רוב המשקיעים הישראליים שנכנסים לעולם קרנות הסל מתחילים עם קרנות מחקות מדדים רחבים כמו S&P 500 או MSCI World. זו נקודת התחלה מצוינת, אבל עולם ה-ETF רחב הרבה יותר. אסטרטגיות כמו Smart Beta, השקעה פקטוריאלית, קרנות ממונפות וקרנות תמטיות מציעות כלים מתוחכמים שיכולים לשפר תשואות, להקטין סיכון, או לספק חשיפה ייחודית. במדריך הזה נסקור את האסטרטגיות המתקדמות ונבחן מתי כדאי (ומתי לא כדאי) להשתמש בכל אחת מהן.
מה זה Smart Beta?
מדדים מסורתיים כמו S&P 500 בנויים לפי שווי שוק (Market-Cap Weighted). כלומר, ככל שחברה גדולה יותר, כך משקלה במדד גבוה יותר. התוצאה היא שחברות ענק כמו Apple, Microsoft ו-NVIDIA יכולות להוות 20%-30% מהמדד כולו. Smart Beta הוא גישה שמשנה את כללי המשחק: במקום לשקלל לפי שווי שוק, הקרן בונה את המדד לפי כלל אחר, כמו תנודתיות נמוכה, ערך, מומנטום או משקל שווה.
הרעיון פשוט: מחקר אקדמי הראה שגורמים (Factors) מסוימים מייצרים תשואה עודפת לאורך זמן.1 קרנות Smart Beta מנסות ללכוד את התשואה העודפת הזו באופן שיטתי, בעלויות נמוכות יחסית לקרנות אקטיביות.
Smart Beta בעברית
אפשר לחשוב על Smart Beta כ"דרך האמצע" בין השקעה פסיבית לפי מדד לבין ניהול אקטיבי מלא. הקרן עוקבת אחרי כללים קבועים מראש (כמו קרן פסיבית), אבל הכללים האלה מבוססים על מחקר אקדמי שמזהה מקורות תשואה (כמו קרן אקטיבית).
השקעה פקטוריאלית: חמשת הגורמים המרכזיים
Factor Investing היא הגישה שעומדת בבסיס רוב קרנות ה-Smart Beta. הרעיון הוא שניתן לפרק את התשואה של תיק השקעות לגורמים מובחנים, ולבנות חשיפה ממוקדת לכל גורם בנפרד.
| פקטור | הסבר | דוגמת ETF | מתי עובד טוב |
|---|---|---|---|
| ערך (Value) | מניות "זולות" ביחס לרווחים, הון עצמי או תזרים מזומנים | VTV, VLUE, IVAL | התאוששות מאחרי מיתון, סביבת ריבית עולה |
| מומנטום (Momentum) | מניות שעלו בחודשים האחרונים נוטות להמשיך לעלות | MTUM, IMTM | שוק שורי עם מגמות ברורות |
| איכות (Quality) | חברות עם רווחיות גבוהה, מינוף נמוך וצמיחה יציבה | QUAL, IQLT | סביבת אי-ודאות, סוף מחזור כלכלי |
| תנודתיות נמוכה (Low-Vol) | מניות עם תנודתיות נמוכה מהממוצע | USMV, EEMV | שוק דובי, ירידות חדות |
| גודל (Size/Small-Cap) | חברות קטנות שנוטות להניב תשואה עודפת לאורך זמן | IJR, VB, SLYV | תחילת מחזור כלכלי, אחרי מיתון |
פקטורים הם מחזוריים
אף פקטור לא עובד כל הזמן. פקטור הערך, למשל, היה בביצועי חסר במשך עשור שלם (2010-2020), ואז חזר לביצועי יתר ב-2021-2023. משקיע פקטוריאלי צריך אופק השקעה ארוך (7-10 שנים לפחות) וסבלנות. חלק מהמשקיעים בוחרים בגישה של "Multi-Factor", שמשלבת כמה פקטורים יחד ומפחיתה את התלות במחזור של פקטור בודד.
