דמי מחלה
דמי מחלה הם התשלום שהמעסיק חייב לשלם לעובד שכיר שנעדר בשל מחלה, בשיעור מדורג לפי יום ההיעדרות, והזכאות נצברת בקצב יום וחצי לכל חודש עבודה מלא ועד תקרה של 90 ימים.
בקצרה
דמי מחלה הם תשלום מהמעסיק, לא קצבה מהמדינה. בעד יום ההיעדרות הראשון החוק אינו מזכה בתשלום כלל, בעד היום השני והשלישי משולמת מחצית מדמי המחלה, ומהיום הרביעי ואילך משולמים דמי מחלה מלאים. הזכאות נצברת יום וחצי לכל חודש עבודה מלא, כלומר 18 ימים בשנה, ולא יותר מ-90 ימים במצטבר. עצמאים אינם בתמונה הזו כלל, וגם מי שנפגע בעבודה עובר למסלול אחר לגמרי.
מה זה דמי מחלה, ומי משלם אותם?
דמי מחלה הם תשלום שהמעסיק משלם לעובד שכיר בעד ימים שבהם נעדר מהעבודה בשל מחלה, ולא קצבה מהביטוח הלאומי. 1 זו נקודת הבלבול הראשונה: הכסף יוצא מהמעסיק, מופיע בתלוש כרכיב נפרד, ומנוהל מול מאזן ימים אישי שנצבר לאורך שנות העבודה. אף גוף ממשלתי אינו מעורב בתשלום הזה.
נקודת הבלבול השנייה היא מי זכאי. דמי מחלה הם זכות של עובדים שכירים בלבד. עצמאי שחלה מפסיד הכנסה ואין לו מאזן ימים לשלוף ממנו, ולכן אצלו התפקיד הזה נופל על ביטוח אובדן כושר עבודה פרטי. זהו אחד ההבדלים המעשיים החדים בין שני מעמדי ההעסקה, ולא פרט טכני.
חשוב להבין שהחוק קובע רצפה ולא תקרה. הסכם קיבוצי, צו הרחבה ענפי או חוזה עבודה אישי יכולים להיטיב עם העובד, למשל בתשלום מלא כבר מהיום הראשון או בצבירה גדולה יותר. הם אינם יכולים להרע. לכן הבדיקה הנכונה היא תמיד שתי שכבות: מה החוק נותן, ומה ההסכם שחל עליכם מוסיף מעליו.
כמה משלמים על כל יום היעדרות?
התשלום מדורג לפי מיקום היום ברצף ההיעדרות: היום הראשון אינו מזכה בתשלום, היום השני והשלישי מזכים במחצית מדמי המחלה, ומהיום הרביעי ואילך משולמים דמי מחלה מלאים. 1 "דמי מחלה מלאים" אינם סכום קבוע כלשהו, אלא השכר שהייתם מקבלים באותם ימים אילו המשכתם לעבוד. לכן שני עובדים שנעדרו בדיוק אותו מספר ימים יקבלו סכומים שונים לחלוטין.
| יום ההיעדרות | שיעור התשלום לפי החוק | הסכום בהמחשה | מה קובע את הסכום |
|---|---|---|---|
| היום הראשון | ללא תשלום | 0 ₪ | החוק אינו מזכה בדמי מחלה בעד היום הראשון |
| היום השני והיום השלישי | מחצית מדמי המחלה | כ-273 ₪ ליום | מחצית מהשכר שהייתם מקבלים אילו עבדתם |
| מהיום הרביעי ואילך | דמי מחלה מלאים | כ-545 ₪ ליום | מלוא השכר שהייתם מקבלים אילו עבדתם |
| לאורך כל תקופת העבודה | עד 90 ימים במצטבר | תלוי בשכר | צבירה של יום וחצי לכל חודש עבודה מלא, בניכוי ימים שכבר נוצלו |
שימו לב להשלכה שנעלמת מהעין: המדרגות נמדדות ברצף היעדרות אחד. מי שנעדר יום בודד בכל פעם, שלוש פעמים בחודש, לא יקבל תשלום כלל, כי כל היעדרות מתחילה מחדש ביום הראשון. מי שנעדר שלושה ימים ברצף מקבל מחצית בעד שניים מהם. חמישה ימים ברצף כבר מביאים שני ימים בתשלום מלא. ההבדל בין שני התרחישים אינו במספר ימי המחלה אלא בפיזור שלהם.
