ביטחון יתר
איור: ביטחון יתר מוביל לעיוורון פיננסי וללקיחת סיכונים לא מחושבים
האויב השקט של התשואה: כשאנחנו בטוחים שאנחנו חכמים יותר מהשוק
בקצרה
הטיית ביטחון יתר גורמת למשקיעים להאמין שהם חכמים מהשוק, לסחור יותר מדי ולקחת סיכונים מיותרים. מחקרים מראים שמשקיעים פעילים מדי משיגים תשואות נמוכות מהשוק. הפתרון: ענווה, פיזור ומשמעת השקעות.
בכלכלה התנהגותית (Behavioral Finance), הטיית ביטחון יתר היא הנטייה הפסיכולוגית של משקיעים להעריך את היכולות, הידע והתחזיות שלהם בצורה מוגזמת, תוך התעלמות ממידע סותר או מסטטיסטיקה אובייקטיבית.
ישנה קלישאה בוול סטריט שאומרת: "אל תבלבלו בין שוק שורי (Bull Market) לבין גאונות אישית". בתקופות שבהן השוק כולו עולה, קל מאוד לקנות מניה אקראית, לראות אותה מזנקת, ולהסיק מזה שיש לנו כישרון נדיר בבחירת מניות. אפקט "טוב מהממוצע" תועד לראשונה במחקר פסיכולוגי משנת 1981 שבדק כיצד נהגים מדרגים את עצמם, ומצא שרוב הנשאלים ראו את עצמם מיומנים ובטוחים יותר מהנהג החציוני, תוצאה שאינה יכולה להתקיים אצל רוב האוכלוסייה בו-זמנית.2 אותה הטיה חוזרת בדיוק באופן שבו אנחנו מדרגים את יכולת בחירת המניות שלנו.
איך ביטחון יתר הורס לנו את התיק?
מחקר: מסחר יתר מסוכן לעושרכם
במחקר קלאסי במימון התנהגותי מ-2000 ("Trading is Hazardous to Your Wealth" מאת Barber & Odean), נבדקו חשבונות של עשרות אלפי משקיעים פרטיים. המסקנה הייתה חותכת: המשקיעים בעלי ביטחון היתר הגבוה ביותר (אלו שסחרו הכי הרבה) הניבו את התשואות הנמוכות ביותר.1מדוע? משום שעל כל פעולת מסחר אתם משלמים "מס חיכוך", עמלות קנייה/מכירה לברוקר, מיסי רווחי הון ופערי פריסה (Bid-Ask Spread). ככל שתדירות המסחר עולה, החיכוך הזה נגרע מהריבית דריבית של התיק פעם אחר פעם.
מה הראיות המספריות?
העדות המשכנעת ביותר להטיה הזו הגיעה ממחקר המשך של אותם חוקרים, שפורסם ב-2001 ב-Quarterly Journal of Economics. הם ניתחו נתוני חשבונות של יותר מ-35 אלף משקי בית בברוקר הנחות אמריקאי בין פברואר 1991 לינואר 1997, וחילקו את המדגם לפי מגדר משום שהספרות הפסיכולוגית מתעדת ביטחון יתר גבוה יותר אצל גברים בתחומים פיננסיים. התוצאה: גברים סחרו ב-45% יותר מנשים, והמסחר גרע מהתשואה הנקייה שלהם 2.65 נקודות אחוז בשנה לעומת 1.72 נקודות אחוז אצל נשים.3 כלומר שתי הקבוצות נפגעו מהמסחר, אך מי שסחר יותר נפגע יותר.
מחקר רחב יותר בדק את כל הסוחרים היומיים בבורסת טאיוואן בין 1992 ל-2006 ושאל אם משקיעים לומדים מהניסיון אם יש להם יכולת אמיתית. החוקרים מצאו שהתשואה המצרפית של הסוחרים היומיים שלילית, שהרוב המכריע מהם אינו רווחי, ושרבים ממשיכים לסחור גם אחרי היסטוריה ארוכה של הפסדים. עבודה קודמת של אותה קבוצה זיהתה קבוצת משנה של פחות מ-1% מאוכלוסיית הסוחרים היומיים שמרוויחה באופן צפוי מראש.4
| המחקר | מה נמדד | הממצא |
|---|---|---|
| ברבר ואודיאן, 2000 | תשואות של עשרות אלפי חשבונות פרטיים | החמישון שסחר הכי הרבה השיג את התשואה הנמוכה ביותר |
| ברבר ואודיאן, 2001 | יותר מ-35 אלף משקי בית, 1991 עד 1997 | גברים סחרו ב-45% יותר; שחיקת תשואה של 2.65 מול 1.72 נקודות אחוז בשנה |
| ברבר ושותפים, 2017 | כלל הסוחרים היומיים בטאיוואן, 1992 עד 2006 | תשואה מצרפית שלילית; הרוב המכריע אינו רווחי, ורבים ממשיכים לסחור אחרי הפסדים |
- אשליית השליטה (Illusion of Control): הנטייה לחשוב שיש לנו יכולת להשפיע על תוצאה של אירוע אקראי לחלוטין (כמו להטיל קוביות חזק יותר בקזינו, או להסתכל על גרף מניה שעות ולחשוב שזה עוזר לה לזנק).
