הסכם קיבוצי


הסכם קיבוצי הוא הסכם בכתב בין מעסיק או ארגון מעסיקים לבין ארגון עובדים יציג, שנרשם אצל שר העבודה, וההוראות האישיות שבו נכנסות לחוזה העבודה של כל עובד שההסכם חל עליו.
בקצרה
הסכם קיבוצי הוא הסכם בכתב בין ארגון עובדים יציג לבין מעסיק או ארגון מעסיקים, בענייני קבלה לעבודה, סיום עבודה, תנאי עבודה ויחסי עבודה. יש שני סוגים: מיוחד, למפעל אחד או למעסיק אחד, וכללי, לענף שלם או לכל שטח המדינה. ההוראות האישיות שבו נחשבות חלק מחוזה העבודה שלכם, הן ממשיכות לעמוד גם אחרי שההסכם פוקע, ואי אפשר לוותר עליהן בחתימה. ההסכם יכול להוסיף על זכות שבחוק, אך לא לגרוע ממנה.
מה זה הסכם קיבוצי, ומי חותם עליו?
הסכם קיבוצי הוא הסכם בין מעסיק או ארגון מעסיקים לבין ארגון עובדים, שנעשה והוגש לרישום לפי חוק הסכמים קיבוציים, בענייני קבלת אדם לעבודה או סיום עבודתו, תנאי עבודה, יחסי עבודה, וזכויות וחובות של הארגונים שהם בעלי ההסכם. 1 שימו לב מי לא נמצא ברשימת החותמים: אתם. חלק ניכר ממה שמופיע בתלוש השכר שלכם נקבע במסמך שמעולם לא ראיתם, בין שני גופים שאף אחד מהם אינו המעסיק הישיר שלכם.
ההסכם חייב להיות בכתב, וכך גם כל שינוי בו או הארכה שלו. תוך חודשיים מתאריך החתימה מוגש העתק שלו לשר העבודה לרישום, החובה מוטלת על כל אחד מהצדדים, ודי בכך שאחד מהם הגיש. אחרי הרישום כל אדם רשאי לעיין בהסכם. 3 זו נקודה מעשית שקל לפספס: ההסכם שקובע את תנאי העבודה שלכם הוא מסמך ציבורי, ולא סוד מסחרי של המעסיק.
מה ההבדל בין הסכם קיבוצי מיוחד להסכם קיבוצי כללי?
ההבדל הוא בגודל המעגל: הסכם מיוחד נעשה למפעל מסוים או למעסיק מסוים, והסכם כללי נעשה לכל שטח המדינה או לחלק ממנו, לענפי עבודה מסוימים או לכל ענפי העבודה. 1 ההבחנה אינה טכנית. היא קובעת מי יושב סביב שולחן המשא ומתן, איזה סף יציגות נדרש, ובעיקר אם אפשר יהיה בהמשך להרחיב את ההסכם בצו על מי שלא היה צד לו.
| היבט | הסכם קיבוצי מיוחד | הסכם קיבוצי כללי |
|---|---|---|
| מי חותם עליו | מעסיק או ארגון מעסיקים המייצג אותו, מול ארגון העובדים היציג של העובדים שההסכם יחול עליהם | ארגון העובדים היציג שבענף העבודה או בשטח הנדון, מול ארגון מעסיקים שבהם |
| מהו מעגל התחולה | מפעל מסוים או מעסיק מסוים | כל שטח המדינה או חלק ממנו, ענפי עבודה מסוימים או כל ענפי העבודה |
| מיהו הארגון היציג | הארגון שעם חבריו נמנה המספר הגדול ביותר של עובדים מאורגנים שההסכם יחול עליהם, ובלבד שאינו פחות משליש כלל העובדים שההסכם יחול עליהם | הארגון שעם חבריו נמנה המספר הגדול ביותר של עובדים מאורגנים שההסכם יחול עליהם, בלי סף השליש |
| על מי חל בפועל | בעלי ההסכם, המעסיקים המיוצגים לעניינו, וכל העובדים מהסוגים הכלולים בו המועסקים אצלם | בעלי ההסכם, המעסיקים שהיו חברים בארגון המעסיקים בעת החתימה או נעשו חברים בתקופת תוקפו, וכל העובדים מהסוגים הכלולים בו המועסקים אצלם |
| האם ניתן להרחבה בצו | לא | כן. שר העבודה רשאי להרחיב בצו את היקף תחולתה של כל הוראה שבו |
מה זה ארגון עובדים יציג, וכמה עובדים צריך?
