מה חשוב לדעת
- כלל ה-1-2% הוא הליבה של ניהול הסיכונים: אין לסכן יותר מ-1% עד 2% מהחשבון בעסקה בודדת, כך שגם סדרה של 10 הפסדים רצופים מורידה את החשבון ב-10%-20% בלבד ולא מוחקת אותו.
- אפילו הסוחרים הטובים בעולם טועים ב-40%-50% מהעסקאות, ומה שמבדיל אותם הוא שכאשר הם צודקים הם מרוויחים יותר ממה שהם מפסידים כשהם טועים.
- גודל הפוזיציה נגזר מכלל ה-1-2% וממרחק הסטופ-לוס, ולכן הוא משתנה מעסקה לעסקה: סטופ צר מאפשר פוזיציה גדולה יותר וסטופ רחב מאפשר פוזיציה קטנה יותר, כשהסיכון הכספי נשאר זהה.
- ברוקרים ישראליים מפוקחים על ידי רשות ניירות ערך מוגבלים למינוף מקסימלי של 1:20 על מט"ח מרכזי (ו-1:10 על זוגות אקזוטיים), בעוד ברוקרים לא מפוקחים בחו"ל מציעים מינוף של 1:100 שעלול להוביל למחיקה מוחלטת.
- יחס סיכון-סיכוי של 1:3 מאפשר לטעות ב-70% מהעסקאות ועדיין להישאר ברווח, ואת הסטופ-לוס אסור להזיז לכיוון ההפסד כי בכך הפסד קטן הופך להפסד גדול.
מדריך מקיף לניהול סיכונים בפורקס: כלל ה-1-2%, הצבת Stop Loss נכונה, חישוב גודל פוזיציה, יחס סיכון-סיכוי, סכנות מינוף וקריאת מרג׳ין, וטעויות נפוצות של סוחרים ישראלים.
ניהול סיכונים הוא ההבדל בין סוחר מט"ח שמצליח לאורך זמן לבין מי שמפסיד את כל ההון שלו תוך חודשים ספורים. לפני שנכנסים לנוסחאות, כדאי להכיר את המספר שהרגולציה עצמה מדדה: כשרשות ניירות ערך האירופית (ESMA) החליטה במרץ 2018 להגביל חוזי הפרשים ללקוחות קמעונאיים, היא נימקה זאת בכך שבין 74% ל-89% מחשבונות המשקיעים הקמעונאיים מפסידים כסף, ולכן חייבה את הספקים להציג אזהרה סטנדרטית שכוללת את שיעור החשבונות המפסידים אצל אותו ספק.2 זה אינו נתון שיווקי ואינו דעה, וזה הרקע שבתוכו צריך לקרוא את כל המדריך הזה.
בשוק הפורקס, שבו מינוף גבוה הוא נורמה, ניהול סיכונים אינו "נחמד שיהיה" אלא תנאי הכרחי להישרדות. במדריך זה נלמד את הכללים והנוסחאות שכל סוחר מט"ח ישראלי חייב להכיר.
הכלל הראשון: אל תפסיד את ההון
וורן באפט אמר: "כלל ראשון: אל תפסיד כסף. כלל שני: אל תשכח את הכלל הראשון." בפורקס, הכלל הזה מתורגם לניהול סיכונים קפדני בכל עסקה ועסקה.
מה אומר כלל ה-1-2% לסיכון בעסקה?
הכלל המרכזי ביותר בניהול סיכונים: לעולם אל תסכנו יותר מ-1% עד 2% מהחשבון שלכם בעסקה בודדת. משמעות הדבר: אם יש לכם חשבון של 50,000 ש"ח, הסיכון המקסימלי שלכם בכל עסקה צריך להיות 500-1,000 ש"ח.
