברה שמולי מדווחת בפועל. הבנת היסודות והמודעות לשינויי תקנים ולחריגים המקומיים הן חובה למי שרציני בקריאת דוחות כספיים.
בדקו את עצמכם
חברה ישראלית מדווחת רווח נקי גבוה מחברה אמריקאית מאותו ענף. האם אפשר להסיק מיד שהיא רווחית יותר?
כדי לראות איך תקני IFRS מתורגמים לשורות הקונקרטיות במאזן, בדוח רווח והפסד ובדוח תזרים המזומנים, אפשר להעמיק במדריך שלנו על קריאת דוחות כספיים וניתוח פונדמנטלי, שמראה כיצד מפרקים דוח הבנוי לפי IFRS למסקנות על שווי החברה ואיכותה.
שאלות נפוצות
לתקופות שמתחילות מ-1 בינואר 2008. ההחלטה התקבלה בוועדה המקצועית של המוסד הישראלי לתקינה בחשבונאות בנובמבר 2005, ועוגנה בתקן חשבונאות מספר 29 שפורסם ביולי 2006. התקן חל על ישויות הכפופות לחוק ניירות ערך התשכ"ח-1968 ומחויבות לדווח לפי תקנותיו, והתיר יישום מוקדם בדוחות שפורסמו אחרי 31 ביולי 2006. המעבר בוצע לפי IFRS 1 בדבר אימוץ לראשונה, כלומר הכנת יתרות פתיחה מותאמות ודוחות השוואתיים לפי הכללים החדשים.
לא. תאגידים בנקאיים וחברות כרטיסי אשראי מדווחים לפי הוראות הדיווח לציבור של המפקח על הבנקים בבנק ישראל, והוראות אלה מאמצות בעיקרן את כללי הדיווח החלים על בנקים מובילים בארצות הברית: תקני ה-FASB, הוראות המפקחים על בנקים בארה"ב והוראות ה-SEC. גופים פיננסיים אחרים שכפופים לרשות שוק ההון כן נדרשים ל-IFRS, אך אצלם מועד התחילה של IFRS 17 ובעקבותיו IFRS 9 נדחה ל-1 בינואר 2025. לכן, כשמשווים דוחות של גופים פיננסיים ישראליים, השאלה הראשונה היא באיזו מסגרת דיווח כל אחד מהם מדווח.
IAS (International Accounting Standards) הם תקנים שפורסמו על ידי ה-IASC, הגוף הקודם, והם עדיין בתוקף. IFRS הם תקנים חדשים שפורסמו על ידי ה-IASB, הגוף הנוכחי. שניהם חלק מאותה תקינה כוללת, והשימוש במונח IFRS מתייחס בדרך כלל למכלול המלא, כולל ה-IAS הישנים שלא בוטלו.
לא חייבות. חברות פרטיות רשאיות לבחור בין IFRS המלא לבין התקינה הישראלית של המוסד הישראלי לתקינה בחשבונאות, שמבוססת על IFRS אך אינה זהה לה. בנוסף, תקן חשבונאות ישראלי מספר 32 מיולי 2010, שנכנס לתוקף ב-1 בינואר 2011, אימץ את תקן ה-IFRS for SMEs ומאפשר לחברות שאינן חייבות ב-IFRS ליישם אותו, אך מרצון ולא כחובה. חלק מהחברות הפרטיות בוחרות ב-IFRS המלא משיקולי אמון מול משקיעים, בנקים ונושים, ובמיוחד חברות שמתכננות הנפקה עתידית.
תקנים חדשים מפורסמים על ידי ה-IASB לאחר תהליך התייעצות ציבורי, ולרוב קיים פער של שנתיים עד שלוש בין הפרסום ליישום בפועל. בישראל אין תהליך אישור או אימוץ פורמלי: לפי תקנות ניירות ערך (דוחות כספיים שנתיים) מ-2010 ותקן חשבונאות 29, תקן חדש או מתוקן חל כפי שפורסם על ידי ה-IASB ובאותו מועד תחילה, בלי צורך בהליך אימוץ מקומי. המוסד הישראלי לתקינה בחשבונאות אחראי על תרגום התקנים לעברית, וועדת ביקורת התרגום שלו אושרה על ידי ה-IASB.
