טונטינה
טונטינה היא הסדר חיסכון קבוצתי שבו קרן משותפת מחלקת תשלום שנתי קבוע רק בין החברים שנותרו בחיים, כך שחלקו של מי שנפטר עובר לשורדים.
בקצרה
טונטינה היא הסדר חיסכון קבוצתי שבו כל החברים מפקידים סכום זהה, הקרן משלמת סכום שנתי קבוע, והסכום מתחלק רק בין מי שעדיין בחיים. ככל שחברים נפטרים, התשלום לכל שורד גדל. המנגנון מימן מדינות באירופה במאה ה-17, נאסר אחרי שערוריות, וחוזר לדיון היום ככלי לשיתוף סיכון אריכות חיים.
איך עובדת טונטינה?
טונטינה עובדת בשלושה צעדים פשוטים. ראשית, קבוצת חוסכים מפקידה סכום זהה לקרן משותפת. שנית, הקרן מתחייבת לחלק סכום שנתי קבוע מתוך אותה קופה. שלישית,
הסכום השנתי מתחלק רק בין החברים שנותרו בחיים באותה שנה, ולכן חלקו של מי שנפטר מתפזר בין השורדים ומגדיל את התשלום שלהם
. ספרות כלכלת הפנסיה מכנה את התוספת הזו "קרדיט תמותה", והיא המקור לכך שהתשלום השנתי לחבר בטונטינה עולה עם הגיל בלי שהקרן צריכה להשיג תשואה גבוהה יותר.
1ההסדר קרוי על שמו של לורנצו דה טונטי, בנקאי איטלקי שקידם את הרעיון בשנות ה-50 של המאה ה-17. 2 הטונטינה הממשלתית האנגלית הראשונה הונפקה ב-1693 תחת ויליאם השלישי, במטרה לגייס מיליון לירות שטרלינג למימון המלחמה בצרפת. כל מנה עלתה 100 לירות ושילמה דיבידנד של 10 לירות עד שנת 1700 ושל 7 לירות לאחר מכן. בפועל הגיוס נפל בהרבה מהיעד: חלק ניכר מהמשקיעים העדיפו את הקצבה לחיי אדם יחיד שהוצעה במקביל, ומספר הנהנים שנרשמו לטונטינה עצמה עמד בסופו של דבר על כ-3,540 בלבד.
2מה ההבדל בין טונטינה לקצבה שמשלמת חברת ביטוח?
ההבדל הוא בשאלה מי סופג את סיכון אריכות החיים. בקצבה קלאסית חברת הביטוח מתחייבת לתשלום חודשי קבוע לכל החיים, סופגת בעצמה את הסיכון שהמבוטחים יאריכו ימים מעבר ללוחות התמותה, ולכן נדרשת להון עצמי ולמרווח ביטחון שמתומחרים בתוך הקצבה. בטונטינה אין מתחייב חיצוני כלל: הקרן מחלקת בכל שנה בדיוק את מה שיש בה, והחברים חולקים ביניהם את הסיכון. התוצאה היא תשלום גבוה יותר בממוצע אך משתנה, במקום תשלום נמוך יותר וקבוע. 1 ה-OECD דן במפורש בהסדרים מסוג זה, שאינם כוללים ערבות, ככלי אפשרי לאספקת הכנסה לכל החיים תוך איגום סיכון אריכות החיים בין המשתתפים.