איך מחשבים דמי מחלה בפועל?
החישוב מתחיל בשכר היומי, ממשיך במיפוי הימים למדרגות ומסתיים בסכום אחד. הנה הדוגמה במלואה.
דוגמה: חמישה ימי היעדרות רצופים על שכר של 12,000 ₪
נועה עובדת במשרה מלאה ומשתכרת 12,000 ₪ ברוטו לחודש, על פני 22 ימי עבודה. השכר היומי שלה הוא 12,000 חלקי 22, כלומר כ-545 ₪. היא חלתה ונעדרה חמישה ימי עבודה רצופים, עם אישור רפואי לכל התקופה. היום הראשון אינו מזכה בתשלום ומזכה אותה ב-0 ₪. היום השני והשלישי מזכים במחצית, כלומר כ-273 ₪ לכל אחד מהם, יחד כ-545 ₪. היום הרביעי והחמישי מזכים בתשלום מלא, כ-545 ₪ לכל אחד, יחד כ-1,091 ₪. סך דמי המחלה עומד על כ-1,636 ₪. אילו עבדה את חמשת הימים האלה הייתה מקבלת כ-2,727 ₪, כך שהמחלה עלתה לה כ-1,091 ₪, בדיוק שווי של שני ימי עבודה. במקביל נגרעו ימים ממאזן הצבירה שלה, שנמדד בימים ולא בשקלים: יום שמשולם במחצית אינו נחשב חצי יום במאזן.
הדוגמה חושפת את הכלל המעשי החשוב ביותר בתחום הזה. שווי היום הראשון ומחצית היומיים שאחריו הם ההפסד הקבוע של כל אירוע מחלה, בלי קשר לאורכו. באותה דוגמה ההפסד הזה שווה בערך ליומיים של שכר, וההיעדרות תצטרך להימשך שבועות כדי שהיחס בין ההפסד לתשלום ישתנה משמעותית. זו הסיבה שהיעדרות קצרה וחוזרת יקרה לעובד הרבה יותר מהיעדרות אחת ארוכה באותו מספר ימים.
כמה ימי מחלה צוברים, ומה קורה לימים שלא ניצלתם?
הצבירה עומדת על יום וחצי לכל חודש עבודה מלא, בניכוי ימים שכבר נוצלו, ולא יותר מ-90 ימים במצטבר. 2 יום וחצי לחודש הם 18 ימים בשנה, ולכן עובד שאינו נעדר כלל מגיע לתקרת 90 הימים אחרי חמש שנות עבודה ומפסיק לצבור מעבר לה. מהנקודה הזו ואילך כל יום שמנוצל מפנה מקום לצבירה חדשה, והמאזן נע סביב התקרה במקום לטפס.
הצבירה נספרת מול מעסיק אחד. מעבר למקום עבודה חדש מתחיל אתכם ממאזן אפס, גם אם השארתם מאחור מאזן מלא. בשונה מימי חופשה שנתית, יתרת ימי המחלה אינה כסף שמגיע לכם: היא זכות מותנית שמתממשת רק אם תחלו בפועל. עובד שסיים עבודה עם 60 ימי מחלה צבורים אינו מקבל בעדם דבר, אלא אם הסכם קיבוצי או הסכם אישי קבע אחרת.
מכאן נגזרת מסקנה תכנונית פשוטה. מאזן ימי המחלה הוא הכיסוי הפרטי שלכם לחודשים הראשונים של מחלה ממושכת, והוא נגמר. 90 ימים הם כשלושה חודשים בלבד, וזו בדיוק הסיבה שתקופת ההמתנה בפוליסת אובדן כושר עבודה נבחנת מול המאזן בפועל ולא מול הזכאות התיאורטית.
איפה רואים את יתרת ימי המחלה בתלוש?