- IFRS Foundation (IASB). "IFRS Standards Navigator" ifrs.org ↗ ↩נבדק לאחרונה: 30/04/2026
- המוסד הישראלי לתקינה בחשבונאות. "תקן חשבונאות מספר 29: אימוץ תקני דיווח כספי בינלאומיים (IFRS)", יולי 2006 (החלטת הוועדה המקצועית מנובמבר 2005, חובה לתקופות המתחילות ב-1 בינואר 2008, אימוץ מוקדם לדוחות שפורסמו אחרי 31 ביולי 2006, ומעבר לפי IFRS 1)(2006) iasb.org.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 12/08/2026
- IFRS Foundation. "IFRS Accounting Standards—Application Around the World, Jurisdictional Profile: Israel" (עודכן 22 ביוני 2023): חובת IFRS לתאגידים הכפופים לחוק ניירות ערך, החרגת תאגידים בנקאיים וחברות כרטיסי אשראי, דחיית IFRS 17 ו-IFRS 9 לגופים שבפיקוח רשות שוק ההון ל-1.1.2025, היעדר הליך אימוץ פורמלי, חובת התאמה ל-IFRS בחברת הייטק המדווחת לפי US GAAP, ותקן ישראלי 32 בדבר IFRS for SMEs(2023) ifrs.org ↗ ↩נבדק לאחרונה: 12/08/2026
- בנק ישראל, הפיקוח על הבנקים. "הוראות הדיווח לציבור": תאגידים בנקאיים מדווחים לפי הוראות המפקח על הבנקים, המאמצות בעיקרן את כללי הדיווח החלים על בנקים מובילים בארה"ב (תקני FASB, הוראות המפקחים על בנקים בארה"ב והוראות ה-SEC) boi.org.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 12/08/2026
- IFRS Foundation. "IAS 2 Inventories": זיהוי ספציפי לפריטים שאינם בני החלפה, ונוסחת FIFO או עלות ממוצעת משוקללת לפריטים בני החלפה (LIFO אינה מותרת) ifrs.org ↗ ↩נבדק לאחרונה: 12/08/2026
- IFRS Foundation. "IAS 38 Intangible Assets": הוצאות מחקר מוכרות כהוצאה, והוצאות פיתוח מהוונות רק בעמידה בקריטריונים מוגדרים ifrs.org ↗ ↩נבדק לאחרונה: 12/08/2026
- IFRS Foundation. "IFRS 16 Leases": פורסם בינואר 2016, בתוקף לתקופות דיווח שנתיות המתחילות ב-1 בינואר 2019 ואילך, ומחייב חוכר להכיר בנכס זכות שימוש ובהתחייבות חכירה(2016) ifrs.org ↗ ↩נבדק לאחרונה: 12/08/2026
- IFRS Foundation. "IFRS 15 Revenue from Contracts with Customers": פורסם במאי 2014, בתוקף מ-1 בינואר 2018, ומודל חמשת השלבים להכרה בהכנסה(2014) ifrs.org ↗ ↩נבדק לאחרונה: 12/08/2026
- IFRS Foundation. "IFRS Accounting Standards—Application Around the World, Jurisdictional Profile: United States of America": ה-SEC מחייב מנפיקים מקומיים ב-US GAAP ומתיר (ואינו מחייב) מנפיקים פרטיים זרים לדווח לפי IFRS כפי שפורסמו על ידי ה-IASB, ובשנת 2007 פרסם כלל סופי שביטל את חובת ההתאמה ל-US GAAP ifrs.org ↗ ↩נבדק לאחרונה: 12/08/2026
- IFRS Foundation. "Use of IFRS Accounting Standards by jurisdiction": פרופילי אימוץ מלאים ל-170 מדינות ואזורי שיפוט ifrs.org ↗ ↩נבדק לאחרונה: 12/08/2026
מושגים קשורים
תקני החשבונאות האמריקאים שעומדים מול IFRS. חברות ישראליות כפולות רישום נדרשות להכיר את שתי התקינות.
מבנהו של המאזן נקבע לפי IAS 1, חלק בלתי נפרד ממערכת ה-IFRS שקובעת את צורת ההצגה של הדוח.
דוח הרווח וההפסד של חברה ציבורית בישראל בנוי לפי IAS 1, עם עדכונים מתקנים חדשים כמו IFRS 15 ו-IFRS 16.
מבנה דוח התזרים נקבע לפי IAS 7. שלוש הפעילויות (תפעול, השקעה ומימון) מופיעות באותו סדר בכל דוח IFRS בעולם.
מייסד
נכתב ונבדק על ידי מערכת מידע-הון
השקעתי שנים בהייטק ובשוק ההון. ניהלתי בעצמי את הפנסיה, הביטוחים וההשקעות שלי, של המשפחה ושל החברים, ובמקביל אני מוביל קהילת משקיעים פעילה כבר שנים. כל ערך במידע-הון מתורגם ישירות מהחוק והרגולציה לעברית קריאה, כדי שהמסמך הבא שיגיע אליך בדואר יהיה מובן. גם בעשר וחצי בלילה.
תחומי מומחיות