צו הרחבה


צו הרחבה הוא צו של שר העבודה שמרחיב הוראות מתוך הסכם קיבוצי כללי, שנחתם בין ארגון עובדים לארגון מעסיקים, כך שיחולו גם על עובדים ומעסיקים שמעולם לא היו צד לאותו הסכם.
בקצרה
צו הרחבה הוא צו של שר העבודה שלוקח הוראות מתוך הסכם קיבוצי כללי ומחיל אותן על עובדים ומעסיקים שלא חתמו עליו. הצו מתפרסם ברשומות ומפרט אילו הוראות הורחבו ועל אילו סוגי עובדים ומעסיקים הוא חל. מרגע הפרסום ההוראות נחשבות חלק מחוזה העבודה שלכם. הצו קובע רצפה בלבד: זכות מיטיבה מחוזה אישי או מהסכם קיבוצי גוברת עליו.
מי מוציא צו הרחבה, ומה בדיוק הוא מרחיב?
את צו ההרחבה מוציא שר העבודה, והוא מרחיב הוראות מתוך הסכם קיבוצי כללי כך שיחולו גם על מי שלא חתם עליו. חוק הסכמים קיבוציים מבחין בין שני סוגים: הסכם קיבוצי מיוחד, שנעשה למפעל אחד או למעסיק אחד, והסכם קיבוצי כללי, שנעשה לענף שלם או לכל שטח המדינה בין ארגון העובדים היציג לארגון מעסיקים. 1 רק הסוג השני ניתן להרחבה, והשר רשאי לעשות זאת ביוזמתו או לבקשת אחד מבעלי ההסכם.
2זו הסיבה שחלק ניכר ממה שמופיע בתלוש השכר שלכם לא נחתם על ידכם ואף לא על ידי המעסיק שלכם. שני ארגונים ניהלו משא ומתן, שר העבודה החליט שההסדר ראוי להחלה רחבה, ומאותו רגע הוא נעשה חלק מתנאי העבודה של עובדים שמעולם לא שמעו על ההסכם. החוק מנחה את השר לשקול את מספר העובדים והמעסיקים שההסכם חל עליהם, ואת משקלו של ההסכם בהסדר יחסי העבודה ובקביעת התנאים בשוק העבודה.
2נקודה שקל לפספס: הצו אינו מרחיב הסכם שלם באופן אוטומטי. הוא מפרט אילו הוראות מתוך ההסכם הורחבו, ואילו סוגי עובדים ומעסיקים נכללים בו. 6 לכן שתי שאלות שונות עומדות בבסיס כל מחלוקת: האם הצו חל על מקום העבודה הזה, ואיזו הוראה בדיוק הורחבה בו.
איך צו הרחבה נולד, שלב אחר שלב?
המסלול פתוח לציבור לכל אורכו, ולא נגמר בהחלטה שרירותית של השר. לפני מתן הצו חייבת להתפרסם הודעה על הכוונה לתת אותו, כל מעוניין רשאי לערור עליה, והמועצה ליחסי עבודה חייבת לדון בעניין ולהעביר את חוות דעתה לשר.