למה דווקא 1-2%? כי אפילו סדרת הפסדים של 10 עסקאות רצופות (שזה נדיר אך אפשרי) תגרום להפסד של 10-20% בלבד מהחשבון. אתם עדיין בעסק. לעומת זאת, סוחר שמסכן 10% בכל עסקה יאבד כמעט את כל החשבון אחרי 10 הפסדים רצופים.
| סיכון לעסקה | אחרי 5 הפסדים רצופים | אחרי 10 הפסדים רצופים | אחרי 20 הפסדים רצופים | הערכה |
|---|---|---|---|---|
| 1% | 95.1% נותר | 90.4% נותר | 81.8% נותר | שמרני, מומלץ למתחילים |
| 2% | 90.4% נותר | 81.7% נותר | 66.8% נותר | סטנדרט מקצועי |
| 5% | 77.4% נותר | 59.9% נותר | 35.8% נותר | מסוכן |
| 10% | 59.0% נותר | 34.9% נותר | 12.2% נותר | הרס החשבון |
כמה הון נותר אחרי 10 הפסדים רצופים, לפי אחוז הסיכון לעסקה
איור מושגי בלבד, לא חיזוי. ההמחשה מדגימה כיצד אחוז סיכון קבוע לעסקה משפיע על ההון שנותר אחרי רצף של 10 הפסדים תיאורטיים, ואינה תחזית לתוצאה בפועל.
מה זה Stop Loss ואיך מציבים אותו?
פקודת Stop Loss (עצירת הפסד) היא הוראה אוטומטית לסגור עסקה כאשר המחיר מגיע לרמה מסוימת מולכם. זהו הכלי החיוני ביותר בארגז הכלים של הסוחר. אף עסקה לא צריכה להיפתח ללא Stop Loss.
שיטות להצבת Stop Loss
- מתחת/מעל רמת תמיכה או התנגדות: אם קניתם ליד תמיכה של 3.60 ב-USD/ILS, הציבו סטופ 10-20 פיפס מתחת לתמיכה, למשל ב-3.5980. אם התמיכה נשברת, אתם רוצים לצאת.
- מבוסס ATR (Average True Range): ATR מודד את התנודתיות הממוצעת. הציבו סטופ במרחק של 1.5-2 פעמים ATR. בזוג תנודתי כמו GBP/JPY, ה-ATR היומי יכול להיות 150 פיפס, אז הסטופ צריך להיות רחב יותר מאשר בזוג רגוע כמו EUR/CHF.
- אחוז קבוע מהמחיר: שיטה פשוטה אך פחות מדויקת. למשל, סטופ של 0.5% מתחת למחיר הכניסה. חסרונה: היא לא לוקחת בחשבון את מבנה הגרף.
טעויות נפוצות בהצבת סטופ
אל תזיזו סטופ-לוס הרחק מהמחיר כדי "לתת לעסקה עוד סיכוי". זוהי אחת הטעויות ההרסניות ביותר. כשהמחיר מגיע לסטופ, המשמעות היא שהניתוח שלכם היה שגוי. קבלו את ההפסד הקטן והמשיכו הלאה.
איך מחשבים גודל פוזיציה (Position Sizing)?
גודל הפוזיציה הוא כמה יחידות (או לוטים) לקנות או למכור. הוא נגזר ישירות מכלל ה-1-2% ומהמרחק של הסטופ-לוס. הנוסחה:
גודל פוזיציה = (סיכום חשבון × אחוז סיכון) / (מרחק סטופ בפיפס × ערך פיפ)
שימו לב: גודל הפוזיציה משתנה מעסקה לעסקה! עסקה עם סטופ צר (20 פיפס) תאפשר לכם פוזיציה גדולה יותר מעסקה עם סטופ רחב (80 פיפס), כי הסיכון הכספי נשאר זהה.
מה מודד יחס סיכון-סיכוי (Risk-Reward Ratio)?
