הטיית התוצאה
אם הימרתם הכל על ביטקוין ב-2017 והרווחתם, לא "צדקתם". פשוט הסתירה עליכם תוצאה חיובית.
בקצרה
הטיית התוצאה: ההגדרה הבסיסית
הטיית התוצאה מגיעה מהמחקר הקלאסי של Baron ו-Hershey משנת 1988. הם הציגו לנבדקים החלטה רפואית (האם לבצע ניתוח) עם תיאור זהה של הסיכונים, אבל חלק מהנבדקים ראו את ההחלטה מסתיימת בטוב וחלק ברע. הנבדקים שראו תוצאה חיובית דירגו את ההחלטה כנכונה יותר, למרות שהנתונים שהיו זמינים בזמן ההחלטה היו זהים. המסקנה: אנחנו לא מסוגלים להפריד בין איכות התהליך לבין התוצאה בפועל.1
בהשקעות, זה גורם לכך שהחלטה מסוכנת שהצליחה נחשבת "חכמה" והחלטה סולידית שנכשלה נחשבת "טיפשית", בלי קשר לאיכות הניתוח מראש. משקיעים ישראליים שהשקיעו בטבלאות היי-טק כמו Wix ו-Mobileye בהנפקה נחשבים בדיעבד "חכמים", למרות שההחלטה בזמן אמת הייתה חלק ממגמה כללית של השקעה בחברות ישראליות בהנפקה, שרבות מהן נכשלו. סיפורי ההצלחה שעברו לתודעה הציבורית הם החריגים, לא הכלל.
איך הטיית התוצאה פועלת על למידה?
המוח שלנו מחפש סיבתיות פשוטה בין פעולה לתוצאה. כשההחלטה הייתה מוצלחת, נוצרת תחושה של "אני צדקתי", שמחזקת את המשקל של שיקולי ההחלטה שהובילו אליה. כשההחלטה נכשלה, המשקל מופחת. על פני זמן, המשקיע מפתח "היסטוריה" של החלטות שלכאורה הוכיחו את עצמן, אבל ההיסטוריה הזו מעוותת על ידי הטיית התוצאה.2
התוצאה היא שהמשקיע מחזיק באמונות על היכולות שלו שאינן תואמות לאיכות התהליך. זו גם הסיבה שכתבות על "המשקיעים שהרוויחו מיליונים בביטקוין" מייצרות ציפיות לא רציונליות. סיפורי ההצלחה של משקיעים ישראלים שהרוויחו ממטבעות מבוזרים ב-2020 עד 2021 פורסמו בהרחבה. רוב האנשים שעשו אותו דבר ונכשלו לא קיבלו כיסוי תקשורתי, וזה מעצים את ההטיה הציבורית כלפי מעלה ויוצר תחושה שהצלחה היא נורמה.
דוגמה: 50,000 ש"ח במניה בודדת
משקיעה ישראלית בת 33 שמה 50,000 ש"ח במניית חברה קטנה אחרי מחקר של שעה. המניה עולה 40% בתוך שישה חודשים. הכסף הופך ל-70,000 ש"ח. היא רואה בהחלטה "גאונות" ומגדילה פוזיציה ל-120,000 ש"ח במניה דומה אחרת. תוך שנה, המניה השנייה יורדת 30%, והכסף הופך ל-84,000 ש"ח.
כאן הטיית התוצאה משחקת באופן חד: הראשון הוכיח לה יכולת שלא באמת הייתה קיימת, והשני הראה ללא ספק את התנודתיות של סיכון שלא הבינה. הערכת התהליך: בשתי ההחלטות, המחקר היה שעה בלבד, לא היה מודל להערכת שווי, ולא הייתה תזה ברורה. איכות ההחלטה הייתה בדיוק זהה בשתיהן. רק התוצאה הייתה שונה.
משקיעה ששומרת יומן השקעות הייתה רואה את הבעיה כבר אחרי ההחלטה הראשונה ומבינה שהצלחה חד-פעמית היא לא אישור לתהליך. במקום זאת, היא למדה מהתוצאה החיובית את השיעור הלא נכון, והשלימה את הלמידה רק אחרי שההפסד מחק את הרווח הקודם.
