שאלות נפוצות
רשות המסים בישראל מסווגת מטבעות קריפטוגרפיים כ"נכס" ולא כ"מטבע", ולכן רווחים ממכירת קריפטו חייבים במס רווחי הון בשיעור 25% (או 30% אם המוכר הוא בעל מניות מהותי בחברה הקשורה). המס מוטל על הרווח הריאלי, כלומר בניכוי אינפלציה. חליפין בין מטבעות קריפטוגרפיים (למשל המרת ביטקוין לאתריום) נחשבים אירוע מס חייב. חוזר מס הכנסה 2018/05 ופסיקות בית המשפט ביססו את המדיניות הזו. חשוב לתעד כל עסקה כולל מחיר רכישה, תאריך ומחיר מכירה.
משקיעים ישראלים יכולים לסחור בבורסות קריפטו בינלאומיות כמו Binance, Coinbase, Kraken ו-Crypto.com, אם כי חלקן מגבילות שירותים מסוימים לתושבי ישראל. בנוסף, קיימות פלטפורמות ישראליות כמו Bits of Gold שמציעות קנייה ומכירה של ביטקוין ואתריום עם ממשק בעברית ותמיכה מקומית. חשוב לוודא שהפלטפורמה עומדת ברגולציה הרלוונטית ומחזיקה ברישיון למתן שירותים פיננסיים. העברות בנקאיות מבנקים ישראליים לבורסות קריפטו עשויות לדרוש הצהרות נוספות מהבנק בשל מדיניות איסור הלבנת הון.
כן, החזקה ומסחר בביטקוין ובמטבעות קריפטוגרפיים אחרים חוקיים לחלוטין בישראל. אין איסור על רכישה, מכירה או החזקת קריפטו. עם זאת, ישראל טרם הסדירה רגולציה מקיפה ייעודית לשוק הקריפטו, ותזכיר חוק להסדרת פעילות בנכסים דיגיטליים פורסם ב-2024. בנק ישראל הבהיר שמטבעות קריפטו אינם "מטבע" במובן החוקי ואינם הילך חוקי. הבנקים המסחריים בישראל עדיין מתקשים לעיתים בקבלת כספים שמקורם בקריפטו, אם כי פסיקות בתי המשפט חייבו בנקים לספק שירות בכפוף להצגת מסמכים מתאימים.
יש לדווח על רווחי הון מקריפטו בטופס 1322 (רווח הון ממכירת ניירות ערך) או בטופס 1325 (רווח הון מנכסים אחרים) בדוח השנתי לרשות המסים. יש לפרט כל אירוע מס: תאריך רכישה, מחיר רכישה, תאריך מכירה ומחיר מכירה. המרות בין מטבעות קריפטוגרפיים נחשבות אף הן אירוע מס. מומלץ להשתמש בכלי מעקב כמו Koinly, CoinTracker או דוחות הבורסה עצמה כדי לייצר סיכום שנתי. בהיעדר דיווח, רשות המסים עשויה להטיל קנסות וריבית. משקיעים עם פעילות ענפה מומלץ שייעזרו ברואה חשבון המתמחה במיסוי קריפטו.
מעבר לסיכוני השוק הרגילים (תנודתיות קיצונית, פריצות לבורסות, הונאות), משקיעי קריפטו ישראלים מתמודדים עם סיכונים ייחודיים. ראשית, קושי בנקאי – חלק מהבנקים מסרבים לקבל העברות שמקורן בקריפטו, מה שעלול לסבך את מימוש הרווחים. שנית, חוסר ודאות רגולטורית – היעדר מסגרת רגולטורית מקיפה יוצרת אי-ודאות לגבי כללי המשחק העתידיים. שלישית, מורכבות מיסויית – הצורך לדווח על כל המרה בין מטבעות כאירוע מס מייצר נטל תיעוד כבד. לבסוף, חשיפת מט"ח – מרבית המטבעות הקריפטוגרפיים נקובים בדולר, מה שיוצר חשיפה לשער הדולר-שקל.
כל המאמרים
ממשיכים
(17)
קריפטו ובלוקצ'יין: המדריך המלא למשקיע
כיצד לשלב נדל"ן, זהב וסחורות בתיק: הקצאה וכלים
מהי קריפטו? מדריך ראשון למשקיע המתחיל
ביטקוין: המטבע הדיגיטלי שמשנה את עולם הכסף
מהי טכנולוגיית בלוקצ׳יין ולמה היא חשובה
ביטקוין: מטבע דיגיטלי או זהב דיגיטלי?
אקוסיסטם האלטקוינים: את׳ריום, סולנה ועוד
DeFi: הפיננסים המבוזרים שמשנים את הכללים
בניית תיק קריפטו מאוזן
ארנקי קריפטו ואבטחה
NFT: אמנות דיגיטלית או מכשיר השקעה?
מיסוי קריפטו בישראל: המדריך המלא
רגולציה גלובלית של קריפטו
Web3 והמטאוורס: ההשקעה הבאה?
קריפטו מול נכסים מסורתיים: השוואה
תעודות סל על קריפטו: המהפכה המוסדית
CBDC: מטבעות דיגיטליים של בנקים מרכזיים
מושגים

בלוקצ'יין

ביטקוין

אתריום

מטבעות אלטרנטיביים

מטבע יציב

חוזים חכמים

DeFi

NFT

סטייקינג

כרייה

ארנק דיגיטלי

בורסה לקריפטו
1–12 מתוך 30