יחס סיכון-סיכוי (R:R) מודד כמה אתם עומדים להרוויח ביחס לכמה אתם מסכנים. למשל, אם הסטופ-לוס הוא 30 פיפס והיעד (Take Profit) הוא 90 פיפס, היחס הוא 1:3, כלומר על כל שקל שאתם מסכנים, אתם יכולים להרוויח שלושה.
| יחס R:R | אחוז הצלחה נדרש לרווחיות | הערכת איכות |
|---|---|---|
| 1:1 | מעל 50% | מינימלי, לא מומלץ |
| 1:2 | מעל 33% | סטנדרט מקצועי |
| 1:3 | מעל 25% | מצוין |
| 1:5 | מעל 17% | אידיאלי, אך נדיר |
המשמעות המעשית: עם יחס 1:3, אתם יכולים לטעות ב-70% מהעסקאות ועדיין להרוויח. אם מתוך 10 עסקאות אתם מצליחים רק ב-3, עם סיכון של 400 ש"ח ורווח של 1,200 ש"ח, התוצאה: הפסד 2,800 ש"ח (7 × 400) מול רווח 3,600 ש"ח (3 × 1,200). בסה"כ רווח נקי של 800 ש"ח.
מה הסיכון במינוף ומהי קריאת מרג'ין?
מינוף הוא חרב פיפיות. הוא מאפשר לסחור בסכומים גדולים עם הון קטן, אך מגביר גם את ההפסדים. בישראל, פעילות זירת סוחר טעונה רישיון מרשות ניירות ערך והיא מוסדרת בתקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי), התשע"ה-2014, שקובעות בין היתר את הליך בקשת הרישיון ואת אגרתו.1 תקרת המינוף אינה מספר אחד לכל המכשירים: היא נגזרת מדרישות הביטחונות המזעריות לפי סיווג רמת הסיכון של המכשיר, והתקנות מתוקנות מעת לעת. לכן אנחנו לא נוקבים כאן במספר קבוע, והמספר המחייב הוא זה שבתנאי הזירה שאיתה אתם עובדים ובתקנות התקפות.
כדי בכל זאת לקבל עוגן מוסדר, אפשר להסתכל על האיחוד האירופי. בהחלטת ההתערבות במוצרים ממרץ 2018 הגבילה ESMA את המינוף ללקוח קמעונאי ל-30:1 בצמדי מטבע מרכזיים, 20:1 בצמדים שאינם מרכזיים, בזהב ובמדדי מניות מרכזיים, 10:1 בסחורות שאינן זהב ובמדדי מניות שאינם מרכזיים, 5:1 במניות בודדות ובנכסי ייחוס אחרים, ו-2:1 במטבעות קריפטוגרפיים. לצד תקרות המינוף נקבעו גם כלל סגירה כפויה ברמה של 50% מהביטחונות המזעריים הנדרשים, והגנה מפני יתרה שלילית ברמת החשבון.2
מה קורה בקריאת מרג'ין?
כאשר ההפסדים הצטברו עד שההון בחשבון ירד מתחת לדרישת הביטחונות המזערית, מתקבלת קריאת מרג'ין. כדאי להכיר את מאזן הכוחות האמיתי, שמנוסח היטב בחומרי ההסברה של רשות ניירות ערך האמריקאית לגבי חשבון ממונף: אין ללקוח זכות להארכת מועד, החברה רשאית למכור ניירות בחשבון כדי לכסות את החוסר בלי להודיע לו מראש, היא רשאית להחליט אילו ניירות למכור, והיא רשאית להעלות את דרישות הביטחונות שלה בכל עת.5 בתנודות חדות הסגירה יכולה להתבצע במחיר גרוע בהרבה מהמצופה (Slippage).
- מינוף 1:10: תנודה של 1% במחיר = רווח או הפסד של 10% מההון. שמרני יחסית לפורקס.
- מינוף 1:30: תנודה של 1% = 30% מההון. זו התקרה שנקבעה באיחוד האירופי לצמד מטבעות מרכזי בלקוח קמעונאי.2
- מינוף 1:100 ומעלה: תנודה של 1% = 100% מההון. מחיקה מוחלטת. הצעות מינוף כאלה מגיעות בדרך כלל מגופים שאינם מפוקחים.
