הטיית האישוש המאוחר
אחרי כל החלטה, המוח ממציא סיבות חדשות שמחזקות אותה, גם כשהנתונים שהיו בזמן אמת הצביעו בכיוון אחר.
בקצרה
הטיית האישוש המאוחר: ההגדרה הבסיסית
הטיית האישוש המאוחר היא נטייה להעדיף בזיכרון ובהערכה את התכונות החיוביות של האלטרנטיבות שבחרנו על פני אלה שלא בחרנו. מחקר של Mather, Shafir ו-Johnson משנת 2000 הראה שאנשים זוכרים טוב יותר את ההיבטים החיוביים של הבחירה שלהם ואת ההיבטים השליליים של החלופות שדחו, גם כשהנתונים היו זהים בזמן אמת.1
בהשקעות, זה מתבטא בסיפורים מסוג "למה הקנייה הזו הייתה נכונה" שנבנים אחרי הרכישה, גם כשהתוצאה גרועה. משקיעים שקנו דירה ב-2022 בתקופת שיא המחירים נוטים להסביר היום שהרכישה שמרה על ערך למרות ריבית משכנתה גבוהה ותנאי מימון קשים, וגם אם מחירי הדירות באזור ירדו 5%-10%.
איך ההטיה פועלת על למידה?
המוח האנושי לא אוהב תחושת טעות. אחרי קבלת החלטה, הוא משתמש במנגנון שנקרא motivated reasoning כדי לשחזר את ההחלטה כצודקת. הוא מדגיש שורות בסעיפים שתומכים בבחירה, מטשטש את מה שלא תומך, ומשווה את הבחירה לחלופה שנכשלה.2
התוצאה היא שהמשקיע לא רואה את הטעות, ולכן לא יכול ללמוד ממנה. בפוזיציה הבאה הוא יעשה טעויות דומות. זה מבדיל את הטיית האישוש המאוחר מרוב ההטיות האחרות: היא לא פוגעת רק בהחלטה הנוכחית, היא פוגעת בכל ההחלטות העתידיות על ידי חסימת הלמידה. יועצי השקעות ישראלים מדווחים שלקוחות שמגיעים אחרי שנה של ביצועים גרועים רוב הזמן לא מעוניינים לדון בהחלטות הספציפיות אלא בגורמים חיצוניים ("שנה קשה", "השוק לא טוב"), למרות שלעיתים הטעויות היו בשליטת הלקוח.
דוגמה: קניית דירה ב-2.3 מיליון ש"ח
משקיע ישראלי בן 45 קונה בתחילת 2022 דירת 4 חדרים ברמת גן ב-2,300,000 ש"ח במינוף של 70%, כלומר משכנתה של 1,610,000 ש"ח. הריבית על המשכנתה הייתה פריים פלוס 0.5%, סך הכל 3.5% באותה תקופה. עד סוף 2023, פריים עלה ל-6%, כלומר הריבית עלתה ל-6.5% וההחזר החודשי גדל ב-2,000 ש"ח. מחירי הדירות באזור ירדו 5% בערך. אם המשקיע רוצה לבחון את ההחלטה בכנות: עלויות המינוף גדלו, שווי הדירה ירד, והדיסקונט על העסקה אל מול האפשרות להשכיר ולהמתין גדול. במקום זה, הוא מסביר: "לפחות לא אני שוכר, יש לי נכס שלי", "הדירה תעלה ברבעונים הבאים", "ריבית יורדת תמיד חוזרת". שלושת ההסברים נכונים בחלקם אבל לא עונים על השאלה "האם היית קונה היום באותם תנאים?", שהתשובה לה היא כמעט בוודאות לא.
יומן השקעות: התרופה הפרקטית
ההטיה שקטה מטבעה, ואי אפשר לזהות אותה ברצון. רק כלי חיצוני בזמן אמת יכול לתפוס אותה. יומן השקעות הוא טופס פשוט שנרשם לפני כל עסקה, והוא כולל חמש שאלות: מה אני קונה או מוכר, כמה ולמה, מה אני מצפה שיקרה, מה יאלץ אותי לצאת או להודות בטעות, ומה האלטרנטיבות שבחנתי.
התיעוד מבוצע מראש, ורק פעם בחודש או פעם ברבעון פותחים אותו מחדש ומשווים את הציפיות לתוצאות. זה עוקף את הטיית האישוש המאוחר כי הטקסט לא משתנה. המשקיע שמגלה שהוא צפה תשואה של 15% והשיג 3% לא יכול להסביר את הפער במילים חדשות. יומן השקעות הוא הכלי המוכח ביותר ללמידה מהחלטות השקעה בפועל.
טעויות נפוצות
- סיפור לעצמי "למה זה היה רעיון טוב" מייד אחרי ההחלטה. אם אתם מרגישים צורך להסביר, כנראה שאתם תחת השפעת ההטיה.
- השוואת הבחירה שלכם רק לאלטרנטיבות גרועות יותר. אם "הכסף בבנק" או "לא לעשות כלום" הם הבסיס להשוואה, אתם מחמיצים את המציאות האמיתית.