משקל שווה מול שווי שוק: ההבדל הקריטי
אחת ההחלטות הראשונות בבחירת ETF היא סוג השקלול. ב-ETF משוקלל לפי שווי שוק, עשר החברות הגדולות יכולות להוות חלק ניכר מהקרן. ב-ETF במשקל שווה (Equal-Weight), כל מניה מקבלת את אותו משקל, ללא קשר לגודלה.
- יתרון משקל שווה: חשיפה מאוזנת יותר, פחות תלות בחברות ענק בודדות, ריכוז גבוה יותר בחברות קטנות ובינוניות שהיסטורית הניבו תשואה עודפת.
- חיסרון משקל שווה: דמי ניהול גבוהים יותר (בגלל איזון מחדש תכוף), מחזור גבוה יותר (ומשמעות מיסויית), וביצועי חסר בתקופות שבהן חברות ענק מובילות את השוק.
- דוגמה מעשית: RSP (S&P 500 Equal Weight) הניב תשואה עודפת על SPY (S&P 500 Cap-Weighted) בתקופה 2000-2014, אך פיגר מאחור בתקופה 2015-2024 כשחברות הטכנולוגיה הגדולות שלטו בשוק.
קרנות תמטיות: השקעה במגמות עולמיות
קרנות תמטיות (Thematic ETFs) מאפשרות חשיפה למגמה ספציפית כמו בינה מלאכותית, אנרגיה נקייה, רובוטיקה, סייבר, הזדקנות האוכלוסייה ועוד. במקום לבחור מניה בודדת בתחום, אתם מקבלים סל מפוזר של חברות הקשורות למגמה.
- בינה מלאכותית (AI): קרנות כמו BOTZ, ROBO, AIQ מספקות חשיפה לחברות שמפתחות או משתמשות ב-AI.
- אנרגיה נקייה: ICLN, QCLN, TAN מציעות חשיפה לאנרגיה סולארית, רוח וטכנולוגיות ירוקות.
- סייבר: CIBR, HACK, BUG מתמקדות בחברות אבטחת סייבר.
- בבורסה הישראלית: קיימות קרנות סל תמטיות מקומיות, כולל קרנות סל שעוקבות אחרי מדד ת"א-טכנולוגיה, מדד ת"א-בנקים ומדדי סקטור נוספים.
הסיכון בקרנות תמטיות
קרנות תמטיות נוטות להגיע עם דמי ניהול גבוהים יותר (0.40%-0.75% בשנה) ותנודתיות גבוהה.2 הרבה מהן מושקות דווקא אחרי שהמגמה כבר "חמה" וכבר תומחרה. מחקרים הראו שרוב קרנות הסל התמטיות מפגרות אחרי מדד רחב כמו MSCI World ב-5 השנים שאחרי ההשקה. השתמשו בקרנות תמטיות כ"לוויין" קטן בתיק (5%-10% לכל היותר), לא כליבה.
קרנות ממונפות והפוכות: כלים ליום אחד בלבד
קרנות ממונפות (Leveraged ETFs) כמו TQQQ (Nasdaq x3) או SSO (S&P 500 x2) מספקות מכפלה של התשואה היומית של המדד. קרנות הפוכות (Inverse ETFs) כמו SH או SQQQ עולות כשהמדד יורד.
- איך זה עובד: קרן ממונפת x3 על הנאסד"ק תעלה 3% כשהמדד עולה 1% באותו יום, ותרד 3% כשהמדד יורד 1%.
- שחיקת מינוף (Volatility Decay): בגלל האופן שבו מינוף יומי עובד, בתקופות של תנודתיות גבוהה הקרן שוחקת ערך גם אם המדד חוזר לנקודת ההתחלה. זו לא טעות, זו מתמטיקה.
- דוגמה: אם מדד יורד 10% ביום אחד ועולה 11.11% ביום שאחריו (חוזר ל-100), קרן ממונפת x2 תרד 20% ביום הראשון ותעלה 22.22% ביום השני, ותסיים ב-97.78 (הפסד של 2.22%).
חשוב לדעת
קרנות ממונפות והפוכות מיועדות למסחר יומי בלבד, לא להחזקה לטווח ארוך.3 משקיע שקנה TQQQ בתחילת 2022 הפסיד כ-79% מערך ההשקעה בעוד הנאסד"ק עצמו ירד "רק" כ-33%. ברוב המקרים, המכשירים האלה אינם מתאימים למשקיע הפרטי. אם אתם חייבים להשתמש בהם, הגדירו stop-loss ואל תחזיקו אותם מעבר ליום מסחר אחד.
