מה חשוב לדעת
- תשלום ביתר נוצר בשני מצבים בלבד: הכנסה אצל המעסיק העיקרי הנמוכה מ-7,703 ₪ בחודש, או הכנסה מכל המעסיקים יחד הגבוהה מ-51,910 ₪ בחודש.
- מדרגת הגבייה המופחתת ניתנת אצל המעסיק העיקרי בלבד. אצל המעסיק המשני הניכוי מתבצע בשיעור המלא מהשקל הראשון, והפער אצל העובד הוא 7.9 נקודות אחוז, 4.27% מול 12.17%.
- מעסיק עיקרי שמשלם 5,000 ₪ ומעסיק משני שמשלם 6,000 ₪ מייצרים תשלום עודף של כ-213 ₪ בחודש, כ-2,560 ₪ בשנה, בלי שורה נפרדת בתלוש שמסמנת זאת.
- התיאום לשנה הנוכחית נעשה מול המעסיק או מול משלם הפנסיה. לשנים קודמות מגישים בקשה נפרדת, עד שבע שנים אחורה, בטופס בל/657 או בל/752 לפי סיבת העודף.
- תוצאת התיאום יכולה ליצור זיכוי או חיוב, ולכן זו אינה פעולה חד-כיוונית. שכיר שהוא גם עצמאי מתקן בערוץ אחר לגמרי: בקשה לתיקון מקדמות, פעם ברבעון ורק בשינוי הכנסה של 10% ומעלה.


המדרגה המופחתת ניתנת אצל המעסיק העיקרי בלבד, ולכן שתי משרות יוצרות תשלום ביתר. איך עושים תיאום מראש, כמה שנים אחורה אפשר לתבוע, ומה משתנה לשכיר שהוא גם עצמאי.
שתי משרות מייצרות תשלום עודף לביטוח לאומי בשני מצבים: כשההכנסה אצל המעסיק העיקרי נמוכה מ-7,703 ₪ בחודש, או כששתי המשרות יחד עוברות 51,910 ₪ בחודש1. ההפרש אינו חוזר אליכם מעצמו. יש שני מסלולים לתקן אותו: תיאום מראש מול המעסיק המשני, או בקשה בדיעבד עד שבע שנים אחורה.
רוב האנשים מגלים את זה בסדר ההפוך: קודם עובדים שנתיים בשתי משרות, ואחר כך שומעים במקרה שהיה אפשר לבקש החזר. הדף הזה עובר על המנגנון, על שתי הדוגמאות המספריות, ועל הפעולה המדויקת בכל אחד משני המסלולים.
למה שתי משרות יוצרות תשלום עודף לביטוח לאומי?
כי מדרגת הגבייה המופחתת ניתנת אצל המעסיק העיקרי בלבד, ואצל המעסיק המשני הניכוי מתבצע בשיעור המלא. הביטוח הלאומי מחלק את ההכנסה לשני חלקים. החלק שעד 7,703 ₪ לחודש° מנוכה בשיעור מופחת, והחלק שמעליו ועד ההכנסה המרבית החייבת בדמי ביטוח, 51,910 ₪ לחודש°, מנוכה בשיעור מלא1.
| סוג ההכנסה | שיעור בחלק המופחת, עד 7,703 ₪ | שיעור בחלק המלא, 7,703 ₪ עד 51,910 ₪ |
|---|---|---|
| שכיר, חלק העובד4 | 4.27% | 12.17% |
| שכיר, חלק המעסיק4 | 4.51% | 7.6% |
| עצמאי5 | 7.7% | 18% |
| מקבל פנסיה מוקדמת6 | 4.25% | 11.96% |
המספר שקובע הוא הפער בשורה הראשונה: 7.9 נקודות אחוז בין השיעור המופחת לשיעור המלא אצל העובד4. כל שקל שנוכה בשיעור מלא במקום בשיעור מופחת עולה לכם 7.9 אגורות. בשתי משרות זה קורה בשקט, בכל חודש, בלי שורה נפרדת בתלוש שמסמנת את זה.