3| מאפיין | טונטינה קלאסית | קצבה ממבטח | קרן פנסיה מקיפה חדשה בישראל |
|---|---|---|---|
| מי סופג את סיכון אריכות החיים | החברים עצמם, זה מול זה | חברת הביטוח | העמיתים עצמם, דרך ביטוח הדדי |
| גובה התשלום | משתנה לפי התמותה בפועל בקבוצה | קבוע ומובטח לכל החיים | משתנה לפי מאזן אקטוארי ותשואה |
| הון עצמי ומרווח ביטחון של גוף חיצוני | אין, ולכן חלק גדול יותר מהכסף חוזר כתשלום | נדרש, ומתומחר בתוך הקצבה | אין ערב חיצוני לגובה הקצבה |
| מה נשאר למי שנפטר מוקדם | דבר, חלקו מתפזר בין השורדים | לפי תנאי הפוליסה, למשל תקופת תשלום מובטחת | רכיב שאירים משלם קצבה לבן או בת הזוג ולילדים |
| אילו סיכונים מכוסים | אריכות חיים בלבד | לפי הפוליסה | זקנה, נכות ושאירים יחד |
דוגמה ממחישה: איך התשלום גדל עם השנים
נניח קבוצה ממחישה של 1,000 בני 67 שכל אחד מהם מפקיד 500,000 ₪, כלומר קופה של 500 מיליון ₪. הקרן קובעת חלוקה שנתית של 4% מהקופה המקורית, 20 מיליון ₪ בשנה. בשנה הראשונה, כשכל 1,000 החברים בחיים, כל אחד מקבל 20,000 ₪. אחרי 15 שנה, אם נותרו 700 שורדים, אותם 20 מיליון ₪ מתחלקים ל-700 ומניבים כ-28,570 ₪ לחבר. אחרי 25 שנה, עם 400 שורדים, כל אחד מקבל 50,000 ₪. הסכומים כאן ממחישים את המנגנון בלבד ואינם נתוני מוצר קיים.
יתרונות
אין צורך בהון עצמי של מבטח ובמרווח ביטחון אקטוארי, ולכן חלק גדול יותר מהכסף חוזר לחוסכים כתשלום.
התשלום לחבר עולה עם הגיל בזכות קרדיט התמותה, בדיוק בתקופה שבה הוצאות הבריאות והסיעוד גדלות.
- המנגנון פשוט לביקורת: אפשר לראות כמה נכנס לקופה, כמה שורדים נותרו וכמה מתחלק בפועל.
חסרונות
גובה התשלום אינו ידוע מראש ומשתנה לפי התמותה בפועל בקבוצה, ולכן קשה לתכנן עליו תקציב קבוע.
- בקבוצה קטנה השונות עצומה, והמנגנון מייצר תוצאה סבירה רק בקבוצות גדולות מאוד.
מי שנפטר מוקדם מאבד את יתרת הכסף לטובת השורדים, ולא נותר ממנו דבר ליורשים אלא אם ההסדר כולל רכיב שאירים נפרד.
למה טונטינות נאסרו?
הן נאסרו בגלל התנהלות המנפיקים, לא בגלל כשל במתמטיקה. בארצות הברית שווקה מ-1868 גרסה של ביטוח חיים בעלת מאפייני טונטינה, והיא הפכה למוצר הדומיננטי בשוק: עד 1905 כשני שלישים מכלל ביטוחי החיים שהיו בתוקף בארצות הברית היו מהסוג הזה. חקירת ועדת ארמסטרונג ייחסה לענף שחיתות והוצאות ראווה, ומכירת הפוליסות נאסרה ב-1906. מחקר כלכלי היסטורי מאוחר יותר טען שהמוצר עצמו היה תקין אקטוארית ושהאיסור כנראה לא היה הכרחי.
4איפה המנגנון הזה קיים היום בישראל?
בישראל אין מוצר שמשווק בשם טונטינה, אבל אותו עיקרון של שיתוף סיכון בין עמיתים עומד בבסיס קרן הפנסיה המקיפה החדשה, דרך מה שנקרא ביטוח הדדי. בקרן פנסיה אין גורם חיצוני שערב לגובה הקצבה: הנכסים וההתחייבויות של הקרן נבחנים במאזן אקטוארי, ועודף או גירעון מתחלקים בין העמיתים עצמם, כולל הפנסיונרים שכבר מקבלים קצבה. משמעות הדבר היא שהקצבה יכולה לעלות או לרדת בעקבות תמותה בפועל, עדכון לוחות תמותה או ביצועי השקעות. תנאי ההסדר אינם נתונים למשא ומתן פרטני: רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון קובעת תקנון תקני אחיד לקרנות הפנסיה החדשות ומפרסמת אותו.