היתרה חייבת להופיע בתלוש עצמו, ולא רק במערכת פנימית של המעסיק. חוק הגנת השכר מחייב לפרט בתלוש את ניצול ימי המחלה בתקופת התשלום ואת היתרה הצבורה, לצד הפירוט המקביל של ימי החופשה. 8 בפועל שני הנתונים יושבים כמעט תמיד באותו בלוק בתחתית התלוש או בצדו, ולכן קל להתבלבל ביניהם.
שווה לבדוק שלושה דברים במקום אחד. ראשית, שהיתרה אכן גדלה בכל חודש שבו עבדתם חודש מלא. שנית, שיום שנוצל ומשולם במחצית נגרע מהמאזן כיום שלם ולא כחצי יום. שלישית, שהמאזן לא עוקף את 90 הימים, כי חריגה כזו מעידה בדרך כלל על תנאי מיטיב בהסכם ולא על טעות. אם המספרים אינם מסתדרים, הפנייה הראשונה היא למחלקת השכר, לפני כל מהלך אחר.
מה ההבדל בין דמי מחלה לדמי פגיעה מהביטוח הלאומי?
ההבדל מתחיל בשאלה אחת: האם המחלה או הפגיעה קשורות לעבודה. אם מדובר בפגיעה שהוכרה כפגיעה בעבודה, אתם יוצאים ממסלול דמי המחלה ונכנסים למסלול דמי פגיעה, שאותם משלם הביטוח הלאומי. דמי הפגיעה משולמים עד 13 שבועות, כלומר 91 ימים, רצופים או לא רצופים, ממחרת יום הפגיעה.
3גם כאן יש מדרגות, והן שונות מאלה של דמי המחלה. בעד יום הפגיעה עצמו המעסיק משלם לשכיר את שכרו הרגיל. אם ההיעדרות נמשכה פחות מ-12 יום, הביטוח הלאומי משלם דמי פגיעה רק מהיום השלישי שלמחרת יום הפגיעה. אם ההיעדרות ארוכה יותר, התשלום מתחיל כבר ביום שלמחרת הפגיעה, והביטוח הלאומי גובה אחר כך מהמעסיק את התשלום בעד 12 הימים הראשונים.
3בסיס החישוב שונה לגמרי. דמי הפגיעה ליום עומדים על 75% מההכנסה החייבת בדמי ביטוח בשלושת החודשים המלאים שקדמו לחודש הפסקת העבודה, מחולקים ב-90, וכפופים לתקרה של 1,314.25 ₪ ליום°.4 בניגוד לדמי מחלה, המסלול הזה פתוח גם לעצמאים, בתנאי שהיו רשומים בביטוח הלאומי כעצמאים ושילמו את דמי הביטוח במועד; אצלם התשלום ניתן בניכוי 12 ימי ההיעדרות הראשונים.
3| היבט | דמי מחלה | דמי פגיעה | אובדן כושר עבודה |
|---|---|---|---|
| מי משלם | המעסיק | הביטוח הלאומי, שגובה מהמעסיק את 12 הימים הראשונים | הגוף המבטח, לפי הפוליסה |
| מה מפעיל את הזכאות | מחלה שמונעת עבודה, עם אישור רפואי | פגיעה שהוכרה כפגיעה בעבודה | אי-כושר לפי הגדרת הפוליסה, אחרי תקופת המתנה |
| שיעור התשלום | מדורג: ללא תשלום, מחצית, ואז מלוא השכר | 75% מההכנסה החייבת בדמי ביטוח בשלושת החודשים המלאים שקדמו, לחלק ב-90 | שיעור מהשכר המבוטח שנקבע בפוליסה |
| תקרה | אין תקרה נפרדת, התשלום נגזר מהשכר | תקרה יומית מעודכנת שמפרסם הביטוח הלאומי | סכום הביטוח שנקבע בפוליסה |
| משך מרבי | עד 90 ימים במצטבר לאורך כל תקופת העבודה אצל אותו מעסיק | עד 91 ימים, רצופים או לא רצופים, ממחרת יום הפגיעה | לפי תנאי הפוליסה |
| מי מכוסה | עובדים שכירים בלבד | שכירים ועצמאים רשומים ששילמו דמי ביטוח במועד | כל מי שרכש כיסוי, כולל עצמאים |
שלושת המסלולים אינם מצטברים. החוק שולל תשלום דמי מחלה בעד תקופה שבעדה אתם זכאים לתשלום מכוח חוק הביטוח הלאומי, ולכן אי אפשר לקבל דמי פגיעה ודמי מחלה על אותו יום. 5 בפועל המשמעות היא שאישור מחלה רגיל על פגיעה שקרתה בעבודה מנצל לכם ימים מהמאזן במקום להפעיל את המסלול שנועד לכך.