הביטוח הלאומי קובע מיהו המעסיק העיקרי לפי שלושה תנאים ובסדר הזה: מקום עבודה קבוע, שכר יציב בלי שינוי חריג מחודש לחודש, ושכר גבוה יותר משאר מקומות העבודה2. אחרי שההחלטה נופלת, אתם מסמנים בטופס 101 של המעסיק המשני, בסעיף ה', שיש לכם הכנסות אחרות. את טופס 101 ממלאים בתחילת ההעסקה ובתחילת כל שנה2.
כמה כסף באמת נשאר אצל הביטוח הלאומי?
בדיוק את השיעור המלא במקום המופחת, על החלק של המדרגה שלא נוצל אצל המעסיק העיקרי. זה סכום שאפשר לחשב מראש בשתי שורות, ולראות בדיוק כמה הוא שווה בשנה.
שתי משרות של 5,000 ₪ ו-6,000 ₪
נניח מעסיק עיקרי שמשלם 5,000 ₪ ברוטו ומעסיק משני שמשלם 6,000 ₪, סך הכול 11,000 ₪ בחודש. אצל המעסיק העיקרי כל השכר נמצא במדרגה המופחתת: 5,000 ₪ כפול 4.27% הם 213.50 ₪. אצל המעסיק המשני הניכוי מתבצע בשיעור המלא מהשקל הראשון: 6,000 ₪ כפול 12.17% הם 730.20 ₪. סך הניכוי בפועל הוא כ-944 ₪ בחודש.
החישוב שהיה מתקבל אילו כל ההכנסה הגיעה ממעסיק אחד נראה אחרת: 7,703 ₪ כפול 4.27% הם 329 ₪, ועוד 3,297 ₪ כפול 12.17% שהם 401 ₪, יחד כ-730 ₪ בחודש.
ההפרש הוא כ-213 ₪ בחודש, כ-2,560 ₪ בשנה. אפשר להגיע אליו גם בדרך קצרה: 2,703 ₪ מהמדרגה המופחתת לא נוצלו אצל המעסיק העיקרי, וכפול 7.9 נקודות האחוז זה אותו סכום. החישוב נגזר משיעורי הביטוח הלאומי ומהמדרגות שבטבלה למעלה4.
מה קורה כששתי המשרות יחד עוברות את התקרה?
כל מעסיק מנכה עד התקרה בנפרד, ולכן ההכנסה שמעל התקרה המשותפת מנוכה למרות שהיא פטורה. ההכנסה המרבית החייבת בדמי ביטוח היא 51,910 ₪ לחודש°, והיא נמדדת על סך ההכנסה מכל המעסיקים יחד1. מעסיק אחד אינו יודע כמה משלם השני, ולכן שניהם מנכים כאילו הם היחידים.
35,000 ₪ ועוד 25,000 ₪
עובד שמשתכר 35,000 ₪ במשרה אחת ו-25,000 ₪ במשרה שנייה מגיע ל-60,000 ₪ בחודש, כלומר 8,090 ₪ מעל התקרה. על החלק העודף נוכו דמי ביטוח בשיעור המלא של 12.17%, כלומר כ-985 ₪ בחודש4, וכ-11,800 ₪ בשנה. זהו בדיוק המצב שבגינו הביטוח הלאומי מגדיר מסלול בקשה נפרד3, והוא נפוץ אצל מי שמחזיק משרה בכירה לצד ייעוץ קבוע או תפקיד דירקטוריון.
איך עושים תיאום מראש, ומתי אין בו צורך?
התיאום לשנה הנוכחית נעשה מול המעסיק או מול משלם הפנסיה, ולא בדיעבד מול הסניף3. סדר הפעולות קצר: מחליטים מיהו המעסיק העיקרי לפי שלושת התנאים, מסמנים בטופס 101 של המעסיק המשני שיש הכנסות אחרות2, ומפיקים אישור תיאום דמי ביטוח באתר הביטוח הלאומי ומוסרים אותו למעסיק המשני8.
יש מקרה שבו אין מה לתאם, וכדאי לזהות אותו לפני שמשקיעים בזה זמן. אם ההכנסה אצל המעסיק העיקרי גבוהה מ-7,703 ₪ וסך ההכנסה מכל המעסיקים נמוך מ-51,910 ₪, אתם כבר קיבלתם את מלוא הניכוי בשיעור המופחת אצל המעסיק העיקרי, ואין צורך בתיאום לשנה הנוכחית1. במצב הזה שתי המשרות אינן יוצרות תשלום עודף בכלל.