איך הרגש משפיע על ניהול הסיכונים?
ניהול סיכונים אינו רק מספרים ונוסחאות. הפן הפסיכולוגי הוא אולי חשוב אף יותר. הטעויות הנפוצות ביותר בקרב סוחרי מט"ח ישראליים:
- מסחר נקמה (Revenge Trading): אחרי הפסד, הסוחר מגדיל את הפוזיציה בעסקה הבאה כדי "להחזיר את הכסף". זוהי המלכודת המסוכנת ביותר. הפתרון: אחרי שלושה הפסדים רצופים, קחו הפסקה של 24 שעות לפחות.
- FOMO (פחד מלהחמיץ): נכנסים לעסקה כי הזוג עלה/ירד חזק ו"לא רוצים לפספס". בדרך כלל זה קורה בדיוק לפני תיקון. הפתרון: סחרו רק לפי התוכנית שלכם, לעולם לא לפי רגשות.
- הזזת סטופ: הסוחר רואה שהמחיר מתקרב לסטופ ומזיז אותו הרחק כדי להימנע מהפסד. התוצאה: הפסד קטן הופך להפסד גדול. הפתרון: ברגע שהסטופ הוצב, אל תגעו בו (אלא כדי להזיז אותו לכיוון הרווח).
- מסחר יתר (Overtrading): פתיחת עסקאות רבות מדי ביום אחד מתוך שעמום או התרגשות. הפתרון: הגדירו מראש מספר מקסימלי של עסקאות ביום (3-5 לרוב הסוחרים).
יומן מסחר הוא חובה
נהלו יומן מסחר שבו תרשמו כל עסקה: נקודת כניסה, סטופ, יעד, הסיבה לעסקה, התוצאה והרגשות שלכם. אחרי 50-100 עסקאות, תוכלו לזהות דפוסים בטעויות שלכם ולשפר. בלי יומן, אתם חוזרים על אותן טעויות שוב ושוב.
אילו טעויות נפוצות עושים סוחרי פורקס ישראלים?
- שימוש בגוף לא מפוקח: רשות ניירות ערך מנסחת את זה במפורש: כל השקעה פיננסית כרוכה מטבעה בסיכונים, אך השקעת כספים בהשקעות שאינן מפוקחות כפופה לסיכונים רבים ומשמעותיים יותר, שהתממשותם עלולה להביא לאובדן כל כספי ההשקעה. הרשות ממליצה לבדוק לפני ביצוע ההשקעה האם הגורם שמציע אותה מפוקח על ידה, ומדגישה שרשימת האזהרות שהיא מפרסמת אינה ממצה, כך שהיעדר שם מהרשימה אינו אישור.3 את רשימות הגופים בעלי רישיון אפשר לאתר באתר הרשות.1
- מסחר בחדשות ללא הגנה: פרסום נתונים כלכליים (כמו NFP או החלטת ריבית) גורם לתנודתיות חדה. סוחרים מתחילים נכנסים לעסקה דקה לפני הפרסום. התוצאה: ספרדים מתרחבים, סליפאג' גדול, והפסד מיותר.
- חוסר גיוון בזוגות: ריכוז כל העסקאות בזוג אחד (בדרך כלל USD/ILS) מגביר את הסיכון. פזרו בין 2-3 זוגות שלא מתואמים ביניהם.
- התעלמות מעלויות הספרד: ספרד של 2 פיפס ב-USD/ILS אומר שכל עסקה מתחילה בהפסד. בסקלפינג, עלות הספרד יכולה לאכול את כל הרווח. חשבו על הספרד כחלק מהסיכון. להשוואה נקייה של הציטוט שאתם מקבלים כדאי להשתמש בשער החליפין היציג שמפרסם בנק ישראל מדי יום כנקודת ייחוס ניטרלית.4
בדיקת ידע
בחשבון של 50,000 ש"ח, לפי כלל ה-1-2%, מהו טווח הסיכון המקסימלי הנכון לעסקה בודדת?