אילו היעדרויות נוספות נזקפות לימי המחלה שלכם?
מספר חוקים נפרדים מאפשרים לזקוף גם היעדרות בשל מחלה של בן משפחה על חשבון אותה צבירה. הם אינם יוצרים מאגר ימים חדש: כל יום שנזקף יורד מאותם 90 ימים שצברתם. שלושת החוקים הרלוונטיים הם חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד), חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת הורה) וחוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת בן זוג).
6לכל אחד מהם תנאים משלו, ומספר הימים המרבי בשנה משתנה בין החוקים ובין הנסיבות המשפחתיות, למשל הורה יחיד או מחלה ממארת. מכנה משותף חוזר הוא תנאי הנוגע לבן או בת הזוג: הזכאות מותנית בכך שבן הזוג עובד ולא נעדר מעבודתו לאותה מטרה, כדי שלא שני ההורים ייעדרו על חשבון אותה זכות. את המספר המדויק שחל עליכם צריך לקרוא בחוק הרלוונטי ולא להסיק מכלל אצבע.
יש עוד מקור שנוגס באותה צבירה ורבים אינם מודעים לו: היעדרות של עובדת בשל בדיקות או טיפולים רפואיים הקשורים בהריון נזקפת אף היא על חשבון ימי המחלה הצבורים, מכוח חוק עבודת נשים. 7 כלומר המאזן שנראה על הנייר כביטחון מפני מחלה עשוי להישחק לאורך שנה שלמה של מעקב הריון, עוד לפני שהתחילה מחלה כלשהי.
| סוג ההיעדרות | מקור הזכות | מי משלם | מאיזה מאגר יורדים הימים |
|---|---|---|---|
| מחלה של העובד עצמו | חוק דמי מחלה | המעסיק | הצבירה האישית, עד 90 ימים |
| מחלת ילד | חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד) | המעסיק | אותה צבירה אישית, עד מכסה שנתית שקבועה באותו חוק |
| מחלת הורה | חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת הורה) | המעסיק | אותה צבירה אישית, עד מכסה שנתית שקבועה באותו חוק |
| מחלת בן או בת זוג | חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת בן זוג) | המעסיק | אותה צבירה אישית, עד מכסה שנתית שקבועה באותו חוק |
| בדיקות וטיפולים רפואיים בהריון | חוק עבודת נשים | המעסיק | אותה צבירה אישית |
| פגיעה שהוכרה כפגיעה בעבודה | חוק הביטוח הלאומי | הביטוח הלאומי | לא יורד מהצבירה כלל, מסלול נפרד של עד 91 ימים |
| אי-כושר ממושך אחרי שהצבירה נגמרה | פוליסת ביטוח פרטית | הגוף המבטח | אין צבירה, התשלום מתחיל אחרי תקופת המתנה |
האם מותר לפטר עובד בזמן מחלה?
לא בימים שבהם העובד זכאי לדמי מחלה. חוק דמי מחלה אוסר על מעסיק לפטר עובד שנעדר מעבודתו בשל מחלה, כל עוד עומדת לזכותו תקופת מחלה צבורה, ולחריגים שהחוק מונה במפורש. 9 ההגנה הזו נגמרת יחד עם המאזן: ברגע שהצבירה מתאפסת, האיסור הייעודי הזה חדל לחול.
שווה להבין מה ההגנה הזו אינה עושה. היא אינה מאריכה את יחסי העבודה מעבר לתקופת הזכאות, אינה מבטלת הודעה מוקדמת שניתנה כדין לפני תחילת המחלה, ואינה הופכת כל פיטורים בתקופה רפואית לבלתי חוקיים. היא מכוונת לתרחיש אחד מובהק: עובד שחלה, מימש זכות שהחוק נתן לו, ומצא את עצמו מפוטר בגלל אותה היעדרות.