56ההבדל המרכזי בין טונטינה היסטורית לקרן פנסיה ישראלית הוא היקף הכיסוי. טונטינה קלאסית עוסקת רק בשורדים, בעוד קרן פנסיה מקיפה מאגדת שלושה סיכונים יחד: זקנה, נכות ושאירים. עמית שנפטר לפני גיל הפרישה אינו "מפסיד" את כספו לטובת הקבוצה, אלא מפעיל את רכיב השאירים לטובת בני משפחתו. זהו בדיוק התיקון שספרות כלכלת הפנסיה מציעה לטונטינה המודרנית: לשמר את יעילות איגום סיכון אריכות החיים, ולנטרל את התוצאה החברתית הקשה של הפקעת החיסכון ממי שנפטר מוקדם.
1המכשול שמפיל את המודל
ברירה שלילית: להסדר כזה נוטים להצטרף דווקא מי שמעריכים שיאריכו ימים. ככל שהקבוצה בריאה יותר מהממוצע, התשלום לכל שורד יורד ביחס לצפי, וההסדר נעשה פחות אטרקטיבי לכל השאר.
גודל הקבוצה: בקבוצה של עשרות חברים התוצאה נשלטת על ידי מזל ולא על ידי סטטיסטיקה. המנגנון דורש קבוצה גדולה כדי שהתמותה בפועל תתקרב לתוחלת.
אין הבטחת סכום: תשלום שמשתנה לפי תמותה בפועל אינו קצבה קבועה. מי שמתכנן תקציב פרישה על בסיס סכום קבוע חייב להבחין בין השניים.
ניגוד עניינים בניהול: זו בדיוק הנקודה שהפילה את הטונטינות האמריקאיות. כשהמנהל שולט בקצב החלוקה ובשקיפות הנתונים, החברים אינם יכולים לאמת שהחישוב הוגן.
4
מי שרוצה להיכנס לעומק ההיסטוריה, למתמטיקה של קרדיט התמותה ולהצעות המודל המודרניות יכול להמשיך למדריך
טונטינות: מנגנון המימון ההיסטורי שחוזר לדיון הפנסיוני
, שמרחיב הרבה מעבר להגדרה שבעמוד הזה.
מושגים קשורים
החלופה שבה מבטח חיצוני סופג את סיכון אריכות החיים ומשלם סכום קבוע, במחיר מרווח ביטחון גבוה יותר.
הרכיב שמנטרל את התוצאה הקשה של הטונטינה הקלאסית, שבה חיסכונו של מי שנפטר מוקדם עובר לשורדים.
ההחלטה שקובעת אם החוסך נשאר בתוך מנגנון איגום הסיכון או יוצא ממנו עם סכום חד-פעמי.
שאלות נפוצות
טונטינה היא הסדר חיסכון קבוצתי שבו חברים מפקידים סכום זהה לקרן משותפת, והקרן מחלקת בכל שנה סכום קבוע רק בין החברים שנותרו בחיים. חלקו של מי שנפטר מתפזר בין השורדים, ולכן התשלום לחבר גדל עם השנים. המנגנון שימש ממשלות באירופה מאז המאה ה-17, הפך למוצר ביטוח חיים דומיננטי בארצות הברית ונאסר שם ב-1906 בעקבות חקירת ועדת ארמסטרונג. בישראל אין מוצר בשם הזה, אך אותו עיקרון של שיתוף סיכון אריכות חיים בין עמיתים עומד בבסיס הביטוח ההדדי בקרן פנסיה מקיפה חדשה.
טונטינה קלאסית מטפלת רק בסיכון אחד, אריכות חיים, ומעבירה את חלקו של מי שנפטר לשורדים. קרן פנסיה מקיפה חדשה בישראל מאגדת שלושה סיכונים יחד: זקנה, נכות ושאירים. עמית שנפטר לפני הפרישה אינו מאבד את כספו לטובת הקבוצה, אלא מפעיל את רכיב השאירים לטובת בני משפחתו. המשותף לשתי המסגרות הוא שאין גורם חיצוני שערב לתשלום: העודף או הגירעון מתחלקים בין העמיתים עצמם.