35| שלב | מי פועל | מה קורה | המועד |
|---|---|---|---|
| חתימת הסכם קיבוצי כללי | ארגון העובדים היציג וארגון מעסיקים | ההסכם נעשה בכתב, לענף עבודה או לכל שטח המדינה | ללא מועד קבוע בחוק |
| רישום ההסכם | כל אחד מהצדדים להסכם | העתק ההסכם מוגש לשר העבודה לרישום, וכל אדם רשאי לעיין בו לאחר מכן | תוך חודשיים מתאריך החתימה |
| הודעה על כוונה לתת צו | שר העבודה | הודעה בכתב מתפרסמת ברשומות ובשני עיתונים יומיים, לאחר התייעצות עם ארגון העובדים המייצג את מספר העובדים הגדול ביותר במדינה ועם ארגוני מעסיקים ארציים יציגים | חודש לפחות לפני מתן הצו |
| הגשת ערר | כל מעוניין | ערר על מתן הצו נשלח לשר העבודה | עד תום 20 יום מפרסום ההודעה בשני העיתונים |
| בדיקת התנאים והכרעה בערר | המועצה ליחסי עבודה ושר העבודה | המועצה דנה בעניין וחוות דעתה מובאת לפני השר, והשר מכריע בערר שהוגש | לפני מתן הצו |
| פרסום הצו | שר העבודה | הצו מתפרסם ברשומות ומפרט את ההוראות שהורחבו ואת סוגי העובדים והמעסיקים שעליהם הוא חל | ביום הפרסום ברשומות |
| תחילת התחולה | המעסיקים והעובדים שהצו חל עליהם | ההוראות שהורחבו נחשבות חלק מחוזה העבודה בין אותם עובדים לאותם מעסיקים | מיום התחילה שנקבע בצו |
לצד סדר הפעולות, החוק מציב ארבעה תנאים מצטברים שבלעדיהם השר אינו רשאי לתת את הצו: ההוראות שמורחבות אינן פוגעות בזכות אדם לעבודה בשל חברותו או אי חברותו בארגון עובדים; הן אינן סותרות אמנת עבודה בינלאומית שישראל אישרה; המועצה ליחסי עבודה דנה והעבירה חוות דעת; והשר הכריע בערר שהוגש. 5 אחרי הפרסום התמונה מתהפכת לחלוטין, ואין עוררים על תוקפו של הצו.
8מה ההבדל בין הסכם קיבוצי מיוחד, הסכם קיבוצי כללי וצו הרחבה?
ההבדל המרכזי הוא מעגל התחולה: הסכם מיוחד חל על מעסיק אחד, הסכם כללי חל על מי שחבר בארגון המעסיקים החתום עליו, וצו הרחבה חוצה את גבול החברות ומגיע גם למעסיקים שאינם חברים באף ארגון. הסכם קיבוצי כללי חל על בעלי ההסכם, על המעסיקים בענפים או בשטח הכלולים בו שהיו חברים בארגון המעסיקים בעת החתימה או נעשו חברים בתקופת תוקפו, ועל העובדים מהסוגים הכלולים בהסכם שמועסקים אצל אותם מעסיקים.
1| היבט | הסכם קיבוצי מיוחד | הסכם קיבוצי כללי | צו הרחבה |
|---|---|---|---|
| מי יוצר אותו | מעסיק או ארגון מעבידים המייצג אותו, מול ארגון העובדים היציג | ארגון העובדים היציג בענף או בשטח, מול ארגון מעסיקים | שר העבודה, ביוזמתו או לבקשת בעל ההסכם הקיבוצי הכללי |
| על מי חל | בעלי ההסכם, המעסיקים המיוצגים לעניינו, והעובדים מהסוגים הכלולים בו | בעלי ההסכם, המעסיקים החברים בארגון המעסיקים החתום, והעובדים המועסקים אצלם | כל העובדים וכל המעסיקים שהצו קובע במפורש שהוא חל עליהם, גם ללא חברות בארגון |
| איפה מתפרסם | מוגש לשר העבודה לרישום, וכל אדם רשאי לעיין בו | מוגש לשר העבודה לרישום, וכל אדם רשאי לעיין בו | מתפרסם ברשומות, בפירוט ההוראות שהורחבו וסוגי העובדים והמעסיקים |
| מה קורה כשמקור אחר מיטיב עם העובד | הוראה מיטיבה בחוזה העבודה גוברת, אם ההסכם אינו מונע זאת במפורש | כשחלים כמה הסכמים קיבוציים, הולכים אחר ההוראה שהיא לטובת העובד | הצו אינו גורע מזכות מיטיבה שמקורה בחוזה עבודה או בהסכם קיבוצי |
| מתי מסתיים | בתום תקופת התוקף או בביטול בהודעה מוקדמת | בתום תקופת התוקף או בביטול בהודעה מוקדמת | בטל כשתם תוקפו של ההסכם שהורחב, או בביטול על ידי השר, והודעה מתפרסמת ברשומות |
מה קורה כשההסכם הקיבוצי במגזר שלכם מיטיב יותר מהצו?