ארבע טעויות שחוזרות בתלוש
לצפות לתשלום על יום בודד: היעדרות של יום אחד אינה מזכה בדמי מחלה לפי החוק. מי שנעדר לעיתים קרובות ליום בודד עלול לגלות שכל הימים ירדו מהמאזן בלי ששולם עליהם דבר.
לבלבל בין ימי מחלה לימי חופשה: יתרת חופשה שנתית שלא נוצלה נפדית בכסף בסיום עבודה. יתרת ימי מחלה אינה נפדית, אלא אם הסכם קיבוצי או אישי קבע אחרת.
להגיש אישור מחלה על פגיעה בעבודה: פגיעה שהוכרה כפגיעה בעבודה שייכת למסלול דמי הפגיעה בביטוח הלאומי, ולא למאזן ימי המחלה שלכם.
להניח שהמאזן עבר איתכם: הצבירה נספרת מול מעסיק. במעבר מקום עבודה אתם מתחילים מאפס, וזו נקודה שכדאי לקחת בחשבון דווקא כשמתכננים מעבר בתקופה רפואית רגישה.
מה עושים בפועל?
הבדיקה המעשית היא בת שלושה שלבים, וכולם מתבצעים מול מסמכים שכבר יש לכם. ראשית, אתרו בתלוש את יתרת ימי המחלה הצבורים; היא מופיעה בדרך כלל לצד יתרת החופשה. שנית, בדקו אם חל עליכם הסכם קיבוצי או צו הרחבה שמיטיב עם החוק, כי אם כן, המדרגות שלמעלה אינן הכלל שחל עליכם אלא רק הרצפה. שלישית, השוו את המאזן בפועל לתקופת ההמתנה שבחרתם בפוליסת אובדן כושר עבודה, אם יש לכם כזו. הפער בין השניים הוא בדיוק החודשים שבהם אין הכנסה משום מקור.
החישוב שכדאי לעשות פעם אחת
קחו את יתרת ימי המחלה שבתלוש והמירו אותה לחודשי מחיה. 90 ימי מחלה מלאים הם כארבעה חודשי עבודה, כי חודש עבודה ממוצע מונה כ-22 ימים. מולם העמידו את תקופת ההמתנה בפוליסת אובדן כושר עבודה, שנמדדת בחודשים. אם ההמתנה ארוכה מהמאזן, יש חלון שבו אין הכנסה משום מקור, והוא בדיוק גודל הפער. אם ההמתנה קצרה מהמאזן, אתם משלמים על כיסוי שחופף לזכות שכבר יש לכם. שני המצבים ניתנים לזיהוי בעשר דקות מול שני מסמכים.
מושגים קשורים
המסלול שמחליף את דמי המחלה כשהמחלה או התאונה קשורות לעבודה, ומשולם בידי הביטוח הלאומי.
הימים שבהם פוליסת אובדן כושר עבודה עדיין אינה משלמת, והגשר עליהם הוא בדיוק מאזן ימי המחלה.
הכיסוי שנכנס לתמונה כשמאזן ימי המחלה נגמר, ומחליף חלק מההכנסה לאורך זמן.
ההבחנה שקובעת אם יש לכם בכלל מאזן ימי מחלה, או שהכיסוי היחיד הוא פוליסה פרטית.
המסמך שבו מופיעים ניצול ימי המחלה והיתרה הצבורה, לצד רכיבי השכר והניכויים.
שאלות נפוצות
דמי מחלה הם תשלום שהמעסיק משלם לעובד שכיר בעד ימים שבהם נעדר מהעבודה בשל מחלה, ולא קצבה מהמדינה. התשלום מדורג לפי יום ההיעדרות: בעד היום הראשון לא משולמים דמי מחלה, בעד היום השני והשלישי משולמת מחצית מדמי המחלה, ומהיום הרביעי ואילך משולמים דמי מחלה מלאים, כלומר השכר שהעובד היה מקבל אילו עבד. הזכאות נצברת בקצב יום וחצי לכל חודש עבודה מלא, שהם 18 ימים בשנה, ולא יותר מ-90 ימים במצטבר. הצבירה נספרת מול מעסיק אחד ואינה נפדית בכסף בסיום העבודה. פגיעה שהוכרה כפגיעה בעבודה יוצאת ממסלול זה ועוברת לדמי פגיעה מהביטוח הלאומי.