ETF חכמים בבורסה הישראלית
גם בבורסת תל אביב קיימות אפשרויות Smart Beta ותמטיות, אם כי המגוון מצומצם יותר מארה"ב. מנהלי קרנות ישראליים מציעים קרנות סל שעוקבות אחרי מדדים עם שקלול לא סטנדרטי.
- מדד ת"א-125 שווה משקל: קרן סל שמשקללת את כל 125 המניות במשקל שווה, במקום לפי שווי שוק.
- מדדי סקטור: ת"א-בנקים, ת"א-נדל"ן, ת"א-טכנולוגיה מאפשרים חשיפה ממוקדת לענפים ספציפיים.
- קרנות דיבידנד: קרנות שמתמקדות במניות עם תשואת דיבידנד גבוהה בבורסה הישראלית.
- גישה למדדים גלובליים: משקיע ישראלי יכול לרכוש קרנות מחקות מדדים זרים הנסחרות בבורסת תל אביב בשקלים (כמו קרנות על S&P 500, נאסד"ק, MSCI World), או לפתוח חשבון בברוקר בינלאומי ולרכוש ETF ישירות בארה"ב או באירופה (UCITS ETFs).
איך לבנות אסטרטגיה: שילוב הכלים
אסטרטגיית "ליבה ולוויינים" (Core-Satellite) היא הדרך המומלצת לשלב ETF מתקדמים בתיק. הליבה (60%-80% מהתיק) מושקעת בקרנות מדד רחבות וזולות. הלוויינים (20%-40%) מושקעים בקרנות פקטוריאליות, תמטיות או אזוריות, בהתאם להשקפת העולם שלכם.
| רכיב | משקל בתיק | סוג ETF | דוגמה |
|---|---|---|---|
| ליבה | 60%-70% | מדד רחב גלובלי | VT, VWRA, IWDA |
| לוויין ערך | 10%-15% | פקטור Value | VTV, IVAL |
| לוויין איכות | 5%-10% | פקטור Quality | QUAL, IQLT |
| לוויין תמטי | 5%-10% | תמטי (AI/סייבר/ירוק) | BOTZ, ICLN |
| לוויין ישראלי | 5%-10% | מדד ת"א | קרן על ת"א-125 |
דוגמה לתיק פקטוריאלי
משקיע שמאמין שפקטור הערך ופקטור האיכות יניבו ביצועי יתר בעשור הקרוב יכול לבנות תיק כזה: 40% VT (כל העולם), 20% VTV (ערך אמריקאי), 15% IQLT (איכות בינלאומי), 10% VWO (שווקים מתעוררים), 10% קרן על ת"א-125, 5% ICLN (אנרגיה נקייה). בכל מקרה, חשוב לבדוק את דמי הניהול הכוללים של התיק ולוודא שהם לא עולים על 0.25%-0.30% בממוצע משוקלל.
סיכום
אסטרטגיות ETF מתקדמות כמו Smart Beta, השקעה פקטוריאלית וקרנות תמטיות מציעות כלים עוצמתיים למשקיע המנוסה. עם זאת, הן לא תחליף לבסיס יציב של קרנות מדד רחבות ובזולות. התחילו עם ליבה פסיבית חזקה, ורק אחרי שהבנתם לעומק כל פקטור ומגמה, שקלו להוסיף לוויינים. זכרו שמורכבות יתרה לא בהכרח מובילה לתשואה עודפת, ושהפשטות היא לעתים קרובות האסטרטגיה הטובה ביותר.
מקורות
- Fama, E. & French, K. - Common Risk Factors in the Returns on Stocks and Bonds jstor.org ↗ ↩
- MSCI - Foundations of Factor Investing msci.com ↗ ↩
- SEC - Leveraged and Inverse ETFs: Specialized Products sec.gov ↗ ↩
- Vanguard - The Case for Low-Cost Index-Fund Investing investor.vanguard.com ↗ ↩