איך להפריד תהליך מתוצאה
אנני דיוק, שחקנית פוקר מקצועית לשעבר ופסיכולוגית, כתבה על העיקרון בספרה "Thinking in Bets". הכלי שהיא מציעה: לכל החלטה, הפרידו בין איכות התהליך (בסקאלה של 0 עד 10) לבין איכות התוצאה (באותה סקאלה) ורשמו את שניהם ביומן השקעות. ניתוח התהליך עונה על שאלות:
- האם אספתי את המידע הנכון? האם בדקתי דוחות כספיים, הבנתי את מודל העסקי, וראיתי את המתחרים? או שזה היה רק "טיפ מחבר"?
- האם חישבתי הסתברויות? כמה אני מוכנ/ה להפסיד? מה תוחלת הרווח? מה התרחיש הגרוע ביותר? החלטה בלי תרחישים היא לא החלטה, זה הימור.
- האם הייתה לי תזה ברורה? למה דווקא המניה הזאת, ולא אחרת? למה עכשיו, ולא בעוד חודש? אם אני לא יכול/ה לענות על שתי השאלות האלה, התזה לא ברורה.
- האם הבנתי את הסיכון? מה יכול להשתבש? איך הפוזיציה הזאת משתלבת בתיק הכללי? האם יש לי תנאי יציאה ברורים?
ניתוח התוצאה פשוט יותר: האם עשיתי רווח או הפסד? התאמה של שניהם לאורך זמן תגלה האם אתם משקיעים מיומנים (תהליך טוב שמוביל לתוצאה טובה לרוב) או פשוט מזל (תהליך שונה מתוצאה באופן חוזר). הכלי הזה הוא לב הלמידה ממשקיעים מקצועיים, והוא מה שמבדיל בין שיפור אמיתי לבין רדיפה אחרי תוצאות אקראיות.
טעויות נפוצות
מסקנה שהחלטת השקעה הייתה נכונה כי הרווחתם כסף עליה. הרווח יכול להיות מזל, לא מיומנות. שיפוט משקיעים אחרים לפי התוצאות שלהם בלבד: חבר שהרוויח מביטקוין לא בהכרח "חכם", הוא היה ב-long של סיכון גבוה בזמן שמזל שיחק לטובתו. הגדלת פוזיציה אחרי הצלחה בלי בחינה של התהליך: זה בדיוק איך בועות נוצרות, כשכולם "הצליחו" בשלב הראשון, וגם המשקיעים הגרועים ביותר הולכים לעוד סיבוב. ויתור על אסטרטגיה טובה בגלל הפסד חד-פעמי: הפסד יכול לבוא גם כשאיכות התהליך הייתה מעולה, וזה חלק מסיכון טבעי.
טיפים מעשיים
ביומן ההשקעות שלכם, לכל החלטה רשמו שני ציונים: איכות התהליך (0 עד 10) ואיכות התוצאה (0 עד 10). בסוף השנה, בדקו את המתאם ביניהם. לפני החלטה, שאלו את עצמכם: "האם הייתי מרוצה מההחלטה הזו אם הייתי מבצע אותה 100 פעמים והתוצאה הממוצעת הייתה X?". זה מעביר אתכם מתוצאה יחידה לתוחלת. אל תחקרו את עצמכם רק כשאתם מפסידים. בדקו את החלטות הרווח באותה עומק. פעמים רבות ההצלחות חושפות תהליך יותר גרוע מהכישלונות. עקבו אחרי מבצעים של "משקיעים מצליחים" בתקשורת בזהירות: התוצאות שלהם יכולות להיות מזל, לא מיומנות.
חשוב לדעת
בהשקעות לטווח ארוך של 10 עד 30 שנה, איכות התהליך והתוצאה מתכנסות: תהליך טוב ברוב הזמן מביא לתוצאה טובה. אבל בטווח קצר (ימים, שבועות, חודשים), המתאם נמוך. הטיית התוצאה גורמת לנו להסיק מטווח קצר מסקנות שלא שרירות לטווח הארוך. זה משנה את החוויה מ"אני מרוויח, סימן שאני טוב" ל"אני מרוויח, צריך לבחון אם זה מזל או שיטה".