כי החוק אינו מזכה בדמי מחלה בעד יום ההיעדרות הראשון. המדרגות מתחילות מהיום השני, שבו משולמת מחצית מדמי המחלה, וממשיכות מהיום הרביעי בתשלום מלא. המדרגות נספרות בכל רצף היעדרות מחדש, ולכן שלוש היעדרויות נפרדות של יום אחד לא יזכו בתשלום כלל, בעוד היעדרות רצופה של שלושה ימים תזכה במחצית בעד שניים מהם. הסכם קיבוצי או חוזה אישי יכולים להיטיב ולשלם כבר מהיום הראשון.
18 ימים בשנה, שהם יום וחצי לכל חודש עבודה מלא, ולא יותר מ-90 ימים במצטבר לאורך כל תקופת העבודה. עובד שאינו נעדר כלל מגיע לתקרה אחרי כחמש שנים ומפסיק לצבור מעבר לה. הצבירה נספרת בניכוי ימים שכבר נוצלו, ולכן היא מתמלאת מחדש אחרי שימוש. משרה חלקית מקבלת יחס מותאם.
חוק הגנת השכר מחייב לפרט בתלוש את ניצול ימי המחלה בתקופת התשלום ואת היתרה הצבורה, בדרך כלל באותו בלוק שבו מופיעה יתרת החופשה. שווה לוודא שלושה דברים: שהיתרה גדלה בכל חודש עבודה מלא, שיום שמשולם במחצית נגרע כיום שלם ולא כחצי יום, ושהמאזן אינו עוקף את 90 הימים בלי הסכם מיטיב שמסביר זאת.
לא, אלא אם הסכם קיבוצי, צו הרחבה או חוזה אישי קבעו אחרת. זהו ההבדל המרכזי בין ימי מחלה לימי חופשה שנתית: יתרת חופשה שלא נוצלה נפדית בכסף, ואילו יתרת ימי מחלה היא זכות מותנית שמתממשת רק אם חליתם בפועל. מסיבה זו גם אין טעם "לשמור" ימי מחלה כחיסכון, והם גם אינם עוברים איתכם למעסיק הבא.
דמי מחלה משולמים בידי המעסיק בעד מחלה שאינה קשורה לעבודה, בשיעור מדורג ומתוך מאזן אישי של עד 90 ימים. דמי פגיעה משולמים בידי הביטוח הלאומי בעד פגיעה שהוכרה כפגיעה בעבודה, בשיעור 75% מההכנסה החייבת בדמי ביטוח בשלושת החודשים המלאים שקדמו לחלק ב-90, עד תקרה יומית מעודכנת, ולתקופה של עד 91 ימים ממחרת יום הפגיעה. אי אפשר לקבל את שניהם על אותו יום.
חוק דמי מחלה אוסר על מעסיק לפטר עובד שנעדר בשל מחלה כל עוד עומדת לזכותו תקופת מחלה צבורה, בכפוף לחריגים שהחוק מונה במפורש. ההגנה נגמרת יחד עם המאזן, ומרגע שהצבירה מתאפסת האיסור הייעודי הזה חדל לחול. ההגנה גם אינה מבטלת הודעה מוקדמת שניתנה כדין עוד לפני שהמחלה התחילה.
לא. דמי מחלה הם זכות של עובדים שכירים בלבד, ולעצמאי אין מעסיק שישלם ואין מאזן ימים צבור. עצמאי שנפגע בעבודה כן עשוי להיות זכאי לדמי פגיעה מהביטוח הלאומי, אך רק אם היה רשום כעצמאי ושילם את דמי הביטוח במועד, ובניכוי 12 ימי ההיעדרות הראשונים. מחלה שאינה קשורה לעבודה נותרת ללא כיסוי ציבורי, ולכן אצל עצמאים ביטוח אובדן כושר עבודה ממלא את התפקיד שממלאים ימי המחלה אצל שכירים.
