הרחבה כמותית (QE)
מדיניות מוניטרית לא-קונבנציונלית של רכישת נכסים על ידי הבנק המרכזי
בקצרה
הרחבה כמותית (QE) היא כלי שבו בנק מרכזי רוכש אג"ח ממשלתיות כדי להזרים כסף למערכת כשהריבית כבר קרובה לאפס. בנק ישראל הפעיל QE במשבר הקורונה, ויתרת רכישות האג"ח הממשלתיות בתוכנית הגיעה ל-85 מיליארד ש"ח. הכלי מציל כלכלות ממשבר אך עלול לנפח מחירי נכסים ולהגדיל פערי עושר.הרחבה כמותית (QE) היא כלי מדיניות מוניטרית שבו הבנק המרכזי רוכש כמויות גדולות של איגרות חוב ממשלתיות ונכסים פיננסיים אחרים כדי להזרים כסף למערכת הפיננסית. הכלי מופעל כאשר הורדת ריבית "רגילה" כבר לא מספיקה, כלומר כשהריבית כבר קרובה לאפס (Zero Lower Bound) והכלכלה עדיין בקשיים.
הוועדה המוניטרית של בנק ישראל השיקה במרץ 2020 תוכנית לרכישת אג"ח ממשלתיות בשוק המשני, במטרה להקל את תנאי האשראי במשק ולתמוך בפעילות הכלכלית וביציבות הפיננסית.3 לפי הדיווח החודשי של הבנק, יתרת הרכישות בתוכנית הגיעה ל-85 מיליארד ש"ח ב-31 בדצמבר 2021 ונותרה שם עד סיום התוכניות, ולצדה נרכשו אג"ח קונצרניות ביתרה של 3.5 מיליארד ש"ח מתוך תוכנית שהוכרזה בהיקף 15 מיליארד ש"ח.4 גם הפדרל ריזרב האמריקאי הפעיל תוכניות רכישה בקנה מידה גדול אחרי משבר 2008 ושוב במשבר הקורונה, והן הרחיבו את מאזנו במידה ניכרת; את היקף המאזן בכל רגע נתון מפרסם הפד בדוח ה-H.4.1 השבועי.
איך QE עובד?
מנגנון ההזרקה
שלב 1: הבנק המרכזי "יוצר" כסף דיגיטלי חדש (לא מדפיס שטרות פיזית).
שלב 2: הבנק רוכש אג"ח ממשלתיות מבנקים ומוסדות פיננסיים.
שלב 3: הכסף זורם לחשבונות הבנקים, מגביר את יתרותיהם ומאפשר להם להלוות יותר.
שלב 4: ביקוש מוגבר לאג"ח מעלה את מחירן ומוריד את התשואות (הריביות הארוכות), מה שמוזיל אשראי לעסקים ולצרכנים.
השפעות על השווקים
- שוק האג"ח: מחירי אג"ח עולים ותשואות יורדות, מה שמוריד את עלות המימון לממשלה ולחברות.
- שוק המניות: ריביות נמוכות מעודדות משקיעים לעבור מאג"ח למניות (Search for Yield), מה שמעלה את מחירי המניות.
- שוק הנדל"ן: ריביות נמוכות על משכנתאות מגבירות ביקוש לדירות ומעלות מחירים.
- שער חליפין: הזרמת כסף מחלישה את המטבע המקומי ביחס למטבעות אחרים.
ביקורת ו-QT
מבקרי ה-QE טוענים שהוא מנפח בועות נכסים, מעשיר את בעלי הנכסים על חשבון שכבות חלשות, ועלול ליצור אינפלציה בטווח הארוך. התהליך ההפוך, הידוק כמותי (Quantitative Tightening / QT), שבו הבנק המרכזי מוכר נכסים או מפסיק לחדש רכישות, הוא תהליך מורכב שעלול לגרום לתנודתיות בשווקים.
| היבט | הרחבה כמותית (QE) | הידוק כמותי (QT) |
|---|---|---|
| פעולת הבנק המרכזי | רוכש אג"ח ומזרים כסף למערכת | מוכר אג"ח או נמנע מחידוש רכישות ומושך כסף |
| מאזן הבנק המרכזי | מתנפח | מצטמצם |
| נזילות בשווקים | עולה | יורדת |
| ריביות ארוכות (תשואות אג"ח) | נוטות לרדת | נוטות לעלות |
| הרקע שבו מופעל בדרך כלל | מיתון או משבר, כשהריבית כבר קרובה לאפס | התאוששות או אינפלציה גבוהה, כשצריך לצנן |
| כיוון הלחץ על מחירי נכסים | כלפי מעלה | כלפי מטה |
רוצים להעמיק מעבר להגדרה? עיקר ההשפעה של QE עוברת דרך שוק האג"ח והריביות הארוכות, ולכן שווה לקרוא כיצד תשואות האג"ח והריבית קשורות זו לזו, ואיך שינויי ריבית משפיעים על ענפי המניות. שני המדריכים מסבירים את שרשרת ההשפעה שבסופה יושבת מדיניות הבנק המרכזי.