הכלל: לעולם לא מסכנים יותר מ-1% עד 2% מהחשבון בעסקה אחת.
מושגי מפתח
מערך הכללים שמגביל את גודל ההפסד האפשרי בכל עסקה, הבסיס להישרדות בשוק המט"ח.
אי-הוודאות לגבי התשואה, ובפורקס גם עוצמת ההפסד שהמינוף עלול להגדיל בעסקה בודדת.
היכולת לפעול לפי תוכנית מוגדרת מראש ולא לפי רגש, מה שמונע מסחר נקמה, FOMO והזזת סטופ.
חלופה סולידית וללא מינוף לחשיפה למטבע זר, לעומת מסחר ממונף ותנודתי בפורקס.
ניהול סיכונים בפורקס נשען על שלושה עמודים: כלל ה-1-2% (לעולם לא לסכן יותר מ-1% עד 2% מהחשבון בעסקה בודדת), שימוש עקבי בפקודת Stop Loss שלא מוזזת לכיוון ההפסד, ויחס סיכון-סיכוי מינימלי של 1:2. גודל הפוזיציה נגזר מהנוסחה: (יתרת חשבון × אחוז סיכון) / (מרחק סטופ בפיפס × ערך פיפ), כך שגם 10 הפסדים רצופים יפגעו רק במעט מההון. בישראל, פעילות זירת סוחר טעונה רישיון מרשות ניירות ערך לפי תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי), התשעה-2014, ותקרת המינוף בפועל נגזרת מדרישות הביטחונות לפי סיווג הסיכון של המכשיר, ולכן יש לבדוק אותה בתנאי הזירה עצמה. כמראה מספרית, ברגולציית ההתערבות במוצרים של ESMA באיחוד האירופי הוגבל המינוף ללקוח קמעונאי ל-30:1 בצמדי מטבע מרכזיים, 20:1 בצמדים שאינם מרכזיים ובזהב, 10:1 בסחורות אחרות, 5:1 במניות בודדות ו-2:1 בקריפטו, לצד סגירה כפויה ב-50% מהביטחונות הנדרשים והגנה מפני יתרה שלילית. באותה החלטה דיווחה ESMA שבין 74% ל-89% מחשבונות המשקיעים הקמעונאיים מפסידים כסף, וזהו ההקשר שבתוכו יש לקרוא כל הבטחה על מסחר ממונף.
הכלל המרכזי בניהול סיכונים: לעולם אל תסכנו יותר מ-1% עד 2% מהחשבון שלכם בעסקה בודדת. בחשבון של 50,000 ש"ח הסיכון המקסימלי לעסקה הוא 500 עד 1,000 ש"ח. הסיבה: אפילו סדרת הפסדים של 10 עסקאות רצופות תגרום להפסד של 10%-20% בלבד מהחשבון, ואתם עדיין בעסק. סוחר שמסכן 10% בכל עסקה לעומת זאת יאבד כמעט את כל החשבון אחרי 10 הפסדים רצופים. ברמת סיכון של 1% נותר 90.4% מהחשבון אחרי 10 הפסדים רצופים, וברמת 2% נותר 81.7%, בעוד שברמת 10% נותר רק 34.9%.
הנוסחה לחישוב גודל פוזיציה היא: (יתרת חשבון × אחוז סיכון) / (מרחק סטופ בפיפס × ערך פיפ). דוגמה מעשית: בחשבון של 40,000 ש"ח, סיכון של 1% שווה 400 ש"ח, מרחק הסטופ 40 פיפס, וערך פיפ ללוט סטנדרטי 10 דולר (כ-37 ש"ח). החישוב: 400 חלקי (40 × 37) שווה 0.27 לוט. כך אם הסטופ ייפגע, ההפסד יהיה בדיוק 400 ש"ח, שהם 1% מהחשבון. גודל הפוזיציה משתנה מעסקה לעסקה: סטופ צר (20 פיפס) מאפשר פוזיציה גדולה יותר מסטופ רחב (80 פיפס), כי הסיכון הכספי נשאר זהה.