כמה שנים אחורה אפשר לבקש החזר ומה צריך להגיש?
שבע שנים. מי שנוכו משכרו דמי ביטוח גבוהים מהנדרש בשבע השנים האחרונות ולא ביצע תיאום עבור אותן שנים, צריך להגיש בקשה לתיאום דמי ביטוח עבור שנים קודמות3. הבקשה מוגשת באופן מקוון באתר, או בטופס ידני, ויש שני מסלולים נפרדים לפי סיבת העודף.
מי שהכנסתו אצל המעסיק העיקרי הייתה נמוכה מ-7,703 ₪ מגיש טופס בל/657, בדואר אלקטרוני או בפקס למחלקת התיאומים. מי שהכנסתו הכוללת מכלל המעסיקים עולה על 51,910 ₪ ונוכו לו דמי ביטוח מעל התשלום המרבי מגיש טופס בל/752, שנשלח למחלקת גבייה ממעסיקים3. שני המסלולים פתוחים גם למי שמקבל פנסיה מוקדמת משני משלמים או יותר.
התיאום יכול לצאת גם לחובתכם
זו הטעות שהכי קל ליפול בה. תוצאת התיאום יכולה ליצור זיכוי או חיוב, בהתאם להכנסות ולניכוי דמי הביטוח שדווחו בפועל3. כלומר בקשה לשנים קודמות אינה מסלול חד-כיווני, והיא מתקנת את החשבון לשני הכיוונים. לפני הגשה שווה לאסוף את טופסי 106 של כל המעסיקים באותן שנים ולחשב את הפער לפי המדרגות והשיעורים של אותה שנה, ולא לפי אלה של היום. המדרגות והתקרה מתעדכנות כמעט מדי שנה.
מה תיאום דמי ביטוח לא מכסה?
הוא לא מכסה את מס ההכנסה, והבלבול בין השניים הוא מקור נפוץ להפתעה בתלוש. תיאום דמי ביטוח מתנהל מול המוסד לביטוח לאומי, בטפסים שלו ובמדרגות שלו8. תיאום מס הכנסה הוא הליך נפרד לחלוטין מול רשות המסים. אישור אחד אינו מייתר את השני, ומי שהסדיר רק אחד מהם ממשיך לשלם ביתר בערוץ השני.
הוא גם לא מחזיר לכם את חלק המעסיק. אצל המעסיק המשני חלק המעסיק מנוכה בשיעור המלא של 7.6% במקום 4.51%4, אבל הכסף הזה מעולם לא היה שלכם. התיקון מחזיר רק את החלק שנוכה מהשכר שלכם. ולבסוף, שום דבר בתהליך אינו קורה מעצמו: אין יישוב חשבון אוטומטי בסוף השנה, ואין התראה מהמעסיק. גם התיאום לשנה הנוכחית וגם הבקשה לשנים קודמות הם פעולה יזומה שלכם.
מה משתנה כששכיר הוא גם עצמאי או מקבל פנסיה מוקדמת?
משתנה מי מבצע את התיקון ובאיזה ערוץ, כי סדר ניכוי דמי הביטוח קבוע בחוק ואי אפשר לבקש לשנות אותו: קודם הכנסות כשכיר, אחריהן הכנסות כעצמאי, אחריהן הכנסות שלא מעבודה, ולבסוף הכנסות מפנסיה מוקדמת1. המשמעות המעשית היא שהמדרגה המופחתת והתקרה נבלעות קודם כול בשכר.
בשילוב של עבודה כשכיר ועבודה כעצמאי, מקום העבודה שבו אתם עובדים כשכיר נחשב למעסיק העיקרי2. בשילוב של עבודה כשכיר וקבלת פנסיה מוקדמת, מקום העבודה הוא המעסיק העיקרי ומשלם הפנסיה הוא המשני2.