- חוסר פיזור (Under-diversification): משקיע שבטוח שהוא "פיצח את השיטה", יטה להשקיע חלק ניכר מהונו ב-2 או 3 חברות בלבד, ובכך יחשוף את עצמו לסיכון ספציפי עצום, במקום לקנות מדד רחב (כמו S&P 500).
- התעלמות מסיכוני מאקרו: משקיעים עם ביטחון יתר נוטים להתעלם מנורות אזהרה כלכליות (כמו אינפלציה או העלאות ריבית), תחת המחשבה של "לי זה לא יקרה, המניות שלי מיוחדות".
- הטיית ייחוס עצמי (Self-Attribution Bias): כשמרוויחים, "אני חכם". כשמפסידים, "השוק משוגע". הנטייה לייחס הצלחות ליכולת אישית וכישלונות לגורמים חיצוניים מונעת למידה מטעויות ומזינה ביטחון יתר.
המספרים לא משקרים
משקיע שסוחר 20 פעמים בחודש בעמלה של 20 ש"ח לעסקה משלם 4,800 ש"ח בשנה בעמלות בלבד. על תיק של 200,000 ש"ח, זו שחיקה שנתית של 2.4%, לפני מס. בישראל, סעיף 91(ב)(1) לפקודת מס הכנסה קובע שיחיד חייב במס על רווח הון ריאלי בשיעור שלא יעלה על 25%, כך שכל רווח שממומש בדרך מקוצץ ברבע נוסף לפני שהוא חוזר לעבוד בתיק.5 לשם השוואה, שחיקת התשואה שנמדדה במחקר משקי הבית האמריקאי עמדה על 2.65 נקודות אחוז בשנה אצל הקבוצה שסחרה יותר.3
איך מנטרלים את ההטיה?
המוח האנושי לא בנוי להשקעות רציונליות, אך ניתן לייצר מסגרת עבודה שתגן עלינו מעצמנו:
- אוטומציה פיננסית: מעבר לשיטת מיצוע עלויות (DCA), קנייה חודשית קבועה של קרנות סל, מבלי לנסות "לתזמן" את השוק.
- יומן החלטות השקעה: כתבו תמיד למה קניתם מניה. כשהיא תרד, תוכלו לחזור אחורה ולבדוק האם ההיגיון המקורי עדיין תקף, או שהייתם שיכורים מביטחון יתר באותו הרגע.
- בחינת "פרקליט השטן": לפני כל פעולה אקטיבית, חפשו באופן פעיל מידע שמנוגד לדעתכם (כדי להילחם בהטיית האישור - Confirmation Bias).
טיפ מעשי
נהלו יומן מסחר שבו תתעדו כל החלטה, כולל הנימוקים והציפיות. סקירה תקופתית תחשוף דפוסי ביטחון יתר ותעזור לכם לקבל החלטות מושכלות יותר.
טכניקת Pre-Mortem
לפני כל השקעה, דמיינו שהיא נכשלה ונסו לזהות מדוע. תרגיל זה חושף סיכונים שביטחון יתר מסתיר, ומאלץ אתכם לבחון את ההשקעה מזווית ביקורתית לפני שהכסף על השולחן.
מיתוס נפוץ
משקיע קנה מניה אקראית בזמן שהשוק כולו עלה, והיא זינקה. מה זה מלמד על היכולת שלו לבחור מניות?
כדי לתרגם את ההכרה בהטיה לכלי מעשי, אפשר להעמיק במדריך המורחב על ניהול יומן החלטות השקעה, שמראה כיצד תיעוד שיטתי של הנימוקים מאחורי כל פעולה חושף דפוסי ביטחון יתר לפני שהם שוחקים את התיק.
שאלות נפוצות
ביטחון יתר (Overconfidence Bias) הוא הנטייה הפסיכולוגית להעריך את היכולות, הידע והתחזיות שלכם בצורה מוגזמת. בהקשר של השקעות, זה מתבטא באמונה שאתם יודעים לבחור מניות טוב יותר מהשוק, לתזמן כניסות ויציאות, או לחזות אירועים כלכליים. אפקט "טוב מהממוצע" תועד כבר ב-1981 במחקר על דירוג עצמי של נהגים, שם רוב הנשאלים ראו את עצמם מיומנים ובטוחים יותר מהנהג החציוני, תוצאה שאינה יכולה להתקיים אצל רוב האוכלוסייה בו-זמנית.