ארגון עובדים יציג הוא הארגון שעם חבריו נמנה המספר הגדול ביותר של העובדים המאורגנים שההסכם יחול עליהם. בהסכם קיבוצי מיוחד מתווסף סף מספרי: המספר הזה לא יפחת משליש כלל העובדים שההסכם יחול עליהם. בהסכם קיבוצי כללי הסף הזה אינו קיים, ודי בכך שהארגון הוא הגדול מבין המאורגנים.
2החוק מגן על יציבות ההסכם משני כיוונים. ראשית, אם בתוך תקופת התוקף הארגון איבד את התכונות שעשו אותו יציג, ההסכם נשאר בר תוקף. שנית, טענה שהארגון לא היה יציג בשעת עשיית ההסכם לא תישמע אלא מטעם ארגון עובדים אחר. 2 כלומר מעסיק אינו יכול להתנער מהסכם שחתם עליו בטענה שהארגון שמולו התיישב לא היה מספיק גדול.
איך הסכם קיבוצי הופך לחלק מחוזה העבודה שלכם?
דרך מנגנון אחד שנקרא הוראות אישיות. הוראות שבהסכם קיבוצי בדבר תנאי עבודה, סיום עבודה, וחובות אישיות המוטלות על עובד ומעסיק וזכויות המוקנות להם, רואים אותן כחוזה עבודה בין כל מעסיק וכל עובד שההסכם חל עליהם. תוקפן נמשך אף לאחר פקיעת תוקפו של ההסכם הקיבוצי, כל עוד לא שונו או בוטלו כדין.
7לצד ההוראות האישיות יש בהסכם גם הוראות אובליגטוריות, שמסדירות את היחסים בין הארגונים עצמם. אלה אינן נכנסות לחוזה העבודה שלכם. ההבחנה חשובה מאוד בפועל: היא מסבירה למה עובד יכול לתבוע בגין רכיב שכר שנקבע בהסכם, ואינו יכול לתבוע בגין הסדר ארגוני שנשבר בין הארגון למעסיק.
המנגנון הזה עובר גם דרך חילופי בעלות. עבר מפעל מיד ליד, או חולק, או מוזג, רואים את המעסיק החדש כמעסיק שעליו חל ההסכם הקיבוצי. 6 רכישה של מקום העבודה אינה מאפסת את התנאים הקיבוציים, וזו אחת ההוראות המפתיעות ביותר בחוק למי שמגיע מעולם חוזי רגיל.
מה גובר: החוק, ההסכם הקיבוצי או החוזה האישי שלי?
הכלל אינו היררכיה נוקשה אלא כלל אחד חוזר: המקור שמיטיב עם העובד הוא שגובר. זכויות עובד הקבועות בחוק, הסכם קיבוצי יכול להוסיף עליהן אך לא לגרוע מהן. הוראה בחוזה עבודה השונה מהוראה אישית שבהסכם קיבוצי נדחית מפני ההסכם, אלא אם השינוי לטובת העובד ואין בהסכם דבר המונע במפורש את השינוי. וכשחלים על עובד יותר מהסכם קיבוצי אחד, הולכים אחר ההוראה שהיא לטובתו.
