סעיף 14

סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים קובע שהפקדות המעסיק לקופת פנסיה או ביטוח מנהלים יכולות לבוא במקום חובת תשלום פיצויי פיטורים. במקום שהמעסיק ישלם משכורת אחרונה כפול שנות ותק בסיום העסקה, מה שנצבר בקופה (הפקדות בתוספת תשואה) זה מה שיש. שיעור ההפרשה הבסיסי לרכיב הפיצויים הוא 6 אחוזים, ורק הפרשה של 8.33 אחוזים מתחילת ההעסקה פוטרת את המעסיק מהשלמת פיצויים.

סעיף 14 טוב בשלושה מצבים: בהתפטרות, כי בדרך כלל מתפטר לא מקבל פיצויים אבל כשחל סעיף 14, כספי הפיצויים בקופה שלכם. כשהמעסיק בקשיים כלכליים, כי הכסף מוגן בקופה ולא תלוי ביכולת המעסיק לשלם. וכשהתשואה בקופה גבוהה, כי הצבירה עשויה להיות גדולה מפיצויים סטטוטוריים רגילים.

אם השכר שלכם עלה משמעותית לאורך השנים, פיצויים סטטוטוריים (משכורת אחרונה כפול ותק) עשויים להיות גבוהים יותר מהצבירה בקופה, כי ההפקדות חושבו על בסיס שכר נמוך יותר. כמו כן, תשואה נמוכה בקופת הגמל תקטין את הסכום שיתקבל. אם התחלתם עם שכר של 8,000 ש"ח וסיימתם עם 25,000 ש"ח, ההפרש יכול להיות משמעותי.

בכל מקום עבודה חדש, בררו האם חל סעיף 14. אם כן, הכסף שמר עליכם גם בהתפטרות. אם לא, כדאי לנהל משא ומתן על החלתו. בדקו גם מה קורה עם כספי הפיצויים בעזיבה: האם המעסיק מוותר על הכספים או דורש אותם חזרה. שימו לב שגם עם סעיף 14, המעסיק לא תמיד מוותר על הכספים אוטומטית.

רצף פיצויים הוא אפשרות להשאיר כספי פיצויים בקופה בעת עזיבת מקום עבודה, כך שימשיכו לצבור תשואה ולא ייחשבו כמשיכה לצורכי מס. היתרון: דחיית מס ושימור הכספים במעטפת הפנסיונית לפרישה. כדי לעשות רצף פיצויים, צריך למלא טופס 161ד. חשוב להתייעץ עם יועץ פנסיוני לפני קבלת החלטה, כי המשמעויות ארוכות טווח.

טופס 161, "הודעה על פרישה מעבודה", הוא טופס חובה שהמעסיק מדווח בו לרשות המסים על פרישת העובד. מ-1 בינואר 2024 חלה חובה לדווח בטופס 161 החדש, שמחולק לשלושה חלקים: הודעת המעסיק, הודעת העובד שבה הוא ממלא את בחירותיו לגבי מענקי הפרישה, וחלק החישוב וההנחיות לקופות הגמל. טופס 161ד הוא בקשה לקיבוע זכויות לפי סעיף 9א לפקודת מס הכנסה. אם חלפו יותר משלושה חודשים ממועד הפרישה, יש לצרף גם אישור יתרה עדכני מקופות הגמל.<CitationRef id={3} />