המקור המיטיב גובר, והצו נשאר רצפה. החוק קובע במפורש שתחולת ההוראות שהורחבו אינה גורעת מזכותו של עובד לפי הוראה בחוזה עבודה או בהסכם קיבוצי שמעניקה תנאים טובים יותר. 8 לצד זה פועלות שלוש הוראות משלימות: זכויות עובד הקבועות בחוק, הסכם קיבוצי יכול להוסיף עליהן אך לא לגרוע מהן; הוראה בחוזה עבודה ששונה מהוראה בהסכם הקיבוצי נדחית מפניה, אלא אם השינוי לטובת העובד; וכשחלים על עובד כמה הסכמים קיבוציים, הולכים אחר ההוראה שהיא לטובתו.
9המשמעות המעשית פשוטה. אם ההסכם הקיבוצי בענף שלכם קובע תנאי טוב יותר מהרצפה שבצו, התנאי הטוב יותר הוא שחל עליכם, ואין למעסיק אפשרות לרדת אל הרצפה בטענה שהצו מספיק. אם החוזה האישי שלכם טוב יותר משניהם, הוא זה שגובר. הצו קובע את המינימום למי שאין לו דבר מעליו, וזו בדיוק מטרתו.
יש גם צד שני, פחות מוכר: זכויות שמוקנות לעובד בהוראות אישיות שבהסכם קיבוצי אינן ניתנות לוויתור. 9 חתימה על מסמך שבו העובד מוותר על זכות כזו אינה מייצרת ויתור תקף. זה שונה מהותית מהיגיון החוזי הרגיל, שבו צדדים יכולים להסכים כמעט על כל דבר.
האם צו הרחבה יכול לחול רטרואקטיבית?
כן, אבל רק בשלושה נושאים שהחוק מונה בשמם. בצו הרחבה אפשר לקבוע שתחילתו תקדם לתאריך פרסומו, עד ליום תחילתן של הוראות ההסכם שהורחבו, כשמדובר בתוספת יוקר, בפיצוי בעד התייקרות או בשכר מינימום. מעבר לשלושת אלה, תחולה למפרע אפשרית רק בהוראה של הסכם קיבוצי כללי שחל על כמה ענפים, ורק אם שר העבודה מצא הצדקה לכך בשים לב למספר בעלי ההסכם ולאופי ההוראה.
7החוק גם מסדיר את דרך התשלום של ההפרשים שנוצרו. המעסיק רשאי לפרוס אותם בשיעורים חודשיים שווים ורצופים, שמספרם כמספר החודשים שחלפו מיום תחילת הצו ועד יום פרסומו, כשחלק מחודש נחשב חודש שלם. השיעור הראשון משולם במועד תשלום השכר של החודש שבו פורסם הצו, או כעבור עשרה ימים מיום הפרסום, לפי המאוחר. להפרשים מתווספת ריבית שקלית, ושיעור שלא שולם עד היום התשיעי שאחרי מועדו נחשב שכר מולן.