| תרחיש תעסוקה | היכן נוצר הכפל | מי מבצע את התיאום לשנה הנוכחית | המסלול לתיקון בדיעבד |
|---|---|---|---|
| שתי משרות שכיר | המדרגה המופחתת נספרת אצל המעסיק העיקרי, והמשני מנכה בשיעור מלא מהשקל הראשון | אתם, מול המעסיק המשני: סעיף ה' בטופס 101 ואישור תיאום | בקשה לתיאום לשנים קודמות, עד שבע שנים, טופס בל/657 או בל/752 |
| שכיר שהוא גם עצמאי | ההכנסה כשכיר נספרת ראשונה בסדר הניכוי, ולכן המדרגה והתקרה נאכלות בשכר | אתם, מול הביטוח הלאומי: בקשה לתיקון מקדמות | תיקון מקדמות פעם אחת בכל רבעון, רק כשההכנסה השתנתה ב-10% ומעלה |
| שכיר שמקבל גם פנסיה מוקדמת | מקום העבודה הוא המעסיק העיקרי, ומשלם הפנסיה מנכה כמעסיק משני | אתם, מול משלם הפנסיה: סעיף ה' בטופס 101 ואישור תיאום | אותה בקשה לשנים קודמות, עד שבע שנים |
השורה האמצעית היא זו שנופלת הכי הרבה בין הכיסאות. בקשה לתיקון מקדמות אפשר להגיש פעם אחת בכל רבעון, ורק אם ההכנסות השתנו בעשרה אחוזים לפחות, למעלה או למטה7. מי שפתח עסק באמצע השנה לצד משרה קבועה, ולא עדכן, ממשיך לשלם מקדמות שנקבעו על בסיס תמונה ישנה.
שלוש שורות שכדאי לבדוק בתלוש
בתלוש של המעסיק המשני חפשו את שורת דמי הביטוח הלאומי ואת שורת דמי ביטוח הבריאות, וחלקו את סכומן בשכר החייב. אם התוצאה מתקרבת ל-12.17% והשכר אצל המעסיק העיקרי נמוך מ-7,703 ₪, יש לכם עודף שאפשר לתקן. אם התוצאה נמוכה משמעותית, אישור התיאום כנראה כבר נקלט אצל המעסיק.
בדיקת ידע
עובדת מרוויחה 4,000 ₪ אצל המעסיק העיקרי ו-9,000 ₪ אצל מעסיק משני, ולא ביצעה תיאום דמי ביטוח. מה קורה בפועל?
סיכום
שתי הבדיקות שסוגרות את הנושא לוקחות חמש דקות. ראשונה: האם השכר אצל המעסיק העיקרי נמוך מ-7,703 ₪ בחודש. שנייה: האם סך השכר מכל המעסיקים גבוה מ-51,910 ₪ בחודש. תשובה חיובית לאחת מהן פותחת תיאום לשנה הנוכחית מול המעסיק, ובקשה נפרדת לשנים שכבר עברו, עד שבע שנים אחורה.
לחשב כמה נשאר בנטו מכל אחת מהמשרותעובד בשתי משרות משלם דמי ביטוח ביתר כשההכנסה אצל המעסיק העיקרי נמוכה מ-7,703 ₪ בחודש, או כששתי המשרות יחד עוברות 51,910 ₪. הסיבה היא שמדרגת הגבייה המופחתת ניתנת אצל המעסיק העיקרי בלבד, ואצל המשני הניכוי בשיעור המלא. התיקון לשנה הנוכחית נעשה מול המעסיק, ולשנים קודמות אפשר להגיש בקשה עד שבע שנים אחורה.
בשני מצבים. הראשון, כשההכנסה החודשית אצל המעסיק העיקרי או ממשלם הפנסיה המוקדמת נמוכה מ-7,703 ₪. השני, כשההכנסה החודשית מכל המעסיקים גבוהה מההכנסה המקסימלית לתשלום דמי ביטוח, 51,910 ₪. אם ההכנסה אצל העיקרי גבוהה מ-7,703 ₪ והסך נמוך מהתקרה, אין צורך בתיאום.
הביטוח הלאומי קובע שלושה תנאים לפי הסדר: מקום העבודה קבוע, השכר בו יציב בלי שינוי חריג מחודש לחודש, והשכר בו גבוה יותר משאר מקומות העבודה. אחרי ההחלטה יש לסמן בטופס 101 של המעסיק המשני, בסעיף ה, שיש הכנסות אחרות. את הטופס ממלאים בתחילת העסקה ובתחילת כל שנה.