כן. החוקים שמאפשרים היעדרות בשל מחלת ילד, מחלת הורה או מחלת בן זוג אינם יוצרים מאגר ימים נפרד, אלא מתירים לזקוף את ההיעדרות על חשבון אותה צבירה של עד 90 ימים. מספר הימים המרבי בשנה שונה בין החוקים ומשתנה לפי הנסיבות המשפחתיות. תנאי חוזר בהם נוגע לבן או בת הזוג, ולפיו הזכאות מותנית בכך שבן הזוג עובד ולא נעדר מעבודתו לאותה מטרה.
- חוק דמי מחלה, התשל״ו-1976: זכאות עובד שכיר לתשלום מהמעסיק בעד היעדרות מחמת מחלה, ושיעור התשלום לפי יום ההיעדרות (היום הראשון ללא תשלום, היום השני והשלישי במחצית דמי המחלה, ומהיום הרביעי ואילך דמי מחלה מלאים)(1976) ↩
- חוק דמי מחלה, התשל״ו-1976: תקופת הזכאות המצטברת, יום וחצי לכל חודש עבודה מלא ולא יותר מ-90 ימים, בניכוי התקופה שבעדה כבר שולמו דמי מחלה(1976) ↩
- המוסד לביטוח לאומי. "תקופת תשלום דמי הפגיעה" (עד 13 שבועות, 91 ימים, רצופים או לא רצופים, ממחרת יום הפגיעה; המעסיק משלם את שכר יום הפגיעה; בהיעדרות של פחות מ-12 יום התשלום מתחיל ביום השלישי שלמחרת הפגיעה, ובהיעדרות ארוכה יותר כבר למחרת הפגיעה והביטוח הלאומי גובה מהמעסיק את 12 הימים הראשונים; זכאות עצמאי מותנית ברישום ובתשלום דמי ביטוח במועד, בניכוי 12 ימי ההיעדרות הראשונים) btl.gov.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 10/08/2026
- המוסד לביטוח לאומי. "שיעור דמי הפגיעה ליום" (75% מההכנסה החייבת בדמי ביטוח בשלושת החודשים המלאים שקדמו לחודש שבו הופסקה העבודה, לחלק ב-90, עד למקסימום דמי פגיעה ליום של 1,314.25 ש״ח החל ב-01.01.2026) btl.gov.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 10/08/2026
- חוק דמי מחלה, התשל״ו-1976: סייג לזכאות, שלפיו עובד אינו זכאי לדמי מחלה בעד תקופה שבעדה הוא זכאי לתשלום מכוח חוק הביטוח הלאומי(1976) ↩
- חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד), התשנ״ג-1993; חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת הורה), התשנ״ד-1993; חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת בן זוג), התשנ״ח-1998: זקיפת היעדרות בשל מחלת בן משפחה על חשבון תקופת המחלה הצבורה של העובד(1998) ↩
- חוק עבודת נשים, התשי״ד-1954: זקיפת היעדרות של עובדת בשל בדיקות או טיפולים רפואיים הקשורים בהריון על חשבון תקופת המחלה הצבורה(1954) ↩
- חוק הגנת השכר, התשי״ח-1958: חובת פירוט בתלוש השכר, ובכללה ניצול ימי המחלה בתקופת התשלום והיתרה הצבורה(1958) ↩
- חוק דמי מחלה, התשל״ו-1976: איסור פיטורי עובד שנעדר מעבודתו בשל מחלה בתקופת הזכאות לדמי מחלה הצבורה לו, בכפוף לחריגים הקבועים בחוק(1976) ↩
מייסד
נכתב ונבדק על ידי מערכת מידע-הון
השקעתי שנים בהייטק ובשוק ההון. ניהלתי בעצמי את הפנסיה, הביטוחים וההשקעות שלי, של המשפחה ושל החברים, ובמקביל אני מוביל קהילת משקיעים פעילה כבר שנים. כל ערך במידע-הון מתורגם ישירות מהחוק והרגולציה לעברית קריאה, כדי שהמסמך הבא שיגיע אליך בדואר יהיה מובן. גם בעשר וחצי בלילה.
תחומי מומחיות