אין בישראל מוצר חיסכון שמשווק תחת השם טונטינה. מוצרי חיסכון ארוך טווח וקצבה כפופים לפיקוח רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, וקרנות הפנסיה החדשות פועלות לפי תקנון תקני אחיד שהרשות קובעת ומפרסמת. כלומר, מי שמחפש את מנגנון איגום סיכון אריכות החיים בישראל מוצא אותו בתוך קרן הפנסיה ולא כמוצר עצמאי נפרד.
בטונטינה קלאסית חלקו של מי שנפטר נשאר בקופה ומתפזר בין השורדים, כך שליורשיו לא נותר דבר. זו החולשה החברתית המרכזית של המודל, וזו הסיבה שהצעות מודרניות מוסיפות לו רכיב שאירים או תקופת תשלום מינימלית. בקרן פנסיה ישראלית הבעיה כבר פתורה: רכיב השאירים משלם קצבה לבן או בת הזוג ולילדים.
לא בגלל כשל אקטוארי אלא בגלל התנהלות החברות. פוליסות בעלות מאפייני טונטינה שווקו בארצות הברית מ-1868, ועד 1905 כשני שלישים מכלל ביטוחי החיים שהיו בתוקף היו מהסוג הזה. חקירת ועדת ארמסטרונג ייחסה לענף שחיתות והוצאות ראווה, והמכירה נאסרה ב-1906. מחקר כלכלי מאוחר יותר טען שהמוצר עצמו היה תקין אקטוארית ושהאיסור כנראה לא היה הכרחי.
כי מבנה שאינו כולל ערבות חוסך את ההון העצמי ואת מרווח הביטחון שמבטח נדרש להם, ולכן חלק גדול יותר מהכסף חוזר לחוסכים כתשלום. ה-OECD התייחס להסדרים לא-מובטחים מסוג זה כאפשרות לאספקת הכנסה לכל החיים תוך איגום סיכון אריכות החיים בין המשתתפים. המחיר הוא ודאות: התשלום משתנה לפי התמותה בפועל בקבוצה במקום להיות קבוע מראש.
- Milevsky, M.A. & Salisbury, T.S. "Optimal Retirement Income Tontines", Insurance: Mathematics and Economics, Vol. 64, pp. 91-105(2015) sciencedirect.com ↗ ↩
- Milevsky, M.A. "King William's Tontine: Why the Retirement Annuity of the Future Should Resemble its Past", Cambridge University Press(2015) cambridge.org ↗ ↩
- OECD. "OECD Pensions Outlook 2022", פרק על הסדרי הכנסה לכל החיים ללא ערבות ואיגום סיכון אריכות חיים(2022) oecd.org ↗ ↩
- Ransom, R.L. & Sutch, R. "Tontine Insurance and the Armstrong Investigation: A Case of Stifled Innovation, 1868-1905", The Journal of Economic History, Vol. 47, No. 2, pp. 379-390(1987) cambridge.org ↗ ↩
- רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון. "תקנוני קרנות פנסיה חדשות" gov.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 09/08/2026
- רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, משרד האוצר. עמוד הרשות המפקחת על קרנות הפנסיה והחיסכון ארוך הטווח gov.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 09/08/2026
מייסד
נכתב ונבדק על ידי מערכת מידע-הון
השקעתי שנים בהייטק ובשוק ההון. ניהלתי בעצמי את הפנסיה, הביטוחים וההשקעות שלי, של המשפחה ושל החברים, ובמקביל אני מוביל קהילת משקיעים פעילה כבר שנים. כל ערך במידע-הון מתורגם ישירות מהחוק והרגולציה לעברית קריאה, כדי שהמסמך הבא שיגיע אליך בדואר יהיה מובן. גם בעשר וחצי בלילה.
תחומי מומחיות