9| השכבה | מי כפוף לה | האם אפשר להתנות עליה לרעת העובד | איך זה נראה ברכיב פנסיוני |
|---|---|---|---|
| חוק | כל עובד וכל מעסיק במדינה, בלי קשר להתארגנות | לא. הסכם קיבוצי יכול להוסיף על זכות שבחוק אך לא לגרוע ממנה | זכויות העבודה קבועות בחקיקה, אך רצפת ההפרשה הפנסיונית עצמה אינה מגיעה מהחקיקה הראשית אלא מהשכבה שמעליה |
| צו הרחבה | כל העובדים והמעסיקים שהצו קובע במפורש שהוא חל עליהם, גם בלי חברות בארגון כלשהו | לא. הצו אינו גורע מזכות של עובד לפי חוזה עבודה או הסכם קיבוצי המעניקים תנאים טובים יותר | רצפת ההפרשה הפנסיונית של מי שאין מעליו הסכם קיבוצי או חוזה מיטיב |
| הסכם קיבוצי כללי | בעלי ההסכם, המעסיקים החברים בארגון המעסיקים החתום, והעובדים מהסוגים הכלולים בו המועסקים אצלם | לא. כשחלים על עובד כמה הסכמים קיבוציים הולכים אחר ההוראה שלטובתו | שיעור הפרשה ענפי הגבוה מהרצפה, לכל מי שההסכם חל עליו |
| הסכם קיבוצי מיוחד | בעלי ההסכם, המעסיקים המיוצגים לעניינו, והעובדים מהסוגים הכלולים בו אצל אותו מעסיק | לא. אותו כלל של ההוראה שלטובת העובד | הפרשה מוגדלת שנקבעה במקום עבודה מאורגן אחד |
| חוזה עבודה אישי | העובד והמעסיק שחתמו עליו בלבד | לא. הוראה בחוזה השונה מהוראה אישית שבהסכם קיבוצי נדחית מפניה, אלא אם השינוי לטובת העובד | תוספת אישית מעל השיעור הקיבוצי תקפה, הפחתה מתחתיו אינה תקפה |
שימו לב לעמודה השלישית. היא זהה בכל חמש השורות, וזה בדיוק העניין. אף שכבה אינה יכולה לרדת מתחת לשכבה שמתחתיה, וכל שכבה יכולה רק להוסיף. מכאן נובעת התוצאה המעשית: מי שההסכם הקיבוצי שלו מיטיב, מקבל את ההסכם. מי שהחוזה האישי שלו מיטיב על שניהם, מקבל את החוזה.
מתי ההסכם הקיבוצי משנה את ההפרשה הפנסיונית שלכם?
כשחלה עליכם שכבה קיבוצית שמעמידה את שיעור ההפרשה מעל הרצפה הכללית. חובת ההפרשה הפנסיונית הרחבה במשק הגיעה דרך צו שהרחיב הוראות מהסכם קיבוצי כללי, ולא דרך חקיקה ישירה. שר העבודה רשאי להרחיב בצו כל הוראה שבהסכם קיבוצי כללי, ומרגע שניתן הצו ההוראות שהורחבו חלות על כל העובדים והמעסיקים שהצו חל עליהם ונחשבות חלק מחוזה העבודה. אבל הצו אינו גורע מזכות של עובד לפי חוזה עבודה או הסכם קיבוצי המעניקים תנאים טובים יותר.
10לכן שני עובדים עם אותו שכר ברוטו בדיוק יכולים לצבור סכומים שונים מאוד. אחד מהם עובד במקום שאין מעליו שום שכבה קיבוצית, ומקבל את הרצפה. השני עובד בענף שבו ההסכם הקיבוצי העלה את שיעור ההפרשה, והפער נכנס לחיסכון שלו בכל חודש מחדש. ההבדל אינו בכישרון משא ומתן אישי, אלא בשאלה אם מישהו ניהל משא ומתן קיבוצי בשמם.
דוגמה: איך שכבה קיבוצית משנה את ההפקדה החודשית
נועה משתכרת 14,000 ₪ ברוטו לחודש. השיעורים בדוגמה הם להמחשה בלבד ואינם מצטטים צו או הסכם מסוים. נניח שרצפת הפרשת המעסיק לתגמולים עומדת על 6%, כלומר 840 ₪ לחודש. ההסכם הקיבוצי הענפי שחל על מקום העבודה שלה מעמיד את אותו רכיב על 7.5%, כלומר 1,050 ₪. ההפרש הוא 210 ₪ לחודש, 2,520 ₪ בשנה, וכ-75,600 ₪ בהפקדות בלבד לאורך שלושים שנות עבודה, לפני כל תשואה. אם החוזה האישי של נועה מיטיב עוד יותר ומעמיד את הרכיב על 8.5%, כלומר 1,190 ₪, החוזה האישי הוא שגובר, כי השינוי לטובתה. אם החוזה היה מנסה להוריד אותה בחזרה ל-6%, ההוראה שבהסכם הקיבוצי היא שהייתה גוברת.