יחס סיכון-סיכוי (R:R) מודד כמה אתם עומדים להרוויח ביחס לכמה אתם מסכנים. אם הסטופ-לוס הוא 30 פיפס והיעד 90 פיפס, היחס הוא 1:3, כלומר על כל שקל שמסכנים אפשר להרוויח שלושה. ככל שהיחס גבוה יותר, אחוז ההצלחה הנדרש לרווחיות נמוך יותר: ביחס 1:1 צריך מעל 50% הצלחה, ביחס 1:2 מעל 33%, וביחס 1:3 מעל 25% בלבד. כלל אצבע מקובל הוא לא להיכנס לעסקה שבה יחס הסיכון-סיכוי נמוך מ-1:2. עם יחס 1:3 אפשר לטעות ב-70% מהעסקאות ועדיין להישאר ברווח.
בישראל פעילות זירת סוחר טעונה רישיון מרשות ניירות ערך, והיא מוסדרת בתקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי), התשעה-2014. תקרת המינוף אינה מספר אחד לכל המכשירים: היא נגזרת מדרישות הביטחונות המזעריות לפי סיווג רמת הסיכון של המכשיר, והתקנות מתוקנות מעת לעת. לכן המספר המחייב הוא זה שמופיע בתנאי הזירה שאיתה אתם עובדים ובתקנות התקפות, ולא מספר שמצוטט במדריך. כמראה מספרית מוסדרת אפשר להסתכל על האיחוד האירופי, שם הגבילה ESMA את המינוף ללקוח קמעונאי ל-30:1 בצמדי מטבע מרכזיים, 20:1 בצמדים שאינם מרכזיים ובזהב, 10:1 בסחורות אחרות, 5:1 במניות בודדות ו-2:1 בקריפטו. בכל מקרה הכיוון זהה: במינוף 1:20 תנודה של 1% במחיר שווה 20% מההון, ובמינוף 1:100 תנודה של 1% שווה למחיקת ההון.
כאשר ההפסדים מצטברים עד שההון בחשבון יורד מתחת לדרישת הביטחונות המינימלית, מתקבלת קריאת מרגין. חשוב להבין את מאזן הכוחות: לפי חומרי ההסברה של רשות ניירות ערך האמריקאית, בחשבון ממונף אין ללקוח זכות להארכת מועד, החברה רשאית למכור ניירות בחשבון כדי לכסות את החוסר בלי להודיע לו מראש, היא רשאית לבחור אילו ניירות למכור, והיא רשאית גם להעלות את דרישות הביטחונות שלה בכל עת. באירופה נוסף על כך כלל סגירה כפוי: ספק CFD חייב לסגור פוזיציות של לקוח קמעונאי כשהביטחונות יורדים ל-50% מהביטחונות המזעריים הנדרשים, לצד הגנה מפני יתרה שלילית ברמת החשבון. בתנודות חדות הסגירה יכולה להתבצע במחיר גרוע בהרבה מהמצופה (Slippage). זו הסיבה שאף עסקה לא צריכה להיפתח ללא Stop Loss.
הטעויות הרגשיות הנפוצות הן: מסחר נקמה (הגדלת הפוזיציה אחרי הפסד כדי "להחזיר את הכסף"), שעבורו הפתרון הוא הפסקה של 24 שעות לפחות אחרי שלושה הפסדים רצופים; FOMO, פחד מלהחמיץ, שבו הפתרון הוא לסחור רק לפי התוכנית ולא לפי רגשות; הזזת סטופ הרחק מהמחיר כדי להימנע מהפסד, שהופך הפסד קטן לגדול, ולכן ברגע שהסטופ הוצב אין לגעת בו (אלא להזיזו לכיוון הרווח); ומסחר יתר (Overtrading), שעבורו כדאי להגדיר מראש מספר מקסימלי של עסקאות ביום (3-5 לרוב הסוחרים). ניהול יומן מסחר שמתעד כל עסקה עוזר לזהות דפוסים בטעויות אחרי 50-100 עסקאות.