שורה תחתונה
הטיית התוצאה היא הסיבה שסיפורי הצלחה פיננסיים יוצרים ציפיות כוזבות ומדחיפים משקיעים לקחת יותר סיכון ממה שהם יכולים להסתדר איתו. הכלי להתמודדות הוא הפרדה מקצועית בין תהליך לתוצאה, בדיוק כפי שעושים שחקני פוקר מקצועיים. זה שינוי מנטליות שמבדיל בין משקיע אקראי לבין משקיע ממוקד תהליך.
שאלות נפוצות
טעות של שפיטת החלטה לפי התוצאה שלה במקום לפי איכות התהליך. אם החלטה מסוכנת הובילה לרווח, היא נחשבת "נכונה", גם אם בפועל היא לא הייתה מבוססת. ההפך נכון גם לגבי החלטה סולידית שנכשלה.
הטיית חכמה שבדיעבד אומרת "ידעתי שזה יקרה". הטיית התוצאה אומרת "זה קרה, לכן ההחלטה הייתה נכונה". אין חיוב לידיעה מראש, רק הערכה רטרואקטיבית של איכות ההחלטה לפי התוצאה.
ציונים של 0 עד 10 על שאלות כמו: האם הייתה תזה ברורה? האם חישבתי הסתברויות? האם הבנתי את הסיכון? האם יש תנאי יציאה ברורים? ככל שהציון גבוה יותר, התהליך טוב יותר.
לא בהכרח. בטווח קצר, גם תהליכים גרועים יכולים להביא לרווח. רק אחרי 10 או יותר החלטות אפשר לראות אם יש מתאם אמיתי בין תהליך לתוצאה. מדגם קטן לא מספיק כדי להסיק.
היא חוסמת למידה כי היא מחזקת אמונות שגויות. אם "הרווחתי ולכן צדקתי", אין למה ללמוד. הפרדת תהליך מתוצאה פותחת את הלמידה ומאפשרת לזהות טעויות גם בהחלטות שהסתיימו טוב.
- Baron, J. & Hershey, J.C. (1988) "Outcome Bias in Decision Evaluation" — Journal of Personality and Social Psychology(1988) psycnet.apa.org ↗ ↩
- Duke, A. (2018) "Thinking in Bets"(2018) annieduke.com ↗ ↩
- Kahneman, D. (2011) "Thinking, Fast and Slow" — Chapter 11 on availability and luck(2011) us.macmillan.com ↗ ↩
מושגים קשורים
הטיית חכמה שבדיעבד
קרובה אבל שונה. הטיית חכמה שבדיעבד אומרת "ידעתי מראש", הטיית התוצאה אומרת "התוצאה מוכיחה שההחלטה הייתה נכונה". שתיהן מעוותות למידה בדרכים שונות.
כשל הנרטיב
שני המנגנונים בונים סיפור רטרואקטיבי על אירוע. הטיית התוצאה מספקת את החומר הגלם, וכשל הנרטיב בונה ממנו סיפור מזויף של סיבה ותוצאה.
ביטחון יתר
תוצאה של הצטברות הטיות תוצאה חיוביות. כל הצלחה אקראית מתקבלת כראיה ליכולת, והביטחון גדל עד שהוא מוביל להחלטות מסוכנות יותר ויותר.
מייסד
השקעתי שנים בהייטק ובשוק ההון. ניהלתי בעצמי את הפנסיה, הביטוחים וההשקעות שלי, של המשפחה ושל החברים, ובמקביל אני מוביל קהילת משקיעים פעילה כבר שנים. כל ערך במידע-הון מתורגם ישירות מהחוק והרגולציה לעברית קריאה, כדי שהמסמך הבא שיגיע אליך בדואר יהיה מובן. גם בעשר וחצי בלילה.
תחומי מומחיות