האם אפשר לוותר על זכות שמקורה בהסכם קיבוצי?
לא. זכויות המוקנות לעובד בהוראות אישיות שבהסכם קיבוצי אינן ניתנות לוויתור. 8 זו הוראה קצרה במיוחד, והיא הופכת על פיה את ההיגיון החוזי הרגיל. בחוזה מסחרי צדדים חופשיים להסכים כמעט על כל דבר, כולל ויתור. כאן מסמך שבו העובד מצהיר שהוא מוותר על זכות כזו אינו מייצר ויתור תקף, גם אם נחתם מרצון ובידיעה מלאה.
ההיגיון שמאחורי האיסור הוא פערי כוחות. אם אפשר היה לוותר, כל מעסיק היה יכול להפוך את הוויתור לתנאי סף לקבלה לעבודה, וכל השכבה הקיבוצית הייתה מתרוקנת מתוכן תוך זמן קצר. האיסור על ויתור הוא מה שהופך את ההסכם הקיבוצי מהמלצה למחייב.
שלוש טעויות שחוזרות סביב הסכמים קיבוציים
לחשוב שההסכם חל רק על חברי הארגון: הסכם קיבוצי חל על כל העובדים מהסוגים הכלולים בו המועסקים אצל מעסיק שההסכם חל עליו, ולא רק על מי שחבר בארגון העובדים.
5להניח שסיום ההסכם מוחק את הזכויות: ההוראות האישיות ממשיכות לעמוד בתוקפן כחלק מחוזה העבודה גם אחרי שההסכם פקע, כל עוד לא שונו או בוטלו כדין.
7לחתום על ויתור ולהניח שהוא תקף: זכויות שמוקנות בהוראות אישיות שבהסכם קיבוצי אינן ניתנות לוויתור, ולכן מסמך הוויתור אינו משנה את המצב המשפטי.
8
מתי הסכם קיבוצי מסתיים, ומה קורה ביום שאחרי?
תלוי אם ההסכם נעשה לתקופה מסוימת או לתקופה בלתי מסוימת. הסכם יכול להיות לתקופה מסוימת הקבועה בו, לתקופה בלתי מסוימת, או מקצתו כך ומקצתו כך. תחילתו היא מהיום שנקבע בו, ובאין תאריך קבוע מיום החתימה.
4| סוג ההסכם | מה קורה בתום התקופה | מועד ההודעה | ברירת המחדל בחוק |
|---|---|---|---|
| לתקופה מסוימת | אם אף צד לא הודיע בכתב על גמר תוקפו במועד הנכון, ההסכם ממשיך להיות בר תוקף כהסכם לתקופה בלתי מסוימת | כקבוע בהסכם, ובאין קביעה בהסכם, חודשיים לפחות לפני תום תוקפו | המשך אוטומטי, ולא סיום אוטומטי |
| לתקופה בלתי מסוימת | כל צד רשאי לבטל אותו בהודעה מוקדמת לצד השני | כקבוע בהסכם, ובאין קביעה בהסכם, חודשיים לפחות לפני יום הביטול | הסכם שנעשה מלכתחילה לתקופה בלתי מסוימת תקף לפחות שנה אחת |
| ההוראות האישיות | ממשיכות לעמוד בתוקפן כחלק מחוזה העבודה בין כל מעסיק וכל עובד שההסכם חל עליהם | ללא מועד. התוקף נמשך עד לשינוי או ביטול כדין | הזכות נשארת בידי העובד גם אחרי פקיעת ההסכם |
המסקנה המעשית מהטבלה הזו הפוכה מהאינטואיציה. הסכם קיבוצי לתקופה מסוימת שאיש לא טרח לסיים אינו נעלם, אלא נמשך. וגם כשהוא כן מסתיים, החלק שנוגע אליכם ישירות, ההוראות האישיות, נשאר בחוזה העבודה שלכם ולא נמחק ביום שאחרי.
מה החוק אומר על התארגנות ראשונית במקום עבודה?