רשות ניירות ערך מנסחת את זה בפשטות: כל השקעה פיננסית כרוכה מטבעה בסיכונים, אך השקעת כספים בהשקעות שאינן מפוקחות כפופה לסיכונים רבים ומשמעותיים יותר, שהתממשותם עלולה להביא לאובדן כל כספי ההשקעה. הרשות ממליצה שמשקיע יבדוק לפני ביצוע ההשקעה האם הגורם שמציע לו אותה מפוקח על ידה, ומדגישה שרשימת האזהרות שהיא מפרסמת אינה ממצה, כך שהיעדר שם מהרשימה אינו אישור. פלטפורמות שאינן מפוקחות מציעות לרוב מינוף גבוה ובונוסים מפתים, ובחלקן הצד השני של העסקה שלכם הוא הפלטפורמה עצמה. שיקול נוסף בבחירה הוא עלות הספרד: ספרד של 2 פיפס ב-USD/ILS אומר שכל עסקה מתחילה בהפסד, ובסקלפינג עלות הספרד יכולה לאכול את כל הרווח. השוואה נקייה של הספרד אפשרית מול שער החליפין היציג שמפרסם בנק ישראל מדי יום.
סיכום
ניהול סיכונים בפורקס נשען על שלושה עמודים: כלל ה-1-2% (לעולם לא לסכן יותר מ-2% מהחשבון בעסקה), שימוש עקבי ב-Stop Loss (ללא הזזה לכיוון ההפסד), ויחס סיכון-סיכוי מינימלי של 1:2. הוסיפו לכך משמעת רגשית, יומן מסחר, ועבודה מול גוף בעל רישיון בלבד. וזכרו את המספר שפותח את המדריך: לפי ESMA, בין 74% ל-89% מחשבונות המשקיעים הקמעונאיים בחוזי הפרשים מפסידים כסף.2 ניהול סיכונים אינו מבטיח רווח, הוא רק מגדיל את הסיכוי שתישארו בשוק מספיק זמן כדי ללמוד.
- רשות ניירות ערך - זירות סוחר: הליך בקשת רישיון ורשימת החברות בעלות רישיון, לפי תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי), התשע"ה-2014 new.isa.gov.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 11/08/2026
- ESMA - הגבלת חוזי הפרשים ללקוחות קמעונאיים (27 במרץ 2018): מינוף 30:1 בצמדי מטבע מרכזיים, 20:1, 10:1, 5:1 ו-2:1 בקריפטו; סגירה כפויה ב-50% מהביטחונות הנדרשים; הגנה מפני יתרה שלילית; ו-74% עד 89% מחשבונות המשקיעים הקמעונאיים מפסידים כסף(2018) esma.europa.eu ↗ ↩
- רשות ניירות ערך - אזהרות לציבור: השקעות שאינן מפוקחות כפופות לסיכונים משמעותיים יותר שעלולים להביא לאובדן מלוא כספי ההשקעה, ורשימת האזהרות אינה ממצה new.isa.gov.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 11/08/2026
- בנק ישראל - שערי חליפין יציגים המתפרסמים מדי יום boi.org.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 11/08/2026
- U.S. Securities and Exchange Commission, Office of Investor Education and Advocacy - Investor Bulletin: Understanding Margin Accounts (אין זכות להארכת מועד, מכירה ללא הודעה מוקדמת, בחירת הניירות בידי החברה, והעלאת דרישות ביטחונות בכל עת) investor.gov ↗ ↩נבדק לאחרונה: 12/08/2026