הנחה בדמי ניהול מהצבירה VS הנחה בדמי ניהול מההפקדה

יתרונות

• נגבית מחדש בכל שנה מכל היתרה, ולכן שווי ההנחה בשקלים גדל מעצמו ככל שהחיסכון גדל, בלי לחזור למשא ומתן
• ממשיכה לפעול גם בחודשים שבהם לא נכנסת הפקדה, למשל בחל"ת, בין מקומות עבודה או אחרי פרישה מוקדמת
• חלה גם על הרווחים שנצברו בקופה ולא רק על הכסף שהפקדתם
• הערוץ היחיד שקיים בקופה רדומה מעבודה קודמת, שאין אליה הפקדות חדשות
• בקרן פנסיה כללית זהו הערוץ היחיד שמותר לגבות בו בכלל, בשיעור שנתי שלא יעלה על 2% (רשות שוק ההון)
• קל למקם את השיעור שקיבלתם מול השוק: מערכת גמל נט של רשות שוק ההון מסננת קופות לפי שיעור דמי ניהול ממוצע שנתי מנכסים בארבע רמות, עד 0.5% נמוך, 0.5% עד 1% בינוני, 1% עד 1.5% גבוה ומעל 1.5% גבוה מאוד (אוגוסט 2026)

חסרונות

• בשנים הראשונות, כשהצבירה קטנה, עשירית נקודת אחוז מהצבירה שווה סכום זניח בשקלים
• שווי ההנחה תלוי בהתפתחות היתרה ולכן לא ניתן לחשב אותו מראש בשקלים
• אם ההנחה ניתנה לתקופה קצובה, היא עלולה לפקוע דווקא בשנים שבהן הצבירה גדולה וההפסד מהפקיעה מרבי
• כוח המיקוח על ערוץ הצבירה חלש כשהיתרה עדיין קטנה
• נגבית גם בשנה שבה התשואה שלילית, כי הבסיס הוא היתרה ולא הרווח

יתרונות

• נכנסת לתוקף מההפקדה הראשונה ואינה תלויה בגודל היתרה הקיימת
• ניתן לחשב את שוויה מראש בדיוק: אחוז ההנחה כפול ההפקדה השנתית הצפויה
• הערוץ הדומיננטי בתחילת הדרך, כשהצבירה עדיין קטנה ביחס להפקדה השנתית
• מוצמדת אוטומטית לשכר, כי ההפקדה נגזרת ממנו, ולכן שוויה עולה עם כל העלאת שכר
• כל שקל שנחסך בשלב ההפקדה נכנס ליתרה וממשיך לצבור תשואה בכל השנים שנותרו
• התקרה בערוץ הזה גבוהה במיוחד בקרן פנסיה חדשה, עד 6% מהתשלומים המופקדים (רשות שוק ההון), ולכן יש בו מרווח הנחה גדול

חסרונות

• שווה אפס בכל חודש שבו לא נכנסת הפקדה, למשל בחל"ת, באבטלה או אחרי הפסקת עבודה
• אינה חלה על הכסף שכבר נצבר, שהוא לרוב עיקר החיסכון בשלב מתקדם
• משקלה היחסי בעלות הכוללת נשחק משנה לשנה, כי הצבירה גדלה מהר יותר מההפקדה השנתית
• אם תעברו להפקיד לגוף אחר, ההנחה שהשגתם מפסיקה לייצר חיסכון והיתרה שנשארה מאחור ממשיכה להיגבות מהצבירה
• אינה רלוונטית בכלל בקרן פנסיה כללית, שבה מותר לגבות מהצבירה בלבד (רשות שוק ההון)