לכל עובד יש זכות לפעול למען התארגנות עובדים בוועד עובדים ובארגון עובדים, להיות חבר בהם ולפעול במסגרתם. 11 החוק מגבה את הזכות הזו בשלוש הוראות משלימות. מעסיק לא ימנע מנציג של ארגון עובדים להיכנס למקום העבודה לשם קידום הזכות ועניני העובדים, בהתחשב בצורכי העבודה ובצנעת הפרט. מעסיק לא יפטר עובד, לא ירע את תנאי עבודתו, ולא יימנע מקבלת אדם לעבודה בשל חברות או פעילות בארגון עובדים, בשל פעילות להקמת ארגון, או דווקא בשל הימנעות מחברות בו.
11בהתארגנות ראשונית נוספת חובה ישירה: מעסיק חייב לנהל משא ומתן עם ארגון עובדים יציג. החוק מדגיש שאין בכך כדי לחייב מעסיק לחתום על הסכם קיבוצי. 11 כלומר החובה היא לשבת ולדבר, לא להסכים. זו נקודת הכניסה של מקום עבודה לא מאורגן אל כל המערכת שתוארה למעלה.
הפרה של ההוראות האלה מגיעה לבית הדין האזורי לעבודה, שלו סמכות ייחודית לדון בהליך אזרחי בגינה. בית הדין רשאי לתת צו מניעה או צו עשה, ולפסוק פיצויים אף אם לא נגרם נזק של ממון. בנוסף הוא רשאי לחייב מעסיק מפר בפיצויים לדוגמה, שאינם תלויים בנזק, בסכום שלא יעלה על
50,000 ₪, ובהתחשב בחומרת ההפרה או בנסיבותיה עד 200,000 ₪
. הסכומים הנקובים בחוק מתעדכנים ב-1 בינואר בכל שנה לפי שיעור עליית מדד המחירים לצרכן, כך שהסכום בפועל גבוה מהנקוב. 12 תביעה אזרחית בשל הפרה כזו אינה נשמעת אחרי שחלפו שלוש שנים מיום שנוצרה העילה.
12מה הסכם קיבוצי עושה בשבילכם
- מכניס את ההוראות האישיות שבו ישירות לחוזה העבודה, בלי שתחתמו על דבר.
- מוסיף על זכויות שבחוק, ואינו יכול לגרוע מהן.
- שורד חילופי בעלות: מעסיק חדש אחרי מכירה, פיצול או מיזוג כפוף לאותו הסכם.
- חוסם ויתור: זכות שמוקנית בהוראה אישית אינה ניתנת לוויתור בחתימה.
מה הוא לא עושה
- אינו חל אוטומטית על כל מקום עבודה, אלא רק על מי שנמצא במעגל התחולה שלו.
- אינו מחייב מעסיק בהתארגנות ראשונית לחתום, אלא רק לנהל משא ומתן.
- אינו מקנה זכות תביעה על ההוראות האובליגטוריות שבין הארגונים לבין עצמם.
איפה קוראים את ההסכם הקיבוצי שחל עליכם?
בפנקס ההסכמים שאצל שר העבודה. העתק של כל הסכם קיבוצי מוגש לרישום תוך חודשיים מהחתימה, וכל אדם רשאי לעיין בהסכם שנרשם. 3 זו הדרך הישירה לבדוק אילו הוראות אישיות אמורות להופיע בתלוש שלכם, במקום להסתמך על מה שנאמר בעל פה בראיון העבודה.
מה לעשות בפועל
התחילו מהשאלה הצרה ביותר: איזה מסמך קיבוצי חל על מקום העבודה שלכם, ומה נכתב בו על הרכיבים שמופיעים אצלכם בתלוש. אחר כך השוו שורה מול שורה, וסמנו כל רכיב שחסר או נמוך מהמופיע בהסכם. המדריך המלא לקריאת תלוש שכר מפרט מה אמור להופיע בכל שורה ואיפה נופלות הטעויות הנפוצות. התוכן הזה הוא מידע והסבר, ולא ייעוץ משפטי או ייעוץ מס.
מושגים קשורים
הכלי שלוקח הוראות מהסכם קיבוצי כללי ומחיל אותן על מי שלא היה צד לו, גם בלי חברות בארגון.