7דוגמה: צו הרחבה לתוספת יוקר עם תחילה למפרע
נניח שצו הרחבה בעניין תוספת יוקר מתפרסם ברשומות ב-20 באוקטובר, ותחילתו נקבעה למפרע ל-1 בינואר של אותה שנה. מיה משתכרת 11,400 ₪ ברוטו לחודש, והתוספת שהורחבה עומדת על 1.5% מהשכר (שיעור להמחשה בלבד), כלומר 171 ₪ לחודש. עד סוף ספטמבר הצטברו לה תשעה חודשי הפרשים, סך הכל 1,539 ₪. מיום תחילת הצו ועד יום פרסומו חלפו תשעה חודשים ועשרים יום, ומכיוון שחלק מחודש נחשב חודש שלם, המעסיק רשאי לפרוס את ההפרשים לעשרה שיעורים חודשיים שווים של 153.90 ₪. השיעור הראשון משולם עם שכר אוקטובר או עשרה ימים אחרי הפרסום, לפי המאוחר, ולסכום מתווספת ריבית שקלית. שיעור שלא ישולם עד היום התשיעי שאחרי מועדו נחשב שכר מולן, על כל המשמעויות שנלוות לכך.
מי אוכף צו הרחבה, ולאן פונים כשהוא לא מקוים?
ההכרעה בשאלה אם צו הרחבה חל על מקום עבודה מסוים נתונה בסמכות ייחודית לבית הדין האזורי לעבודה. באותה סמכות נדונות גם תובענות של עובד, מעסיק או מפקח בכל עניין שנובע מהוראות הפיקוח שבחוק. 11 לפני שמגיעים לשם, החוק מפעיל שכבת פיקוח מנהלית: לכל הסכם קיבוצי כללי שניתן לגביו צו הרחבה רשאי שר העבודה למנות ועדת פיקוח של שלושה, ובה נציג השר כיושב ראש, נציג שהמליץ עליו ארגון העובדים החתום ונציג שהמליץ עליו ארגון המעסיקים.
11לוועדת הפיקוח יש תפקיד מעשי נוסף: היא מנהלת רישום של המפעלים שעליהם חל הצו ומפרסמת את הרשימה. מפקח שהסמיך שר העבודה רשאי לדרוש ממפעל מידע כדי לברר אם הצו חל עליו ואם הוראותיו מקוימות, ולאחר הודעה מוקדמת גם להיכנס למפעל, לחקור את בעליו, מנהליו והעובדים, ולבדוק את ספרי המפעל ומסמכיו הנוגעים לעובדים.
11שלוש טעויות נפוצות סביב צווי הרחבה
לחשוב שזה חוק: צו הרחבה נשען על הסכם בין ארגונים, ולא על חקיקה של הכנסת. כשההסכם שמאחוריו תם, הצו בטל, והודעה על כך מתפרסמת ברשומות.
10להניח שהצו הוא התקרה: הצו הוא רצפה. זכות מיטיבה מחוזה עבודה או מהסכם קיבוצי גוברת עליו, ולא להפך.
8לוותר בכתב על זכות: זכויות שמוקנות בהוראות אישיות שבהסכם קיבוצי אינן ניתנות לוויתור, ולכן מסמך ויתור אינו מייצר ויתור תקף.
9
כמה עולה צו הרחבה למעסיק שאינו חבר בארגון מעסיקים?
מעבר לעלות התנאים עצמם, החוק מאפשר לחייב את המעסיק בתשלום נוסף שנקרא דמי טיפול ארגוני מקצועי. שר העבודה רשאי לקבוע בתקנות, באישור ועדת העבודה של הכנסת, חובה של מעסיק שחל עליו צו הרחבה לשלם דמי טיפול לארגון המעסיקים שהיה צד להסכם הקיבוצי שהורחב. התקנות יכולות לחול על סוגי מעסיקים, ענפי עבודה, ענפי משק, אזורים גיאוגרפיים או מעסיקים מסוימים, למעט מי שחבר בארגון מעסיקים שנקבע בתקנות.
12ההיגיון שמאחורי החיוב הזה ברור: המעסיק נהנה מתוצרי המשא ומתן שארגון המעסיקים ניהל, בלי לשאת בעלות החברות בו. לבית הדין לעבודה נתונה סמכות ייחודית לפסוק בחילוקי דעות שנובעים מההוראה הזו. 12 מעסיקים קטנים רבים מגלים את הרכיב הזה רק כשהוא מופיע כדרישת תשלום, ולא כשהם בודקים את עלות ההעסקה מראש.
