הקשר ההפוך בין ריבית לבין מחיר האג"ח: למה ריבית עולה = מחיר יורד, מח"מ כמד-רגישות, ולקחים מסביבת הריבית הישראלית 2022-2024 למשקיע הפרטי. לשכיר ועצמאי.
אחד מהחוקים הבלתי-ניתנים לערעור בשוקי ההון הוא הקשר ההפוך בין ריבית למחיר האג"ח.1 כשבנק ישראל מעלה את הריבית, מחירי האגרות הקיימות בבורסה יורדים. כשהוא מוריד ריבית - מחיריהן עולים. זהו חוק הנדנדה, ומי שמבין אותו לעומק מחזיק בכלי מחשבה רב-עוצמה לניהול תיק ההשקעות שלו.
למה הקשר הפוך? הלוגיקה הכלכלית
תארו לעצמכם שקניתם אג"ח ממשלתי (שחר) שמשלם קופון שנתי של 3%. שנה אחר כך, בנק ישראל מעלה את הריבית, וכעת הממשלה מנפיקה אגרות חדשות שמשלמות 5%. שאלו את עצמכם: מדוע שמשקיע יקנה מכם את האג"ח הישן ב-100 ₪ ויקבל 3%, כשבאותו כסף הוא יכול לקנות אג"ח חדש ולקבל 5%?
התשובה היא שהוא לא יקנה - אלא אם תוריד את המחיר. על מנת שתשואת האג"ח הישן תתאים לרמת הריבית החדשה בשוק, מחיר השוק שלו חייב לרדת. כשהריבית עלתה מ-3% ל-5%, מחיר האג"ח ל-10 שנים ירד בכ-15%.2 זו ירידה משמעותית - ובדיוק מה שקרה בישראל ובעולם בשנים 2022-2023.
ישראל 2020-2024: מקרה בוחן חי
הגרף הבא מציג את ריבית בנק ישראל ואת מחיר אג"ח ממשלתי לדוגמה בשנים 2020-2024:
ניתן לראות בבירור: כל עוד הריבית עמדה על 0.1% (2020-2021), מחיר האג"ח הגיע לשיא של 112 ₪. עם עליית הריבית החדה ל-4.5%-4.75% (2022-2024), המחיר צנח ל-85-87 ₪. ירידה של כ-25% מהשיא - ממשקיעים שלא ציפו לכך, זה היה הפתעה כואבת.
כלל אצבע: מח"מ כמחשבון ריגישות
כדי לאמוד כמה מחיר אג"ח ישתנה עם תנועת ריבית, משתמשים במח"מ (Duration). הנוסחה הפשוטה: אם מח"מ האג"ח הוא 5 שנים, עלייה של 1% בריבית תוריד את מחיר האג"ח בכ-5%. אם המח"מ הוא 10 שנים - הירידה תהיה כ-10%. לכן, ככל שהאג"ח ארוך יותר, הוא רגיש יותר לשינויי ריבית.
מה זה אומר עבור המשקיע?
הבנת הקשר בין ריבית למחיר מאפשרת לכם לקבל החלטות אסטרטגיות:
- בסביבת ריבית עולה: עדיף לקצר את מח"מ התיק - לשמור על אגרות קצרות (2-3 שנים) ולהימנע מאגרות ארוכות (10+ שנים). ניתן גם להגדיל חשיפה למק"מ (מלווה קצר מועד) ולפיקדונות בנקאיים.
- בסביבת ריבית יורדת: אג"ח ארוכות נהנות מעלייה בערכן. משקיעים שמצפים להורדת ריבית ינסו להאריך את המח"מ כדי ליהנות מרווחי הון.
- בסביבת אי-וודאות: פיזור על פני מח"מ שונים (אסטרטגיית Ladder) מנטרל חלקית את חשיפת הריבית.
ריבית בנק ישראל מול ריבית בינלאומית
משקיע ישראלי שמחזיק אג"ח ממשלתי ישראלי חשוף לריבית בנק ישראל. אך מי שמחזיק אג"ח בינלאומי (למשל US Treasuries דרך ETF) חשוף לריבית ה-Fed האמריקאי. לעיתים שני הבנקים המרכזיים זזים בכיוונים שונים - ישראל עלולה להוריד ריבית בגלל האטה מקומית בזמן שה-Fed שומר על ריבית גבוהה. לכן, ניהול תיק אג"ח גלובלי מצריך מעקב אחר שני לוחות הריבית בנפרד.
התשואה לפדיון (YTM) כמדד מרכזי
כאשר ריבית השוק עולה, ה-YTM (תשואה לפדיון) של האג"ח הקיים עולה - כי המחיר יורד. מי שקנה אג"ח ל-10 שנים לפני עליית הריבית וצריך למכור עכשיו - ימכור בהפסד. אך מי שממשיך להחזיק עד לפדיון - יקבל בדיוק את הקופון ואת הקרן שהובטחו לו. זהו סיכון ריבית לעומת סיכון מחיר: ירידת מחיר מזיקה למי שמוכר לפני הפדיון, אך לא למי שמחזיק עד הסוף.
שגיאה נפוצה: לחשוב שאג"ח = ללא סיכון
שגיאה נפוצה בקרב משקיעים מתחילים היא להניח שאגרות חוב ממשלתיות הן ללא סיכון בטווח הקצר. בתקופה 2022-2023, קרנות מחקות על אג"ח ממשלתי ישראלי ל-10 שנים ירדו ב-15% עד 20%.3 הסיכון לא נעלם - הוא רק שונה מסיכון המניות. מי שלא הבין את הקשר בין ריבית למחיר - הופתע לרעה.
סיכום
הקשר בין ריבית בנק ישראל למחיר האג"ח הוא פשוט - הפוך ומוחלט. עלייה בריבית = ירידה במחיר. ירידה בריבית = עלייה במחיר. מי שמנהל תיק אג"ח מבלי להבין כלל זה חשוף לסיכון שלא ידע לכמת. שימוש במח"מ כמד-רגישות, וכוונון המח"מ לאופק ההשקעה וסביבת הריבית, הם הכלים המרכזיים של משקיע אג"ח מנוסה.
מקורות
- בנק ישראל - ריבית בנק ישראל boi.org.il ↗ ↩
- בנק ישראל - שוק אגרות החוב הממשלתיות boi.org.il ↗ ↩
- הבורסה לניירות ערך בתל אביב - מדדי אג"ח tase.co.il ↗ ↩
- Investopedia - Yield to Maturity (YTM) investopedia.com ↗ ↩