- הימנעות מבדיקת התיק או ההשקעה אחרי תקופה, כדי לא להתמודד עם הפער בין ציפייה לתוצאה.
- שינוי הסיבות להחלטה אחרי הזמן. "קניתי את המניה כי המכפיל היה זול" הופך ל"קניתי כי אני מאמין בצוות הניהולי" כשהמכפיל כבר לא זול.
טיפים מעשיים
- פתחו מסמך טקסט פשוט והתחילו יומן השקעות היום. לכל החלטה, 3-5 משפטים על מה ולמה.
- כל רבעון, פתחו את היומן מחדש ובדקו האם הציפיות שלכם התממשו. רשמו את ההפרש.
- חלקו עם בן משפחה או חבר את היומן, כדי שיהיה מישהו שמחזיק אתכם אחראים למציאות.
- אחרי 2-3 שנים, בחנו את ההחלטות של עצמכם. הדפוסים שתמצאו הם המקור החשוב ביותר ללמידה.
חשוב לדעת
הטיית האישוש המאוחר פוגעת הכי הרבה במשקיעים מנוסים, כי הם מאמינים שהם "למדו". בלי יומן כתוב, הלמידה שלהם מבוססת על זיכרון סלקטיבי שמחזק את עצמו. זו גם הסיבה שמשקיעים שפעילים שנים רבות לא בהכרח משתפרים בקצב שהיו מצפים ממנו. הפתרון הוא תיעוד חיצוני לזיכרון הפנימי.
סיכום
שאלות נפוצות
נטייה להצדיק החלטות השקעה אחרי שנלקחו על ידי הגברת היתרונות וטשטוש החסרונות. ההטיה חוסמת למידה כי היא הופכת כל בחירה לנראית "נכונה" בדיעבד.
דיסוננס הוא עיוות של מידע חדש שסותר את ההחלטה. הטיית האישוש היא עיבוי חלקים קיימים שמחזקים את הבחירה, בלי בהכרח להתמודד עם מידע סותר.
כי היא לא פוגעת רק בהחלטה הנוכחית, אלא חוסמת למידה לעתיד. אם כל החלטה נראית נכונה בדיעבד, אי אפשר לשפר את השיטה.
יומן השקעות. רשמו מראש למה אתם קונים ואיזו תוצאה אתם מצפים. בדיקה חודשית מול היומן תחשוף את הפער בין הציפייה לתוצאה.
5 דקות לעסקה, 15 דקות ברבעון לצורך בדיקה. ההשקעה הקטנה הזו היא המקור הגדול ביותר ללמידה מההחלטות שלכם.
- Mather, M., Shafir, E. & Johnson, M.K. (2000) "Misremembrance of Options Past" — Psychological Science(2000) ↩
- Akerlof, G.A. & Dickens, W.T. (1982) "The Economic Consequences of Cognitive Dissonance" — American Economic Review(1982) ↩
- Kahneman, D. (2011) "Thinking, Fast and Slow" — פרק 36 על הבחירה כמזכרת(2011) ↩
- Ariely, D. (2008) "Predictably Irrational" — פרק על הצדקה בדיעבד(2008) ↩
- Duke, A. (2018) "Thinking in Bets" — שימוש ביומני החלטות(2018) ↩
- Taleb, N.N. (2007) "The Black Swan" — הצדקת אירועים אקראיים בדיעבד(2007) ↩
מושגים קשורים
הטיית חכמה שבדיעבד
קרובה אבל שונה. החכמה שבדיעבד אומרת "ידעתי שזה יקרה", האישוש המאוחר אומר "זה היה רעיון טוב".
דיסוננס קוגניטיבי
השלב שבו מידע חדש מאיים על הבחירה. האישוש המאוחר הוא הדרך שבה המוח פותר את הדיסוננס בשקט.
הטיית אישור
קרובה אבל פועלת בשלב איסוף המידע ולא בשלב ההצדקה המאוחרת של ההחלטה שכבר נלקחה.
כשל העלות השקועה
מגבר של האישוש המאוחר כשיש עלות שקועה. ככל שהשקעתם יותר, כך קשה יותר להודות שהבחירה לא הייתה נכונה.
משמעת השקעה
הכלי הכללי הכולל יומן השקעות כמרכיב מרכזי, שמחייב התעמתות עם התזה המקורית.
כשל הנרטיב
שניהם בונים סיפור בדיעבד. הנרטיב על הסיבתיות הכללית של השוק, האישוש המאוחר על ההחלטה האישית.
מייסד
השקעתי שנים בהייטק ובשוק ההון. ניהלתי בעצמי את הפנסיה, הביטוחים וההשקעות שלי, של המשפחה ושל החברים, ובמקביל אני מוביל קהילת משקיעים פעילה כבר שנים. כל ערך במידע-הון מתורגם ישירות מהחוק והרגולציה לעברית קריאה, כדי שהמסמך הבא שיגיע אליך בדואר יהיה מובן. גם בעשר וחצי בלילה.
תחומי מומחיות