הפער בין השיעור המופחת לשיעור המלא אצל העובד הוא 7.9 נקודות אחוז, 4.27% מול 12.17%. עובד שמרוויח 5,000 ₪ אצל המעסיק העיקרי השאיר 2,703 ₪ מהמדרגה המופחתת לא מנוצלים, ולכן משלם כ-213 ₪ ביתר בחודש, כ-2,560 ₪ בשנה. ככל שהשכר אצל המעסיק העיקרי נמוך יותר, הפער גדל.
שבע שנים. מי שנוכו משכרו דמי ביטוח גבוהים מהנדרש בשבע השנים האחרונות ולא ביצע תיאום עבור אותן שנים יכול להגיש בקשה לתיאום דמי ביטוח עבור שנים קודמות. התיאום עבור השנה הנוכחית אינו עובר במסלול הזה, אלא נעשה מול המעסיק או מול משלם הפנסיה המוקדמת.
מי שהכנסתו אצל המעסיק העיקרי הייתה נמוכה מ-7,703 ₪ מגיש טופס בל/657, מקוון באתר או ידנית בדואר אלקטרוני או בפקס למחלקת התיאומים. מי שהכנסתו הכוללת מכלל המעסיקים עולה על 51,910 ₪ ונוכו לו דמי ביטוח מעל התשלום המרבי מגיש טופס בל/752 למחלקת גבייה ממעסיקים.
לא. הביטוח הלאומי מציין במפורש שתוצאת התיאום יכולה ליצור זיכוי או חיוב, בהתאם להכנסות ולניכוי דמי הביטוח שדווחו. לכן לפני הגשה כדאי לאסוף את טופסי 106 מכל המעסיקים באותן שנים ולחשב את הפער לפי המדרגות והשיעורים שהיו בתוקף באותה שנה, ולא לפי אלה של היום.
סדר ניכוי דמי הביטוח קבוע בחוק: קודם הכנסות כשכיר, אחריהן הכנסות כעצמאי, אחר כך הכנסות שלא מעבודה ולבסוף פנסיה מוקדמת. מקום העבודה כשכיר נחשב למעסיק העיקרי. התיקון בערוץ העצמאי נעשה בבקשה לתיקון מקדמות, שאפשר להגיש פעם אחת בכל רבעון ורק כשההכנסות השתנו בעשרה אחוזים לפחות.
- המוסד לביטוח לאומי, מתי עליך לבצע תיאום דמי ביטוח? (מדרגת גבייה מופחתת 7,703 ₪ והכנסה מקסימלית לתשלום דמי ביטוח 51,910 ₪, החל ב-01.01.2026; סדר ניכוי דמי הביטוח הקבוע בחוק) btl.gov.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 09/08/2026
- המוסד לביטוח לאומי, איך קובעים מי המעסיק העיקרי ומי המשני? (שלושת התנאים, סימון סעיף ה בטופס 101 של המעסיק המשני, שילוב שכיר ועצמאי ושילוב שכיר ופנסיה מוקדמת) btl.gov.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 09/08/2026
- המוסד לביטוח לאומי, הגשת בקשה לתיאום דמי ביטוח עבור שנים קודמות (שבע שנים אחורה, טופס בל/657 וטופס בל/752, תוצאת התיאום כזיכוי או כחיוב) btl.gov.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 09/08/2026
- המוסד לביטוח לאומי, שיעורי וסכומי דמי ביטוח לעובדים שכירים (עובד 4.27% במדרגה המופחתת ו-12.17% בשיעור המלא; מעסיק 4.51% ו-7.6%) btl.gov.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 09/08/2026
- המוסד לביטוח לאומי, שיעורי וסכומי דמי ביטוח לעצמאים (7.7% במדרגה המופחתת ו-18% בשיעור הרגיל) btl.gov.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 09/08/2026
- המוסד לביטוח לאומי, שיעורי וסכומי דמי ביטוח למקבלי פנסיה מוקדמת (4.25% במדרגה המופחתת ו-11.96% בשיעור המלא) btl.gov.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 09/08/2026
- המוסד לביטוח לאומי, עובד עצמאי: תיקון מקדמות (בקשה פעם אחת בכל רבעון, רק כששינוי ההכנסות הוא 10% לפחות) btl.gov.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 09/08/2026
- המוסד לביטוח לאומי, תיאום דמי ביטוח: דף הנושא והפקת אישור תיאום לשנה הנוכחית btl.gov.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 09/08/2026