בשלוש דרכים עיקריות: מסחר יתר (עמלות ומסים שוחקים את התשואה), חוסר פיזור (ריכוז ב-2-3 מניות במקום מדד רחב), והתעלמות מסיכונים (אינפלציה, העלאות ריבית, משברים). מחקר קלאסי של Barber & Odean הראה שהמשקיעים הפעילים ביותר, אלו שסחרו הכי הרבה, השיגו את התשואות הנמוכות ביותר. מחקר המשך שלהם על יותר מ-35 אלף משקי בית מצא שהקבוצה שסחרה ב-45% יותר איבדה 2.65 נקודות אחוז תשואה נקייה בשנה, לעומת 1.72 נקודות אחוז אצל מי שסחר פחות.
משקיע שסוחר 20 פעמים בחודש בעמלה של 20 ש"ח לעסקה משלם 4,800 ש"ח בשנה בעמלות בלבד. על תיק של 200,000 ש"ח, זו שחיקה שנתית של 2.4%, לפני מס. בישראל, סעיף 91(ב)(1) לפקודת מס הכנסה קובע שיחיד חייב במס על רווח הון ריאלי בשיעור שלא יעלה על 25%, ובנוסף כל עסקה כוללת עלות סמויה בדמות פער ה-Bid-Ask. ככל שטווח ההשקעה ארוך יותר, כך גדל החלק של הריבית דריבית שהחיכוך הזה מנטרל.
סיכום
השוק הפיננסי הוא מכונה אכזרית ומשוכללת שמצטיינת בלהעניש משקיעים יהירים. ביטחון יתר דוחף אותנו לסחור יותר מדי, לשלם עמלות מיותרות, ולרכז סיכונים מסוכנים. התרופה הטובה ביותר לביטחון יתר היא ענווה פיננסית, ההכרה בכך שאיש אינו יודע מה יקרה מחר, ושהצמדות למדדים רחבים לטווח ארוך היא כמעט תמיד האסטרטגיה המנצחת.
- Barber, B.M., Odean, T. "Trading is Hazardous to Your Wealth." Journal of Finance, 55(2), 773-806 (2000)(2000) doi.org ↗ ↩
- Svenson, O. "Are we all less risky and more skillful than our fellow drivers?" Acta Psychologica, 47, 143-148 (1981)(1981) doi.org ↗ ↩
- Barber, B.M., Odean, T. "Boys Will Be Boys: Gender, Overconfidence, and Common Stock Investment." Quarterly Journal of Economics, 116(1), 261-292 (2001)(2001) faculty.haas.berkeley.edu ↗ ↩
- Barber, B.M., Lee, Y.-T., Liu, Y.-J., Odean, T., Zhang, K. "Do Day Traders Rationally Learn About Their Ability?" (October 2017)(2017) faculty.haas.berkeley.edu ↗ ↩
- פקודת מס הכנסה [נוסח חדש], סעיף 91(ב)(1): יחיד חייב במס על רווח הון ריאלי בשיעור שלא יעלה על 25% - נוסח החוק באתר רשות המסים gov.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 12/08/2026
מושגי מפתח התנהגותיים
הטיה קוגניטיבית שבה אנשים בעלי ידע מועט בתחום מסוים (כמו השקעות מתחילות) סובלים מאשליה של עליונות, ומעריכים את היכולת שלהם הרבה מעבר למידתה האמיתית.
הטיית הראייה לאחור (Hindsight Bias)
התחושה המטעה ש"היה ברור" שאירוע פיננסי עומד לקרות (כמו קריסת מניה), רק לאחר שהאירוע כבר קרה בפועל.
הטיית אישור (Confirmation Bias)
הנטייה האנושית לחפש, לזכור ולפרש מידע באופן שמחזק את האמונות הקיימות שלנו על מניה, ולהתעלם לחלוטין ממידע ביקורתי המזהיר מפניה.
מסחר יתר (Over-trading)
ביצוע פעולות קנייה ומכירה תכופות בתיק ההשקעות, לרוב מתוך אמונה ביכולת "לתזמן" את השוק, מה שגורר עלויות עסקה גבוהות השוחקות את התשואה.
הטיית ייחוס עצמי
נטייה לייחס הצלחות ליכולת אישית וכישלונות לגורמים חיצוניים, תופעה שמזינה ביטחון יתר ומונעת למידה מטעויות.
קנייה של מדדים רחבים ללא ניסיון לבחור מניות, גישה שמתאימה למי שמכיר בגבולות הידע שלו ורוצה להימנע ממלכודת ביטחון היתר.
מייסד
נכתב ונבדק על ידי מערכת מידע-הון
השקעתי שנים בהייטק ובשוק ההון. ניהלתי בעצמי את הפנסיה, הביטוחים וההשקעות שלי, של המשפחה ושל החברים, ובמקביל אני מוביל קהילת משקיעים פעילה כבר שנים. כל ערך במידע-הון מתורגם ישירות מהחוק והרגולציה לעברית קריאה, כדי שהמסמך הבא שיגיע אליך בדואר יהיה מובן. גם בעשר וחצי בלילה.
תחומי מומחיות