מה צו הרחבה עושה
- הופך הוראות מהסכם קיבוצי כללי לחלק מחוזה העבודה של עובדים ומעסיקים שלא חתמו עליו.
- קובע רצפת תנאים אחידה למי שאין לו הסכם קיבוצי או חוזה מיטיב מעליה.
- מעמיד מנגנון פיקוח ואכיפה, ובכללו מפקח מוסמך וסמכות ייחודית לבית הדין לעבודה.
מה צו הרחבה לא עושה
- אינו מחליף חקיקה: תוקפו נגזר מההסכם הקיבוצי שמאחוריו, ופוקע איתו.
- אינו מרחיב הסכם קיבוצי מיוחד שנעשה למפעל או למעסיק אחד.
- אינו גובר על זכות מיטיבה שמקורה בחוזה עבודה או בהסכם קיבוצי.
מה קורה לצו כשההסכם הקיבוצי שמאחוריו נגמר?
הצו בטל, אבל הזכויות שכבר נכנסו לחוזי העבודה נשארות. כשתם תוקפו של ההסכם הקיבוצי שעל הוראותיו ניתן הצו, הצו בטל והודעה על כך מתפרסמת ברשומות. שר העבודה רשאי גם לבטל צו ביוזמתו, אם ראה שהנסיבות שהצדיקו את מתן הצו אינן קיימות עוד, לאחר התייעצות עם המועצה ליחסי עבודה ועם ארגוני העובדים והמעסיקים הנוגעים בדבר, ובלבד שתאריך הביטול אינו מקדים את תאריך הפרסום.
10וכאן נמצאת ההוראה המעניינת ביותר בפרק כולו. בטל הצו או בוטל, ההוראות האישיות של ההסכם הקיבוצי שהורחבו בו ממשיכות לעמוד בתוקפן כחלק מחוזי העבודה שהיו קיימים בזמן שהצו היה בתוקף, כל עוד לא שונו או בוטלו בחוזי עבודה חדשים. 10 כלומר ביטול הצו אינו מוחק זכויות של עובדים ותיקים באופן אוטומטי, אבל הוא כן משנה את התמונה למי שייקלט לעבודה אחריו.
איפה בודקים אם צו חל עליכם
שלוש נקודות בדיקה זמינות לכל אחד. ראשית, נוסח הצו עצמו מתפרסם ברשומות ומפרט אילו הוראות הורחבו ואילו סוגי עובדים ומעסיקים נכללים בו. 6 שנית, ההסכם הקיבוצי שמאחורי הצו מוגש לרישום אצל שר העבודה תוך חודשיים מהחתימה, וכל אדם רשאי לעיין בו. 13 שלישית, ועדת פיקוח שמונתה לצו מנהלת רישום של המפעלים שהצו חל עליהם ומפרסמת את הרשימה. 11 אם אחרי כל אלה השאלה עדיין שנויה במחלוקת, ההכרעה נתונה בסמכות ייחודית לבית הדין האזורי לעבודה.
11מה לעשות בפועל
הדרך הקצרה לבדוק אם צו הרחבה מיושם עליכם עוברת דרך מסמך אחד: השוו את רכיבי התלוש החודשי שלכם להוראות שהורחבו, וסמנו כל רכיב שחסר או נמוך מהרצפה. המדריך המלא לקריאת תלוש שכר מפרט מה אמור להופיע בכל שורה ואיפה נופלות הטעויות הנפוצות.
מושגים קשורים
הדוגמה המוכרת ביותר לחובה שהגיעה לכלל המשק דרך צו הרחבה ולא דרך חקיקה ישירה.
תשלום שנתי שרובד החובה שלו במגזר הפרטי נשען על צו הרחבה, ולא על חוק עבודה נפרד.