הדוגמה המובהקת לחובה שהגיעה לכלל המשק דרך הרחבת הסכם קיבוצי כללי, ולא דרך חקיקה ישירה.
הרכיבים שבהם ההפרש בין שכבה קיבוצית לרצפה מתגלגל בפועל לחיסכון הפנסיוני שלכם.
הערכאה שלה סמכות ייחודית לדון בהפרת הוראות ההתארגנות ובמחלוקות על תחולת הסכמים קיבוציים.
שאלות נפוצות
הסכם קיבוצי הוא הסכם בכתב בין מעסיק או ארגון מעסיקים לבין ארגון עובדים יציג, שנעשה והוגש לרישום לפי חוק הסכמים קיבוציים, בענייני קבלה לעבודה, סיום עבודה, תנאי עבודה ויחסי עבודה. יש שני סוגים: הסכם מיוחד למפעל או למעסיק אחד, והסכם כללי לענף עבודה או לכל שטח המדינה. ההוראות האישיות שבו נחשבות חלק מחוזה העבודה בין כל מעסיק לכל עובד שההסכם חל עליהם, ותוקפן נמשך גם אחרי פקיעת ההסכם כל עוד לא שונו או בוטלו כדין. זכויות שמוקנות בהוראות האישיות אינן ניתנות לוויתור, והסכם קיבוצי יכול להוסיף על זכות שבחוק אך לא לגרוע ממנה.
כן, אם אתם מועסקים אצל מעסיק שההסכם חל עליו ואתם נמנים עם סוגי העובדים הכלולים בו. החוק קובע את מעגל התחולה לפי זהות המעסיק וסוג התפקיד, ולא לפי חברות אישית בארגון. בהסכם קיבוצי כללי מדובר במעסיקים שהיו חברים בארגון המעסיקים בעת החתימה או נעשו חברים בתקופת תוקפו.
הסכם קיבוצי נחתם בין ארגון עובדים יציג לבין מעסיק או ארגון מעסיקים, וחל על מעגל מוגדר. צו הרחבה הוא צו של שר העבודה שלוקח הוראות מתוך הסכם קיבוצי כללי ומחיל אותן על עובדים ומעסיקים שלא היו צד לו. רק הסכם קיבוצי כללי ניתן להרחבה, ולא הסכם מיוחד שנעשה למפעל אחד או למעסיק אחד.
רק כשהוא מיטיב. הוראה בחוזה עבודה השונה מהוראה אישית שבהסכם קיבוצי נדחית מפני ההסכם, אלא אם השינוי לטובת העובד ואין בהסכם דבר המונע במפורש את השינוי. לכן תוספת אישית מעל התנאי הקיבוצי תקפה, ואילו הפחתה מתחתיו אינה תקפה, גם אם העובד חתם עליה מרצון.
ההוראות האישיות שבו ממשיכות לעמוד בתוקפן כחלק מחוזה העבודה, כל עוד לא שונו או בוטלו כדין. בנוסף, הסכם לתקופה מסוימת שאיש מהצדדים לא הודיע בכתב על גמר תוקפו במועד ממשיך להיות בר תוקף כהסכם לתקופה בלתי מסוימת. כלומר סיום ההסכם אינו מוחק אוטומטית את התנאים שכבר נכנסו לחוזה העבודה שלכם.
כן. החוק קובע שאם מפעל עבר מיד ליד, חולק או מוזג, רואים את המעסיק החדש כמעסיק שעליו חל ההסכם הקיבוצי. עסקת רכישה, פיצול או מיזוג אינה מנקה את הלוח ואינה מחזירה את העובדים לתנאי הרצפה. זו אחת ההוראות המפתיעות ביותר בחוק למי שרגיל להיגיון החוזי המסחרי.
להסכם קיבוצי מיוחד נדרש הארגון שעם חבריו נמנה המספר הגדול ביותר של עובדים מאורגנים שההסכם יחול עליהם, ובלבד שאינו פחות משליש כלל העובדים שההסכם יחול עליהם. בהסכם קיבוצי כללי אין סף של שליש, ודי בכך שהארגון הוא הגדול ביותר מבין המאורגנים שההסכם יחול עליהם.