שאלות נפוצות
הרחבה כמותית היא כלי מדיניות מוניטרית שבו הבנק המרכזי רוכש כמויות גדולות של אג"ח ממשלתיות ונכסים פיננסיים כדי להזרים כסף למערכת. הכלי מופעל כשהריבית כבר קרובה לאפס ואין אפשרות להורידה עוד. הבנק "יוצר" כסף דיגיטלי, רוכש אג"ח, ובכך מגביר את הנזילות ומוריד ריביות ארוכות.
כן. הוועדה המוניטרית השיקה במרץ 2020 תוכנית לרכישת אג"ח ממשלתיות בשוק המשני, ולפי הדיווח החודשי של בנק ישראל יתרת הרכישות בתוכנית הגיעה ל-85 מיליארד ש"ח ב-31 בדצמבר 2021. במקביל רכש הבנק אג"ח קונצרניות בשוק המשני, ויתרתן הגיעה ל-3.5 מיליארד ש"ח מתוך תוכנית שהוכרזה בהיקף של 15 מיליארד ש"ח. מטרת התוכניות, כפי שניסח אותה הבנק, הייתה להקל את תנאי האשראי במשק ולתמוך בפעילות הכלכלית וביציבות הפיננסית.
סיכום
QE הוא כלי חירום רב-עוצמה שמציל כלכלות ממשבר, אך יוצר תופעות לוואי כמו ניפוח מחירי נכסים והגדלת פערי עושר. משקיעים חכמים עוקבים אחר מדיניות הבנקים המרכזיים כי היא משפיעה ישירות על כל סוגי הנכסים בתיק.
מושגי מפתח
הידוק כמותי, התהליך ההפוך ל-QE, שבו הבנק המרכזי מצמצם את מאזנו ומושך נזילות מהשוק.
Zero Lower Bound
המגבלה התיאורטית שבה ריבית לא יכולה לרדת מתחת לאפס (בפועל, חלק מהבנקים ניסו ריבית שלילית).
מאזן הבנק המרכזי
סך הנכסים (אג"ח, מט"ח) שהבנק המרכזי מחזיק. תכניות QE מנפחות את המאזן באופן דרמטי.
Search for Yield
מגמה שבה משקיעים עוברים לנכסים מסוכנים יותר (מניות, נדל"ן) כשתשואות האג"ח נמוכות מדי.
- Bank for International Settlements. "Unconventional monetary policy tools: a cross-country analysis" bis.org ↗ ↩נבדק לאחרונה: 07/05/2026
- Bernanke, Ben S. "The Crisis and the Policy Response"(2009) federalreserve.gov ↗ ↩
- בנק ישראל. "פעילות בשוק אגרות החוב": בעקבות הרעת התנאים הכלכליים ועליית התנודתיות על רקע משבר הקורונה החליטה הוועדה המוניטרית במרץ 2020 להשיק תוכנית לרכישת אג"ח ממשלתיות בשוק המשני; ביולי 2020 הודיע הבנק שיתחיל לרכוש אג"ח קונצרניות בשוק המשני בהיקף של 15 מיליארד ש"ח על בסיס סמן רחב boi.org.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 05/09/2026
- בנק ישראל. "דיווח חודשי בדבר התכניות שבנק ישראל הפעיל בשווקים הפיננסיים לאור משבר הקורונה" (07/02/2022): טבלת היתרות מראה שרכישות האג"ח הממשלתי הגיעו ל-85 מיליארד ש"ח ב-31/12/2021 ונותרו ברמה זו ב-31/01/2022, ורכישות האג"ח הקונצרני עמדו על 3.5 מיליארד ש"ח; במועד הדיווח הסתיימה הפעלת כל התוכניות boi.org.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 05/09/2026
מייסד
נכתב ונבדק על ידי מערכת מידע-הון
השקעתי שנים בהייטק ובשוק ההון. ניהלתי בעצמי את הפנסיה, הביטוחים וההשקעות שלי, של המשפחה ושל החברים, ובמקביל אני מוביל קהילת משקיעים פעילה כבר שנים. כל ערך במידע-הון מתורגם ישירות מהחוק והרגולציה לעברית קריאה, כדי שהמסמך הבא שיגיע אליך בדואר יהיה מובן. גם בעשר וחצי בלילה.
תחומי מומחיות