המסמך שבו מתגלה בפועל אם ההוראות שהורחבו בצו אכן מיושמות מדי חודש.
רכיבי ההפרשה הפנסיונית שמקורם בהוראות שהורחבו, ושנחשבות חלק מחוזה העבודה.
שאלות נפוצות
צו הרחבה הוא צו של שר העבודה שמרחיב הוראות מתוך הסכם קיבוצי כללי, כך שיחולו גם על עובדים ומעסיקים שלא היו צד להסכם. הסמכות קבועה בחוק הסכמים קיבוציים, ורק הסכם קיבוצי כללי ניתן להרחבה, לא הסכם מיוחד שנעשה למפעל אחד. לפני מתן הצו מתפרסמת הודעה על הכוונה לתת אותו, כל מעוניין רשאי לערור, והמועצה ליחסי עבודה מעבירה חוות דעת. הצו עצמו מתפרסם ברשומות ומפרט אילו הוראות הורחבו ועל אילו סוגי עובדים ומעסיקים הוא חל. מרגע התחילה ההוראות נחשבות חלק מחוזה העבודה, אך אינן גורעות מזכות מיטיבה שמקורה בחוזה עבודה או בהסכם קיבוצי.
זה מנגנון שלוקח הסכם שנחתם בין ארגון עובדים לארגון מעסיקים, ומחיל חלק מההוראות שבו על עובדים ומעסיקים שלא היו צד לו. שר העבודה הוא שמוציא את הצו, והוא מפרסם אותו ברשומות עם פירוט ההוראות שהורחבו וסוגי העובדים והמעסיקים שעליהם הוא חל. מרגע התחילה ההוראות נחשבות חלק מחוזה העבודה.
כל מעסיק וכל עובד שהצו קובע שהוא חל עליהם, גם אם המעסיק אינו חבר בשום ארגון מעסיקים ואף אחד במקום העבודה אינו מאורגן. זה בדיוק ההבדל בין הסכם קיבוצי כללי, שחל על החברים בארגון החתום, לבין הצו שמרחיב אותו מעבר למעגל החברות. הזהות המדויקת של סוגי העובדים והמעסיקים מפורטת בנוסח הצו עצמו.
ברשומות. החוק מחייב שצו הרחבה יפורסם ברשומות, ושיפורטו בו ההוראות שהורחבו וסוגי העובדים והמעסיקים שעליהם הוא חל. גם ההסכם הקיבוצי שמאחורי הצו זמין לעיון: העתק שלו מוגש לשר העבודה לרישום תוך חודשיים מהחתימה, וכל אדם רשאי לעיין בהסכם שנרשם.
המקור שמיטיב עם העובד. החוק קובע שתחולת ההוראות שהורחבו בצו אינה גורעת מזכות של עובד לפי חוזה עבודה או הסכם קיבוצי שמעניקים תנאים טובים יותר. באותו היגיון, כשחלים על עובד כמה הסכמים קיבוציים הולכים אחר ההוראה שהיא לטובתו. הצו קובע רצפה, ולא תקרה.
זכויות שמוקנות לעובד בהוראות אישיות שבהסכם קיבוצי אינן ניתנות לוויתור לפי החוק. לכן מסמך שבו העובד מצהיר שהוא מוותר על זכות כזו אינו מייצר ויתור תקף. זה הבדל מהותי מהיגיון חוזי רגיל, שבו צדדים חופשיים להסכים כמעט על כל דבר, והוא נובע מפערי הכוחות שדיני העבודה הקיבוציים נועדו לאזן.
הסמכות הייחודית לפסוק אם צו הרחבה חל על מפעל נתונה לבית הדין האזורי לעבודה, ובאותה סמכות נדונות גם תובענות של עובד, מעסיק או מפקח בענייני הפיקוח. לפני כן קיימת שכבה מנהלית: מפקח שהסמיך שר העבודה רשאי לדרוש מהמפעל מידע, להיכנס אליו לאחר הודעה מוקדמת ולבדוק את ספריו ומסמכיו הנוגעים לעובדים.