כן. העתק של כל הסכם קיבוצי מוגש לשר העבודה לרישום תוך חודשיים מתאריך החתימה, החובה מוטלת על כל אחד מהצדדים, וכל אדם רשאי לעיין בהסכם שנרשם. זו הדרך המדויקת לבדוק אילו הוראות אישיות אמורות להופיע בתלוש שלכם, במקום להסתמך על תיאור בעל פה של תנאי ההעסקה.
החוק אוסר על מעסיק לפטר עובד, להרע את תנאי עבודתו או להימנע מקבלת אדם לעבודה בשל חברות או פעילות בארגון עובדים, בשל פעילות להקמת ארגון, או בשל הימנעות מחברות בו. לבית הדין האזורי לעבודה סמכות ייחודית לדון בהפרה, והוא רשאי לתת צו מניעה או צו עשה ולפסוק פיצויים גם ללא נזק ממוני.
- חוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957, סעיפים 1 ו-2: הגדרת הסכם קיבוצי כהסכם בין מעסיק או ארגון מעבידים לבין ארגון עובדים שנעשה והוגש לרישום, בענייני קבלת אדם לעבודה או סיום עבודתו, תנאי עבודה, יחסי עבודה וזכויות וחובות הארגונים, וההבחנה בין הסכם קיבוצי מיוחד למפעל או למעסיק מסוים לבין הסכם קיבוצי כללי לכל שטח המדינה או לענפי עבודה - מאגר החקיקה הלאומי, הכנסת main.knesset.gov.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 10/08/2026
- חוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957, סעיפים 3 עד 6: הגדרת ארגון עובדים יציג לעניין הסכם קיבוצי מיוחד ובכללה הסף שלפיו מספר העובדים המאורגנים לא יפחת משליש כלל העובדים שההסכם יחול עליהם, הגדרת ארגון יציג לעניין הסכם קיבוצי כללי ללא סף כאמור, שמירת תוקף ההסכם כשאבדו התכונות העושות את הארגון יציג, וההוראה שטענת אי יציגות בשעת עשיית ההסכם לא תישמע אלא מטעם ארגון עובדים אחר - מאגר החקיקה הלאומי, הכנסת main.knesset.gov.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 10/08/2026
- חוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957, סעיפים 7, 10 ו-10א: חובת הכתב בהסכם קיבוצי ובכל שינוי או הארכה שלו, הגשת העתק ההסכם לשר העבודה לרישום תוך חודשיים מתאריך החתימה, החלת החובה על כל אחד מהצדדים, וזכותו של כל אדם לעיין בהסכם קיבוצי שנרשם - מאגר החקיקה הלאומי, הכנסת main.knesset.gov.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 10/08/2026
- חוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957, סעיפים 11 עד 14: תחילת ההסכם מהיום שנקבע בו ובאין תאריך מיום החתימה, האפשרות שההסכם יהיה לתקופה מסוימת או בלתי מסוימת, המשך תוקפו של הסכם לתקופה מסוימת כהסכם לתקופה בלתי מסוימת כשלא נמסרה הודעת גמר בכתב חודשיים לפחות לפני תום התקופה, וביטול הסכם לתקופה בלתי מסוימת בהודעה מוקדמת של חודשיים לפחות כשתוקפו של הסכם שנעשה מלכתחילה לתקופה בלתי מסוימת הוא שנה אחת לפחות - מאגר החקיקה הלאומי, הכנסת main.knesset.gov.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 10/08/2026
- חוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957, סעיפים 15 ו-16: היקף תחולתו של הסכם קיבוצי מיוחד על בעלי ההסכם, על המעסיקים המיוצגים לעניינו ועל כל העובדים מהסוגים הכלולים בו המועסקים אצלם, והיקף תחולתו של הסכם קיבוצי כללי על בעלי ההסכם, על המעסיקים שהיו חברים בארגון המעסיקים בעת החתימה או נעשו חברים בתקופת תוקפו, ועל העובדים המועסקים אצלם - מאגר החקיקה הלאומי, הכנסת main.knesset.gov.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 10/08/2026
- חוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957, סעיף 18: עבר מפעל מיד ליד או חולק או מוזג, רואים את המעסיק החדש כמעסיק שעליו חל ההסכם הקיבוצי - מאגר החקיקה הלאומי, הכנסת main.knesset.gov.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 10/08/2026
- חוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957, סעיף 19: הוראות שבהסכם קיבוצי בדבר תנאי עבודה, סיום עבודה, חובות אישיות המוטלות על עובד ומעסיק וזכויות המוקנות להם, רואים אותן כחוזה עבודה בין כל מעסיק וכל עובד שההסכם חל עליהם, ותוקפן נמשך אף לאחר פקיעת תוקפו של ההסכם הקיבוצי כל עוד לא שונו או לא בוטלו כדין - מאגר החקיקה הלאומי, הכנסת main.knesset.gov.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 10/08/2026
- חוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957, סעיף 20: זכויות המוקנות לעובד בהוראות אישיות שבהסכם קיבוצי אינן ניתנות לוויתור - מאגר החקיקה הלאומי, הכנסת main.knesset.gov.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 10/08/2026
- חוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957, סעיפים 21 עד 23: הסכם קיבוצי יכול להוסיף על זכויות עובד הקבועות בחוק אך לא לגרוע מהן, עדיפות ההוראה האישית שבהסכם הקיבוצי על הוראה שונה בחוזה עבודה למעט כששינוי הוא לטובת העובד ואין בהסכם דבר המונע אותו במפורש, וההכרעה לפי ההוראה שהיא לטובת העובד כשחלים עליו יותר מהסכם קיבוצי אחד - מאגר החקיקה הלאומי, הכנסת main.knesset.gov.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 10/08/2026
- חוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957, סעיפים 25 ו-30: סמכות שר העבודה להרחיב בצו את היקף תחולתה של כל הוראה שבהסכם קיבוצי כללי, תחולת ההוראות שהורחבו על כל העובדים והמעסיקים שהצו חל עליהם כחלק מחוזה העבודה, וההוראה שאין בכך כדי לגרוע מזכותו של עובד לפי הוראה בחוזה עבודה או בהסכם קיבוצי המעניקה תנאים טובים יותר - מאגר החקיקה הלאומי, הכנסת main.knesset.gov.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 10/08/2026
- חוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957, סעיפים 33ח, 33ח1, 33ט ו-33י: זכותו של כל עובד לפעול למען התארגנות עובדים ולהיות חבר בוועד עובדים ובארגון עובדים, חובת המעסיק לנהל משא ומתן עם ארגון עובדים יציג בהתארגנות ראשונית בלי חובה לחתום על הסכם קיבוצי, איסור מניעת כניסה של נציג ארגון עובדים למקום העבודה, ואיסור פיטורים, הרעת תנאי עבודה או אי קבלה לעבודה בשל חברות או פעילות בארגון עובדים או בשל הימנעות מחברות בו - מאגר החקיקה הלאומי, הכנסת main.knesset.gov.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 10/08/2026
- חוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957, סעיפים 33יא ו-33יג: סמכות ייחודית לבית דין אזורי לעבודה לדון בהליך אזרחי בשל הפרת הוראות ההתארגנות, סמכותו לתת צו מניעה או צו עשה ולפסוק פיצויים אף ללא נזק של ממון, פיצויים לדוגמה שאינם תלויים בנזק בסכום שלא יעלה על 50,000 שקלים חדשים ובהתחשב בחומרת ההפרה או בנסיבותיה עד 200,000 שקלים חדשים, עדכון הסכומים ב-1 בינואר בכל שנה לפי שיעור עליית מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, והתיישנות תביעה אזרחית כאמור בתום שלוש שנים מיום שנוצרה העילה - מאגר החקיקה הלאומי, הכנסת main.knesset.gov.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 10/08/2026

מייסד
נכתב ונבדק על ידי מערכת מידע-הון
השקעתי שנים בהייטק ובשוק ההון. ניהלתי בעצמי את הפנסיה, הביטוחים וההשקעות שלי, של המשפחה ושל החברים, ובמקביל אני מוביל קהילת משקיעים פעילה כבר שנים. כל ערך במידע-הון מתורגם ישירות מהחוק והרגולציה לעברית קריאה, כדי שהמסמך הבא שיגיע אליך בדואר יהיה מובן. גם בעשר וחצי בלילה.
תחומי מומחיות