כלל 4% וקצב משיכה: כמה אפשר למשוך מדי חודש?

כלל ה-4% (The 4% Rule) הוא אחד העקרונות המוכרים ביותר בתכנון פרישה בעולם. הוא פותח על ידי ויליאם בנגן ב-1994 על בסיס מחקר היסטורי של שוק ההון האמריקאי, ומציע מסגרת פשוטה לקצב המשיכה מתיק ההשקעות. אך האם הוא מתאים למציאות הישראלית?

מהו כלל ה-4%?

העיקרון פשוט: בשנה הראשונה של הפרישה, משכו 4% מערך תיק ההשקעות. בכל שנה שלאחר מכן, משכו את אותו סכום בתוספת הצמדה לאינפלציה. לפי המחקר המקורי, בתיק שמורכב מ-50% מניות ו-50% אגרות חוב, הכסף מחזיק מעמד לפחות 30 שנה ב-95% מהתרחישים ההיסטוריים.

דוגמה מספרית

אם צברתם תיק השקעות של 2,000,000 שקלים (מעבר לכספי הפנסיה), כלל ה-4% אומר שתוכלו למשוך 80,000 שקלים בשנה הראשונה, כלומר כ-6,667 שקלים לחודש. בשנה השנייה, אם האינפלציה הייתה 3%, תמשכו 82,400 שקלים (כ-6,867 לחודש), וכן הלאה.

למה הכלל לא תמיד מתאים לישראל?

בשונה מארה"ב, שם רוב החיסכון הפנסיוני הוא בחשבונות 401k ו-IRA שדורשים ניהול משיכות עצמאי, המערכת הישראלית מבוססת על קרנות פנסיה שמשלמות קצבה אוטומטית. כלומר, לרוב הישראלים הליבה של ההכנסה בפרישה כבר מנוהלת עבורם.

כלל ה-4% רלוונטי בישראל בעיקר עבור חסכונות שאינם פנסיוניים: קופות גמל להשקעה, תיקי השקעות פרטיים, פוליסות חיסכון ופיקדונות. אלה הכספים שאתם מנהלים בעצמכם ומחליטים מתי וכמה למשוך.

משיכה צמודת מדד מול משיכה נומינלית

הבחירה בין משיכה צמודת מדד המחירים לצרכן לבין משיכה נומינלית (ללא הצמדה) היא קריטית. בישראל, שבה האינפלציה נעה בין 2% ל-4% בשנים האחרונות, ההבדל מצטבר לסכומים משמעותיים.

ההשפעה של אינפלציה על כוח הקנייה

אם מושכים 6,000 שקלים לחודש ללא הצמדה, ובאינפלציה שנתית ממוצעת של 3%, כוח הקנייה של הסכום הזה ירד ל-4,460 שקלים במונחים ריאליים תוך 10 שנים, ול-3,315 שקלים תוך 20 שנה. משיכה צמודת מדד מגנה על כוח הקנייה אך מגדילה את הסיכון שהכסף ייגמר מוקדם יותר.

פתרון אמצע: התחילו עם משיכה צמודת מדד, אך היו מוכנים לצמצם אותה בשנים שבהן השוק יורד משמעותית. גישה גמישה זו, שנקראת "כלל ה-4% הגמיש", מאפשרת התאמה לתנאי השוק בזמן אמת.

שמרני 3% מול אגרסיבי 5%

קצב משיכה של 3% נחשב שמרני ומתאים למי שרוצה רמת ביטחון גבוהה מאוד. עם תיק של 2,000,000 שקלים, זה 60,000 שקלים בשנה (5,000 לחודש). הסיכוי שהכסף יספיק ל-30 שנה ומעלה הוא כמעט 100%, ויש סבירות גבוהה שישאר גם סכום נאה ליורשים.

קצב של 5% הוא אגרסיבי יותר: 100,000 שקלים בשנה (8,333 לחודש) מאותו תיק. רמת חיים גבוהה יותר היום, אבל סיכון מוחשי שהכסף ייגמר אחרי 20-25 שנה. גישה זו יכולה להתאים למי שיש לו מקורות הכנסה נוספים יציבים (קצבת פנסיה גבוהה, נכסי שכירות) והתיק הוא תוספת ולא עיקר ההכנסה.

• 3% (שמרני): מתאים לתוחלת חיים גבוהה, תיק כמקור הכנסה עיקרי, חשש משחיקת הכסף.
• 4% (מאוזן): כלל האצבע הקלאסי. מתאים לרוב המקרים עם תיק מפוזר.
• 5% (אגרסיבי): מתאים כשהתיק הוא תוספת להכנסה קצבתית קבועה, לא עיקר ההכנסה.

דוגמה ישראלית מעשית

יעקב, בן 67, פורש עם: קצבת פנסיה 6,000 שקלים, קצבת ביטוח לאומי 2,200 שקלים, ותיק השקעות פרטי (קופת גמל להשקעה) של 1,500,000 שקלים. הוא רוצה הכנסה חודשית כוללת של 12,000 שקלים.

החישוב: הוא צריך 3,800 שקלים נוספים לחודש מהתיק (12,000 פחות 8,200 מהקצבאות). זה 45,600 שקלים בשנה, שמהווים 3.04% מהתיק. זהו קצב משיכה שמרני שמאפשר לתיק להחזיק מעמד עשרות שנים ואף לצמוח.