רק בנושאים שהחוק מונה: תוספת יוקר, פיצוי בעד התייקרות ושכר מינימום, ובנוסף הוראה של הסכם קיבוצי כללי שחל על כמה ענפים כשהשר מצא הצדקה לכך. במקרה כזה המעסיק רשאי לפרוס את ההפרשים בשיעורים חודשיים שווים, מספרם כמספר החודשים שחלפו מתחילת הצו ועד פרסומו, ולהפרשים מתווספת ריבית שקלית.
הצו בטל כשתם תוקפו של ההסכם הקיבוצי שהורחב בו, והודעה על כך מתפרסמת ברשומות. עם זאת ההוראות האישיות שהורחבו ממשיכות לעמוד בתוקפן כחלק מחוזי העבודה שהיו קיימים בזמן שהצו היה בתוקף, כל עוד לא שונו או בוטלו בחוזי עבודה חדשים. כלומר עובדים ותיקים אינם מאבדים את הזכות באופן אוטומטי.
- חוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957, סעיפים 1, 2, 7, 15 ו-16: הגדרת הסכם קיבוצי, ההבחנה בין הסכם קיבוצי מיוחד להסכם קיבוצי כללי, חובת הכתב, והיקף התחולה של כל אחד משני הסוגים - מאגר החקיקה הלאומי, הכנסת main.knesset.gov.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 09/08/2026
- חוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957, סעיף 25: סמכות שר העבודה להרחיב בצו את היקף תחולתה של הוראה שבהסכם קיבוצי כללי, ביוזמתו או לבקשת בעל ההסכם, בשים לב למספר העובדים והמעסיקים ולמשקל ההסכם בשוק העבודה - מאגר החקיקה הלאומי, הכנסת main.knesset.gov.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 09/08/2026
- חוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957, סעיף 26: חובת פרסום הודעה ברשומות חודש לפני מתן צו הרחבה, זכות כל מעוניין לערור לפני השר, וחובת ההתייעצות עם ארגון העובדים המייצג את מספר העובדים הגדול ביותר במדינה ועם ארגוני מעסיקים ארציים יציגים - מאגר החקיקה הלאומי, הכנסת main.knesset.gov.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 09/08/2026
- תקנות הסכמים קיבוציים (הנוהל במתן צו הרחבה), תשל"ה-1975, תקנות 1 ו-2: פרסום ההודעה בדבר הכוונה לתת צו הרחבה בשני עיתונים יומיים, והגשת ערר לשר העבודה עד תום 20 יום מיום הפרסום - מאגר החקיקה הלאומי, הכנסת main.knesset.gov.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 09/08/2026
- חוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957, סעיף 27: ארבעת התנאים למתן צו הרחבה, ובהם איסור פגיעה בזכות אדם לעבודה בשל חברות או אי חברות בארגון עובדים, איסור סתירה לאמנת עבודה בינלאומית שישראל אישרה, דיון המועצה ליחסי עבודה והבאת חוות דעתה, והכרעה בערר - מאגר החקיקה הלאומי, הכנסת main.knesset.gov.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 09/08/2026
- חוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957, סעיף 28(א): צו הרחבה יפורסם ברשומות ויפורטו בו ההוראות שהורחבו וסוגי העובדים והמעסיקים שעליהם חל הצו - מאגר החקיקה הלאומי, הכנסת main.knesset.gov.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 09/08/2026
- חוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957, סעיף 28(ב) עד (ד): תחילה למפרע של צו הרחבה בעניין תוספת יוקר, פיצוי בעד התייקרות ושכר מינימום או בהוראה החלה על כמה ענפים, תשלום ההפרשים בשיעורים חודשיים שווים שמספרם כמספר החודשים שחלפו מיום התחילה ועד יום הפרסום, תוספת ריבית שקלית, וסיווג שיעור שלא שולם עד היום התשיעי שלאחר מועדו כשכר מולן - מאגר החקיקה הלאומי, הכנסת main.knesset.gov.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 09/08/2026
- חוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957, סעיפים 29 ו-30: העדר עוררים על תוקפו של צו שפורסם, תחולת ההוראות שהורחבו על כל העובדים והמעסיקים שהצו חל עליהם כחלק מחוזה העבודה, והוראת סעיף 30(ב) שלפיה אין בכך כדי לגרוע מזכות עובד לפי חוזה עבודה או הסכם קיבוצי המעניקים תנאים טובים יותר - מאגר החקיקה הלאומי, הכנסת main.knesset.gov.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 09/08/2026
- חוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957, סעיפים 20 עד 23: איסור ויתור על זכויות המוקנות בהוראות אישיות שבהסכם קיבוצי, כלל שמירת הזכויות שלפיו הסכם קיבוצי יכול להוסיף על זכות שבחוק אך לא לגרוע ממנה, עדיפות ההוראה בחוזה העבודה כשהשינוי לטובת העובד, והכרעה לפי ההוראה שלטובת העובד כשחלים כמה הסכמים קיבוציים - מאגר החקיקה הלאומי, הכנסת main.knesset.gov.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 09/08/2026
- חוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957, סעיפים 31 עד 33: בטלות צו ההרחבה בתום תוקפו של ההסכם הקיבוצי ופרסום הודעה על כך ברשומות, סמכות השר לבטל צו לאחר התייעצות כשהנסיבות אינן קיימות עוד, והמשך תוקפן של ההוראות האישיות שהורחבו כחלק מחוזי העבודה שהיו קיימים - מאגר החקיקה הלאומי, הכנסת main.knesset.gov.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 09/08/2026
- חוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957, סעיפים 33א עד 33ד: מינוי ועדת פיקוח של שלושה לכל הסכם קיבוצי כללי שניתן לגביו צו הרחבה, ניהול רישום המפעלים שעליהם חל הצו ופרסום הרשימה, סמכויות המפקח לדרוש מידע ולהיכנס למפעל, והסמכות הייחודית של בית הדין האזורי לעבודה לפסוק אם צו הרחבה חל על מפעל - מאגר החקיקה הלאומי, הכנסת main.knesset.gov.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 09/08/2026
- חוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957, סעיף 33ז: סמכות שר העבודה לקבוע בתקנות, באישור ועדת העבודה של הכנסת, חובת מעסיק שחל עליו צו הרחבה לשלם דמי טיפול ארגוני מקצועי לארגון המעסיקים שהיה צד להסכם שהורחב, למעט מעסיק החבר בארגון שנקבע בתקנות, וסמכות בית הדין לפסוק בחילוקי דעות בעניין - מאגר החקיקה הלאומי, הכנסת main.knesset.gov.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 09/08/2026
- חוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957, סעיפים 10 ו-10א: חובת הגשת העתק ההסכם הקיבוצי לשר העבודה לרישום תוך חודשיים מתאריך החתימה, החלת החובה על כל אחד מהצדדים, וזכותו של כל אדם לעיין בהסכם שנרשם - מאגר החקיקה הלאומי, הכנסת main.knesset.gov.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 09/08/2026

מייסד
נכתב ונבדק על ידי מערכת מידע-הון
השקעתי שנים בהייטק ובשוק ההון. ניהלתי בעצמי את הפנסיה, הביטוחים וההשקעות שלי, של המשפחה ושל החברים, ובמקביל אני מוביל קהילת משקיעים פעילה כבר שנים. כל ערך במידע-הון מתורגם ישירות מהחוק והרגולציה לעברית קריאה, כדי שהמסמך הבא שיגיע אליך בדואר יהיה מובן. גם בעשר וחצי בלילה.
תחומי מומחיות